תורה שבעל פה

ראה במחברת החמישית. ההנחה היא שהתורה ניתנה לנו כמעט בלי פרשנויות. לכן הקב"ה כנרא מצפה מאיתנו לפרש אותה (שהרי בלי פרשנות אי אפשר לקיימה). אלו פרשנויות הן המחייבות או הנכונות? על כך יחליט כל אחד לעצמו. הציבור החליט שהפרשנות המקובלת היום בהלכה היא הפרשנות המחייבת מבחינתו. מי שלא מקבל את זה – כמובן לא אמור להיות מחויב לזה. ואם יגיע לשמים ויגלה שטעה – הרי הוא אנוס (כל עוד עשה חשיבה אמיתית וכנה כשהגיע למסקנתו).
מעבר לזה, יש חשיבות כלשהי לקבלת הציבור, כי אנחנו חלק ממנו. כמו שאנחנו מקבלים את חוקי הכנסת גם אם יש כאלה שחושבים אחרת מהם. כמו שבמעמד הר סיני אני מחויב למרות שלא הייתי שם. הציבור קיבל זאת על עצמו, ואני בכלל הציבור התחייבתי גם.