מחלוקת הח''ח והגר"י סלנטר
ידוע דנחלקו הח"ח והגרי"ס האם לבקש מחילה מאדם שלא יודע שפגענו בו ודברנו כנגדו
דעת הח"ח דצריך לבקש ואף הביא את רבנו יונה כסיעתא לדבריו
מאידך דעת הגרי"'ס דאסור לו לאדם לצער את חבירו בשביל לקבל מחילה ואין ללכת לבקש מחילה כיון שברגע שהוא ישמע מהעניין ייגרם לו צער
יש ספרים שמחלקים כל מיני חילוקים שלא מתיישבים על הלב
דעת הגרי"ס קצת קשה להבנה דהלא גם הוא מודה שיש חיוב לבקש מחילה מהשני
ומכאן יש שתי אפשרויות לומר
א. תישאר עם העוון ורק כדי לא לגרום צער ליהודי
ב. בגלל שיש צער ליהודי אז בא הצער ופוטר אותך מלבקש מחילה סוג של עשה דוחה ל"ת
מה דעת הרב בעניין???
זו לא שאלה של עשה דוחה ל"ת. הדיון כאן אינו אם קיימת את מצוות תשובה (אם בכלל יש מצווה כזאת), אלא האם עוונך כופר. אלו שתי שאלות שונות (ראה מנ"ח ריש שסד ועוד הרבה). הסברא אומרת שבלי קשר לעשיית תשובה אין שום סיבה לתלות את הכפרה שלך בכך שתפגע שוב בחבר. וכי התורה תדרוש מאדם לפגוע בחבר למען עצמו? כעת יש לה שתי אפשרויות: 1. למנוע ממני כפרה לגמרי, אבל גם זסה לא סביר. בגלל דאכה לחברי אני מאבד את האפשרות להתכפר? 2. לכפר לי בלי שאגלה לו. זה סביר יותר.
אמנם ניתן להבין גם את דעת הח"ח בכמה אופנים, ואכ"מ.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer