שאלה על קל וחומר וגזירה שווה בגמרא

שו”תקטגוריה: עיון תלמודישאלה על קל וחומר וגזירה שווה בגמרא
אליאב שאל לפני 5 שנים

לרב מיכאל אברהם שלום!שמי אליאב, תלמיד בישיבת ההסדר בעתניאל. לאחרונה התוודעתי לספרים ולמאמרים שכתבת ואני נהנה מהם מאוד ומרגיש התקדמות והנאה ועל כך תודתי.רציתי לשאול שתי שהתעוררו אצלי במהלך לימוד העיון ושאולי הרב יוכל לשפוך עליהן קצת אור ולעזור לי להבין מה עומד מאחוריי המהלכים הגמרתי שהיו קצת תמוהים ובלתי מובנים בעיניי.1. \\\\\\\’גזירה שווה מתגלגלת\\\\\\\’ שמופיעה בעירובין נא. \\\\\\\”למדנו מקום ממקום… אלפיים באמה\\\\\\\” באופן כללי לימוד הגזירה שווה לא מובן לי עד הסוף אבל אם היה מדובר על מילה אחת ניחא, כאן מדובר על רצף של 4 מילים שונות ולא הצלחתי להבין את משמעותו של הלימוד הנ\\\\\\\”ל.2.בסוכה דף לו: מופיע קל וחומר- \\\\\\\”מה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעה מינים, סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין?\\\\\\\” בספר \\\\\\\’אמת ולא יציב\\\\\\\’ כתבת שההנחה בקל וחומר שהיא שיש קשר בין הפרמטרים שנכללים בלימוד (וכך גם מסתבר), אבל פה לכאורה לא ברור מה הקשר בין חלות המצווה ביום או בלילה לעניין השימוש דווקא בארבעת המינים. תודה מראש!

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים
  1. לא הבנתי מה הבעיה. כמו שיש גז”ש בצעד אחד אפשר גם להמשיכה הלאה. עסקתי בזה בשני מאמריי על הסוריטס לפ’ בשלח תשסד, תשסה: https://drive.google.com/drive/folders/0BwJAdMjYRm7IRmM4RGd0dG9zWU0
  2.  באמת קשה. אולי הגמרא כאן מניחה שיש קשר כלשהו בין מצוות ד מינים למצוות סוכה (שיש להם יסוד משותף, כי שניהם מחייבים בחג הסוכות). זה מעביר אותנו לתחום המחשבתי, וקטונתי (דומני שהרב נגן כתב פעם מאמר על כך, לא?)

Back to top button