חטאת

מעתיק לכאן ניסוח נוסף:
ישנה מחלוקת בתחילת בק בין רבי אליעזר לחכמים האם מי שעשה גם אב מלאכה וגם תולדה בשבת חייב שתי חטאות או חטאת אחת בלבד. יש שרצו לתלות זאת בחקירה האם איסור תולדה בשבת למעשה מהווה איסור בפני עצמו ואז יהיה חייב 2 חטאות כי מדובר בשני איסורים או שהוא חלק מהאיסור מלאכה של האב ואז יהיה חייב חטאת אחת בלבד כי מדובר בשם איסור אחד.
התלבטתי אולי זה יהיה תלוי בשאלה על מה האדם מביא חטאת. על עצם מעשה העבירה(בנידון דידן חילול שבת) או על הרשלנות שהביאה אותו לכך. בהנחה שהחטאת באה על הרשלנות יש מקום לומר שאף אם אב ותולדה הם שני איסורים שונים, עדיין יהיה חייב חטאת אחת בלבד וזאת משום שישנו דימיון בין האב לתולדה (בתכלית או באופן הפעולה) ועל כן על האדם היה להיזהר למעשה מדבר אחד (לא לעשות שום דבר שתכליתו/ פעולתו היא x) ולכן מביא רק חטאת אחת. מהי דעתך?

לא הבנתי מדוע אם החטאת מובאת על הרשלנות אז אפשר להביא חטאת אחת על אב ותולדה, גם אם אלו שני איסורים שונים. במה זה שונה משני איסורים לגמרי שונים שבהם ברור שמובאות שתי חטאות? העובדה שיש דמיון מסוים בין אב לתולדה היא נכונה, אבל איני רואה מדוע זה מוביל לחיוב חטאת אחת.
אגב, במאמרי על הכשלת חילוני כתבתי שלדעתי חטאת מובאת על הרשלנות, ולכן חילוקי חטאות הן לפי מספר הרשלנויות (ההעלמות) ולא לפי מספר העבירות.

כוונתי הייתה שלמרות שמדובר בשני איסורים ניתן לומר שמדובר בהעלמה אחת בלבד וזאת משום שאת האדם היה אמור לזכור עובדה אחת – שעליו להימנע מפעולות שתכליתן/ אופן פעולתן x (שזה המשותף לאב ולתולדה) ובשורה התחתונה זה דבר אחד. אני טוען שלעניין העלמה פחות מעניין אותנו כיצד הדברים מוגדרים מבחינה הלכתית ויותר מעניין אותנו מה ההשלכות של זה על האדם ולכן אם מבחינת האדם אפשר לתמצת את ההשלכות של זה לקטגוריה אחת אז עליו להביא חטאת אחת בלבד.

לגמרי לא מסכים. ההעלמות נוגעות לאיסורים בהגדרתם ההלכתית. הדמיון שיש בין אב לתולדה לא מעניין. ייתכן דמיון גם בין איסורים שונים. רק כהדגמה, חשוב על אבות ותולדות בונה כפי שהגדרתי בטור שעסק בכך. אין שום דמיון מעשי בין מגבן לעושה אוהל, אף ששניהם תולדות בונה.

וכן לגבי זורה, בורר ומרקד, שהם שלושה אבות שונים שדומים לגמרי זה לזה