חוסר אמונה באלוקים בגלל נסיבות טראומטיות

מבחינתו, אלוהים צריך לתקן לו את הבעיות, ואם לא אז לא קיים.
מצטערת אם לא הייתי ברורה

עדיין לא הבנתי. אם הוא מניח שאם יש אלוהים הוא אמור לתקן לו את בעיותיו אז אם הבעיות לא מתוקנות מסקנתו היא שאין אלוהים. לוגיקה פשוטה. מה לזה ולאגואיזם? הוא הגיע למסקנה אתאיסטית.
אפשר לדון האם הנחתו (שאלוהים אמור לתקן את בעיותיו) נכונה או לא. אבל שיפוט של טענה כאגואיסטית אינו טיעון רלוונטי. מה שרלוונטי כאן הוא לשפוט אם זה נכון או לא. לדעתי לא.

הבנתי.
מדוע בכל מקרה השיפוט שלו לא נכון?

כי לדעתי הציפייה שאלוהים יתקן אותו אינה הכרחית. יש סבל ורוע בעולם ובעיניי זו לא פירכא על קיומו של אלוהים. אפשר לחפש כאן באתר על בעיית הרוע, רוע אנושי וטבעי.