טיעון שלא ניתן להיכשל
שלום הרב, שאלתי אותך לא מזמן שאלה בנוגע לתורת הקוונטים, הדאלה הייתה מה הטעם של החלקיק כאשר אין לו טעם מדוע הוא נחת בx וחא בy, וענית שהאופי הקוונטי של היקום הוא סוג של הטעם שלו.
השאלה שלי היא כזאת, אפשר להגיד על כל דבר אופי וחוקיוצ כלשהי הם הטעם שלו וככה ונפטרנו מהאופציה שיהיה דבר בלי טעם שיפריח את העיקרון של לייבניץ. לדוגמא- אם נמצא כיסא כחול ונוכיח מדעית שהכיסא הזה חסר טים והוא באקראיות מוחלטת- נוכל להגיד שיש את "חוק הכיסאות" שכל כיסא לא יצרו אותו בצבע כחול וכך נפטרו משאלת ה-"למה הוא דווקא ככחול" ועברו לשאול למה החוק דווקא כזה- והגענו לרצון תבוני. אבל זה לא "רמאות"? פשוט הנחנו שיש איזה אופי או חוקיות ליקום שלפיה התנהל הכיסא אפילו שהתשובה זה פשוט ש-"סתם" אין לו טעם. אני מתכוון שלא באמת ניתן להפריח או לערער את עיקרון הטעם המספיק כי פשוט נוכל לשייך לו חוקיות שתהווה טעם מלכותי ולהגיד שהיא חייבת טעם קודם אפילו שבאמת- פשוט אין טעם. זו טענה שלא באמת ניתן לאמת אותה ונראה שהכל מותאם כדי לשמור על עיקרון הטעם קיים.
ובנוסף, גם אם נקבל את זה שיש טעם, עדיין עיקרון הסיבתיות הופרך ויתכנו דברים חסרי סיבה כך שהטיעון הקוסמולוגי לא רלוונטי כל כך.
תודה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
א. האם המעבר מהאירוע אל החוק הוא "רמאות" שנועדה להציל את עקרון הטעם המספיק?
אני לא חושב שיש כאן שום רמאות, וצריך להבחין היטב בין "חוקים" שממציאים אד-הוק (כמו "חוק הכיסאות הכחולים" שלך) לבין חוקי טבע אמיתיים. כפי שהסברתי בעבר, אפשר אמנם להתייחס לחוקי הטבע כאל קונבנציה – לקחת אוסף של תופעות שרירותיות, למצוא להן נוסחה מתמטית שתקרב אותן, ולקרוא לזה "חוק". אבל זו לא באמת חוקיות; זה פשוט תיאור יעיל. חוק טבע אמיתי אינו רק תיאור בדיעבד, אלא מנגנון ממשי שפועל במציאות ומחולל את התופעות הללו.
כאשר אנחנו מדברים על תורת הקוונטים, אנחנו לא ממציאים "חוק" כדי לתרץ אקראיות. גם אם נניח, לפי הפרשנות המקובלת, שהקריסה של פונקציית הגל לתוצאה ספציפית (למשל, החלקיק נחת ב-X ולא ב-Y) היא אקראית ואין לה סיבה פיזיקלית ישירה, עדיין עצם המנגנון הקוונטי עצמו אינו "סתם". לעולם שבו שורר ואקום אמיתי ומוחלט, ללא חוקים, לא היו היווצרויות ספונטניות מהסוג הקוונטי. רק טבעו הקוונטי הספציפי של העולם שלנו הוא זה שמאפשר התרחשויות כאלה, ולכן תורת הקוונטים עצמה היא ה"טעם" שלהן, גם אם אינה "סיבה" במובן הדטרמיניסטי הרגיל.
יתר על כן, עקרונות הסיבתיות והטעם המספיק אינם יצורים אמפיריים שניתן פשוט "להפריך" בתצפית. כפי שכבר לימד אותנו דיוויד יום (וקאנט בעקבותיו), אלו הן הנחות אפריוריות של התבונה והשכל הישר שאנו כופים על המציאות כדי להבין אותה. מדען לא זורק את עקרון הסיבתיות כשהוא נתקל בתופעה לא מוסברת; עצם העובדה שאקראיות אונטית מטרידה כל כך פיזיקאים רבים (שמחפשים "משתנים חבויים"), מראה שהאינטואיציה הסיבתית שלנו חיה, בועטת, והיא עדיין סבירה הרבה יותר מהאלטרנטיבה האקראית.
ב. האם הטיעון הקוסמולוגי נופל בגלל האקראיות הקוונטית?
ממש לא. כפי שהסברתי בספרי "המצוי הראשון", גם אם ישנן היווצרויות ספונטניות לכאורה ברמה התת-אטומית, ההסברים הקוונטיים רק מסיגים את השאלה צעד אחד אחורה. היווצרות של חלקיקים יש מאין בוואקום הקוונטי אינה באמת "יש מאין" מוחלט, משום שהוואקום הקוונטי איננו "כלום". יש לו אופי, יש בו שדות, ויש לו חוקים (כמו פונקציית הגל שקובעת את ההתפלגות ההסתברותית).
לכן, גם אם נקבל שישנם תהליכים לא סיבתיים במובן הקלאסי בתוך המערכת, עולה מיד "שאלת הטעם המספיק" על המערכת עצמה: כיצד ייתכנו חוקים כה מיוחדים שמאפשרים אירועים כאלה? מיהו הגורם שיצר את חוקי הקוונטים הייחודיים הללו?. מנגנון מכני, מורכב ועיוור (כמו מערכת חוקי הקוונטים או גנרטור יקומים) אינו יכול לעמוד בתחילת השרשרת, משום שגם הוא טעון הסבר מדוע הוא כפי שהוא ולא אחרת. כדי להימנע מרגרסיה אינסופית, עלינו לעצור ביישות תבונית שהיא טעם עצמה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
בנוגע לחלק הראשון של השאלה- לא הבנתי מה ההבדל בין חוקי הקוונטים לבין "חוק הכיסאות הכחולים" שהמצאתי? ההבדל הוא החוקיות של חוקי הקוונטים? זאת אומרת- שבחוקי הקוונטים יש הסתברויות וחוקים, לא כמו חוק הכיסאות הכחולים שפשוט הנחתי שיש כיסא כחול וזה כל החוק. שבעצם חוק הכיסאות הכחולים הוא לא באמת חוק עם חוקיות אלא סתם קביעה שהדבקתי לה תווית, זה חוק ללא חוקיות- שזה חסר משמעות. זה הכוונה?
ובנוגע לחלק השני של השאלה של הסיבתיות- התכוונתי לסיבתיות ולא לטעם המספיק, הסיבתיות בפני עצמה לא נשברת בעקבות זה? (הבנתי מה שאמרת בנוגע לאינטואציה שלא ניתנת להפרכה, אבל זה לא פשוט הוכחה מוחצת לזה שהאינטואיציה טעתה?)
תודה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer