קניין דאורייתא מול קניין נהוג
שבוע טוב הרב,
מדאורייתא קטן קונה ואינו מקנה לאחרים. אך במציאות של ימינו נהוג שקטן יכול להקנות לאחרים. למשל יש לפעמים ילדים בני 12 שמוכרים ערבות. ברמבם כתוב כך:
י אין אדם יוצא ביום טוב ראשון של חג בלולבו של חברו שישאלנו ממנו, עד שייתננו לו מתנה. נתנו לו על מנת להחזירו–הרי זה יוצא בו ידי חובתו ומחזירו, שמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה; ואם לא החזירו–לא יצא, שנמצא כגזול. ואין נותנין אותו לקטן, שהקטן קונה ואינו מקנה לאחרים מן התורה, ונמצא שאם החזירו לו, אינו חוזר. ואחד הלולב, ואחד כל מין ומין מארבעת מינין שבו–אם היה אחד מהן שאול, אין יוצאין בו ביום טוב ראשון.
האם במציאות של ימינו קניין קטן מועיל לעניין הקניית 4 מינים?
בברכה,
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
הבנתי. אם תאורטית היה מצב שבו הקניין הנהוג בימינו לא היה לפי דיני הקניין ההלכתי. האם הייתה בעיה בקניית 4 מינים בצורה זו? או שכל עוד שמקובל בחברה ששיטת קניין X מועילה בדיני ממונות, אז גם מדאורייתא זה מועיל?
סיטומתא מועיל מן התורה (למעט כמה פרשנויות לא סבירות). אבל יש ראשונים שכתבו שסיטומתא מועיל רק כשהמעשה שונה, אבל לא יועיל סיטומתא להקנות דבר שלא בא לעולם למשל. לשיטות אלו, סביר שלא יועיל קניין של קטן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer