מהו, בעצם, אדם, ומהו ערכו?

שלום הרב. עלתה לי תהייה פילוסופית מעניינת, והייתי שמח לראות לדעתך. 
מרגע ההפרייה עד השבוע השמיני, האדם הוא ״עובר״, אך מהשבוע השמיני והלאה, לאחר ההתפתחות של המוח, העובר הופך ל״שליל״ ובערך בזמן הזה לפי ההלכה (״40 יום נכנסת הנשמה״ וכו׳) נוטים להקל יותר במקרים מסוימים של הפלות. 
גם הרמב״ם אומר, שצלם אלוהים באדם הוא שכלו. 
שאלתי היא, מהו הערך שיש לאנשים עם פיגור שכלי, שיגעון, או בקיצור כל הפרעה או מחלה שגורמת להם לחשוב שהם במאדים ולהשתגע? שבעצם, גורמת להם להיות חסרי שכל? 
האם ערכי יותר להציל את איינשטיין מבניין בוער מאשר אדם רגיל, שכנראה פחות חכם ממנו? 
אם שכל זו בעצם המהות והצלם שיש באדם, אז ההבדל בין אדם לחתולה, הוא בעצם אותו הבדל בין אדם חכם מאוד לאדם עם פיגור? 
האם הערך של אנשים מפגרים הוא קנייני (אפוטרופוסים שלהם) או כמו הערך שיש לאדם בעצמו (שבשם אותו ערך אנחנו הורגים חיות ולא אנשים, מכבדים אנשים אחרים ודואגים לרווחתם).
הרציונל כאן דווקא די חזק, למרות שאינטואיטיבית זה קשה מאוד.
אשמח לשמוע את דעתך
תודה