שאלה על משל הרכבת לסקוטלנד

ערב טוב, אני תלמיד בשיעור ו' בX. יוצא לי מפעם לפעם לקרוא מאמרים שכתבת ולשמוע שיעורים שלך, אני נהנה מהם מאוד ובדרך כלל גם מצליח ( נראה לי ) להבין את כוונת המשורר.
רציתי לשאול לגבי משל הרכבת מסקוטלנד שמופיע ב2 עגלות הארה 21 וגם במאמר "בשבחי הנחת המבוקש" ששוכב לו ברשת המחשבים של הישיבה.
הבנתי שהרעיון המרכזי במאמרים אלה הוא שלכל הוכחה יש אכסיומות ובשל כך כל הוכחה תופרך בהינתן שאכפור באכסיומות. אלא, שהשאלה היא אם אני אכן נכון לכפור באכסיומות באמת ותמים ולהישאר על הרכבת לסקוטלנד או שאני רק מנפנף באפשרות לעשות זאת.
 
ניסיתי לבצע מטענה יפה זו אנלוגיה להוכחה מן התכנון, אבל לא כל כך הסתדר לי.
לפי המודל הזה, אם אני מאמין באמת ותמים שאין בורא ושהכל כאן קרה במקרה – אני צריך להיות עקבי עם התוצאות.  אבל מהן בדיוק? לא לתכנן דברים? לא לחסוך כסף?
לפי הבנתי זו האנלוגיה המתבקשת, אבל אני בספק אם זו מסקנה מתבקשת מאמונה באבולוציה עיוורת.. או שאולי כן? נראה לי שצריך כאן קצת ידע באבולוציה. 
בקיצור, כאן נתקעתי. אשמח אם תוכל לי לסגור את הפינה הזו.
ושוב תודה וישר כוח על השיעורים באחרונים ובתורת הנזיר. אני נהנה ומחכים.
סליחה על האריכות, ערב טוב וחג שמח!