הסרטון החדש של אנדרדוס

https://www.youtube.com/watch?v=Oll10h-NPoQ&pbjreload=101
לסרטון קוראים " קניבלים דתיים".
הסרטון צוחק על אנשים שמצדיקים חטאים שלהם ויוצאים נגד האנשים שיוצאים עליהם עם טענות כמו "מה ההבדל בין מה שאנחנו עושים לבין לשון הרע?". יש על זה הרבה ויכוחים בפייסבוק ביממה האחרונה.

טוב. איכות ההומור יש מקום לשפר, אבל מה הבעיה? על מה הדיונים? אני לא רואה כאן שום דבר ששווה דיון.

אין טענות של ממש אבל בתור סימון כללי מה רע באלה (זוקק פיתוח אבל כולם דיונים של ממש. לא שהסרטון הזה הוא התנעה מספיק טובה לדיון כזה)

1. אכילת אדם – היחס בין איסור דתי פורמלי לאיסור ערכי מוצק.
2. העניין של שלילת קווי גבול בגלל שכולם נכשלים באבק לשון הרע ויש שמעלימים מס (דתומטר וכו').
3. אנשים שמתעלמים מביקורת ותולים רק במניעים של הזולת ("למה הוא כעס?" "כי יש אנשים עם עיניים צרות ולב סגור")
4. תופעה שאנשים עושים כל רע אבל מקפידים לפשוט טלפיים ולעשר את המלח.
5. העניין של העץ הנדיב (אנשים שטופי מח שמוסרים לבסוף את עצמם לגמרי למי ששטף את מוחם)

העיקר שיקפידו לאכול רק אנשים כשרים 🙂

ועכ"פ 'תיאולוגים רזים' לא צריכים לפחד מהם.

בברכה, קרני בור

נושאים לדיון יכולתי להעלות עוד. שאלו לדעתי על הסרטון. אם רוצים לדון בשאלה מסוימת, ניתן לפתוח עליה שרשור.

והדיון הכי נכבד שבו הסרטון הזה בהחלט יכול לקחת מקום של כבוד הוא על מקומה של הסאטירה. כקו כללי הייתי אומר שסאטירה טהורה עוסקת בייחוס מניעים ציניים ואינטרסנטיים לאנשים (בד"כ זו גם ברירת המחדל שלי כלפי אנשים רבי כח), מבליטה צביעות, ומגחיכה טיעונים אד אבסורדום. לפחות אצלי בד"כ זה מצחיק רק אם אני מזדהה במידה מסוימת עם הביקורת. נראה שכאן אנדרדוס פחות ניסו להצחיק ויותר ניסו "לעורר דיון בשולחן שבת". משפט אחד מצחיק היה להם – "ימשיכו ככה גם זימון לא יהיה להם".
לא ראיתי מספיק סאטירה בחיי כדי לנסות לאפיין במחשבות, וגם לא בטוח שאני מספיק מסוגל לאיפיון כזה, אבל אם השירה קיבלה מקום (בסדרה נהדרת ביותר של טורים שלא רק ללמד על עצמה יצאה. אם כי כחובב שירה מושבע בעצמי אני לא בטוח שאני מזדהה עם האיפיון שהוצג שם. אבל עלי לחזור לסדרה ההיא כדי לקרוא שוב. בכל אופן המתודולוגיה הייתה מאלפת) דומני שגם הסאטירה ראויה לזה.

היה הייתה קניבלית 'אכלה גבר', והוא 'אכל אותה'.
וכל מי שראה 'חטף שוק' או ש'אכל את הלב', או ש'חטף רגלים קרות'. ואניני הטעם 'העלו לרשת' ואמרו 'אהבתי' 🙂

בברכת 'טועמיה חיים זכו', Cayim Balau

וכבר אמר אפרים קישון, שא"י היא 'ארץ שאוכלת יושביה, אבל לא משמינה מזה' 🙂

הרבה העבירו ביקורת על כך שאנדרדוס מכוונים פה לצחוק על להטבים דתיים שגם ככה מסכנים. ראיתי לא מעט פוסטים של אנשים שאמרו שהגזימו עם ההשוואה של הלהטבים לרוצחים, או של להטבים דתיים שאמרו שאנדרדוס חצו גבול אדום.

למה זה צוחק דווקא על להטבים? אכילת בשר אדם (מותר הלכתית אסור 'ערכית') זה בדיוק ההיפך מהומוסקסואליות (אסור הלכתית מותר 'ערכית').

ממש סרטון נפלא! יש להם טעם טוב. בא לי לאכול אותם 🙂

בברכת המזון, הטועם הרבני

ההשוואה בין קניבלים ללהט"בים שבשני המקרים יש בעיה מוסרית אפי' שאף אחד לא נפגע (עכ"פ אם לא הורגים לצורך זה) ודו"ק (אני יודע שדעת הרמד"א שאין בעיה מוסרית בכגון דא, אבל זה הטענה שהסרטון בא להפריך)

בחברה החרדית הקניבליות ממש מקובלת. אתה נכנס למרכול ושומע \ששואלים: 'יש לכם שוקיים של הרב מחפוד', 'כבד של הרב לנדא' 🙂 וכיו"ב.

נראה שאנדרדוס צוחקים על ההתחרדות של החברה הדתית-לאומית.

בברכה, שים שונג איל,
שף מסעדת 'אוכלי האוכלו-סין'

עוד מעלה אשר לא תסולא בפז יש בקניבליות, והיא הכלת ה'אחר', אין הכלה גדולה מאכילה, שבה ה'אחר' מתמזג בגוף האוכל 'והיו לבשר אחד'.:)

וכפי שדרשו בחסידות על מעלת א"י שהיא 'אוכלת את יושביה' הנבלעים, מתמזגים ןמתאחדים עם קדושתה של הארץ.

בברכה, ד"ר קולה, פורום 'קדימ"ה' [קניבלים דתיים (עם) יותר מדי הומור]

בס"ד י"ג בסיון תש"פ

המערכון צוחק על כל תופעות ה'סינקרטיזם' הקונות להן שביתה בחברה הדתית לאומית. התופעה של הומוסקסואלים-דתיים היא דוגמא אחת של אותה תופעה, שאנשים טוענים שניתן להוציא מהדת היהודית חלק מרכזי, ועדיין דורשים שיכירו בהם כ'דתיים'.

וכך יש לנו גם דתיים ללא טהרת המשפחה' ;דתיים המסמסים בשבת', 'דתיים מבקרי מקרא', 'דתיים שאינם מאמינים בהשגחה'; 'גרי צדק ללא קבלת מצוות' ושאר ירקות. אם ניתן להוציא מהדת מצוות מרכזיות או את עיקרי האמונה – אכן למה ייגרע חלקם של 'אוכלי האוכלוסין' מלהיחשב לדתיים 🙂 היהדות מכילה בכנפיה האינסופיות את כ-ו-ל-ם.

יש מצב שיהודי דתי נכשל בעבירות שונות מפני שיצרו תוקפו, אבל לעשות מזה 'דגל" ולדרוש לגיטימציה? – 'עד כאן תחום שבת'…

בברכה, ש"צ

הדוגמה שלהם לא נכונה. אין איסור הלכתי לאכול בשר אדם. למעט אולי שיטת הרמבם שדרש דרשה חדשה שאין לה מקור בתלמוד או במדרשים וכבר חלקו עליו. ואפילו דם האדם אינו נחשב לדם. לכן טכנית יכולים להיות דתיים אוכלי אדם