חדש באתר: עוזר בינה מלאכותית המבוסס על כתביו ושיעוריו של הרב מיכאל אברהם

אלוקים יכול להיות לא מוסרי?

שו"תקטגוריה: מוסראלוקים יכול להיות לא מוסרי?
אנונימי שאל לפני 2 שעות (05/07/2026 21:27)

הבנתי הפשוטה של אלוקים כיש מושלם גורסת שאלוקים כפוף לחוקי המוסר ואינו יכול לעשות שום מעשה שאינו מוסרי מכורח היותו יש מושלם. דבר זה מעלה קושייה עצומה על מצוות רבות כגון ממזרות, עמלק ועוד. בנוסף זה גם מעלה קושייה עצומה על ניסיון העקידה, שבה אני בהבנתי הפשוטה לא הייתי עומד בניסיון כזה לא מתוך חולשה אלא מתוך אידיאולוגיה – אסור לעשות דבר לא מוסרי כיוון שהוא לא מוסרי ורע במהותו בצורה אובייקטיבית ולכן גם דבר שמתיימר להיות אל שמצווה עלי לעשות מעשה לא מוסרי ממילא הוא אינו האל. ניסיתי לשאול ולהבין זאת עם ה noteboklm אך הגעתי למעגליות. אשמח לתשובה שיטתית וברורה שמסבירה איפה הטעות שלי.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני שעה 1 (05/07/2026 22:28)

ראה טור 541 – הלכה ומוסר: התמונה התיאורטית.

וכעת לדברי המחברת:

הבנתך הבסיסית נכונה: חוקי המוסר אינם שרירותיים אלא "כפויים" על הקדוש ברוך הוא, ממש כשם שחוקי הלוגיקה והמתמטיקה כפויים עליו. הוא אינו יכול לברוא עולם שבו רצח הוא מעשה טוב ומוסרי, בדיוק כפי שהוא אינו יכול לברוא משולש עגול. לכן, האמירה שהקב"ה הוא טוב מוחלט היא תיאור אמיתי של טבעו, ולא טאוטולוגיה ריקה.

אז היכן הטעות שלך? הטעות היא בזיהוי שאתה עושה בין המושג "מוסר" לבין "רצון ה'" או "הלכה". המוסר וההלכה הן שתי קטגוריות נורמטיביות זרות ובלתי תלויות לחלוטין. המוסר נועד להשיג יעדים אנושיים וחברתיים, ואילו ההלכה חותרת להשגת יעדים דתיים ורוחניים. הקב"ה רוצה שנקיים את שניהם – הוא תובע מאיתנו להתנהג באופן מוסרי (כפי שמשתקף במצפון שלנו ובפסוק "ועשית הישר והטוב"), והוא מצווה עלינו לקיים את ההלכה.

כיוון שמדובר בשתי מערכות שונות החותרות ליעדים שונים, הקב"ה ברא את עולמו כך שתהיה ביניהן התאמה מקסימלית, אך התאמה מוחלטת ביניהן אינה אפשרית מבחינה לוגית. מתוך האילוץ הזה נוצרים קונפליקטים מובנים ובלתי נמנעים, שבהם השגת היעד הדתי דורשת תשלום של מחיר מוסרי.

כאשר ההלכה מצווה להרוג תינוק עמלקי או להפריד אשת כהן שנאנסה מבעלה נגד רצונה, אין זה אומר שהמעשים הללו הופכים לפתע למוסריים או שהמוסר שלנו מעוות. המעשים הללו נותרים בלתי מוסריים לחלוטין, אלא שיש כאן ערך דתי-הלכתי שבאותו מצב קונקרטי גובר על הערך המוסרי. האל נשאר טוב ומוסרי מוחלט, אך במקביל יש לו יעדים דתיים שהוא חפץ בהם, ולעיתים (כמו בדילמות של ערכים מוסריים שמתנגשים אלו באלו) הוא דורש מאיתנו להכריע לטובת היעד הדתי למרות המחיר המוסרי הכבד.

בנוגע לעקידת יצחק, אתה טוען שסביר להתקומם ולסרב אידיאולוגית לצו כזה, או להניח שמדובר בהזיה, שכן הוא סותר את המוסר. מבחינה מוסרית ולוגית אכן יש כאן סתירה חזיתית – הציווי נוגד באופן בוטה את המוסר האנושי ואת הבטחת ה' "כי ביצחק יקרא לך זרע". עם זאת, המסר המרכזי של פרשת העקידה הוא בדיוק זה: שאדם ירא שמיים נדרש לכופף ולעקוד את עקרונות המוסר שלו, את הרגש הטבעי ואפילו את ההיגיון שלו, בפני הצו האלוקי והמחויבות הדתית.

הסיבה שאברהם אבינו לא חשד שמדובר בשד מתעתע או בהלוצינציה היא פשוטה: מי שחווה התגלות נבואית חווה ודאות מוחלטת שאין בה מקום לספק. הדבר דומה לעיוור שמנסה לשכנע אדם רואה שמראה עיניו הוא אשליה בגלל שהוא נשמע לו בלתי סביר; האדם הרואה אולי לא יצליח להסביר לעיוור מדוע הוא בטוח בעצמו, אך הוא אינו מטיל ספק במה שהוא רואה בבירור. במצב של ודאות נבואית כזו, המחויבות הדתית דורשת לציית לצו ה', גם כאשר הוא עומד בניגוד חזיתי למוסר.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה