הטיעון הפיזיקו תיאולוגי ומושג הזמן והסיבתיות
שלום הרב, 2 שאלות ברשותך:
- ראיתי שאמרת שמודל במולטי וורס כדי להפריח את הטיעון בפיזיקו תיאולוגי בגלל ש"מכונת היקומים" פולטת יקום מורכב כמונו, ולכן היא מכילה את היקום שלנו והיא מורכבת לפחות כמונו. תקן אותי אם הבנתי לא נכון.
אז השאלה שעלתה לי, זה ש"מכונת היקומים" הזאת לא יוצרת יקומים מורכבים כמו שלנו, אלא בכללי יקומים- שרובם (לא יודע אםמאפשר להגיד רובם כי מדובר באינסוף אבל בכל מקרה) כאלה שהם בכלל לא מורכבים ומבחינת הטיעון הפיזיקו תיאולוגי אין בעיה להניח אותם שהם פשוט ככה.
מה שאני מתכוון, זה ש"מכונת היקומים" מורכבת לפחות כמו מה שהיא יוצרת, אבל היא יוצרת יקומים כושלים שלא מחייבים סיבה- גם המכונה עצמה לא מיוחדת ולא חייבת סיבה. היקום המיוחד הוא מקרה מיוחד אבל המכונה עצמה בכלל לא יוצרת אותו. זה כמו שתהיה מכונה מיוחדת שיוצרת שילדה של רכב מ0, ופעם אחת במקרה יצא שהיא יצרה רכב שלם, ואז לטעון שהמכונה מורכבת יותר מהרכב השלם אפילו שהפעולה הרגילה שלה זה רק ליצור מתככת ולעצב אותה כשילדה, לא להתחיל לבנות מנוע וגיר גם…
- שמעתי לא מזמן את הטיעון שכמו שזמן הוא אשליה של המוח- אנחנו לא מסוגלים לחשוב בלי זמן, אנחנו חייבים זמן כדי להבין אבל הוא לא באמת הכרחי. שכך גם עיקרון הסיבתיות הוא אשליה של המוח ולא הכרחי.
וגם שלפי תורת היחסות כל ההווה העבר והעתיד כולם קיימים יחד (אני מקווה שאני לא טועה בחלק הפיזיקלי). למה בעצם הסיבתיות זה דבר שחל תמיד גם על דברים שמחוץ למציאות שלנו בעוד הזמן הוא רק אשליה של המוח כדי להסביר את שינוי החומר? מאיפה לנו בעצם שעיקרון הסיבתיות הוא באמת אמיתי? הרי גם את הזמן אנחנו מרגישים ובטוחים בו.
תודה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לא ה מה שכתבתי על מכונת היקומים. כתבתי שהמכונה עצמה היא אלוהים. וכתבתי שגם בלי זה, הצעה כזאת לא עדיפה על אלוהים כי המוני יקומים שאף אחד לא ראה אינו מפשט את התמונה אלא מרכיב אותה.
לא יודע מה פירוש אשליה של המוח. כך אנחנו מסתכלים על המציאות. וכך גם לגבי הסיבתיות. זה מבטא משהו אמיתי במציאות עצמה אלא שהוא מתואר בשפה שלנו.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
בנוגע ל1, תודה, הבנתי.
בנוגע ל2, אני ארחיב את השאלה:
בכללי הדבר שהכי קשה לי להתמודד איתו בכל העניין הזה זה הספקניות כמו של יום וקאנט. איך בעצם אני אמור להתמודד עם דעה שמטילה ספק בעצם השכל שלי, אני פשוט מרגיש שצריך סיבתיות, אין לי איך להוכיח שזה נכון…
בנוגע לזמן, התכוונתי שכמו שכדי לחשוב אני חייב זמן כי בלי זה אני לא באמת מצליח להבין משהו, אולי גם הסיבתיות רק מנגנון כזה שלא באמת הכרחי מחוץ למציאות (בתוך היקום שלנו לפחות אנחנו רואים את הדטרמניזם…). אולי בשאלות במטאפיזיקה השכל פשוט לא יכריע. אולי כמו שהזצן לא באמת הכרחי למציאות אבל למוח שלי הוא הכרחי, אולי גם כך עיקרון הסיבתיות.
בכללי אשמח לשמוע את דעת הרב בכל הנושא הזה של הספקנות ואיך להתמודד עם טענות כאלה.
תודה.
ובנוסף שכחתי להגיד,
רואים מהטיעון הקוסמולוגי בעיה שיכולה להעיד על כך שהתבונה שלנו לא רלוונטית בשאלות האלה:
אם לכל דבר יש סיבה נגיע לרגרסיה אינסופית- כשל לוגי.
אם נפטור משהו מסיבה זהו גם סוג של כשל כי אמרנו שלכל דבר יש סיבה… אז אם אנחנו מחריגים דבר אחד מההיגיון שלנו אולי בכלל ההיגיון שלנו לא תקף במטאפיזיקה כי עובדה שהוא יוצר סתירות ובעיות שדורשות מאיתנו לעקם את ההיגיון שלנו.
וגם שאלתי אותך בעבר שאלה על הטעם המספיק של לייבניץ ותורת הקוונטים וענית שקריסת פונקצייה הגל לא חסרת טעם לחלוטין- האופי הקוונטי של היקום הוא הטעם שלה. לאחר מכן שאלתי איך אפשר לטעון את זה כי אי אפשר להפריח את זה וע ית שרק טיעון אמפירי זקוק לאפשרות להפרחה כדי להיות תקף בעוד טיעון אפריורי לא.
אם כך, אין שום דרך להוכיח שהסיבתיות לא נכונה בשונה מהזמן… אז איך אפשר בכלל להתמודד עם טענה שהסיבתיות לא רלוונטית מעבר ליקום שלנו אם מי שטוען נגד לא יכול להפריח את זה כי כל מה שהוא אגיד אפרש לפי ראיית עולם שכוללת סיבתיות (כמו הטענה שהטעם של החלקיק זה האופי הקוונטי של היקום), בעוד מה שגורם לי לחשוב שיש סיבתיות זה רק הרגשה שלי שזה נכון וקיים.
תודה.
אתה לא מחדד את השאלות והקשיים. על שאלת הזמן והסיבתיות עניתי.
את הסתירה ששאלת דנתי בה בתחילת השיחה השנייה בספרי המצוי הראשון. וגם כאן באתר. ברור שמחריגים את החוליה הראשונה מהשרשרת הסיבתית אחרת מגיעים לרגרסיה אינסופית.
איפה נמצא הדיון על הסתירה ששאלתי ובכללי על הספקנות?
מה שם הטור? עדיך שאקרא לפני שאשאל… תודה.
מהמחברת:
הדיונים בנושאים אלו מופיעים בפירוט בספריי ובטורים באתר:
1. הטיעון הקוסמולוגי, בעיית הרגרסיה האינסופית והסתירה כביכול:
* ספר 'המצוי הראשון': הדיון המרכזי והמפורט בנושא מופיע בשיחה השנייה (וכן בשלישית). שם אני עוסק בדיוק בשאלה ששאלת: מדוע רגרסיה אינסופית אינה נחשבת הסבר אלא התחמקות מהסבר ("צבים כל הדרך עד למטה"), וכיצד הניסוח המתוקן של הטיעון הקוסמולוגי פותר את בעיית ה"לולאה" או החרגת העילה הראשונית.
* 'מחברת 2 באמונה': מוקדשת כולה לניתוח הטיעון הקוסמולוגי ולדחיית הערעורים עליו.
* טורים באתר: טור 144 – הטיעון הפיסיקו-תיאולוגי – פירוט הסתברותי, טור 506 – מבט בייסיאני על הראיה הפיזיקו-תיאולוגית ו-טור 586 – אתאיזם כ'מדענות': על מדע ופילוסופיה עוסקים בטיעון הקוסמולוגי והשלכותיו.
2. הספקנות, הוודאות והאמון באינטואיציות (כולל הדיון ביום וקאנט):
* הספרים 'שתי עגלות וכדור פורח' ו'אמת ולא יציב': מוקדשים ברובם לניתוח הספקנות, להבחנה בין העמדה האנליטית לסינתטית, למעבר מוודאות לסבירות, ולמתן הצדקה לאמון באינטואיציות מול ספקנותם של יום וקאנט.
* טורים באתר: סדרת הטורים "מהי פילוסופיה" והסדרות העוסקות בסיבתיות ובאפיסטמולוגיה — בעיקר טורים 434 והלאה (ובפרט טורים 494–496, טור 502 – האם העולם באמת קיים?, ו-טור 653 – מהי אינטואיציה? הכרה, חשיבה ורגש)
תודה רבה.
ובנוגע לשאלה עם הזמן והסיבתיות, אני חושב שלא הייתי ברור. אנסח מחדש את השאלה ואשמח לתשובה.
כמו שאם הפיזיקה המודרנית לא הייתה מגלה שהזמן תלוי במרחב, כנראה היינו חושבים שהזמן קיים תמיד ואין דבר כזה "בלי זמן". זמן הוא פשוט הכרח לחשיבה שלנו ולכן היינו חושבים שתמיד יש זמן, ודעה פילוסופית שהייתה טוענת שאין זמן כנראה לא הייתה מקובלת. אני אולי גם כך עם הסיבתיות, אנחנו חייב אותה, אבל אולי היא לא באמת הכרחית ויכול להיות מצב ללא סיבתיות כמו שגם קיים מצב ללא זמן.
ובניגוד לזמן שהיה ניתן להפרחה, את הסיבתיות לא ניתן להפריח בגלל שכל מה שיראה ללא סיבה נוכל להכניס סיבה עקיפה (כמו "האופי הקוונטי" בקריסת פונקציית הגל).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer