שינוי במושגים בגישה קונבנציונליסטית

נכון, אני מקבל. אבל סוף-סוף יש משמעות לקביעה שניתן לדבר על 'שינוי' בהגדרה של מושג גם בתפיסה עולם כזו. הגם שאני מסכים שעדיין נותרנו בעולם ההסכמי, ובמובן זה אין כאן קביעה משמעותית

אין כאן באמת שינוי של המושג, שהרי ההגדרה ה"חדשה" בעצם נכנסת תחת הקודמת.

בהשגחה פרטית (?…) נתקלתי בדברים הבאים שאתה כתבת:

"בינתיים נתברר לי כי ייתכן שגם בתמונההאנליטית-קונווציונליסטית ניתן לשנות הגדרה של מושג, אם נקבל שהתכונות אינן מחולקות באופן בינארי חד למהויות מחד ומקריות מאידף, אלא כל תכונה היא מהותית במידה מסוימת למושג. הגדרתו של המושגגם היא אינה חדה, שכן אין אוסף מוגדר של תכונות מהותיות. במצב כזה אנו יכולים לשנות את ההגדרה על ידי העלאה או הורדה של רמת המהותיות של תכונות מסוימות. כאן כבר לא ברור שיצרנו מושג חדש, או שלא נגענו בהגדרה.בכך אעסוק, בין היתר, בספרי השלישי. שם נדבר על האפשרות של מהפכות קטגוריאליות בהשקפת האדם, וביחס בין טיפול החדשן לבין הטיפוס השמרן. שם גם נעלה טענה דומה, לפיה האדם מאמין בעקרונות מסוימים ברמות אמון שאינה בינארית (כן או לא), אלא רציפה. בלוגיקה המודרנית קוראים למסגרת שיפוטית כזו לוגיקה רציפה. ראה על כך גם בספר הראשון, בדיון על פרדוקס הערימה(בפרק ד של השער השמיני)"

אבל עדיין מדובר בהסכמיות ולכן לא ממש מעניין. כפי שכתבתי כאן.