הפליה חיובית בבתי עסק

[אורן, לגבי הנחה לחיילים, מצד לשון החוק אפשר לומר ש'הפליה' היא 'הפליה לרעה' ולא כל הבדל, ולפי"ז נאסר להפלות לרעה לובשי מדים, לא נאסר להפלות לרעה לא-לובשי מדים (והם נידונים בגזע דת ומין וכו'), ובמקרה המסעדה הגברים הופלו לרעה על בסיס מין]

מה לגבי הנוהג המקובל במועדונים שמכניסים שם נשים בחינם וגברים בדמי כניסה? ההיגיון מאחורי הנוהג הוא למשוך יותר בחורות למועדון, ובכך למשוך יותר גברים שמחפשים מועדונים עם הרבה בחורות. האם זה נוהג פסול?

זה כבר יותר קרוב, ועדיין גם זה נראה לי לגיטימי. כמו לתת למישהו להיכנס כדי לעשות פרסומת (לסלבס למשל). כל עוד השיקול הוא ענייני זו לא אפלייה.

מה זו אפליה שאיננה על בסיס ענייני?! ואם בעל המועדון אוהב את הצבע השחור, כי זה מזכיר לו נוסטלגיה, ובוחר להכניס אותם בחצי מחיר,מה פוגע או רע בזה?

יש מקרי גבול אבל צריך לקבל החלטות. כשמדובר על טעם אישי זה כנראה לא סיבה מספיק עניינית. כשיש שיקול כלכלי, או כשמדובר על פגיעה ולא על העדפה (כמ ובמקרה של השואל) אז יש להחמיר.

אפרופו שיקולים כלכליים, לפעמים יש בעלי מועדונים שנמנעים מלהכניס למועדון אנשים מעדות המזרח או אתיופים למשל מחשש שהמועדון יתפס כמועדון בעל רמה נמוכה והכנסותיו ירדו.

נו, ומה הבעיה בזה? אם באמת זה חשש סביר שירד ההכנסות, מה לא בסדר בזה? אפשר להעצב שזה המצב, אבל השיקול רציונלי לחלוטין

זה אכן נשמע בעייתי, אבל ייתכן שאם מתברר שזה אכן שיקול המצב האמיתי (ולא רק תירוץ) ניתן להכיר בו כלגיטימי. כמו שכתב חיים.
אבל שימו לב שייתכן כי במצבים מסוימים המדינה מתערבת ולא מרשה שיקול כזה גם אם הוא לגיטימי במישור העקרוני, וזאת כדי לשנות את המצב בכוח. גם זה לגיטימי לעתים.

ולמה יש אפליה בקבלה לבית המשפט? למה סבתא רחל שיש לה תואר במדעי הסריגה והבישול לא מורשה להיות שופטת?

ר' פוייסעק עיי' בשות הרשב"א אלף תתקעא ובתשבץ שם ובהגאות הגר"א שם על התוספתא בד"ה סבתא רחל וז"ל ומה שהקשה הפוסק האחרון צריך עיון גדול וה' יאיר עיני, שוב ראיתי שבאור זרוע ג"כ תמה על ההיא סבתא דלא נתקבלה לבית משפטא ואפשר דלכך השמיטו הריף עיי"ש .