מי שפרע
שלום לך
מדוע מתקבלת טענת \"משטה אני בך\", כאשר מלווה תובע מהלוה את כספו בבית דין, לאחר שהלוה הודה שהוא חייב למלוה שלא בבית דין ושלא בפני עדים, ואילו במקח וממכר, כאשר רק הועבר כסף למוכר ועדיין לא התבצע קניין באמצעות משיכה, חז\"ל מקללים את החוזר בו מהעסקה בקללה נמרצת של \"מי שפרע\". בעיני, מבחינה מוסרית, נראה לי שאמירה למלוה \"משטה אני בך\" על תביעה ממונית, גרועה כמה מונים מחרטה על עסק, שבו יתכן שהקונה עשה שיקול נוסף וחזר בו. מלווה שלא מקבל את כספו חזרה, נפגע יותר ממוכר שלא מימש מכירה.
מה דעתך?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
כפירה בהודאה, ועוד באמתלה של "משטה אני בך", לא נכנסת לקטגוריה של מעשים לא ראויים??
ממש לא. לכל היותר השיטוי הראשונה היה לא ראוי. אבל גם אם זה היה לא ראוי, מה זה קשור לכך שטענת משטה מתקבלת? האם היא מתקבלת תלוי בשאלה אם זה נכון ולא האם זה ראוי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer