מקום ארון אינו מן המידה האמנם?

האם לא ייתכן לפרש שזה, ובכן, נס? (אפילו אם זה כולל שיבוש במרחב, או דברים אחרים)

אני מאד מסופק לגבי זה. לכאורה מדובר בסתירה לוגית, ואין נסים לוגיים. הסברתי כאן לא פעם שנסים יכולים להפר את חוקי הטבע ולא את חוקי הלוגיקה. אמנם נכון שכאן מדובר ביישום לעולם, וגם את זה הסברתי שכשמיישמים בעולם הלוגיקה הופכת לפיזיקה ואז נכנסות הנחות נוספות שניתנות לשינוי. לגבי המרחב עצמו די קשה לקבל זאת. זה אמור להיות איזשהו עיקום במרחב. אולי, אבל לא סביר.

א- מה ההבדל בין משולש מרובע להנ"ל?
ב- ומה עם עומדים צפופים ומשתחווים רווחים? סתירת לוגית או פיזיקאית?

משולש מרובע הוא סתירה מושגית. עם מושגי שטח ונפח אפשר לשחק במטריקות. אבל לא אכנס לזה כאן.

א- אז אם אני מבין לפי"ז, אז גם הנס שכל עם ישראל עמדו בין 2 בדי הארון הוא גם אפשרי

ב- בכל אופן אז מה ראה הכהן הגדול שנכנס לשם, הרי יש לו עיניים גשמיות

וכן מה ראו ב"משתחוין רווחים"? המקום התרחב? אם מישהו עמד במרחק עשר אמות מהכותל בשעת ה"צפופין", הוא התרחק בשעת ה"רווחים"?

וכן מה ראו בעיניהם הגשמיות בדי הארון שביניהם רק רוחב כמה אמות שבתוכו מאות אלפי אנשים?

ג- איפה תוכל להחיב על מטריקות, והאם יש קשר לתורת היחסות הכללית, של מימד מרחב זמן שיכול להתעקם?

אין כאן המקום. נגעתי בזה בטור על לוגיקה ומציאות (50, 318)

קראתי הליליה את שניהם
ועדיין א"א להבין משם
מה ראה הכהן הגדול שנכנס לשם, הרי יש לו עיניים גשמיות,
וכן מה ראו ב"משתחוין רווחים"? המקום התרחב? אם מישהו עמד במרחק עשר אמות מהכותל בשעתה"צפופין", הוא התרחק בשעת ה"רווחים"?
וכן מה ראו בעיניהם הגשמיות בדי הארון שביניהם רק רוחב כמה אמות שבתוכו מאות אלפי אנשים.

אשמח לתובנה

אין לי מושג מה ראו. בראייה גם אפשר לשחק.