תהייה על דרכו הלימודית של הרב

שאלתי הקודמת אוצגה על ידי הרב כלא מובנת, אז אקצר עניינים.

כיון שאני יודע שאקבל תשובה קצרה, אני יתאר בקצרה את הקושי שלי – בעוד בכל נושא ותחום הרב מרבה לנמק בהיגיון ובתבונה (ומרחיב בעשרות טורים על חשיבות השכל הישר והתבונה הטהורה) – אזי את הנושאים התלמודיים והעקרונות האפלטוניים המנווטים אותו – הרב כלל לא מתיימר לעסוק ולהסביר (הרב מסתפק במלמול משפטים לא מחייבים כגון "העובדות המטפיזיות שמכתיבות…" "האפלטוניות של התלמוד").

במקום להתעסק בהגדרת החומרא וקולא, וטור על 'כפיה על המצוות מדין עונש', וגדר הבל תוסיף (נושאים יחסית שוליים, לא כן? על זה אתה מתבזבז?) תעסוק בתכני הדינים עצמם וכיצד הם מושרשים ומואצלים במציאות המופשטת עצמה. ואל תתבזבז במשמעות שלהם או הגדר ההלכתי שמלוה אותם. במקום להאריך במהות החקירה, הקאוזיטיות התלמודית, הנפקא מינות, מושגים והמשגות, מה זה אוקימתא, פשר מוזריות הגמרא, משמעות הגמרא בכלל ועוד ועוד – אולי אגיע הזמן לעסוק להסביר את התלמוד עצמו ותפיסת העולם שלו.

אולי הגיע הזמן להסביר מהם אותם שיקולים שעיצבו את המערכת ההזויה והמופקרת (אפילו בנושא הכי בסיסי כדוגמת דיני ממונות) שמוצגת בתלמוד ומפרשיו (הבאתי דוגמאות בשאלה הפותחת).

בקיצור: זה בעצם בקשה מהרב – שנלווית אליה בעצם תמיהה כיצד הרב הרציונליסט לא מתעמק בנושאים הכה מהותיים הללו (וגם הכיצד "כלי החשיבה העיוניים" יכולים להירכש בלא ידע מהעקרונות מהסוג הזה).

אגב, בענ"ז אחד האחים הענבליסטים כ' קונטרס בשם 'בינה להשכיל' (אגב, הרב ראה פעם?) שמעמיד עקרונות שורשיים ומקיפים על כל דיני התורה, ואכן הוא עשה את העבודה הנ"ל.