חלום

על אף שאתה מצהיר שאינך שואל זאת בתורת ספקנות, השאלה שאתה מעלה היא טענה ספקנית קלאסית. לשאלה המפורסמת "מי אמר שלא הכל חלום?" אין ולא יכולה להיות תשובה או הוכחה לוגית ניצחת, חוץ מאשר העובדה שאני פשוט יודע שלא.

מעבר לכך, אני חולק על עצם ההנחה שלך שבחלום יש תחושת מציאות הזהה לחלוטין למצב של ערות. המדיום של חלום או של דמיון והמדיום של הכרה מציאותית אכן דומים מאוד, ולא רק במישור הוויזואלי, אבל יחד עם התמונה יש אצלנו איזה "חיישן" או תחושה בלתי אמצעית שמאותתים לנו ומבחינים עבורנו בבירור בין הכרה אמיתית לדמיון. עובדה היא שאתה עצמך מדבר על ההבדל בין חלום למציאות, כלומר אתה חווה ומבין היטב את ההבדל הזה, וכשאתה מתעורר אתה יודע להגיד שזה היה חלום.

הקושי שאתה חווה נובע מהניסיון להעמיד הכל על הצדקה לוגית. הלוגיקה היא כלי חשוב, אך היא אינה יכולה לייצר מידע יש מאין. כל טיעון לוגי מתחיל מהנחות יסוד, וההנחות הללו אינן תוצר של לוגיקה אלא מבוססות על האינטואיציה שלנו. האינטואיציה אינה סתם רגש פסיכולוגי סובייקטיבי, אלא היא כלי הכרתי ושכלי לכל דבר שבאמצעותו אנו תופסים אמיתות על המציאות.

כשם שאנו נותנים אמון בחוש הראייה שלנו למרות שלעיתים אנו חווים אשליות אופטיות כמו פטה מורגנה, כך עלינו לתת אמון ביכולת ההבחנה שלנו בין מציאות לחלום. העובדה שלעיתים יש 'באגים' לא גורמת לנו לזנוח את האמון במערכת כולה, משום שאנו מבינים שמדובר בתופעה חריגה ולא בהתנהלות החיים השוטפת. אם היית משליך את האמון בראייתך בגלל אשליה אופטית, היית נותר עיוור מרצון; הרי גם בחלום אתה חושב שאתה רואה, אז למה לא להסיק שכל מה שאתה רואה בשעות העירות שלך גם הוא אשליה?.

יש לנו תחושה פנימית וברורה שמבחינה בין חלום למציאות. מי שרוצה לטעון שהמציאות שאנו חווים היא אשליה, עליו להביא ראיות פוזיטיביות לכך, ואין שום סיבה להסתמך על תהיות ספקניות בעלמא שמוחקות את השכל הישר. אם תסרב לסמוך על האינטואיציה רק בגלל היעדר הוכחה לוגית מוחלטת, תמצא את עצמך נידון לספקנות מוחלטת בכל תחומי החיים, החל מאמונה ועד למדע.