לחיות יש בחירה?

ורגשות וצער? יש איזה אינדיקציה?

לא יודע (פרט להשמעת הקולות ואר אינדיקציות שוודאי גם אתה מכיר).

אז באיזה זכות אתה אוכל אותן?

אני באמת לא אוכל אותם, אם כי כן אוכל חלב וביצים (אורגני בגידול מיוחד). יש אינטואיציה שלבע"ח אין זכויות כמו בני אדם, גם אם יש להם רמה כלשהי של רצון חופשי (ספק אם יש). אני מניח שזה משקע שנותר מהתפיסה ההלכתית, ואולי הוא ישתנה בעתיד.

למה שלבע"ח לא יהיו זכויות??

והרב לא אוכל בגלל הסבל, לא?

ישראל, הסברתי שיש אינטואיציה כזאת כי הן נחותות מאיתנו (גם אם יש להן בחירה ברמה ירודה כלשהי. ובוודאי אם אין להן). לאיזה הסבר נוסף אתה מצפה?
אכן, אני לא אוכל בגלל הסבל. לכן הוספתי שזה לא בגלל הזכויות (למרות שגם את זה איני שולל קטגורית).

לא מבין. נחותות מאיתנו ולכן מותר לאכול?! מוזר.

ישראל, לאור דבריך כאן אני מתחיל לחשוב שאולי לא (הן לא נחותות מאיתנו). 🙂
שאלת למה אני חושב שאין להן זכויות, והסברתי את דעתי שהן נחותות בשכל ובבחירה (או שאין להן או שיש להן משהו מאד מינורי). שאלת האם לדעתי מותר לאכול אותן, ואמרתי שלא. שאלת למה, ואמרתי שבעיקר בגלל הסבל אבל יש מקום למי שמקפיד לא לאכלן מהותית.
וכעת אתה תמה מדוע לדעתי זה שהן נחותות מתיר לאכול אותן? (אייקון מגרד בראש)
אולי הנחיתות שלי לא מאפשרת לי להבין את עומק דבריך, ואז שוב אני מגיע למסקנה שאולי טעיתי (בקשר לנחיתות שלהן ביחס אלינו).
בכל אופן, מרוב נחיתותי, אני ממש מתפלא שעוד לא הגיעה השאלה המתבקשת למה לא לאכול את כל מי שנחות ממני מבחינה כלשהי: שוטים, נכים, סתם טיפשים, ואולי גם נשים, צוענים ועוד, כל אחד כיד הגזענות הטובה עליו. או שמא זו ההודעה הבאה שצפויה ממך?

במצב "מתוקן", הרב היה אוכל בע"ח ?
שאלה שמעניינת מבחינה מוסרית והן מבחינה הלכתית (או שאולי הן קשורות זו בזו במקרה הזה)

*כיום* זה מצטרף לטעם זה (סבל) והמסקנה די ברורה.

השאלה במצב מתוקן דווקא ולא כמו בתעשייה.

A, כתבתי שאני רואה בהחלט את העניין להימנע גם בלי שיקולי הסבל. מה הייתי עושה בפועל? לא יודע. לפעמים המצב הלא מתוקן מעיר אותך לרגישות שלא היתה מתעוררת בלעדיו, וכעת גם אם יחזור מצב מתוקן נותרת הרגישות.