שאלות על המחברת החמישית ועוד

שו"תקטגוריה: אמונהשאלות על המחברת החמישית ועוד
דן שאל לפני 8 שנים

שלום,
קראתי את המחברת החמישית, ודי הופתעתי מכמה נקודות:
א. אישית, לי קל לדמיין מצב שבצפון קוריאה משליט מערכת חינוך המלמדת על אירוע מדהים שכל אבותיהם היו שותפים לו. כעבור דורות, זה ייהפך למסורת ברורה ומקיפה. נכון שבנוגע לתורה יש פרטים שהיינו מצפים שייכתבו אחרת, אך בסך הכל – במהלך שלטון מלוכני, מרובה במהפכות דתיות, בהחלט ניתן לשתול מיתוסים שונים. שנים רבות התקשיתי להזדהות עם הוכחת הכוזרי.
ברמה הפסיכולוגית, ייתכן שחלק מהבעיה היא שאיננו תופסים זאת כמסורת מאבינו ואמנו ששמעו מהוריהם, אלא שלמדנו שכך כתוב בתורה, וגם הורינו למדו זאת בבית ספר. אך זה לא משנה ממש את תוקף הטיעון.
ב. התייחסת לקורות עם ישראל כראיה לכך שיש כאן משהו מיוחד במינו. הדבר הפתיע אותי במיוחד. פעמים רבות אתה כותב שאין השגחה, וקורות עם ישראל טבעיים לחלוטין. כך השואה, וכך הקמת המדינה. ומאידך – נראה שאתה מצמצם מאוד את ההבדל בין גוי ליהודי, ולא מקבל 'מהויות אלוקיות' וכדומה בתחום, ולפתע כמות זוכי פרס נובל זו ראיה לסגולת ישראל ולקבלת התורה! היבט זה מתעצם אם לפתע אתה מסביר את הקמת המדינה כנובעת מסגולת ישראל – ללא השגחה!?
ג. נקודה אחת לחלוטין – באחת הנקודות באתר, כתבת שמבחינה דתית החברה החרדית לא מחזיקה והדתית-לאומית כן. אשמח לפירוט או הפניות למקום אחר שדנת בכך. ברור שהמסגרות החברתיות הן עוגן משמעותי מאוד בציבור חרדי, ומאידך – לפתח חטאת רובץ: לא ברור כמה זמן יוכלו להתמודד כך עם המודרנה. אך בסך הכל, אחוזי העזיבה קטנים, אנשים שלמים בדרכם ובאמונתם (גם אם אתה רואה זאת ככישלון, כי לא בחנו את אמונתם, ומאחר שאמונתיהם שטחיות ושגויות).
לעומת זאת, בציבור הדתי-לאומי אין כמעט מסגרות וקיום מצוות נובע מהזדהות אישית. אך ההצלחה בהנחלת התורה לדור הבא כלל לא מספקת. אשמח לשמוע יותר על עמדתך בנושא.
תודה רבה!

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 8 שנים

שלום רב.
א. אפשר לדמיין הכל. השאלה היא הסבירות. לא מוכר לי שליט טוטליטרי בתולדותינו שהטמיע בכוח מסורות כאלה. הוסף לזה את השיקולים שמסביב ((גם אני לא רואה בטיעון של הכוזרי משהו חזק במיוחד).
ב. כאן כבר יש טעות בהבנת העניין. המיוחדות של ההיסטוריה שלנו לא נובעת בהכרח מהשגחת הקב"ה אלא מהתורה שאימצנו ושאנחנו מחוייבים אליה. זה מה שגרם לשרידות ולאופי המיוחד שלנו, ולא בהכרח ההשגחה האלוקית.
ג. קשה לי להאריך כאן (זה דורש חיבור). כתבתי על כך כאן באתר בכמה מקומות. שניים שכרגע עולים לי (דומני שיש עוד כמה):
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94/
https://mikyab.net/%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%A8-21/

————————–

שואל:

א. עדיין לא הבנתי את פשר מימוש ‘חזון הנביאים’, אם מדובר בתכונות תרבותיות שנבעו מהתורה. כוחם של הנביאים הוא, בין היתר, בראיית העתיד. כנראה, היתה להם ודאות שהנבואה תתממש. הסתמכות מפוקפקת למדי על תכונות שהתורה נטעה בנוטשים אותה, לא נראית כבסיס אמין לנבואה.
לכן, לדעתי, אם אתה מזהה במציאות הנוכחית מימוש נבואי מסוים, עליך להסיק שיד ה’ מעורבת בכך, או לכל הפחות מהות רוחנית חד-משמעית שניטעה בעם (בשונה מתכונות תרבותיות).
כמובן, קיימת האפשרות שלא התכוונת לביטוי זה במובנו המדויק, אלא רק לתופעה הפלאית של שיבת עם ישראל לארצו.
בכל אופן, כמנוסה בעריכת ספרים, אמליץ לך למצוא ניסוחים משכנעים יותר לחלק זה במחברת החמישית. אתה נכנס לפינות שמובילות לכיוונים אחרים משלך.

ב. איני משוכנע שיש פער מהותי בין תכונות שהתורה נטעה בנו (אף אחרי שנטשו אותה מזה דורות) – אם אלו מובילים את ייחודו המופלא של עם ישראל וההיסטוריה החריגה שלו, לסגולת ישראל – אם פירושה שנתינת התורה הותירה בנו חותם זהותי של קשר לתורה, שלא נוכל לברוח ממנו.

———————————

הרב:

א. לא דיברתי שם על מימוש חזון הנביאים. זה דיון אחר. שם הבאתי רק את עצם התופעה הייחודית של חזרת העם לארצו. לגבי התממשות חזון הנביאים זה דיון שבכוונה לא נכנסתי אליו כי הוא מעורר כמה וכמה קשיים.
ב. גם אני לא. אם לזה אתה קורא סגולת ישראל אין לי שום בעיה עם זה. בספרי יתבאר.
לגבי ההמלצות רשמתי לפניי ואבדוק. תודה.

————————–

שואל:

רק כדי לסגור את הפינה של ‘חזון הנביאים’ ארשה לעצמי להביא שני ציטוטים מדבריך.
ציטוט מהמחברת: “התממשות השיבה לארץ וחזון הנביאים אחרי אלפי שנות גלות”

ציטוט מתשובתך: “לא דיברתי שם על מימוש חזון הנביאים. זה דיון אחר. שם הבאתי רק את עצם התופעה הייחודית של חזרת העם לארצו. לגבי התממשות חזון הנביאים זה דיון שבכוונה לא נכנסתי אליו כי הוא מעורר כמה וכמה קשיים.”

קיימת סתירה, ולשיטתך עליך למחוק את הביטוי הנ”ל מהמחברת, או להבהירו היטב.

————————–

הרב:

בספר השני בטרילוגיה אני מסביר באריכות מדוע קשה לבנות על התממשות חזון הנביאים. בכל אופן גם כאן כוונתי היתה לעצם המיוחדות של התהליך שעליו ניבאו הנביאים ולא להוכיח את יד ה' מהתממשות החזון הנבואי. בכל אופן, תודה על ההערה אבדוק את הניסוח.

 

דן הגיב לפני 8 שנים

שלום, לגבי ב' – התורה שאימצנו ושאנו מחויבים אליה, היא שהובילה קבוצות שברובם פרקו עול תורה והתנכרו אליה לממש את חזון הנביאים בארץ ישראל??
היא שהובילה הקמת דמוקרטיה – מנגנון שלטוני שעשוי להתיישב עם התורה, אך וודאי לא נובע ממנה??
אצטט מלשונך הק':" הוסיפו לזה את התממשות השיבה לארץ וחזון הנביאים אחרי אלפי שנות גלות, את חידוש השפה והלאומיות יש מאין, ואת יצירת הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון (דומני שאנחנו המדינה הדמוקרטית היחידה שהוקמה בעולם מאז 1948)."
נדמה לי שאין מנוס מאחת משתי אפשרויות: א. סגולת ישראל; ב. השגחה, לפחות כללית. בפרט, אני ממש רואה כסתירה את דבריך על חזון הנביאים – אם חזון הנביאים אמור להתממש, זה יקרה בזכות השגחה עליונה, או הטבעת חותם מהותי בעם ישראל ששואף לארצו (סביר גם וגם). איני מבין כל היגיון שהוא יתממש מאיליו, על ידי הנוטשים את התורה, וכיצד נראה בכך בדל ראיה למשהו.
אשמח להבהרה, אך נדמה לי שעליך לחדד היטב נקודה זו במחברת.

 

עורך ראשי צוות הגיב לפני 8 שנים

אכן נכון. התורה השפיעה על התרבות והתכונות שלנו, בלי שום קשר לקיומה בפועל. יש תכונות יהודיות גם אצל פורקי העולם הגדולים ביותר (יש הסוברים שפריקת עול היא עצמה תכונה יהודית מובהקת). גם התכונה הדמוקרטית יכולה לנבוע מאותה תרבות, ואין בה מאומה עם שמירת מצוות. להיפך, כיום אצל שומרי המצוות דווקא אין ביטוי חזק מדיי לדמוקרטיה.
לכן המסקנות ש”אין מנוס” מהן, בהחלט יש ויש מנוס.

השאר תגובה

Back to top button