בעניין גיורת

שלום רב.

הדברים נוגעים ללב, ואני מבין מאד את המצוקה. אבל איני מבין עד הסוף את השאלה. מבחינת הרבנות בכל אופן לא תוכלו להינשא גם אם הייתי מוצא לכם היתר. אז מה יועיל לך היתר ממני? בפרט אם אינך דתי ואינך מחויב להלכה ולא מוטרד מעבירות. אתה כותב שלא אחשוב על זה כשאלה הלכתית, אבל זו שאלה הלכתית. איזו שאלה אחרת יש כאן? לולא ההלכה ודאי שהייתם נישאים והכל היה מצוין.

בכל זאת אכתוב כמה נקודות לעצם העניין. לרוב הפוסקים יש איסור דאורייתא על כהן לשאת גיורת. נכון שבדיעבד הקידושין תופסים אבל יש כאן עבירה, וחייב לגרשה. יש שיטות מיעוט שזה אסור מדרבנן.

כמה נקודות שכדאי לברר:

1. בירור כהונה: לעיתים רחוקות, בירור גנאלוגי מקיף של שורשי המשפחה מגלה ספקות ממשיים בכהונה (שהרי כהנים בימינו הם כהני חזקה ולא כהני עדות מוחזקים). אולם זהו תהליך מורכב ביותר וסיכוייו קלושים למדי.
2. שווה לבדוק האם אתה עצמך כהן חלל (ראה ויקיפדיה). במצב כזה האיסור בגיורת לא קיים.
3. שיטת רש"י היא שהגיורת אסורה על כהן מדין 'זונה' כי סביר שנבעלה לגוי. יש שפירשו בשיטתו שאם אין חשש שנבעלה היא אינה זונה ולא אסורה לכהן. אם זוגתך לא נבעלה לגוי יש אולי מקום להקל לפי שיטות אלו. אבל זו שיטה חריגה.
4. חיים ללא קידושין: זוגות חילוניים רבים במצבכם בוחרים לחיות יחד כידועים בציבור או במסגרת של "נישואי בני נח" (זוגיות משותפת ללא אקט הקידושין ההלכתי). פרידה במצב כזה אינה דורשת גט (שכן הגט נועד לפרק את קומת הקידושין הפורמלית, שכלל לא נוצרה). בעוד שאיני יכול להמליץ או לסייע למיעוט איסורים בדרכים אלו, ברור שללא אקט הקידושין נמנע לפחות האיסור החמור של עריכת קידושי עבירה. לחלק מהדעות ללא נישואין כהן וגיורת הם רק איסור דרבנן.

   זה מה שיש לי לומר בעניין. בהצלחה רבה.