מקור לפסיקה
בקר טוב, העליתי אמש בשעור של הרב יונגסטר, את נושא השעור שלך בספק וסטטיסטיקה, לעניין הגנה על קניין רוחני, אם הבנתי נכון המקור ההלכתי היה איסור קריאת איגרת של האחר, התעורר ויכוח האם תמיד יש צורך להסתמך על מקור בפסיקה עקרונית כזו, והאם זה מקור שראוי להשתמש בו לצורך פסיקה ? , אשמח לשמע עמדתך, למרות שאני חושב שאני יודע מה תהיה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
זו אינה שאלה של צורך. ברור שלמעשה גם אם אין איסור הלכתי יש איסןר מוסרי ואין לפגוע בקניין רוחני. אבל עדיין יש את השאלה העיונית האם ההלכה אוסרת.
מעבר לזה, בלי איסור הלכתי אי אפשר לתבוע את מי שפוגע בקניין רוחני בבי"ד.
אם כן, חשוב להבין האם יש איסור הלכתי ולא רק מוסרי. ועדיין ניתן לטעון שגם במישור ההלכתי אין צורך במקור כי יש סברה.
אבל גם זה לא נכון, כי במקרה של קניין רוחני אין אפשרות לומר למה לי קרא סברה הוא, מפני שיש עיקרון הלכתי מפורש שאומר שאין קניין רוחני, שכן אין בעלות על דברים מופשטים. לכן צריך מקור הלכתי שמסביר מדוע כאן יש.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אגב, המקור אינו איסור קריאת איגרת, שכן לזה עצמו לכאורה אין מקור (זה חרם דרבנו גרשון). המקור הוא גניבת דעת שאסורה מן התורה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer