על האמונה במתן תורה מהאל בסיני
אני שמעתי את טיעונך לגבי למה לפי דעתך כן נתנה תורה על ידי אלוהים בהר סיני.
אני גם מבין את הניואנס וכו, שאתה טוען שתורה ניתנה בצורה שתתאים לאותו דור, ושמן הסתם יכול להיות שנאבדו דברים וחוברו מחדש וכו, ואין לנו דרך לדעת בדיוק איזה חלק מדויק ניתן בסיני ועל כן עדיף לא לגעת בתורה שבכתב וכו.
השאלה שלי היא לגבי עצם הטיעון שלפי דעתך הדבר הסביר ביותר הוא שכן קרה מתן תורה.
ופה אני לא הצלחתי להבין מה סביר בזה כל כך.
אני אפרוש אותו כדי להראות מה הבנתי, ואולי תקן אותי על טעות בהבנה, או שתסכים שהבנתי נכוחה ואז נדון על בסיס קרקע שווה.
אני מבין את השלב הראשון שמבסס קיום של אלוהים מוסרי ותבוני וכו'. וגם מסכים עם הדרך שבה אתה מוכיח על פי העניין של סיבה ראשונה שמוכרחת להיות נצחית ותבונית וכו.
אבל אז מגיעים עוד כמה ראיות שאתה אומר שבצירוף הופכות את מתן תורה לדבר הסביר ביותר.
ואלו הן:
המסורת. לא בהכרח זה שאב לא משקר לבן, אלא שבעולם שבו קיים האל, יש עם שמספר סיפור ועדות היסטורית שקרתה להמון רב.
ואתה טוען שבעולם שבו יש אל ויצורים תבוניים שבבירור נבראו עם כוונה(לא בהכרח מן האדמה כמובן. אחא הכוונה שהבריאה כווננה ליצירת האדם), הרי שזה סביר שהאל ינסה לתקשר עם האדם.
ואת זה אני לא מבין.
א – זה שיש אל תבוני כגורם ראשון, וגם אקבל את טענתך לגבי המוסר, שהוא מקור הטמעת המוסר כגורם מניע אובייקטיבי באדם(בין אם זה דרך כוונון העולם בצורה אבולוציונית שתפתח את המוסר בבני האדם או דרך אחרת. ששוב, זה משהו שיש להתווכח עליו אבל אני מוכן לקבל) – מה הופך את זה לסביר שלאחר שעשה את כל זה הוא ירצה לתקשר עם בני האדם?
הרי דווקא להיפך, מטבע העולם, ואיך שהוא פועל בצורה אוטומטית ללא צורך התערבות אלוהית שניכרת לאדם המתהלך בו, הרי היית אומר שמטרת האל היא דווקא לא להיחשף לאדם, ולתת לו לחיות בעולם הפועל על אוטומט, על בסיס "הגדרות" שהגדיר.
ב – המסורת זו טענה חלשה, בגלל שהיו הרבה מקרים של עדויות המוניות שבבירור הוגזמנו / התבררו כשקריות ונדחפו להיות אמת כתוצאה מגורמים כאלו ואחרים, ובעולם העתיק בו למלוכה ולכהונה יש כוח, קל להנדס קהל.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
שתי הנקודות נדונו כאן בהרחבה כמה פעמים. אענה בתמצית.
א. מדוע סביר לצפות להתגלות בעולם שפועל "על אוטומט"?
הטיעון שלי לגבי הצפי האפריורי להתגלות אינו מבוסס על כך שאלוהים "צריך" משהו מאיתנו במובן האנושי והפסיכולוגי של המילה, אלא על ניתוח תכליתי של הבריאה. ההנחה הפילוסופית ממנה אנו יוצאים היא שישנו בורא תבוני שברא את העולם. אם מדובר בבורא תבוני, הרי שברור שהוא לא ברא את העולם ללא מטרה או סיבה. היצור הייחודי ביותר בבריאה הזו הוא האדם – שכן הוא היחיד שקיבל בחירה חופשית ותבונה מוסרית. אם ניתנה לנו בחירה חופשית, ההנחה הפשוטה וההגיונית ביותר היא שהבורא מצפה מאיתנו לעשות בה שימוש כדי לקדם תכלית כלשהי. כעת עולה השאלה: מהי אותה תכלית?
אתה מציע שהתכלית היא פשוט לחיות על פי המוסר הטבוע בנו. אולם, לענ"ד המוסר כשלעצמו אינו יכול להיות תכלית הבריאה האולטימטיבית. מוסר הוא ביסודו כלי (מכשיר) שנועד לאפשר קיום של חברה אנושית תקינה וצודקת. אם מטרתו היחידה של אלוהים בבריאה הייתה קיומה של חברה מוסרית ותקינה, הרי שהיה פשוט ורציונלי בהרבה לא לברוא את החברה הזו מלכתחילה (וממילא לא היה צורך במוסר כדי להסדיר אותה), או לחילופין לברוא אותה מתוקנת ומושלמת מראש ללא בחירה חופשית המאפשרת רוע.
עצם העובדה שנבראנו עם חופש בחירה בתוך עולם מורכב, מלמדת שיש כאן מטרה נוספת – רוחנית או דתית – שהיא מעבר למוסר ולשכל הישר. ומכיוון שמדובר במטרה שחורגת מהמוסר הטבעי ומהאינטואיציות שלנו, אין לנו דרך להסיק אותה בכוחות עצמנו. לכן, סביר ואף מתבקש לצפות שהבורא יתקשר איתנו בהתגלות כלשהי כדי להגדיר לנו מהי המשימה שמוטלת עלינו.
במקביל מגיעה אלינו מסורת שזה אכן קרה. שני הכיוונים הללו משתלבים למסקנה שהייתה התגלות.
ה"אוטומט" של הטבע אינו רלוונטי כאן. העולם הטבעי שלנו מתנהל בחוקיות טבעית קבועה ללא ניסים שוטפים. אולם, לענ"ד ה"אוטומט" הזה אינו סותר את רצון האל לתקשר, אלא הוא-הוא התנאי לה. חוקי טבע קבועים ואי-התערבות שוטפת מצד הבורא הם הבסיס ההכרחי לקיומה של בחירה חופשית, לאוטונומיה של האדם ולתהליך ההתבגרות והעצמאות שלו. הבורא אינו רוצה לנהל אותנו כבובות על חוט באמצעות ניסים יומיומיים מול העיניים; הוא מסר לנו את "ספר החוקים" פעם אחת בהיסטוריה כאירוע מכונן, ומאז הוא נסוג ומאפשר לנו לפעול כסוכנים עצמאיים בתוך עולם פיזיקלי צפוי ומוגדר.
יש לשים לב שלטבע אין בחירה. זו התנהלות דטרמיניסטית לפי החוקים שנקבעו. לכן די היה להטביע אותם בבריאה וזהו. אין שום צורך בהתגלות. אבל אצל בני אדם זה עניין אחר, כפי שהסברתי.
ב. האם הטיעון מן המסורת חלש בגלל אפשרות של הנדוס המונים וקונספירציה?
ראשית, חשוב להבהיר: אין כאן הוכחה מוחלטת או מתמטית. מי שמחפש ודאות של מאה אחוזים – מרמה את עצמו או את אחרים. אנו בני אדם, וכל החלטותינו בחיים, כולל הגורליות שבהן, מתקבלות בתנאי אי-ודאות ועל בסיס שקלול סבירויות. השאלה אינה האם התזה המסורתית היא ודאית, אלא האם היא סבירה יותר מן התזה החלופית של השרשת שקר היסטורי.
הטענה שקל להנדס קהל וליצור מיתוסים נכונה עקרונית, אבל היא מתעלמת מהייחודיות של ההתגלות בסיני.
אני לא מכיר הרבה מקרים של התגלויות המוניות. זו אגדה אורבנית. למעשה איני מכיר אף מקרה אחד דומה לשלנו. ולהיפך, זה גופא ראיה שאין כאן מהלך נפוץ וטבעי אלא תופעה ייחודית. מהלך טבעי היה אמור לקרות הרבה.
מדובר בהתגלות בחזית רחבה, מסורת לאומית קולקטיבית ולא התגלות לאדם יחיד. עם ספר חוקים מפורט ומחייב על כל צעד שמאד מקפידים לא לשנות אותו אבל מחויבים אליו לגמרי, שמלווה אותה התעקשות שכל זה אכן קרה, עם היסטוריה ייחודית שנגרמה מזה,. קשה לי לראות שכל זה מיתוס שהוטמע מלאכותית. יום בהיר אחד מספרים לאנשים שכל אבותיהם היו במעמד כזה וכולם קונים את הלוקש ומתחייבים אליו ואף מוסרים נפש עליו. וכל זה כמובן מתחבר לשיקול טופ דאון שצפויה התגלות כזאת (ראה למעלה). המיתוס הזה כבר די עתיק ומאז הוא משתמר היטב. כלומר ה'המצאה' הזאת קרתה זמן לא רב אחרי המועד של ההתגלות עצמה. עוד יותר קשה למכור מיתוס כזה כשאף פעם לא שמענו מאבותינו על האירועים הללו.
אני גם לא רואה סיבה למה כהנים או מלכים יטמיעו סיפור כזה. כלומר אין כאן מניע לתיאוריה הזאת. יתר על כן, ההלכה עוצבה לא על ידי הכהנים ולא המלכים אלא על ידי חכמים ששייכים לעם הפשוט. לא היה להם שום כוח פוליטי או צבאי, פרט לסמכותם הרוחנית. יש בה מסורת של עצמאות מחשבתית ומרדנות עמוקה שממשיכה כלה דורות. עושים מהפכה ומדיחים את רבן גמליאל מנשיאותו עקב התנהלותו, והוא מקבל עליו את הדין. לא בשמים היא, משאיר את כל הסמכות לעם ולחכמים.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
תודה רבה על התשובה.
הייתי רוצה לחדד את טענתי,
א – לא טענתי שהאדם נברא בתכלית של לחיות על פי המוסר. כי אם כן, וודאי שאתה צודק והיה עדיף לאל במידה וזו תכליתו לברוא עולם שבו כולם מוסריים וללא בחירה.
מה שאני טוען הוא, שאחרי שאנחנו מניחים את הנחת האל, ומתבוננים בעולם, אנחנו רואים שזה עולם ללא התערבות אלוהית אם בכלל. מה שמוביל למחשבה, לפי דעתי, שהכי סביר שהתכלית האלוהית היא דווקא ההשמה של האדם בעולם הזה, עם יכולת בחירה, ו"הרצה של סימולציה". מדוע? לא יודע, אך נראה שכל העולם עובד.
ומדוע יש פה איזה מן סבירות גבוהה שהאל ירצה לגלות את סיבת בריאת העולם לאדם או להתערב בבחירתו וכו? זה לא דבר מוכרח בכלל, ולהיפך, מצורת התנהגותו שלא מתערבת, דווקא נראה שאי ההתערבות של האל היא אחד הפיצ'רים של קיום העולם.
לעומת זאת, את התנאי משחק שבהם על האדם יש "לשחק", האל כבר טבע מראש בעת "כתיבת התוכנה", ועכשיו הוא פשוט מריץ את התוכנה.
ב – לגבי טיעון המסורת. נתת כמה טענות כנגד חוסר הסבירות של הדבר,
יש דווקא סיבה טובה ללמה כוהנים או מלכים יטמיעו את הסיפור, החומש מהווה בסיס לנ"ך שמבסס את מלכות בית דוד כמלכות האבסולוטית שנבחרה על ידי האל לנצח. וכן, גם מקדשת את כוהני השם להיות הכוהנים הנבחרים היחידים.
ההלכה עוצבה ע"י הפרושים, אך נזכור שלפני הפרושים הצדוקים היו אלו ששלטו בהלכה והאליטה. רבן גמליאל וכו מגיע רק אחרי שנפרטשים ניצחו במאבק שלהם. אבל זה לא היה קל, נלחמו על זה מלחמות אחים(בניו של ינאי, ינאי בעצמו וכו). הצדוקים היו מאוד לגיטימיים בתקופתם, ובזמן שהתנ"ך הוחדר מבחינה אמונית לעם, לפני חורבן הבית, לכהונה היה את המלוכה והיה להם גם כוח צבאי וגם מונופול על פולחן וידע.
הפרושים, על פי הסתכלות זה, דווקא נראים כהגות פירושית לא מתוכננת לטקסט.
בנוסף אני מסכים איתך שלא סביר להטמיע סיפור כזה מאפס, אבל אין שום דבר שמכריח שהסיפור בא מאפס. יש דברים כמו הלווייתן, שאנחנו יודעים שמופיעים במיתולוגיות מספוטמיות ולבנטיניות באזור.
אבל דווקא הדברים העממיים יכול להיות שייתכן קרו בחלקם, אלא שהשתמשו בסיפורי עם שבטיים והלבישו עליהם פן דתי המייקר אל אחד בלבד. דבר זה דווקא בהחלט יוכל לדמיין את הכהונה רוצה, הרי זה הופך את כוהני אותו אל לבלעדיים.
והמצוכה רוצה בזה בגלל שבעולם העתיק המלוכה קיבלה את סמכותה מהאל, ואם כוהני האל בתמורה לתמיכת המלוכה בסיפור, מכתירים את המלך ושושלתו כ"נבחרי האל לנצח"(על ידי הכנסתם הדבר לספרי הנבואה), אז גם המלך מרוויח.
הדיון הזה לא מוביל לשום מקום. אמרתי מה שהיה לי לומר. ברור שהפרטים יכולים להשתבש.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer