דובר שקרים בקריאת שמע שעל המיטה

האור לציון כותב שמי שכועס על חבירו ולא מוחל לו, לא יאמר בלילה את נוסח "הריני מוחל וסולח" שמופיע בקריאת שמע שעל המיטה, משום דובר שקרים. זה נשמע לי סביר. למרבה ההפתעה ראיתי את דבריו של הרב יצחק יוסף שכותב אחרת משום דברי המהרשא ביומא. הגמרא שם כותבת, שתלמיד חכם צריך להעביר על מידותיו רק כשמפייסים אותו. המהרש"א כותב על אותה סוגיא כך: "והא דאמרינן בפרק כל כתבי לא מזיגנא רישא אבי סדיא עד דמחילנא לכל מאן דמצערי לי היינו נמי כדמפייסו ליה וקאמר גם כשלא נתפייסתי מיד מ"מ באותה היום קודם שכיבה נתפייסתי" עכ"ל.
הרב יצחק יוסף חלק כאמור על הרב בן ציון ואמר בשיעור על אותו המהרשא כך: "אמנם כתב המהרשא שלפני שינתו צריך למחול למי שביקש ממנו סליחה, אבל אם מישהו פגע בו ברבים ולא פייסו, מהדין לא צריך למחול לו. ומשמע שאינו בכלל המחילה שאומר בנוסח "הריני מוחל וסולח" ורק על השאר שצריך למחול להם אומר "הריני מוחל וסולח" ולכן אפשר לומר נוסח זה, גם אם יש בלב על מישהו ולא מחל לו" ע"כ דבריו. 
אני קצת מצליח להכניס את דבריו במהרשא, אבל זה ממש לא נראה לי כוונתו, ואדרבה נראה לי שזה דווקא חיזוק לדבריו של האור לציון. חשבתי שאני טועה בהבנה ולכן אמרתי לעצמי שאשאל מישהו חכם
ועל כן כל דברי האגרת הזאת- האם הרב יצחק טועה בהבנה של המהרשא?
וכן מה דעתך על עצם השאלה, האם יש בעיה לומר את נוסח "הריני מוחל וסולח" בקריאת שמע שעל המיטה כשאני לא באמת סולח לכולם?