סמכות בהלכה, הרב פייבלזון.
שלום הרב,
שמעתי לפני כמה ימים שיעור של הרב פייבלזון שבה הוא מדבר על הסמכות של גדולי ישראל .
הוא מביא את הגמרא בהוריות ומדבר על הסמכות של הסנהדרין אחר כך הוא מסביר על פי הרמבם ועל פי עוד מפרשים שבעצם הסמכות של הסנהדרין נגמרה והוא מביא מהרמבם שמה שכן נשאר כחוק מחייב זה עם כל עם ישראל רובו ככולו קיבל על עצמו דבר מסוים אז זה מחייב, הוא מדגיש שעם יש דעת מיעוט אז היא לא מתבטלת אלא רוב ממשי של רובו ככולו.
הוא הביא כדוגמא את חשמל בשבת או את יום טוב שני שאלו דינים שרוב ככל עם ישראל קיבל על עצמו ולכן גם יחיד שיחשוב אחרת הוא מחוייב כמו בסנהדרין אלא א"כ הוא יצליח לייצר דיון שיהיה דעת מיעוט שתתנגד.
הוא הוסיף בהבנתו ברמב"ם מקרה נוסף:
שגם קהילה או מקום מסוים שקיבלו על עצמם הנהגה מסוימת זה מחייב את חברי הקהילה.
אחר כך הוא הוסיף נקודה שלדעתו בימינו ציבור אשכנזי וציבור ספרדי הם קהילות מחייבות מכיוון שבדרך כלל האנשים נמצאים בקהילות מסוימות ולבתי כנסת מסוימים, וכן למוסדות מסוימים (בעיקר בחברה החרדית) וחברים מסוימים, ויש לזה ממש משמעות של קהילה אז לכן הוא טוען שאדם שירצה לעשות הלכתית כנגד הקהילה שלו למשל אשכנזי שירצה לעשות כמו ספרדי , הוא יוכל, אבל הוא יצטרך לעבור קהילה כיוון שהקהילה הזאת מחייבת אותו גם כאשר הוא למד ומבין אחרת מכיוון שזה כמו סמכות של סנהדרין שהיא מחייבת.
הרב פייבלזון רצה גם לבוא ולהגיד חידוש נוסף שלציבור החרדי יש זהות ויש אמירה ולכן זה איזה סוג של קהילה מסוימת (למשל הוא נקט שהמרכיב של הזהות החרדית היא אסטרטגיה של היפרדות כדי לשמור על עצמך ובשביל עוד סיבות)
ומי שמשתייך לקהילה הזאת, זאת אומרת:
הוא מתפלל בבתי כנסת שלהם, ואלו החברים שלו, הילדים שלו במוסדות שלהם, אז הוא משתייך לקהילה הזאת,
ואם נגיד רוב הציבור החרדי קיבלו החלטה בנושא מסוים זה מחייב אותו כיוון שהקהילה הזאת קיבלה החלטה, כי יש לקהילה הזאת רבנים בדרגה גבוהה שהציבור נשמע להם.
על פי זה הוא רצה לומר שאם יש סוגיות מסוימות שכל הרבנים החליטו החלטה ובדרך כלל הציבור החרדי כולו הולך אחריהם ויש רבנים שהציבור הולך אחריהם,
אז זה מחייב את מי שמזדהה ומשתייך לציבור החרדי גם אם הוא מבין הלכתית אחרת!
ומי שלא משתייך לקהילה זה לא מחייב אותו.
מה אתה אומר על זה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
מסוף דבריו של הרב משמע שדווקא אם סובר כמו המחבר, דהיינו שהוא בעל סברא.
אם כן מה לגבי אדם שמריח לו/בא לו בטוב ללכת כמו הרמבם וכדו'?
כוונתו לומר על מנהג של צורת פסיקה, שהתקבל נוהג כמו צד בפסיקה. כמו חשמל בשבת.
ברגע שההבנה שהחלטת המקום מחייבת מבחינה הלכתית.
נאמר מקום שנוהגים בפסק שחשמל אסור בשבת.
כלומר התקבל לפסוק כמו דעה מסוימת, זה מחייב את כל בני המקום.
ואם עדה או קהילה הם כמו מנהג מקום, אז זה יחייב.
לא?
בתגובה הקודמת לא הייתי ברור,
התכוונתי שכוונתו של הרב פייבלזון וכו'
זה המשך שאלה לרב מיכאל.
אם מריח לו שיברך בורא מיני בשמים.
הסברתי הכל.
גם אם זה עשבים?
האם דעתם של רוב החכמים מחייבת את כולם לדוגמה בעניין של חשמל בשבת פלאפון לדוגמא מסתבר שזה עניין של דרבנן אבל האם מקובל עליך שרב שמורה שמותר בשבת זה מבחינת זקן ממרא שמורה אחרת ממה שכל החכמים מורים
ואסור לנהוג כדבריו
או שאתה אומר שהסכמת רוב החכמים מחייבת רק במרחב הציבורי
אין כיום סמכות מחייבת לאף אחד. אמנם הסכמת כלל החכמים או כלל ישראל יש לה משקל מחייב, אבל זה יכול להיות רלוונטי להלכה שהם מחדשים. במישור הפרשני יש ללכת אחרי האמת.
חשמל בשבת אינו דין מחודש לפי אף פוסק.
זו פרשנות לדין דרבנן או דאורייתא קיימים. לכן אין מעמד לקביעה של חכמי זמננו או חכמי דורות קודמים, אם הדעת למסקנה שהם טועים.
אבל זה רק אם אתה בר הכי לפסוק ולפרש. סתם אדם שחושב אחרת ללא בסיס הלכתי זה חסר משמעות.
בקיצור, אם תשתמש בחשמל בשבת לא תיתבע על לא תסור, אבל תיתבע על חילול שבת (בהנחה שאתה טועה ויש איסור).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer