אהבה זה רק זרם חשמלי במוח!

הרב אמר כאן, מ־37:30 עד 42:30, שהפרופסורים שאומרים שאהבה היא "זרם חשמלי במוח" אומרים אמירה של אידיוט. אבל רבינו, אם הייתי הולך לאותו פרופסור ומסביר לו למה הרב מתכוון, אני חושב שהוא היה מסכים עם הרב לכל מילה, והיה אומר שזה בדיוק מה שהוא התכוון לומר.

אני לא יודע אם הדוגמה הזאת הייתה קיימת כשהרב היה בישיבה, אבל כיום בעולם הישיבות החרדי־ליטאי יש סגנון דומה: כשאומרים "מה זה 'נקנת'?" או "מה זה 'כי ייקח'?", לא באמת מתכוונים לומר שלא יודעים מה פירוש המילה וש"כי" בתנ"ך יכול להתפרש גם כ"כאשר וכו'… הכוונה היא: מה הגמרא מתכוונת לומר כאן? מה המשמעות העמוקה יותר של המילה X בהקשר הזה?

לדעתי, אותו הדבר כאן. הפרופסורים לא באמת טוענים שאהבה היא בסך הכול זרם חשמלי במוח. אני אמנם לא שאלתי אותם, אבל אני די בטוח שהם יסכימו עם ההבחנה הזאת. ברגע שהבנתי למה הרב מתכוון, הסכמתי איתו מיד – כי בנקודה הזאת בכלל אין מקום לוויכוח.

האם הרב לא חושב שפשוט קשה לו העניין של הסלנגים וסגנון השפה המקוצרת שלנו היום? וגם כן נחוץ לשאול למה לא לדון אדם לכף זכות? כל עוד לא שאלתי את הפרופסור אישית והבנתי שהוא באמת חושב שזה כפשוטו זרמים במוח אין לי את הרשות לקרוא לו אדיוט (אלא אם כן הרב באמת בדק איתו ושאל אותו והוא לא מסכים איתו וזה בכלל יעורר פליאה אצלי איך אדם כזה נהיה בכלל פרופסור)