הנאה כחלק מרצון האלוהים.

אני פשוט טוען שהמוסר הוא לשם ההנאה.
אנחנו מחויבים באופן נורמטיבי במוסר, ואחרי ששאיפות מוסריות התגשמו (וגם במקביל) המטרה העליונה שלנו היא ליהנות מהחיים ולאהוב אותם (וזה מחליף את הצורך בחיוב לקיים מצוות).
אני מכיר את הטענה של "מה אם אדם נהנה לרצוח", אבל אני לא אתאיסט וזו בדיוק הפואנטה. אלוהים ציווה עלינו באופן קולקטיבי להיות מוסריים כדי שנוכל להגיע לרמות שלמות ואמיתות יותר של הנאה מהחיים.

לא מבין את הפלפול הזה.