חוברת סיכום שיעורים על חשיבה ביקורתית – הרב מיכאל אברהם

תוכן החוברת

חוברת סיכום שיעורים על חשיבה ביקורתית – הרב מיכאל אברהם

קריאה ו חשיבה ביקורתית מבוסס על סדרת הרצאות של הרב ד"ר מיכאל אברהם1 עריכה והגהה: אביעד טבריס

1. :הגדרות משפטים ,טענות וטיעונים הלוגיקה עוסקת באבני הבניין של החשיבה. אנו חושבים בעזרת מושגים המרכיבים משפטים. אריסטו הבחין בין משפטים לבין טענות .: טענות הן סוג מסוים של משפטים. למשפט רגיל יש משמעות למשפט מסוג טענה– יש ערכי אמת ושקר., כלומר: ניתן לומר אם זו טענה אמיתית או שקרית .הלוגיקה עוסקת בטענות ומעלה

1.1 . טענות עובדה ""לפני עומד שולחן לבן– זו טענת עובדה. טענה כזו יכולה להיות אמיתית או שקרית, בניגוד למשפט .שאינו טענה. טענות עובדה הן הסוג הרווח ביותר של טענות ,בנוסף יש "טענות שיהיה קשה מאוד לבדוק את אמיתותן, לדוגמא: "מספר הנמלים בעולם הוא כך וכך – כנראה שעדיין נגדיר אותן כטענת עובדה– כי היא אמיתית או שקרית. בעיית ההשוואה היא רק בעיה טכנית. גם הטענה "יש\ .אין אלוקים" היא טענת עובדה, למרות שאין דרך אמפירית לבדוק אותה :אך מה לגבי מקרים פחות ברורים, לדוגמא "משפטים כגון "אסור לרצוח", או "התמונה הזאת יפה המביעים הערכה אסתטית או מוסרית– האם ניתן להגדירם כטענות? "במידה והמשפט "אסור לרצוח מכוון לכך שיש בספר החוקים הישראלי איסור לרצוח– אזי זו טענת עובדה. אך אם הכוונה למשהו נורמטיבי – האם שייכים פה מושגי אמת ושקר? שכן אנו בודקים אם דבר הוא אמיתי או שקרי על ידי השוואות (לדוג' את המשפט "עכשיו חושך בחוץ" נבדוק על ידי השוואה למצב העניינים בחוץ– במקרה של הלימה מדובר בטענה אמיתי, במקרה של חוסר הלימה מדובר בטענה שקרית). אם כן, למה נ שווה ?נורמה "בניגוד לדוג' עם הנמלים שם הייתה בעיה טכנית "איך להשוות– .כאן נראה שאין למה להשוות על כן יש הסבורים כי טענות אתיות אינן טענות. גישה זו מביאה לידי רלטיביזם אתי : האיסור לרצוח לדוג' הוא רק בעיני המתבונן, אין אמת אבסולוטית שניתן לדרוש ממישהו לנהוג על פיה. נמצא שאם אנו כן מנהלים דיון אתי–

חשוב להבין שאנו מניחים שמשפטים אתיים הם טענות (ניתנים להישפט .)במונחי אמת ושקר בקורס זה נעסוק רק בטענות. אם נבחין שאמירה של מישהו היא משפט ולא טענה– נדע שאין מה .להפעיל ביקורת במקרה כזה

1.2 . טיעונים עלינו בסולם הבא: מושגים-מילים-משפטים- טענות. השלב הבא הוא טיעונים . טיעון הינו מבנה הגוזר מסקנה מתוך ההנחות.. וזה דבר המורכב יותר מטענה ."דוג' לטענה: "עכשיו חושך בחוץ דוג' לטיעון: "אם בכל יום ב- 12

בלילה חושך, ועכשיו12

בלילה– .אז עכשיו חושך :הטיעון הזה בנוי בצורה הבאה

1 הרב מיכאל דוד (מיכי) אברהם (נולד ב- 15

בינואר1960 ) הוא ד"ר לפיזיקה עיונית ור"מ במכון הגבוה לתורה של אוניברסיטת בר- אילן. עוסק בפילוסופיה, מדע והגות יהודית וכתב ספרים .בנושאים אלו

טענה1: כל יום ב- 12

.בלילה יש חושך –

טענה2 : עכשיו12 בלילה –

.מסקנה: עכשיו חושך כל המבנה הזה נקרא טיעון וכל מרכיב שלו (גם ההנחות וגם המסקנות) נקרא טענה. בקורס נעסוק בטיעונים יותר מאשר בטענות מפני שטיעונים באים לשכנע ויש מה לדון בהם- דיון לוגי . לעומת בדיקה של טענה אם היא נכונה או לא– שזה דיון עובדתי.

2. שפיטת טיעון– תקפות ובטלות משפטים ,אינם נשפטים במונחי אמת ושקר טענות כן. שפיטה במונחי אמת ושקר נמדדת ב ערכי אמת (מסומנים כ- F \ T – False & True ) אותם ניתן להצמיד לטענות; האם הטענה שקרית או.אמיתית טיעונים אינם נמדדים במונחי אמת ושקר אלא במונחי תקפות ובטלות (טיעון תקף\ :)בטל טיעון תקף .= טיעון שמסקנתו נובעת בהכרח מן ההנחות טיעון שאינו תקף .= טיעון שמסקנתו אינה נובעת בהכרח מן ההנחות שימו לב לכך שאין כאן סימטריה: טיעון אינו תקף אינו טיעון שההנחות מנביעות מסקנה הפוכה או .שהמסקנה אינה קשורה להנחות ( נמחיש ע"י שימוש בדוג' שהובאנו לעיל1 .:בכל יום בחצות הלילה חושך2 ::עכשיו חצות לילה. מסקנה :עכשיו חשוך). בטיעון ההוא המסקנה נבעה בהכרח מן ההנחות. בואו נשווה למצב העניינים כעת בחוץ האם המסקנה נכונה? כן, עכשיו חושך בחוץ (ההרצאה הועברה בשעה20:00). האם שתי ההנ חות נכונות? נבחן: הנחה1 נכונה שכן בכל חצות לילה חשוך. אבל הנחה2 אינה נכונה: כעת לא חצות (אלא 20:00 .)! אם כן לפנינו הנחה אמיתית והנחה שקרית והמסקנה אמיתית בהכרח הלקח מכך הוא שכאשר דנים בתקפות\ בטלות של טיעון– זה מתייחס רק לשאלה האם המסקנה נובעת .)בהכרח מן ההנחות (בלי להתייחס לערכי האמת של ההנחות :כלומר אין קשר הכרחי בין ערכי האמת של ההנחות לבין התקפות\הבטלות של הטיעון " :(להלן עיקרון אי-התלות.)"

:נמחיש עם דוג' קיצונית הנחה1 .: לכל הצפרדעים יש כנפיים הנחה2: המיקרופון שלפני הוא צפרדע מסקנה: למקרופון שלפני יש כנפיים שתי ההנחות והמסקנה שקריות– .אבל הטיעון תקף! מדוע? כי המסקנה נובעת בהכרח מן ההנחות זוהי המחשה ל עיקרון אי- .התלות :נראה דוג' נוספת הנחה1 .): המנורה שמולי דולקת עכשיו (הנחה נכונה הנחה2 ): המנורה שמולי עומדת ליד הקיר (הנחה נכונה מסקנה: מעלי דולקת מנורה (זה גם נכון– )באמת יש מעלי מנורה :כאן המסקנה אינה נובעת (בהכרח) מן ההנחות ולכן הטיעון הזה בטל! כלומר ייתכן מצב בו כל הטענות נכונות אבל הטיעון בטל וזאת בשל עקרון אי- .התלות

2.1 . הקשר בין ערכי האמת של טענות לבטלות ותקפות הטיעונים המטרה שלנו בהבנת המבנה הלוגי של החשיבה הוא .)לבדוק מידע, המתואר ע"י טענות (ולא טיעונים הבנה לוגית מסייעת לנו לבחון טיעונים ובעזרת כך לצבור אוסף טענות אמיתיות ולהפטר מטענות שקריות– .ובכך ליצור תמונת עולם נכונה ורחבה יותר ?האם יש קשר בין תקפות ובטלות טיעונים לבין אמיתיות ושקריות טענות :ובכן, יש קשר אחד והוא אם יש טיעון תקף והנחותיו כולן אמיתיות– המסקנה שלו בהכרח אמיתית. זהו המקום היחידי בו אנו מערבבים תקפות ובטלות עם אמתיות ושקריות. ומכאן החשיבות של טיעונים– כי בסוף חשוב לנו ללמוד על אמיתיות ושקריות הטענות–

וע"י בניית טיעונים תקפים על בסיס הנחות נכונות– .נוכל להוכיח טענות (חדשות) אמיתיות לדוג': בגיאומטריה מוכיחים משפטים על בסיס אקסיומות: לוקחים הנחות שיודעים שהן אמיתיות (אקסיומות) ובונים טיעון שגוזר מהן מסקנה– במידה והטיעון תקף– .אנו יודעים שהמסקנה נכונה טיעונים באים לשכנע. כיצד משכנעים בוויכוח? לוקחים הנחות המקובלות על היריב, בונים טיעון תקף על בסיסן וגוזרים מסקנה– ומחייבים את היריב לקבל מסקנה. היריב אינו דווקא אדם חיצוני, בדרך .בירור האמת אני מתווכח ומשכנע גם את עצמי

3. סילוגיזמים– דפוסי טיעון הפילוסוף היווני אריסטו, הבחין בספר ה'אורגנון .' שלו שלהרבה טיעונים תקפים יש מבנים דומים כלומר, יש תבניות מסוימות שלא משנה מה תציב בהן– :הטיעון יהיה תקף 'דוג1 : .כל הצפרדעים הן ירוקות. היצור שלפני הוא צפרדע. מסקנה: היצור שלפני ירוק 'דוג2 : כל בני האדם הם בני תמותה. סוקרטס הוא בן אדם. מסקנה: סוקרטס הוא בן תמותה2. יש פה צורת טיעון דומה, דפוס טיעון. אריסטו הבחין בסט של סכמות טיעון שכאלה וקרא להן סילוגיזמים לתוכם ניתן להזין תכנים כך שהטיעון יהיה תקף ללא קשר לתוכן המשתנים. זאת צורת .טיעון תקפה אם אומר שלX

הואY, ו- A

הואX – אוכל להסיק כיA

הואY . זה טיעון תקף ללא קשר למה נציב ב- X , Y ו- A . מכאן שאם אני רוצה לבחון תקפות של טיעון, אני יכול להמיר את תוכן הטענות במשתנים ( X , Y , Z ) לבחון הטיעון על פי הסכמה שלו. זה הייתרון של חשיבה מתמטית: נפטרים מהתוכן ועסקים .בצורה. מן הצורה ניתן לגזור מסקנות על התוכן ניתן לדמות זאת ל מספר ו תבנית מספר :: תבנית מספר היא3+2X . כאשר אני מציב2 במקוםX – אני ( הופך את זה למספר3+2*2 ) וזה שווה7 . כלומר, תבנית מספר היא תבנית שהתוכן שלה תלוי במה אני .מכניס לתוכו בדומה לכך פסוק ו תבנית פסוק : תבנית פסוק היא3+2X=5

אם נציב במקוםX

את המספר1 – נקבל פסוק (אמת). אם נציב3 במקוםX – נקבל פסוק (שקרי). התבנית אינה פסוק, אלא תבנית שממנה ניתן .לייצר פסוקים לענייננו, יש טיעון ויש דפוסי טיעון .: דפוס טיעון הוא התבנית בה אם נכניס טענות מסוימות נקבל טיעון .הדפוס עצמו יכול להורות אם הטיעון שנקבל יהיה תקף או בטל

4. קשרים לוגיקה העוסקת בדפוסים נקראת לוגיקה פורמלית . זאת לעומת לוגיקה תוכנית . המשפט "כל רווק אינו נשוי" הוא עניין תוכני, אין פה דפוס טיעון שתמיד יהיה תקף. תוקף הטענה לא נובע כאן מהמבנה

2 .זאת הדוגמא הקנונית בלימודי לוגיקה

(כלX

הואY ) אלא מתוכן המושגים: רק בגלל שכאן מדובר ב"רווק" ו"נשוי" הטענה אמיתית, אך אם נשים מושגים אחרים– לא בטוח שהטענה תהיה אמיתית. בניגוד לכך דפוס טיעון תמיד ייתן מידע על .תקפות הטיעון ללא קשר לתוכן

4.1 . "קשר "גם – ( Ո )

וגםQ

בכדי להרכיב את הטענות היסודיות בלוגיקה אנו משתמשים ב קשרים . ואנו נעזרים ב סימול מתמטי. "ניקח את המשפט: "משה רץ מהר – ונסמן אותו כ- P . זה משפט אטומי. המשפט "משה רץ מהר וגם יעקב בחור גבוה" אינו טיעון שכן אינו גוזר מסקנה מההנחות. משפט זה הוא טענה מורכבת שכן הוא מורכב מ-2 ( טענותP וגםQ .)

:הסימון הלוגי ל"גם" נראה כך Ո . זה קשר הקושר פסוקים אטומיים אחד לשני ובונה מהם פסוק .מורכב נראה דוג' לכך:

P – משה רץ מהר Q – יעקב בחור גבוה PՈQ – .משה רץ מהר וגם יעקב בחור גבוה :איך נדע אם הפסוק המורכב הוא אמיתי? נבחן כל מרכיב שלו בפני עצמו

א א א ש ש א ש א ש ש ש ש

כלומר, ל- P יש כמה אפשרויות: אמיתי או שקרי. וגם ל- Q

וזה יוצר4

קומבינציות. אין יותר .אפשרויות אם נדע את ערך האמת של כל אחד מהמשפטים הבסיסיים– נדע מה ערך האמת של המשפט .המורכב במקרה שלנו, אםP אמיתי (משה באמת רץ מהר) ו- Q

)אמיתי (יעקב באמת בחור גבוה– אז המשפט .שלנו אמיתית לעומת זאת, אםP אמיתי ו- Q

שקרי, או אםP שקרי ו- Q

אמיתי, או אםP ו- Q

שקריים– המשפט שקרי. כלומר, המשפטPՈQ

אמיתי רק אם גםP וגםQ

.אמיתיים

4.2 . ( "קשר "אוU )

את הקשר "או" נסמן כך- U .

( נישאר עם המשפט שלנוP – ,משה רץ מהרQ

יעקב בחור גבוה). המשפטP U Q

משמעו: משה רץ מהר או ש:יעקב בחור גבוה. הטבלה של משפט זה תיראה כך Q

א א א א ש א א א ש ש ש ש

נכון וגםU

נכון– " אזP אוQ " אמיתי(שימו לב :ה- .)"או" לא שולל את האפשרות השניה אםP נכון ו- Q

לא נכון– אז המשפטP אוQ – אמיתי אםP לא נכון ו- Q

נכון– המשפטP אוQ – אמיתי רק כאשר גםQ

וגםP שקריים– אזיPUQ

.הוא שקרי

)~( קשר שלילה3

'לסימון שלילה נשתמש בסימן ~. לדוגP ~ משמעו "לאP )" (משה לא רץ מהר. זהו קשר חד מקומי (יש בו רקP , אין בוQ .) ולכן יש רק2 אפשרויות: אם משה רץ מהר אזP ,~ זה שקר ואם משה לא רץ מהר– אזP .~ זה אמת:כפי שמוצג בטבלה הבאה P ~

ש א א ש

4.4 . ( קשר שקילות≡)

הפירוש שלP≡Q

הואP שקול ל- Q ., כלומר, יש להם אותו ערך אמת Q

א א א ש ש א ש א ש א ש ש

3 .הסימן הזה (~) נקרא טילדה

אמיתי וגםQ

אמיתי– .ערך האמת שלהם זהה ולכן המשפט אמיתי אםP ו- Q

שונים בקשר האמת שלהם– .המשפט יהיה שקרי וקצת מבלבל: אםP

שקרי וגםQ

שקרי– .המשפט אמיתי, שכן ערך האמת שלהם זהה

4.5 . ( קשר גרירה→ )

Q → P

משמעו: אםP אזQ . .זה הקשר שהכי נעמיק בו בקורס :הבעיה עם קשר הגרירה היא שלא ניתן להגדיר אותה דרך ערכי האמת של המשתנים הבסיסיים. כלומר " המשפטP

וגםQ " בלא קשר למה הםP ו- Q , כל עוד ערך האמת שלהם הוא אמת– המשפט יהיה " אמיתי (זה תלוי רק בערכי האמת של המשתנים). זה נכון גם לגבי המשפטP אוQ ". אבל בקשר גרירה זה לא עובד ככה! ישנם משפטי אמת הגוררים משפטי אמת– .והמשפט יהיה לא נכון ניקח את הדוג' לעיל ונרכיב ממנה משפט גרירה: "אם משה רץ מהר, אז יעקב הוא בחור גבוה". האם ?זה משפט אמיתי לא ניתן לקבוע את ערך האמת של משפט הגרירה מתוך ערכי האמת של המרכיבים. המשפט הנ"ל שקרי, כי אין קשר בין מהירות הריצה של יעקב לגובהו של משה. אבל במשפט: "אם היום ירד גשם–

"זה סימן שהיה היום מעונן בהנחה ששני המשפטים האלו נכונים–

אז משפט הגרירה .אמיתי: אין גשם בלי עננים, אם ירד גשם ברור שהיו עננים השוני הזה בקשר הגרירה הוא בעיה פילוסופית– .קשר הגרירה אינו קשר לוגי פורמלי, הוא קשר תוכני כיוון שכך לא ניתן לקבוע טבלה שתתן פשר לקשר הגרירה רק מתוך ערכי האמת של המשתניםP ו- Q

.וזאת בניגוד לכל הקשרים הקודמים שראינו במצב כזה עושים גרירה חומרית או אימפליקציה מטריאלית4 :וכך מגדירים את הגרירה גרירה היא שקרית רק אם הרישא שלה אמיתית והסיפא שלה שקרית זו הגדרה מועילה (לא 'נכונה' 🙂 כיוון שהיא בעצם אומרת שמשפט הגרירה מקבל את הפשר הבא

א א א ש ש א א א ש א ש ש

זהו פשר מינימלי– גרירה מטריאלית– ,כלומר זה החומר של הגרירה, מעבר לזה יכולות להיות הרבה אבל זו התשתית הכי בסיסית של המושג גרירה: אם אני יודע שמושג הגרירה אמיתי– אני מבין מכך !דבר אחד בוודאות: לא ייתכן שהרישא תהיה אמיתית והסיפא תהיה שקרית תזכורת ,: קיים רק קשר אחד בין אמת ושקר לבין תקפות וחוסר תקפות של טיעונים: אם טיעון תקף ניתן להסיק כי אם ההנחות אמיתיות– .אזי המסקנה הנגזרת מהן חייבת גם היא להיות אמיתית

4 = באנגלית: גרירהimplication = , חומריתMaterialist

אם כן, גרירה היא שקרית רק אם הרישא אמיתית והסיפא שקרית, בכל שאר המקרים הגרירה .אמיתית נשתמש בדוגמא שלנו:

P – משה רץ.מהר Q – .יעקב גבוה אם משה רץ מהר ויעקב גבוה– :משפט הגרירה אמיתי אע"פ שקיבלנו טענה שאינה נכונה פילוסופית ""אם משה רץ מהר אז יעקב גבוה– !אין פה קשר בין הרישא לסיפא אבל לעניינינו מגדירים את הגרירה באופן חומרי, מפני שבלי זה לא היינו יכולים לבנות טבלת ערכי אמת של קשר הגרירה. ע"מ לבנות .טבלה כזו אנו בוחרים בהגדרה המינימלית, המטריאלית

:שימו לב לדבר חשוב טיעון הוא בעצם משפט גרירה "(אם הנחותACB

נכונות אז D

.)")(המסקנה

4.6 . טבלת סיכום קשרים

~P (שלילה) P ≡ Q (שקילות) P→Q (גרירה) P ∩ Q (גם) P U Q (או) Q

ש א א א א א א ש ש ש ש א ש א א ש א ש א א ש א א א ש ש ש ש

5. הצרנה של טיעונים " אם אלן יצא מן התחרות, הרי או שבראון יזכה במינוי או שקלרק יהיה מאוכזב. בראון לא יזכה במינוי. לכן אם אלן יצא מן התחרות, הרי שקלרק יהיה מאוכזב."

הבה ניקח טיעונים אלו ו נצרין :אותם לשפה הלוגית A – אלן יצא מן התחרות B – בראון יזכה במינוי C – קלרק יהיה מאוכזב :את המשפט הראשון"אם אלן יצא מן התחרות, הרי או שבראון יזכה במינוי או שקלרק יהיה מאוכזב" :נצרין כך :הנחה א A → (B U C)

( :השימוש בסוגריים הוא כבמתמטיקה (סדר פעולות חשבוניות): כלומרB U C ) זה דבר העומד בפני .עצמו על מנת לברר את ערכי האמת של הנחה זו עלינו לבנות טבלת ערכי אמת ולהציב בה אתA , B ו- C . ועל מנת לבדוק את כלל הטענה נצטרך גם עמודת עזר שלB U C – :כך

שימו לב: כשיש לנו3 ( ערכיםA , B , C ) אזי מספר הקומבינציות האפשריות הן8. נראה:דוגמא נוספת "אין זה נכון שהאזרחות הרומאית היתה ערובה לחירויות האזרח. שכן אילו היתה האזרחות הרומית ערובה לחירויות האזרח, הרי שאזרחי רומא היו נהנים מחופש דת. והרי אילו היו אזרחי רומא נהנים מחופש הדת לא היתה רדיפה של הנוצרים הראשונים"

:נצרין את הפסוקים האטומיים A – האזרחות הרומית היא ערובה לזכויות האזרח B – אזרחי רומא נהנים מחופש דת C – יש רדיפה של הנוצרים הראשונים את המשפט באפור :נצרין כךC

B (אםB

אז לאC ). זהו פסוק מורכב ועל מנת לבנות את טבלת ערכי האמת שלו, נוסיף עמודת עזר שלC : ~

.לא נעמיק פה יותר מידי, חשוב שתבינו את העיקרון A → (B U C) C

א א א א א א א ש א א א א א ש א א א א א ש ש ש ש ש א א א ש א ש א א א ש ש א ש ש ש ש → ~ C

ש ש א א א א א ש א א א ש א ש א ש ש א א ש א א ש ש א א א ש א ש א ש א ש ש א א ש ש ש

לסיכום( : בהצרנת פסוקים מורכבים, נסמן כל פסוק אטומי עם אותA , B , C ), נבנה טבלת ערכי אמת עם כל האפשרויות (כשיש2 פסוקים אטומיים– יש4 ,אפשרויות3 פסוקים אטומיים– 8 אפשרויות )וכו'). במידה והפסוק מורכב מאוד (מכיל פסוקים שבעצמם פסוקים מורכבים– .נבנה עמודות עזר 6. בדיקת טיעונים 6.1 .בדיקת טיעונים בעזרת טבלאות אמת דיברנו על הצרנות של טענות וטענות מורכבות (טענה נמדדת במושגי אמת ושקר), כעת נבדוק טיעונים . :לפניכם טיעון אם אלן יצא מן התחרות, הרי או שבראון יזכה במינוי או שקלרק יהיה מאוכזב. בראון לא יזכה .במינוי. לכן אם אלן יצא מן התחרות, הרי שקלרק יהיה מאוכזב זהו טיעון כיוון שיש בו הנחות ומסקנות– .וניתן לדבר עליו במונחי תקפות ובטלות השלב הראשון הוא זיהוי ההנחות והמסקנה. בשפת הדיבור המסקנה לא תמיד תופיע בסוף. הדרך לאתר את ההנחות והמסקנה היא בעזרת מילות הקישור. :נתחיל עם ההצרנה A – אלן יצא מן התחרות B – בראון יזכה במינוי C – קלרק יהיה מאוכזב "זיהוי מילת הקישור "לכן–

:עוזר לנו להבין שמה שבא אחריה זו המסקנה. כלומר אם אלן יצא מן התחרות, הרי שקלרק יהיה מאוכזב – !זו המסקנה :כעת נצרין את שאר הטענות :הנחה אA → (B U C)

.][אם אלן יצא מן התחרות, הרי או שבראון יזכה במינוי או שקלרק יהיה מאוכזב :הנחה ב B ~

][בראון לא יזכה במינוי :מסקנה C

A ][אם אלן יצא מן התחרות, הרי שקלרק יהיה מאוכזב המבנה שלפנינו אינו טענה, שכן לא מדברים עליו במונחי אמת ושקר– אלא זה טיעון ו כעת נוכל לבדוק אם הטיעון תקף או לא: אם המסקנה נכונה לפי הנחות א' ו- ב' אזי הטיעון תקף, ואם לא– הטיעון אינו .)תקף (בטל על מנת לבדוק תקפות הטיעון עלינו לבנות טבלת אמת :עבור טענה א', טענה ב' והמסקנה C

A → (B U C)

א א א ש א א א 1 ש א א ש ש א א 2 א א א א א ש א 3 א א א ש א א ש 4 ש ש ש א ש ש א 5 א א א ש ש א ש 6 א א א א א ש ש 7 א א ש א ש ש ש 8

הגדרת טיעון תקף : טיעון בו המסקנה נובעת בהכרח מן ההנחות. במילים אחרות: אם ההנחות נכונות – .לא ייתכן שהמסקנה שקרית אם הגדרה זו מצלצלת לכם מוכר– לא טעיתם, זו ההגדרה של גרירה .

:ומכאן כל שצריך לעשות ע"מ לבדוק טיעון– הוא לבדוק האם יכולות להיות מצב בו ההנחות נכונות .והמסקנה שקרית )נלך לטבלה ונחפש היכן יש שורות בהן שתי ההנחות אמיתיות (הסתכלו בעמודות באפור בהיר– מצאנו 3 שורות כאלו (שורות3,7,8 .) וסימנו אותם באפור כהה כעת נבדוק בשורות אלו אם המסקנה אמיתית או שקרית: אנו מוצאים כי בכל מקום בו ההנחות נכונות – המסקנה אמיתית. אין שום מקרה בו ההנחות נכונות והמסקנה שקרית– ועל כן ניתן לקבוע כי הטיעון !הזה תקף .כך בודקים תקפות של טיעונים

נראה דוג' נוספת לבדיקת טיעון:

אם החוזה יימסר לדייוויס הרי שאדוארדס עומד להרוויח כסף רב בשנה הבאה. אם החוזה יימסר לדייוויס הרי שפראנץ' יסבול מקשיים כספיים. לכן אם אדוארדס עומד להרוויח כסף רב בשנה הבאה, הרי שפראנצ' יסבול .מקשיים כספיים החוזה יימסר לדייוויס– A

אדוארדס עומד להרוויח כסף רב בשנה הבאה– B

פראנץ' יסבול מקשיים כספיים– C

הנחה א: B

הנחה ב: C

מסקנה :]"[מזהים על פי המילה "לכן C

טבלת אמת:

מסקנה 'הנחה ב 'הנחה א

A → C

A → B

א א א א א א 1 ש ש א ש א א 2 א א ש א ש א 3 א א א א א ש 4 א ש ש ש ש א 5 ש א א ש א ש 6 א א א א ש ש 7 א א א ש ש ש 8

:בדיקת הטיעון בכל השורות בהן ההנחות (אפור בהיר) אמיתיות– המסקנה אמיתית גם, חוץ מהשורה השישית שבה ההנחות נכונות–

והמסקנה שקרית! לכן הטיעון אינו תקף שכן המסקנה לא נובעת בהכרח .מן ההנחות

6.2 . גרירה ככלי לבדיקת טיעונים :התבוננו בדבר הבא 'ניסוח א :'הנחה אA → (B U C)

:'הנחה בB ~

:מסקנהC

זהו טיעון ולא טענה – כיוון שזה בעצם ל ו מר: אם שתי ההנחות אמיתיות בהכרח–

.זאת המסקנה .)וזאת לא טענה, אלא טיעון (גזירת מסקנה מההנחות אבל ניתן לנסח זאת אחרת – 'ניסוח ב : "אם טענה א' וטענה ב' נכונות– "אז המסקנה נכונה :ההצרנה של משפט זה תיראה כך{[A → (B U C)] ∩ (~B)} →(A→C)

'כלומר, לקחנו את הנחה א וגם 'את הנחה ב– .ואז גרירה למסקנה 'ניסוח א– הוא טיעון , ניסוח ב' הוא טענה (מורכבת). זהו הבדל דק, אך עקרוני. הטענה המורכבת אינה .טיעון ניתן לבדוק תקפות של טיעון כפי שבדקנו לעיל בעזרת טבלאות אמת, אך ניתן גם לבנות טענה (כפי שעשה ניסוח ב' לניסוח א') כך שאם הטענה נכונה– אז הטיעון תקף. בטענה לא יכול להיות רישא נכונה וסיפא שקרית– .וזה כמו בטיעון נמצא כי גרירה מטריאלית נותנת לנו כלי לבדוק טיעונים באופן הבא: מרכיבים טענה (מורכבת) ובונים לה טבלת אמת, במידה והיא אמיתית תמיד–

זה אומר שהטיעון תקף. שימו לב: זו אינה בדיקת אמיתיות הטענה, אלא בדיקת אמיתיות בהכרח של הטענה. הטענה המורכבת צריכה להיות אמיתית לאורך כל השורות– ואם זה המצב אזי מדובר בטאוטולוגיה – .דבר הנכון בהכרח, נכון מתוכו זו הסיבה לכך שכדאי להגדיר גרירה מטריאלית כפי שהגדרנו–

הדבר נותן לנו כלי לתרגם טיעונים .לטענות

6.3 . מה בין טענת גרירה לבין טיעון טיעון )גרירה (משפט מורכב מה הוא בעצם אומר ההנחות נכונות ולכן המסקנה נכונה אם שתי ההנחות נכונות– המסקנה נכונה (אין התייחסות לאמיתות ההנחות\ )המסקנה

כיצד בודקים אותו בדיקת תקפות (האם המסקנה נובעת מן ההנחות). אך גם אם הטיעון תקף–

זה לא אומר שהמסקנה נכונה–

יש לבחון את ההנחות.

בדיקה של משפט הגרירה אם נכון בהכרח (אם בכל מצב בו ההנחות אמיתיות המסקנה )אמיתית

ה טענה טוענת רק את ה'אם- .אז'. הטיעון טוען את הכל: את ההנחות, המסקנה והקשר התקף ביניהם

על כן, כשנבוא לשכנע מישהו– אנו צריכים טיעונים, לא מספיק טענות. לדוג': אם אני בא להוכיח את קיומו של א-לוהים כך: "העולם מורכב, כל דבר מורכב– יש לו מרכיב, לכן יש א-לוהים ", אני לא טוען פה ש"אם העולם הוא מורכב, ואם כל דבר מורכב יש לו מרכיב–

אז יש א-לוהים ", אלא אני טוען שההנחות נכונות וכי המסקנה נובעת בהכרח מן ההנחות– זה טיעון.

6.4 . טאוטולוגיה וסתירה )טיעון הנכון בהכרח, נכון מתוך עצמו (ללא קשר למצב הדברים–

טבלת האמת שלו תמיד תהיה .אמיתית :התבוננו בטיעון הבא B U ~B

,כלומרB

או לאB . טיעון זה הינו טאוטולוגיה. הקשר"או ( U ) אמיתי אם אחד מהצדדים שלו אמיתיים, וכאן שמשני צדדיו של קשר ה- 'או' ישB

או לאB : אם הימין אמיתי– ,השמאל יהיה שקרי ואם השמאל אמיתי– הימין יהיה שקרי– לא ייתכן ששניהם יהיו שקריים– .ולכן זו טענה טאוטולוגית "המשפט: "או שעכשיו יום או שלא– .נכון בכל מצב עניינים של העולם סתירה היא משפט שבכל מצב עניינים בעולם– .)אינו נכון (בטבלת האמת שלו תמיד יהיה שקרי

7. הלוגיקה ומגבלותיה– ריקות האנליטי אם בונים טיעון לוגי תקף כראוי– לא ניתן לתקוף את תקפותו. אך ניתן לתקוף את ההנחות. אנשים בד"כ אינם שוגים בהסקה, אלא בהנחות, ושם עיקר הדיון. ובהנחות הלוגיקה (כל שלמדנו עד כה) לא רלוונטית. כלומר, הכלי הלוגי לבדיקת טיעונים הוא די ריק– ניתן לבדוק תקפות טענות בעזרתו ותו .לא. זה כלי חשוב לנסח טיעונים אך עיקר השיח נסוב אודות ההנחות תפיסות פלורליסטיות פוסט- מודרניסטיות גורסות כי "לכל אחד יש את האמת שלו", וכיוון שכך לא ניתן לתקוף את היריב על ההנחות שלו, כל שניתן לדון הוא על הלוגיקה, על הנביעה של המסקנות. אבל .זה הופך את השיח למשעמם וריק

7.1 .טיעונים חושפים וטיעונים מסיקים א. כלל מודוס פוננס – Modus Ponens

הנחה:א A→C

הנחה ב : A

:מסקנהC

טיעון זה תקף: אם נקבל את שתי ההנחות– .המסקנה מתחייבת .לדוג': אם עץ נמצא באש הוא נשרף. העץ נמצא באש. מסקנה: העץ נשרף האם ניתן להסיק מכך שאם העץ לא באש אז הוא לא.נשרף? לא! כי יכול להיות שנשרף מדבר אחר כמו כן: אם הייתי מניח אתC

לא הייתי יכול לגרור אתA

:כלומר, הטיעון הבא :הנחה אA→C

:הנחה בC

:מסקנהA

הוא טיעון לא נכון. נדגים: אם העץ נמצא באש– אז הוא נשרף. העץ נשרף. לא ניתן להסיק מכאן שהעץ .היה באש, יכול להיות שנשרף מגורם אחר

כלל מודוס טולנס- Modus Tolens

:הנחה א A→C

:הנחה בC ~

:מסקנהA ~

אם העץ נמצא באש– הוא נשרף. ידוע כי העץ לא נשרף. מכאן ניתן להסיק שהעץ לא היה באש (שכן אם .)היה באש וודאי היה נשרף זו אבחנה העוזרת לנו להבחין בטיעונים נכונים ולתקוף את שאינם נכונים: הרבה פעמים אנשים מניח ים ש- A

גורר אתC

ואז מוצא אתC

ומסיק שA !~, זה לא נכון מה שכן ניתן לעשות זה לשלול את הסיפא: לדוג': אם יש גשם יש עננים. אם ראיתי עננים– האם ניתן .להסיק שיש גשם? לא! כי ייתכנו עננים בלי גשם. אבל אם יש גשם מוכרח שיש עננים ישנה טענה: "אם יש מוסר– יש א-לוהים ". למה? כי בלי א-לוהים לא היה מוסר. לא נפרט כאן, אך ניתן לקחת טענה זו ל-2 :כיוונים המאמין: מסיק מהטענה שכיוון שיש מוסר– סימן שיש א-לוהים. האתאיסט: מניח שאין א-לוהים .ולכן מסיק שאין מוסר אך מה שלא ניתן להסיק זה: מזה שאין מוסר אסיק שאין א-לוהים – .זו מסקנה שקרית וכן לא ניתן להסיק שמכך שיש א-לוהים – יש מוסר– .זו גם מסקנה שקרית יש רק2 קומבינציות של טיעונים תקפים: ניתן להניחA

ולהסיקC , או להניח "לאC " ולהסיק את "לא A ."

לא ניתן להניח אתC

ולגזור אתA

, וכן לא ניתן להניח אתA

ולגזור אתC .

7.2 . תנאי מספיק ותנאי הכרחי סימן טוב לזכור את מה שלמדנו זה עתה הוא להבין שכשאני אומר ש- A

גורר אתC

בהגדרה המטריאלית, זה בעצם אומר ש- A

הוא תנאי מספיק ל- C .

פירושו של תנאי מספיק: אםA

מתקיים– לא יכול להיות ש- C

.לא מתקיים כך שאםA

הוא תנאי מספיק עבורC

, ברור שלא ניתן לגזור מכך שאםC

אזA – !זה פשוט לא נכון :לסיכוםA

גורר אתC משמעו בעצם ש- A הוא תנאי מספיק ל- C ו- C הוא תנאי הכרחי ל- A .

7.3 . טיעון מסיק וטיעון חושף מבחינה טרמינולוגית נקרא ל מודוס פוננס טיעון מסיק : אםA נכון אני מסיק מכך ש- C. ול מודוס טולנס נקרא טיעון חושף ( כי מתחילים מהמסקנהC ) וחושפים מה ההנחה שהובילה אליה. אם המסקנה היא "לאC " ניתן להניח כי ההנחה שהובילה אליה היא "לאA ."

8. הערה בדבר ההבדל בין טענות לטיעונים למדנו כי גרירה היא טענה ולא טיעון. למרות שזה נראה דומה (אםA

אזB . לכאורהA זה הנחה ו- B

)זה מסקנה– זה לא אותו דבר. לטיעונים אין טבלאות אמת, לטענות יש . ניתן לבדוק תקפות טיעונים .ע"י טבלאות האמת :ניקח דוג' של גרירה אם יש גשם יש עננים .

למרות שפיזיקלית זה הפוך: העננים מביאים את הגשם, לוגית– זה לא נכון לומר ש- "אם יש עננים יש .גשם", שכן ייתכנו עננים בלי גשם למדנו שאם הגרירה נכונה לא ייתכן שהרישא נכונה והסיפא לא נכונה. טענת גרירה אינה היסק, היא לא טוענת על ההנחות, לא נאמר דבר על האם יש עננים או האם יש גשם– ( זו אמירה רק על הקשר ביניהם אם יש גשם אז .)יש עננים על בסיס גרירה זו ניתן לבנות טיעון הבנוי על2 :הנחות הנחה1 : אם יש ג ש.)ם אז יש עננים (זו בעצם הגרירה הנחה2 : .יש גשם מסקנה: .יש עננים זהו תרגום של הגרירה לטיעון. הטיעון אומר שההנחות נכונות וגם המסקנה. על הנביעה לא אומרים .אמיתית או לא, על הגרירה כן

9. הכרחיות הטיעון הלוגי וריקות האנליטי הכרחיות הטיעון הלוגי מבוססת על כך ש המסקנה לא מוסיפה דבר שלא נמצא בתוך ההנחות . אם נפרק .את ההנחות (אותן קיבלנו) הטענה, שהיא המסקנה כבר נמצאת שם :'לדוג "כל השולחנות לבנים, לפני שולחן– "ולכן מוכרח שהוא לבן. בספרי שתי עגלות וכדור פורח :אני מביא סיפור שני אנשים בכדור פורח איבדו את דרכם. לפתע מבחינים באדם הנמצא בשדה מתחתם. הם צועקים לו: "איפה "!אנחנו נמצאים?" והוא עונה להם: "מעל השדה שלי– ואחד מהם פונה לחברו ואומר לו: "הבחור הזה בשדה הוא מתמטיקאי בוודאות–

:למה? משתי סיבות1. מה שהוא אומר מדוייק וודאי ל .חלוטין2 . זה לא עוזר לנו "כלום הסיבה שדבריו לא עוזרים בכלום היא בגלל שהם וודאיים ומדויקים לחלוטין– וזה לא עוזר, כי זה לא .מוסיף דבר שלא ידעו מתמטיקה או טיעון לוגי תקף אינם מוסיפים לנו דבר שאיננו יודעים. אם אני יודע ש- כל השולחנות לבנים וש-מה שלפני זה שולחן –

אז אני כבר יודע שהוא לבן–

.אני לא צריך את הלוגיקה לשם כך הלוגיקה בסך הכל מוציאה מידע שטמון בתוך ההנחות– .וזהו הסיבה שהיא וודאית לחלוטין

9.1. הנחת המבוקש :ישנה בדיחה ישיבתית ידועה !?מניין שכל יהודי חייב ללכת עם כובע? שכן כתוב "וילך אברהם…" וכי יעלה על דעתך שהלך בלי כובע בוודאי שכן. ואם הוא הלך עם כובע– .צאצאיו הנאמנים וודאי חייבים ללכת עם כובע מצחיק. אבל מה באמת לא בסדר בטיעון הזה? אם נצרין את הטיעון– :נראה שהוא תקף :הנחה א .אברהם הלך עם כובע :הנחה ב .כל צאצא של אברהם צריך ללכת גם הוא כאברהם

:מסקנה .גם אני כצאצאו של אברהם צריך ללכת עם הכובע המסקנה נובעת מן ההנחות– ולכן הטיעון תקף. אז למה זה מגוחך? כי יש פה הנחת המבוקש: איך אני יודע כי הוא הלך עם כובע? זה ברור כי "איך ייתכן שיהודי כזה ילך בלי כובע?!" כלומר– אתה מניח שכל יהודי צריך ללכת עם כובע– הנחת כבר את המסקנה– זה מה שנקרא הנחת המבוקש. !מקובל להציג את הנחת המבוקש ככשל. אבל זה לא נכון הסיבה שטיעון תקף היא בגלל שהנחנו את המבוקש . הטיעון תקף כי המסקנה שלו נמצאת אי שם בהנחות– ולכן הוא מחייב את קבלת המסקנה . להיפך: טיעון שאינו מניח את המבוקש– .אינו תקף

9.2 . תחושת הכשל בהנחת המבוקש נשאלת השאלה: למה בכל זאת יש תחושת כשל בטיעון שבבדיחה? והתשובה: טיעון לוגי בא לשכנע מישהו בטענה מסוימת באופן הבא: אני בונה טיעון על בסיס הנחות מסוימות וגוזר בכלים לוגיים את המסקנה. כפי שראינו, המסקנה טמונה כבר בהנחות– ולכן, אם נק' המחלוקת עם בר- הפלוגתא שלי נמצאת כבר בהנחות– אין טעם לנסח את הטיעון– !כי הוא לא יסכים להנחות כלומר, על מנת לשכנע מישהו אני חייב לקחת הנחות שהוא מסכים להם – .ומהן לגזור את המסקנה "…אם אגיד לחבר שלי: "איך אתה טוען שהשולחן שלפנינו הוא לא לבן?! הרי כל השולחנות לבנים ו בשלב זה כבר החבר יתפרץ לדברינו ויגיד: "מה פתאום?! הנה לפנינו שולחן–

,והוא לא לבן!" כלומר כבר בשלב הנחת ההנחות תהיה אי- .הסכמה אם כן, אין באמת כשל בהנחת המבוקש, אלא יש להבין ש הטיעון הלוגי הוא חסר ערך שכנועי , אבל זה לא אומר שאינו תקף. זאת נקודה חשובה לדיון הלוגי: בד"כ הוויכוח לא יהיה על תקפות הטיעונים אלא .על ההנחות. המקום של טיעונים לוגיים בוויכוחים הוא קטן מאוד, אבל בכל זאת יש להם מקום

9.3 . הריקנות של האנליטי המסקנה שזה עתה הגענו אליה קרויה בפילוסופיה: הריקנות של האנליטי: המימד הלוגי של החשיבה הוא ריק ולא יכול להוסיף לנו שום מידע. לעולם לא יתווסף לנו מידע בטיעון לוגי. ועוד: מי שלא מקבל את ההנחות– .לא יעזור להראות שהמסקנה נובעת מן ההנחות עם זאת, הדברים אינם שטחיים כפי שהוצגו עד כה– :ונדגים זאת בלימודי גיאומטריה (אוקלידית) יוצאים מתוך כמה אקסיומות (הנחות) ומגיעים לכל מיני מסקנות די .)'מפתיעות (סכום הזוויות במשולש, זוויות משלימות ומתחלפות וכו כל המסקנות האלו כלולות באקסיומות והוצאו בלי ידע נוסף– רק עם כללים לוגיים5 , אם כן, האם ניתן לומר שהמהלך הלוגי פה ה לא?וסיף לנו שום מידע שלא ידענו קודם אם נבוא לילד בכיתה ו' שיודע את כל האקסיומות (הוא יודע שבין שתי נקודות עובר רק ישר אחד וששני קווים מקבילים לא נפגשים אף- פעם). ונשאל אותו מה סכום הזוויות במשולש– הוא לא יידע שזה180 . !למה? הרי זה מידע שכלול בתוך האקסיומות שהוא יודע! יש הוכחה לוגית שגוזרת את זה אלא ש הדרך מסובכת .מאוד ,זה כמו שיש לי כספת עם מנעול מאוד מסובך: אז הכסף שבכספת שלי הכספת שלי–

אבל אני לא יכול להוציא את תכולתה–

המנעול חכם מידי עבורי. אז הכל שלי– בפוטנציה אבל אני צריך את המפתח. הלוגיקה- המתמטיקה היא סוג של מפתח. אחרי שנלמד את הילד את הדרך–

הוא יבין שהיה יכול להוציא את סכום הזוויות במשולש מתוך .ההנחות שכבר ידע

5 .הכללים המתמטיים הם בעצם לוגיים לעניין זה

אם כן, במקומות בהם הלוגיקה סבוכה ומורכבת– היא בהחלט עוזרת ויש בה תועלת והיא עוזרת לנו לגלות מידע שקיים בכספת שלנו. אך אף פורץ כספות לא יוכל לעזור לנו למצוא כסף שלא נמצא בכספת .שלנו כשהנחת המבוקש טריוויאלית, הכלים הלוגיים בנאליים וכל אחד מבין שהמסקנה נמצאת בתוך המסקנה– .שם אנו קוראים להנחת המבוקש 'כשל'. זה רק מינוח במקומות בהם לא ראינו את המסקנה בבירור בתוך ההנחות, והלוגיקה הנגישה לנו את המידע שבהנחות– .'לזה לא נקרא 'כשל

10 . סוגי היסק 10.1 . מדע בניגוד ללוגיקה, שתיארנו עד כה, המדע עובד באופן כמעט הפוך. באופן גס, המדע עובד כך: אוספים עובדות > יוצרים הכללה– ,וכך נוצרת תיאוריה מדעית. לדוגמא: רואים גופים הנופלים לכדור הארץ רואים גאות ושפל, מסלולי כוכבים– בא ניוטון ומכל התופעות האלו יוצר הכללה לפיה כל שני גופים בעלי מסה– מושכים זה את זה בכח על פי נוסחה מסויימת- וקורא לה "חוק הגרביטציה". זאת היא הכללה מדעית . יש כאן קפיצה מהדוגמאות לכלל גורף, זה לא מהלך לוגי, אלא אנטי- לוגי: אין פה טיעון תקף (אםX נופל לכדו"א ו- Y

נופל לכדו"א– נמצא שכל העצמים נופלים לכ דו"א– .)!זה לא תקף האינדיקציה לכך שזה מהלך שאינו לוגי היא ש יש במסקנה יותר ממה שיש בהנחות.

10.2 . שלושה סוגי היסק 1. דדוקציה6 –

טיעון לוגי–

מעבר מהכלל אל הפרט מתחילים ממשפט כללי ("כל השולחנות הם לבנים") ואז נכנסים לתת- )"קבוצה ("השולחן הזה גם לבן . מתאפיינת בכך שאינה מוסיפה מידע .)חדש: אין במסקנה דבר מעבר למה שיש בהנחות (הפרטה 2. אינדוקציה7 – טיעון מדעי– .מעבר מפרט לכלל.)יש מידע מעבר למה שיש בהנחות (הכלל 3.

אנלוגיה– מעבר מפרט לפרט אחר, או מכלל אחד לכלל אחר (לדוג': "השולחן הזה לבן", "גםX

שולחן". מסקנה: גםX

.)לבן .יש מידע מעבר למה שיש בהנחות

10.3 . הממד הספקולטיבי שבאינדוקציה על פי האמור, ההיסק המדעי אינו טיעון תקף, וזה באמת מצב הדברים. ולמה? כי המדע זו הדרך שלנו לצבור מידע. אנו צוברים מידע ע"י היסקים מדעיים: מתחילים בתצפית (האבן נופלת לכדו"א, העלה נופל לכדו"א), אך התצפית לא משמעותית, כיוון שהיא עוסקת במקרה פרטי. מידע מדעי זה מ :ידע כללי מתוך)המקרים (הפרטיים אני מסיק כלל . האינדוקציה היא ליבו של ההליך המדעי– זה ההליך בו אנו צוברים מידע מדעי, והליך זה אינו לוגי– הוא קפיצה המוסיפה מידע. בלוגיקה אין ספקולציות. )מסקנה לוגית (לדוג' משפט מתמטי– .נכונה בהכרח, לא ניתן לפריכה המדע הוא אוסף הכלים בעזרתם אנו צוברים ידע–

ולא ניתן לצבור מידע באמצעות כלים לוגים .)(שכאמור משמשים רק לנתח מידע שכבר קיים אצלי על כן, דדוקציה– היא כלי לוגי., ואילו אינדוקציה ואנלוגיה הם כלים מדעיים

6 דוקציה ."היא "הכללה 7 יש להבחין בין אינדוקציה לוגית– בה אנו עוסקים, לבין "אינדוקציה מתמטית" אשר היא דרך הוכחה מתמטית .והיא נראית כמעבר מפרטים לכלל אך היא בעצם דדוקציה

כנגזרת מכך הספק תמיד כרוך בעקבו של המ ד ע– הידע החדש יכול להיות סביר והגיוני, אך תמיד ייתכן כי פספסנו משהו– .והמסקנה אינה נכונה

10.4 . אבדוקציה בהכללה המדעית יש מעבר מפרטים לכלל. אך בהליך המדעי יש משהו נוסף: הסבר מדעי, כלומר מעבר מן ההכללה לתיאוריה . הליך זה קרוי בעקבות צ'ארלס פירס8 – .אבדוקציה נדגים: המעבר מפרטים לכלל: עצמים נופלים לכדור הארץ– ומכאן מסיקים כי כל גוף בעל מסה ייפול .לכדור הארץ על גבי זה מוסיפים את ההסבר המדעי – התיאוריה :: כל שתי מסות מושכות זו את זו. זהו הסבר מדעי .יש כח גרביטציה אחרי שיש תיאוריה, ניתן לבצע עליה אינדוקציה, ניתן להסיק כי כיוון שכדור הארץ בעל מסה גדולה- .)כל גוף בעל מסה יימשך אליו (שכן יפעל עליו כח המשיכה בדרך כלל ההסבר הוא הדרך להגיע מן הדוגמאות אל ההכללה, אך לא תמיד. לפעמים יש לנו אינטואיציה לא מנוסחת הדוחקת בנו לעבור מהדוגמאות אל ההכללה בלי הסבר. לדוגמא: אנו רואים שמעשנים מתים מסרטן, וזה גורם לנו לחשוב שסיגריות גורמות לסרטן ולכן כל מי שמעשן נמצא בסיכון ל .מות מסרטן. וזאת למרות שאין לנו תיאוריה פיזיולוגית איך העישון יוצר סכנה וגורם לתמותה הדוגמאות מראות לי את זה–

ולכן אני יכול לעשות אינדוקציה, מבלי לעשות את האבדוקציה (מבלי )לתת הסבר–

ולהגיע למסקנה. וזה סוג של ניחוש–

הצעה של היפותזה מדעית. אחרי שהצעתי את המסקנה הזאת– ניתן לחפש הסבר, שבמידה ויימצא– יאשש לי את האינדוקציה. אך האינדוקציה לא .תמיד תלויה בהסבר

10.5 . השלמה לדדוקציה האינדוקציה המדעית אם כן אינה מחוייבת, היא נותנת לנו ידע מעבר למה שידענו (עצמים מסויימים נופלים לכדו"א– מכאן שכל העצמים נופלים). אך ניתן לעשות "השלמה לדדוקציה" ע"י הוספת הנחות להליך ההיסק– .ובכך להופכו מהיסק מדעי להיסק לוגי לדוג': עצמים נופלים לכדו"א. חייבת להיות להם תכונה משותפת שבשלה הם מתנהגים כך. התכונה .היחידה המשותפת לכלל העצמים הינה היותם בעלי מסה. מסקנה: כל בעל מסה נופל לכדו"א ניתן לבצע השלמה כזו גם על אנלוגיה: הצפרדע הזאת ירוקה, ההיא גם צפרדע– .מכאן שגם היא ירוקה השלמת טיעון זה והפיכתו לדדוקציה תקפה תתבצע באופן הבא: הצפרדע הזאת ירוקה. הצבע של כל .מי שהוא צפרדע צריך להיות זהה. מסקנה: הצבע של הצפרדע ההיא גם ירוק. זהו טיעון לוגי תקף .מאחורי כל היסק מדעי יושבת הנחה נסתרת כזו. כשעושים אנלוגיה לא שמים את ההנחה על השולחן ברגע שנצהיר אותה– נהפוך האנלוגיה לדדוקציה– .היסק הכרחי שאינו מוסיף עוד מידע לסיכום : השלמה לדדוקציה היא לקיחת טיעון הגיוני שאינו הכרחי, להבין מדוע הוא הגיוני–

ובכך .לחשוף הנחה שבשלה הטיעון נשמע סביר. חשיפת ההנחה מראה כי מדובר בטיעון תקף

8 צ'ארלס סנדרס פֶּר ס – Charles Sanders Peirce ( 1914 – 1839 ), לוגיקן, פילוסוף, מתמטיקאי, וסטטיסטיקאי – ת .יאורטיקן אמריקאי

11 . תיאוריה מדעית מדע אף פעם לא ניתן להוכחה–

שכן חוק מדעי מתבסס על תצפית, אבל אומר .דברים מעבר לה. תמיד יש בו ממד ספקולטיבי קרל פופר9 .טען את הטענה הבאה: הטענה "כל העורבים שחורים" היא חוק מדעי איך מוכיחים חוק? מדע עובד עם תצפיות: צופים בכמות (מוגבלת וסופית) של עורבים– ומכך מסיקים שבגלל שצפינו בכך- וכך עורבים וכולם שחורים– מכאן .שכל העורבים שחורים זו כמובן אינה הוכחה תקפה, שכן ייתכן שישנם עורבים שאינם שחורים שלא ראינו .)אותם. תמיד יש מידה של ספקולציה בקפיצה מן הפרט אל הכלל (אינדוקציה שמא תאמר, והלא יכול אני לראות את כל העורבים שבעולם– ובכך להוכיח החוק? אך ברגע שראית את כל העורבים בעולם– החוק המדעי מאבד מתוקפו . שכן אז הוא לא יגלה לי דברים חדשים שאיני יודע– אלא הוא רק סיכום של מה שראיתי. על כן מדע אף פעם לא ניתן להוכחה. :ומכאן להגדרתו של פופר"תיאוריה מדעית מוגדרת כ"ניתנת להפרכה .. לא להוכחה "התיאוריה לפיה "כל העורבים שחורים- אם נראה עורב לבן– פרכנו אותה. ומכאן שהיא מדעית! לא .בהכרח נכונה, אך מדעית, שכן ניתנת להפרכה התיאוריה לפיה "לכל הפיות יש3 כנפיים" אינה מדעית, אפי' בהנחה שיש פיות– שכן איננו יודעים לבדוק כמה כנפיים יש לפיות– .ומכאן שהתיאוריה אינה ניתן להפרכה .מקרי גבול "מספר הנמלים בעולם עולה על200

"מיליארד– הזוהי תיאוריה מדעית? ע"פ פופר אם יש דרך אמפירית לבדוק זאת- זו תיאוריה מדעית, ואם לא– .לא התיאוריה כי יש אלוקים אינה מדעית– אינה מדעית כי אין דרך לפרוך אותה. איזה ניסוי נעשה שבו אם יקרה כך– יתברר כי יש אלוקים, ואם יקרה כך– .אין. אין דבר כזה .גבול ההגדרה הגדרת תיאוריה כ'לא מדעית' אינה אומרת כי התיאוריה אינה נכונה. השאלה אם .תיאוריה הינה מדעית והאם תיאוריה נכונה הן שאלות נפרדות .חולשות וחוזקות המדע החולשה של המדע הוא שאינו לוגי וודאי, יש בו מימד ספקולטיבי, כבכל "הכללה (אגב, תקיפת אדם באמירה "אתה מכליל– לא תמיד מוצדקת, ההכללה היא כלי עבודה, המדע .)בנוי על הכללות "היחס להכללות הינו "כבדהו וחשדהו– ,מחד גיסא אין זה טיעון לוגי, ואין חיוב לקבל מסקנת ההכללה ומאידך גיסא לא נכון לזרוק הכללה מעצם היותה כזאת. ואותו דבר לגבי.אנלוגיה האינדוקציה מעבירה מוודאות (לוגית) אל סבירות. בדיקת תקפות היא החלק הקל, הטיפול ב סבירות הטענה– .הוא החלק הקשה וזה העיקר בחשיבה ביקורתית לסיכום : מסקנות הלוגיקה נובעות בהכרח במידה ומקבלים ההנחות- חייבים לקבל המסקנה, והיא אינה ניתנת להפרכה. לעומ"ז היסקים רכים יותר (שאינם הכרחיים) צריכים להבחן במדדים של סבירות .ולא של תקפות

11.1. דוגמא מלימוד קל וחומר " :מידת הדרש של 'קל וחומר' מופיעה כבר בתורה הֵן ב נֵי יִש רָ אֵ ל לֹא שָ מ עּו אֵ לַי ו אֵ יְך יִש מָ עֵנִי פַר עֹה" '(שמ )ו,יב" :, וכן ו אָ בִיהָ יָרֹק יָרַ ק ב פָנֶּיהָ הֲלֹא תִ כָלֵם שִ ב עַת יָמִ ים" .)(במ' יב,יד אדולף שוורץ מבית המדרש לרבנים בוילנא , שחקר את מידות הדרש טען ש'קל וחומר' הוא היסק לוגי תקף. איך אנו יודעים שזה פשוט לא נכון? כי היסק לוגי לא ניתן לפרכה, ואנו יודעים שהש"ס מלא

9 קרל ריימונד פופר ( 1994 – 1902 ) היה פילוסוף אוסטרי-בריטי יהודי, מהפילוסופים המשפיעים ביותר במאה ה – 20

.בכלל, ובפילוסופיה של המדע בפרט

בפירכות על קל וחומר. פירכא היא דוג' נגדית– 'דבר שלא קיים במתמטיקה (לוגיקה). ניתן להביא דוג נגדית רק על מה שאינו תקף בוודאות– .ככלי לבדוק את סבירותו אם כן, מהו 'קל וחומר? ובכן, הוא סוג של הכללה או השוואה : הטיעון של משה הֵן ב נֵי יִש רָ אֵ ל לֹא שָ מ עּו אֵ לַי ו אֵ יְך יִש מָ עֵנִי פַר עֹה – כולל בתוכו הנחה מובלעת: הסיכוי שפרעה ישמע נמוך מהסיכוי שבנ"י ישמעו – וממילא אם בנ"י לא שמעו– בוודאי פרעה לא ישמע. אך ניתן להעלות פירכא: מה א ם פרעה יחטוף 10

מכות ואז כן ישמע– בניגוד לבנ"י שלא חטפו ואולי לכן לא שמעו. כלומר, ייתכן מצב בו פרעה ישמע .ובנ"י לא. נמצא שאין מדובר בטיעון לוגי תקף אלא בטיעון רך יותר לסיכום: אם ניתן לפרוך את מסקנת הטיעון– .לא מדובר בתוצאה של טיעון לוגי תקף אם נחזור לעניין המדעי–

המדע מוסיף מידע ע"י שימוש בספקולציה, הוא לא חושף מידע שנמצא )בכספת (כפי שהלוגיקה עושה–

וע"כ לא ניתן להוכיח את התוצאה שהגענו אליה במדע, אך כן ניתן לפרוך אותה. איך? ע"י דוג' נגדית : אם נמצא גוף בעל מסה שלא נופל לכדור הארץ– נפרוך את החוק שכל העצמים בעלי מסה נופלים לכדו"א. אם ניתן לנסות לפרוך את החוק– זה סימן שהחוק לא יושב על הוכחה לוגית, ה ו.א לא בוודאי נכון

11.2 . השלמת הטיעון המדעי רוב הטיעונים שנפגוש בשיח עם אנשים הם מהסוג המדעי ולא הלוגי. אחד הכלים שנלמד הוא השלמה של טיעון מדעי והפיכתו לטיעון לוגי . לדוג': עצמים נופלים לכדו"א. נחשוב למה זה הגיוני שעצמים בעלי מסה ייפלו לכדו"א– ונניח כי התכונה הרלוונטית שגורמת לכולם ליפול הינה היותם בעלי מסה– ומכאן נסיק כי כל עצם בעל מסה ייפול לכדו"א. בעצם לקחנו את האינדוקציה ושמנו אותו במפורש על השולחן– הפכנו את האינדוקציה לדדוקציה– .משהו שבהכרח נובע מן ההנחות איך הפכנו טיעון לא- .וודאי לטיעון וודאי? פשוט הוספנו עוד הנחות

11.3 . עקרון החסד ומכאן לעקרון חשוב בוויכוחים: כשהיריב מעלה טיעון– יש לחשוף את ההנחה הסמויה העומדת בבסיס הטיעון שלו ולשים אותה על השולחן. כשרוצים לתקוף עמדה–

נרצה לשים אותה על האדנים הכי מוצקים שאפשר– ורק אז נתחיל להתמודד איתה. לא נפסיד מכך לעולם: במקום לתקוף את הטיעון )(הנביעה של הטיעון מן ההנחות, שהוא היסק לוגי תקף בד"כ– .נוכל לתקוף את ההנחה אותה הוספנו והיריב לא יפסיד מכך שהוספנו לו הנחה, שכן היא היתה שם רק באופן סמוי. הדבר יגרום לדיון להיות יותר ישר ומועיל. <דף מטלה3 >

תרגול): דרכי היסק (טיעונים רכים , השלמה לדדוקציה ו הינתנות להפרכה .

סווג את הטיעונים הבאים: אינדוקציה, אבדוקציה, אנלוגיה, או דדוקציה. בכל אחד מהם השלם אותו לדדוקציה תקפה:

.כל החמורים בעלי ארבע רגליים. לכן כל הסוסים הם בעלי ארבע רגליים פתרון : .אנלוגיה השלמה לטיעון תקף : כל החמורים בעלי ארבע רגליים, לחמורים וסוסים יש אותו מספר .רגליים, לכן כל הסוסים הם בעלי ארבע רגליים

.החמור הזה הוא בעל ארבע רגליים, לכן כל הסוסים הם בעלי ארבע רגליים פתרון :אינדוקציה/אנלוגיה .השלמה לטיעון תקף : החמור הזה הוא בעל ארבע רגליים, לסוס יש אותו מספר רגליים כמו חמור. לכן לסוס יש ארבע רגליים. לכל הסוסים יש אותו מספר רגליים. לכן לכל הסוסים יש ארבע רגלים. אפשר היה להשלים ישירות: החמור הזה דומה לכל הסוסים, לכן לכל הסוסים יש ארבע רגליים (זהו הדמיון בין אנלו.)גיה לאנדוקציה. האינדוקציה היא הרבה אנלוגיות

.משה רבנו הוא בן תמותה, ולכן כל היהודים הם בני תמותה פתרון :אינדוקציה . השלמה לטיעון תקף: משה רבנו הוא בן תמותה, משה רבנו הוא יהודי, כל היהודים בעלי .אותו יחס למוות. לכן כל היהודים בני תמותה

.כל היהודים הם בני תמותה, ולכן משה רבנו הוא בן תמותה :פתרון דדוקציה .השלמה לטיעון תקף : כל היהודים הם בני תמותה, משה רבנו הוא יהודי, לכן משה רבנו .הוא בן תמותה

קל וחומרI : אם יוסי קיבל80

במתמטיקה ו- 90

בפיזיקה, שמואל שקיבל90

במתמטיקה יקבל90

.בפיזיקה פתרון :אנלוגיה .השלמה לטיעון תקף : אם יוסי קיבל80 במתמטיקה ו- 90

בפיזיקה, אזי כל אדם יקבל בפיזיקה ציון גבוה יותר מאשר במתמטיקה. לכן שמואל שקיבל90

במתמטיקה יקבל לפחות90

.בפיזיקה נציין כי זוהי אנלוגיה מיוחדת, שכן היא בנויה על יחס בין קל לחמור ולא על השוואה באותה רמה בין המלמד ללמד. ההבדל בין זה לבין אנלוגיה רגילה הוא בהנחה שמוצפת בהשלמה. באנלוגיה רגילה (אם שמואל היה מקבל80 במתמטיקה) היינו עושים השוואה בין הציון של יוסי לציון של שמ.ואל, ולא קל וחומר השלמה שונה ): שמואל קיבל במתמטיקה ציון גבוה יותר מיוסי. לכן כל ציוניו של שמואל (בכל המקצועות הם גבוהים יותר מאלו של יוסי. יוסי קיבל90

בפיזיקה, ולכן שמואל יקבל גם הוא90

.בפיזיקה (היה הבדל בין מסקנות שני הניסוחים, אם שמואל היה מקבל85

,במתמטיקה. ראו משנה ב"ק כה ע"א )'לגבי 'דיו ו.

קל וחומרII : אם חייבים על פתיחת בור ברשות הרבים, ודאי שחייבים על כריית בור קיים (הסרת הכיסוי .)ממנו פתרון :דדוקציה .השלמה לטיעון תקף : פתיחת בור ברשות הרבים מחייבת תשלום. כרייה כוללת בתוכה . פתיחה (זהו סוג חמור של פתיחה), ולכן גם עליה חייבים בתשלום+ חפירה

.כל חמור שייך לקבוצת חיות הבית. לכן יענקלה החמור הוא בעל חיים פתרון: דדוקציה .השלמה לטיעון תקף : כל חמור שייך לקבוצת חיות הבית, כל מי ששייך לקבוצת חיות הבית הוא בעל חיים, יענקלה הוא חמור, לכן יענקלה שייך לקבוצת חיות הבית. ומכאן שיענקלה החמור הוא בעל .חיים

.כל ציפור שנראתה אי פעם הייתה בעלת כנפיים, לכן גם הציפור הזאת היא בעלת כנפיים פתרון :אנלוגיה .השלמה לטיעון תקף : כל ציפור שנראתה אי פעם הייתה בעל כנפיים, הציפור הזאת דומה .לכל ציפור שנראתה אי פעם, לכן גם הציפור הזאת היא בעלת כנפיים

.כל הציפורים הן בעלות כנפיים, לכן הציפור הזאת היא בעלת כנפיים פתרון: דדוקציה .השלמה לטיעון תקף : כל הציפורים הן בעלות כנפיים, החיה הזאת היא ציפור, לכן החיה הזאת היא בעלת כנפיים.

.כל הציפורים שראינו עד עתה הן בעלות כנפיים, לכן כל הציפורים הן בעלות כנפיים פתרון: אינדוקציה . השלמה לטיעון תקף : כל הציפורים שראינו עד עתה הן בעלות כנפיים, כל הציפורים .דומות אחת לשניה, לכן כל הציפורים הן בעלות כנפיים

.כל הרופאים הם בוגרי אוניברסיטה, לכן כל חברי ההסתדרות הרפואית הישראלית הם בוגרי אוניברסיטה פתרון: דדוקציה .השלמה לטיעון תקף : כל הרופאים הם בוגרי אוניברסיטה, כל חברי ההסתדרות הרפואית הישראלית הם רופאים, לכן כל חברי ההסתדרות הרפואית הישראלית הם בוגרי אוניברסיטה.

.הוא מבין את בנו ולכן הוא אב חכם

פתרון: דדוקציה/אינדוקציה .השלמה לטיעון תקף : הקדמה: השאלה האם זו דדוקציה או אינדוקציה תלויה בהגדרת החכמה. האם חכמה בתחום מסוים היא חכמה או שהתחום הזה הוא אינדיקציה לחכמה רב .תחומית אב שמבין את בנו הוא אב חכם בהבנת אנשים. מי שחכם בתחום אחד חכם בכל התחומים. לכן אב שמבין )את בנו הוא אב חכם. (הרחבה של אינדוקציה.

אב שמבין את בנו הוא חכם בהבנת אנשים. מי שניחן בסוג חכמה אחד הוא איש חכם, לכן אב שמבין את )בנו הוא איש חכם. (הרחבה של דדוקציה.

1,000

מתוך3,000 תושבי הכפר הם שמנים. לכן כל תושבי הכפר הם .שמנים פתרון: אינדוקציה .השלמה לטיעון תקף : 1,000

מתוך3,000

תושבי הכפר הם שמנים, שאר תושבי הכפר נראים כמו ה- 1,000 ., לכן כל תושבי הכפר הם שמנים

1,000

מתוך3,000

תושבי הכפר הם שמנים. לכן הסיכוי שתושב הכפר יהיה שמן הוא1/3 .

פתרון :דדוקציה .השלמה לטיעון תקף : 1,000

מתוך3,000

תושבי הכפר הם שמנים, מספר תושבי הכפר הוא3,000 , לכן הסיכוי שתושב הכפר יהיה שמן הוא1/3 .

"כשהשארתי את ביתי ריק הוא החל להתפורר. מכאן שבתים ריקים מתפוררים בגלל שד ששמו "שאיה .)(גמרא בבא קמא פתרון: אבדוקציה .השלמה לטיעון תקף : כשהשארתי את ביתי ריק הוא החל להתפורר, כל הבתים בעלי )"אותה תכונת התפוררות. לכן כל הבתים מתפוררים. (השלמה של אינדוקציה) מכאן שיש שד (בשם "שאיה .שמפורר בתים ריקים שימו לב כי.להיסק אבדוקטיבי קשה מאד לעשות השלמות לדדוקציה

:השלימו את הטיעונים הבאים לדדוקציה תקפה

.יעקב הוא טוב לב, ולכן ראוי להתייחס אליו כמלאך פתרון :יעקב הוא טוב לב, מי שטוב לב ראוי להתייחס אליו כמלאך, לכן ראוי להתייחס ליעקב כאל מלאך.

.התמונה הזאת עשירה בצבעים, ולכן היא יפה פתרון :התמונה הזאת עשירה בצבעים, עושר של צבעים זה דבר יפה, לכן התמונה הזו יפה.

.הרי אם יש גשם ברור שיש עננים, ולכן ברור שאין היום גשם פתרון : הרי אם יש גשם ברור שיש עננים, כרגע אין עננים, לכן ברור שאין היום גשם.

מושגינו אינם מרחיקים לכת מעבר לניסיוננו. אין לנו שום ניסיון בתכונות האלוהי ופעליו. אינני צריך ( לסכם את ההיקש שלי, תוכלו להסיק זאת בעצמכם דיאלוגים על הדת הטבעית .), דייוויד יום פתרון : מושגינו אינם מרחיקים לכת מעבר לניסיוננו, אין לנו שום ניסיון בתכונות האלוהי ופעליו, לכן אין לנו .שום מושג לגבי תכונות האלוהים ופעליו

:חומרי קריאה בהקשר לפילוסופיית המדע, כדאי לקרוא כאן10

טור קצר על קריטריון ההינתנות להפרכה של פופר מול האישוש של המפל. או קטע מפיו של פופר עצמו כאן11 . ,

חוו דעתכם על המשפטים הבאים: האם הם מדעיים? במידה ו :כן, תארו ניסוי שמעמיד אותם למבחן הפרכה א.

.מספר העננים מעל ישראל בימי שלישי אחרי הצהרים עולה על אלף פתרון : זה תלוי אם אפשר לספור עננים (קשה לבודד אותם זה מזה). אם כן, זוהי טענה מדעית. ניתן כל יום שלישי לצפות בשמי ישראל אחר הצהריים, לספור כמה יש ולהפריך או לאשש.היפותזה זו

10 :חפשו בגוגל . טקסטולוגיה קריטריון ההינתנות להפרכה של קרל פופר 11 :חפשו בגוגל מדע כהפרכה מתוך השערות והפרכותFXP .

.תסכול מוביל לתוקפנות פתרון: אכן מדעי. ניתן לקחת קבוצת אנשים שמוגדרים מתוסכלים (אמנם צריך להגדיר את המושג ואת האינדיקציות אליו), ולהציב במקביל קבוצת ביקורת (שאינם מתוסכלים) ולראות כיצד הם מגיבים .להתגרויות דומות

2+3 = 5 . פתרון : לכאורה ניתן להעמיד למבחן הפרכה. ניטול שני תפוחים ונשים בסלסילה, נוסיף אליה עוד שלושה .ונספור כמה יש לנו סה"כ. אם לא יצא חמישה, הפרכנו את הטענה אמנם בפועל גם אם נקבל מספר שונה מ- 5 ללא ספק נניח שהייתה טעות בניסוי. ואפילו אם לא הייתה טעות בניסוי, אנחנו כנראה נסיק .שהוספת תפוחים לסלסילה לא מתוארת על ידי חיבור אריתמטי. לכן לפחות דה פקטו זה אינו מדעי

.אין שדים בעולם פתרון : .לא מדעי. אין דרך להעמיד למבחן הפרכה

.השדים נמצאים רק במדבריות פתרון : .כנ"ל

.בבסיס תופעת הגרביטציה עומד כוח שמחולל אותה פתרון : עקרונית לא מדעי, כי אנחנו רואים את התופעה ולא את הגורם (זו אבדוקציה). אבל פיזיקאים מחפשים גרביטונים שהם חלקיקים שנושאים את הכוח הגרביטציוני. אם ימצאו זה יאשש את קיומו של .כוח

.יונים מרפאות צהבת פתרון: אכן מדעי. ניתן לקחת חולי צהבת ולחלק אותם לשתי קבוצות (קבוצת מדגם שעליה עושים את הניסוי וקבוצת ביקורת). מכניסים יונים לקבוצת הניסוי ולאחר מכן רואים האם בקבוצת המדגם ישנם .יותר חולים שנרפאו. אם כן ניתן להניח שזה בגלל היונים

.שתיית קפה מעלה את הסיכוי לסרטן פתרון : עקרונית מדעי, אבל לא באופן פשוט. לכאורה קבוצת מדגם ,וביקורת. אבל גם אם נמצא מתאם .עדיין ייתכן שהסרטן גורם לשתיית הקפה. נעסוק בזה כשנגיע בהמשך לכשלי קורלציה

12 . פרדוקסים )לעניין חשיבה ביקורתית פרדוקסים הם הוכחה בדרך השלילה (ולא שעשוע אינטלקטואלי גרידא עי"כ .שמראים שהטענה מביא לידי פרדוקס

12.1 . מהו.פרדוקס למדנו כי לכל טענה יש שני ערכי אמת (א– אמת\ ש– שקר). אך יש דברים הנראים כטענות, אך לא .ניתן להצמיד להם ערך אמת בודד הדוג' הקנונית לכך היא פרדוקס השקרן:, שמקורו בברית החדשה תושב כרתים מדווח כי כל תושבי כרתים הם שקרנים הפרדוקס ברור: אם הוא דובר אמת– אזי גם הוא שקרן. אם הוא שקרן– .תושבי כרתים לא שקרנים אגב, מבחינה ניתוחית אין מדובר בפרדוקס, כיוון שאם תושב כרתים אומר שכל תושבי כרתים שקרנים – זה אומר שגם הוא שקרן. אבל זה שהוא שקרן– לא אומר שכולם שם דוברי אמת. זה רק אומר שלא .כולם שקרנים. וכאן זה נעצר, הלולאה לא נמשכת מכאן

כדי ליצור פרדוקס של ממש צריך להפוך את המשפט למשפט ללא כמת ("כל תושבי…") ולהופכו למשפט :יחידני

""משפט א: משפט א' שיקרי .

זה פרדוקס: לא ניתן להצמיד לו ערך אמת: אם הוא אמיתי אז הוא שקרי, אם הוא שקרי אז הוא אמיתי – .יש פה לולאה אינסופית 12.2 . פרדוקס הספר מסיביליה.

.""הספר מסיביליה מספר את כל מי שלא מספר את עצמו אם הספר מספר את עצמו– ,אז הוא בקבוצת האנשים שהוא לא מספר אם לא מספר את עצמו– .אז הוא בקבוצת האנשים שהוא כן מספר. וחוזר חלילה סוג זה של פרדוקס ים מכונה פרדוקסים של הוראה עצמית . שורשם בשימוש לא נכון בשפה או במושגי :השפה. הוצעו פתרונות שונים לפרדוקסים מעין אלו ברטראנד ראסל בהקדמתו12 לספרו 'פרינציפיה מתמטיקה ' (ספר שכתב יחד עם"וויטהאד ) מציע פתרון שנקרא שפת הטיפים : הוא בנה שפה שיש בה כלל : כל משפט יכול להתייחס רק למשפטים הנמוכים ממנו בהיררכיה, ולא יכול להתייחס למשפטים ברמתו או ברמה מעליו. משמקבלים כלל דיקדוקי כזה לשפה– .לא נצליח לנסח פרדוקס של הוראה עצמית, כיוון שבו יש משפט המתייחס לעצמו לדעתי, אין בכך משום פיתרון לפרדוקס, שכן הוא קיים, רק נאסר הביטוי שלו (זהו פיתרון סטאליניסטי –

להוריד את הראש למי שמעלה בעיות–

וכך הבעיות לא קיימות). ע"מ לפתור פרדוקס יש צורך להראות מה לא נכון בשימוש בשפה. בנוסף, אין הצדקה לשפה של ראסל, שכן ישנם משפטים המתייחסים לעצמם שאינם מובילים ל פרדוקס – !?ולמה שנפסול אותם פתרון לפרדוקס בד"כ יהיה וויתור על הנחה. אם יש כמה הנחות– .נצטרך להחליט על איזו אנו מוותרים לדוג' ניתן לוותר על ההנחה שיש ספרים בעולם ובכך לפתור את פרדוקס הספר מסביליה, אך זה לא סביר– שכן אנו יודעים שיש ספרים בעולם– לכן, זהו פתרון פורמאלי, אך לא כזה הפותר באמת את .הפרדוקס כשמוותרים על הנחה ע"מ למנוע הגעה לפרדוקס – .יש לבחון את ההנחה והסבירות שבגללה נוותר עליה לא מספיקה הסיבה ש- "בלי ההנחה הזאת– אין פרדוקס" . אם היתה רק בעיה אחת והיא היתה מביאה לפרדוקס– היה ברור )שההנחה בעייתית. אך אם יש כמה הנחות (ובד"כ זה המצב– צריך לערוך בחינה של ההנחות ולהגיע לשיקולי סבירות: למה סביר יותר לוותר על הנחה זו יותר מהאחרת ע"מ לפתור את הפרדוקס. אם כן, פתרון פ רדוקס אינו רק אקט פורמלי, צריכה להיות לו.הצדקה

12.3 .

.פרדוקס הצבא השוודי :זהו פרדוקס שאינו של הוראה עצמית :במוצ"ש בחצות מגיע מפקד כיתה בצבא השוודי לכיתתו ומצהיר "בשבוע הקרוב יהיה לנו תרגיל פתע של24

שעות מחצות עד חצות". החיילים מתחילים לחשוב מתי יהיה התרגיל: אם נניח שהתרגיל )יהיה ביום האחרון (יתחיל בשישי בלילה וייגמר במוצ"ש בחצות– ,"הרי שהוא לא יהיה "תרגיל פתע שכן כמה דק' לפני חצות של שישי בלילה– הם יידעו בהכרח שהתרגיל יהיה ביום זה, כיוון שלא היה עד כה. אם כן התרגיל לא יהיה בשישי בלילה. אך לפי זה, הוא גם לא יכול להיות בחמישי בלילה– כי ב- 23:55

של יום חמישי– החיילים יודעים שהתרגיל לא יכול להיות בשישי בלילה, ו אם כן מוכרח שיהיה כעת– ואם כן זה לא תרגיל פתע ! וכן הלאה לכל ימי השבוע– נמצא כי לא יכול להיות תרגיל פתע כלל באותו שבוע.

12 ברטראנד ארתור ויליאם ראסל– Bertrand Russell ( 1970 – 1872 .), פילוסוף, לוגיקן וסופר בריטי

פרדוקס זה מערער על המושג "תרגיל פתע" וטוען שאין דבר כזה ע"ד הוכחה בדרך השלילה. אז למה זה פרדוקס? כי אנחנו יודעים שיש דבר כזה תרגיל פתע ושבפועל– החיילים לא יידעו מתי יהיה תרגיל הפתע– וכן יופתעו! אך מבחינת הטיעון– כל שלב שלו משכנע וחף משגיאות– .ולכן זה פרדוקס

12.4 .

.הפרדוקסים של זנון אכילס רץ פי2

מהר מהצב. הצב רץ10

מ' לשניה, ואכילס רץ20

מ' בשניה. אכילס נותן לצב בתחילת המרוץ פֹור של20

מטר. ואז מתחיל המרוץ. לאחר שניה אחת אכילס עבר20

מ' ואילו הצב עבר10 מ'. נמצא שהצב מקדים את אכילס ב- 10

מטר. בזמן שאכילס רץ10

מטר אלו, הצב עובר5 .'מ נמצא שהוא מקדים את אכילס ב- 5 מ'. בזמן שאכילס רץ את5

מ' אלו, הצב עובר2.5

'וכו' וכו נמצא שאין אכילס משיג את הצב לעולם. זה פרדוקס כי כולנו יודעים שאכילס כן משיג את הצב. לא עלינו על פגם בטיעון–

אך אנו יודעים שהמסקנה שלו לא נכונה. צריכים לחפש את הנקודה בטיעון שאינה נכונה–

ברור שמשהו בטיעון לא .נכון אנשים שנפגשים בפרדוקס זה נוטים לומר "זה שטויות, ברור שאכילס עוקף את הצב!". זה נכון, אלא :שזה לא פותר את הפרדוקס. הפרדוקס לא באמת אומר שאכילס לא עוקף את הצב, אלא הוא קורא "איפה הטעות אצלי? אני גם יודע שאכילס עוקף את הצב–

אבל איפה הנקודה בטיעון שלי שאינה ."?נכונה כאמור, בלוגיקה: בטיעון תקף– אם ההנחות נכונות– המסקנה בהכרח תהיה נכונה. ועל כן יש רק2 .אפשרויות: או שהטיעון לא תקף, או שאחת מההנחות (לפחות) אינה נכונה לסיכום, פרדוקסים מסוג זה אינם נוצרים מ הוראה עצמית או מ לולאה ולא מכך ש לא ניתן להצמיד ערך אמת לאחת הטענות – אלא יש בהם טענה שאנו יודעים את ערך האמת שלה (יש תרגיל פתע\ אכילס כן עוקף את הצב), ויש מהלך לוגי שעל פניו נראה נכון– והמציאות מוכיחה שמשהו בהליך פגום13. .על איזו הנחה לוותר ראינו שמוצא אפשרי מפרדוקס הוא וויתור על הנחה. אך לעיתים אנשים יוותרו על הנחות שונות– ויש לכך השלכות. בגמרא פעמים רבות מביאים קושיה ומנסים להראות שהצד השני לא צודק, ואז ניתן להראות שיש הנחה אחרת שלא נאמרה במפורש, שאם מוותרים עליה–

הקושי .מתבטל ואני יכול להשאר עם הנחת היסוד הראשונה שלי

12.5 . הערה– המחשבה הדתית ופרדוקסים יש לדתיים נטייה לפתור פרדוקסים לגבי האמונה בטיעוני "אחדות הניגודים" ו"לית מחשבה תפיסה ביה כלל". בעיני מדובר ב ע צלות מחשבתית. הפתרון לפרדוקס אינו עוסק בקב"ה אלא בי. אם יש סתירה באוסף האמונות שלי– אני בבעיה, לא הקב"ה. לא יועיל לחשוב שהוא מעל הלוגיקה- השאלה מה אני .מאמין לגביו 'לדוג שאלת הידיעה והבחירה –

אז מה אם ה' מעבר ללוגיקה?! אם מבחינתי ,ה' יודע מה אעשה ומבחינתי יש לי בחירה חופשית– אז זה סימן שאני לא מאמין באחת ההנחות שלי! הטענה כלפיי ולא .כלפי ה'. בלוגיקה יש כללים ברורים אודולף אוטו :שהיה פילוסוף של הדת כתב בספרו 'קדושה' כך .""אחדות הניגודים היא מפלטו של העצל ישנו מוצא לפילוסופים רכים (לא למתמטיקאים): אם הטיעונים נראים נכונים והמסקנה שגויה– אני רשאי להניח שיש טעות בהנחות– למרות שאיני חכם מספיק להצביע על הטעות– זה יכול להיות. אך זו פריבילגיה רק כאשר מרגישים חזק שהמסקנה לא נכונה. נרחיב על כך בהמשך .)(השעיית השיפוט

13 .כל הפרדוקסים של זנון בנויים בצורה הזו

12.6 . סיכום– פרדוקסים פ רדוקסים של הוראה עצמית בד"כ יוצרים משפט שלא ניתן להצמיד לו ערך אמת, ואינם קשורים לחשיבה ביקורתית, הם שעשוע לוגי מעניין. ככלל הפתרון מצוי באבחנה כי השתמשת במושג לא מוגדר .או האסור בשימוש .אנו נתמקד בפרדוקס ככלי לוגי לתקיפת טענות ע"י הוכחה כי הליכה עם הנחות היריב תוביל לפרדוקס )במקרים של פרדוקס בו הטיעונים נראים כהלכה והמסקנה שגויה (זנון–

נצטרך להחליט האם המסקנה שלנו לא נכונה או שמשהו בהנחות שגוי– ואם כן נצרך לאתר היכן–

נטל הראיה עובר אלי מהרגע שהיריב העלה פרדוקס כזה נגדי. ניתן להפעיל השהיית שיפוט, כאשר אינני חכם מספיק למצוא .את הכשל תרגול– פרדוקסים והגדרות .א הראיה האונטולוגית.

המלומד הנוצרי אנסלם מקנטרברי הציע הוכחה לקיומו של אלוקים, שכונתה לימים "הראיה "האונטולוגית. 14 :באופן סכמטי היא בנויה כך :הגדרה א-לוהים .הוא העצם הגדול/השלם ביותר שניתן להעלות על הדעת :אם הוא לא היה קיים ניתן היה להעלות על הדעת עצם שלם יותר א-לוהים שקיים. במקרה כזה הוא לא היה העצם השלם ביותר שניתן להעלות על הדעת, מה שסותר את הגדרתו. לכן א-לוהים .קיים נסו לנסח את הטיעון הזה כפרדוקס. האם הוא מהסוג של הוראה עצמית? האם ניתן לראות בו הוכחה ?בדרך השלילה? את מה הוא מוכיח :פתרון .זו אינה הוראה עצמית כמובן אלא הוכחה בדרך השלילה. הדברים כמעט מפורשים בניסוח שהבאתי :הטיעון המלא נראה כך הגדרה :א-לוהים .הוא העצם השלם ביותר שניתן להעלות על הדעת הנחה א :)(לצורך הדיון א-לוהים .לא קיים הנחה ב : ניתן להעלות על הדעת את א-לוהים.

הנחה ג :א-לוהים .שקיים הוא מושג/עצם גדול יותר הנחה ד : ניתן להעלות על הדעת את א-לוהים .שקיים מסקנה : ניתן להעלות על הדעת עצם גדול יותר מ א-לוהים.

אבל זה סותר את ההגדרה, ולכן יש לוותר על ההנחה א ש א-לוהים :לא קיים. מסקנה א-לוהים .קיים אפשר לנסח זאת מעט אחרת: הגענו למסקנה סתירתית מצד עצמה: ניתן להעלות על הדעת עצם שגדול יותר מהעצם הגדול ביותר שניתן להעלותו על הדעת. בניסוח הזה, ניתן אולי לראות כאן משהו כמו הוראה עצמית, אבל .אני חושב שזו סתם סתירה בכל אופן, זוהי הוכחה בדרך השלילה. מניחים את ההיפך ומגיעים לסתירה. המסקנה סותרת את ההנחה הראשונית שלנו. כפי שראינו, בפרדוקסים מהטיפוס הזה המסקנה נראית על פניה לא נכונה ולכן יש לחפש איזו .הנחה שגויה. כאן המסקנה לא נראית נכונה בגלל ההגדרה אבל שימו לב: ברגע שהעליתי אל פני השטח את כל ההנחות, ניתן מיד לראות שאין כאן הוכחה לזה ש א- לוהים .קיים. אם הגענו לסתירה עלינו לוותר על הנחה, אבל השאלה על איזו הנחה. אפשר לוותר גם על הנחה ב, ג, או ד .די סביר בעיניי לוותר על הנחה ג

14 להרחבה– ,ראו מיכאל אברהם המצוי הראשון , .שיחה ראשונה

:לא אכנס כאן לניואנסים פילוסופיים ולוגיים. מטרתי הייתה רק להראות את מה שלמדנו לעיל1 . הוכחה בדרך .השלילה2 . כשהמסקנה לא נכונה חשוב להחליט על איזו הנחה לוותר. לא תמיד זו ההנחה שעולה במושכל .ראשון יש שטענו (קאנט) שעצם הסוג הזה של הוכחה הוא פרדוקסלי, שכן הוא מוכיח טענת עובדה על בסיס ?הגדרה בלבד. האם באמת אין כאן הנחות לאור מה שכתבתי למעלה, תוכלו לראות שיש כאן כמה הנחות נוספות. אבל יש שאלה מעניינת האם הן הנחות .עובדה. אם לא, אז תיאורו של קאנט עדיין נכון

.ב פרדוקס ברי.

ניתן להגדיר מספרים באמצעות מילים בעברית. לדוגמה: את2 ניתן להגדיר בתור "המספר החיובי הזוגי הקטן ביותר", או למשל באמצעות המילה "שתיים". אנו מעוניינים ב קבוצת כל ה מספרים הטבעיים שניתנים לתיאור על ידי מילה או צירוף מילים בני פחות מ- 100

אותיות. נדרוש בנוסף עבור כל מספר שצירוף המילים יתאר אותו בלבד, ולא קבוצה אינסופית של מספרים (למשל "כל המספרים הטבעיים" אינו צירוף מילים שנתייחס אליו )כמתאר מספר מסוים. כעת, מכיוון שהגבלנו את מספר האותיות לפחות מ- 100 ( , וקיים מספר סופי של אותיות בעברית22 ), הרי שקיים מספר סופי של צירופי מילים, ומכאן שקיים מספר סופי בלבד של מספרים טבעיים שניתן לתאר על ידי פחות מ – 100 אותיות. מכיוון שיש אינסוף מספרים טבעיים, נובע מכך שקבוצת המספרים הטבעיים שאינם ניתנים לתיאור על ידי פחות מ- 100 אותיות איננה ריקה. כעת, על המספרים הטבעיים מוגדר יחס סדר טוב ולכן בכל תת- קבוצה של מספרים טבעיים קיים מספר שהוא הקטן ביותר, ובפרט בקבוצת המספרים שאינם ניתנים לתיאור על ידי פחות מ- 100

אותיות. נתאר מספר זה על ידי צירוף המילים "המספר הקטן ביותר שאינו ניתן לתיאור באמצעות פחות ממאה אותיות".

כעת הגענו ל סתירה לכאורה, מכיוון שבצירוף המילים שבו השתמשנו כדי לתאר את המספר היו פחות ממאה אותיות. ( האם זהו פרדוקס מסוג הוראה עצמיתself reference )? האם הייתם מוותרים על הנחה כלשהי כדי לפתור אותו? הציעו פתרון לפרדוקס (ניתן להציץ בערך ויקיפדיה .)שלינקקתי אליו על פניו זהו פרדוקס מהסוג של הוראה עצמית, שכן הוא מדבר על תיאור מילולי של מספרים ומהווה בעצמו .תיאור כזה בניסוח של ויקיפדיה:

במשפט "המספר הקטן ביותר שאינו ניתן לתיאור באמצעות פחות ממאה אותיות", ההתייחסות העצמית מסתתרת בעובדה שהוא מדבר על מספרים בני פחות ממאה אותיות בעוד שהוא עצמו אחד כזה. כדי לחדד את הנקודה, ניתן לנסח את המשפט כך: "המספר ."הקטן ביותר שאינו מוגדר במשפטים מסוג זה הפעם ההתייחסות העצמית ברורה לחלוטין, והפרדוקס- איננו.

אמנם בניגוד לפרדוקס השקרן שאין בו שום הנחות, את הפרדוקס הזה ניתן לפתור. לכן אפשר לראות אותו גם .כהוכחה בדרך השלילה ניסוח אפשרי אחד לפתרון הוא דרך הטענה שתיאורים מילוליים אינם חד ערכיים ולכן אי אפשר לסדר את התיאורים הללו לפי סדר מוגדר היטב. בעצם המונח "תיאור מילולי של מספר באמצעותX .אותיות" אינו מוגדר היטב שימו לב ששתי הבעיות הראשונות מראות לנו שההבחנה בין פרדוקסים של הוראה עצמית והוכחות בדרך השלילה .היא אמנם מועילה אבל לא חד משמעית

.ג. ויכוח על הגדרת יהדות "ב נאום השפנים." שלו, הרב שך טען שהקיבוצניקים אינם יהודים, כי הם אוכלי חזיר ומחללי שבת :הנה כמה מהתגובות

הרבי מלובביץ אמר כי אין כל רשות לאף אדם לדבר נגד העם היהודי. התפיסה היהודית היא ש" ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא ."בני ישראל הם "בנו יחידו" של א-לוהים וכל המדבר בגנותם כמדבר בגנותו של האל. יש לסייע לכל יהודי לקיים את כל מצוות הדת, אך בשום אופן לא לתקוף אותו. הרבי הגדיר את בני דורו כ"אודים מוצלים מאש", וכ" תינוקות שנשבו ," שאין הם אשמים בידיעותיהם וביחסם ליהדות. •

הרב מרדכי אליהו , התייחס לנאום ואמר שגם אוכלי חזיר ושפנים הם יהודים, ואפילו אם כל הרבנים יחליטו כמו הרב שך, הם לא יכולים להפקיע את השם "יהודי" מאף אדם. •

.ח"כ יצחק רבין טען ש"כל מה שנעשה במדינה נולד בזכות התנועה הקיבוצית על כל זרמיה וצורותיה לא יעלה על הדעת לראות את המדינה, בגבולותיה הנוכחיים ובמתכונתה, ללא השיתוף המתמיד בין ."ההתיישבות הקיבוצית לבין כוחות הביטחון •

השר אריאל שרון מהליכוד הגיב: "הקיבוצים הם יצירת מופת ישראלית עם הישגים אדירים בתחום ."ההתיישבות, הביטחון והכלכלה ובתחום קביעת גבולות המדינה ?נסו להגדיר את הוויכוח. האם בכלל יש כאן ויכוח ,לכאורה אין כאן ויכוח. כל אחד מגדיר יהדות באופן אחר, והגדרה אינה טענה. ובכל זאת, כפי שהזכרתי בשיעור כאשר ההגדרה מנסה לקלוע למושג שכולנו משתמשים בו ומבינים אותו, אזי היא לא שרירותית וייתכנו ויכוחים לגביה. לכן במקרה זה ניתן אולי לטעון שיש כאן ויכוח: האם ההגד רה של המושג 'יהודי' היא כמו זו של הרבי מלובביץ, הרב אליהו, רבין או שרון. אגב, הרבנים כלל לא הציעו הגדרה. נראה שהם מניחים במובלע הגדרה אתנית (בן לאם יהודייה). רבי ן ושרון טענו שיהודי הוא מי שתרם/תורם למדינה. הגדרה מאד בעייתית לדעתי (גם כי יש לא .)יהודים שתורמים וגם כי יש יהודים שלא תורמים מעבר לזה, ניתן אולי להבחין בין הגדרה אתנית שמגדירה אדם בודד כיהודי, לבין הגדרה תרבותית שמגדירה תרבות כיהודית. אני חושב שהרבנים התבססו על הגדרת יהודי אתני, אבל על זה הרב שך כלל לא התווכח. הוא ודאי מסכים שבן לאם יהודייה הוא יהודי. טענתו הייתה במישור התרבותי .)(שהם לא מתנהגים וחושבים כיהודים במישור הזה הטענות של הרבנים כלל אינ ן רלוונטיות. דווקא הטענות של הפוליטיקאים הן רלוונטיות (אם כי .)שטותיות לדעתי .נמצאנו למדים שהמבקרים של הרב שך נחלקים לשתי קבוצות: א. הרבנים שמעלים טענה לא רלוונטית לדיון. ב הפוליטיקאים שמעלים טענה רלוונטית אבל הגדרתם שגויה בעליל (במובן שתיארתי למעלה: לא תואמת .)למשמעותו של המושג בשימוש היומיומי של כולנו זה קצת עדין כי רבים רואים בתרומה למדינה סוג של יהדות, ולכן לא נכון שזה לא השימוש של כולנו. אבל אם אני צודק שהרבים הללו סתם טועים (מתעלמים משני סוגי הדוגמאות הנגדית שהבאתי למעלה), אולי אין להתחשב .בהגדרתם. וצ"ע

13 . הגדרות 13.1. מבוא להרחבה בנושא– .ישנה סדרת שיעורים בנושא15

ישנם2 :סוגי הגדרות בלוגיקה 1. הגדרה אקסטנסיבית – דרך ההיקף 2. הגדרה אינטנסיבית – דרך התוכן ,)נסביר בדוג': ניתן להגדיר "מדינה דמוקרטית" דרך מתן רשימת כל המדינות הדמוקרטיות (היקף וניתן להגדיר דרך התכונות המהותיות.)של המושג דמוקרטיה, כגון: הפרדת רשויות, בחירה וכו' (תוכן

15 https://soundcloud.com/mikyabchannel/sets/jkwmv2myte5g

מקובל לחשוב על הגדרות אלו כמקבילות, שכן רשימת המדינות נוצרת ע"י עמידתן בהגדרת התוכן . שכן לקביעת רשימת המדינות הדמוקרטיות–

אצטרך לעבור אחת אחת ולבחון האם עומדת במבחן .הדמוקרטיה התוכני לעניינינו הגדרה תהיה תוכנית- אינטנסיבית: נאסוף את כלל המאפיינים המהותיים (בהגדרת סוס לא )נתייחס לצבעו. .חשיבות ההגדרה מבלי הגדרה, המושגים עמומים ונוצרים פלונטרים מחשבתיים. חלק מחשיבה .ביקורתית הוא להגדיר המושגים בבהירות, לפני השימוש בהם .גבולות ההגדרה עם זאת, יש להבין כי לא ניתן להגדיר את כל המושגים שנשתמש בהם, שכן נצטרך להגדיר כל מושג ע"י שימוש במושגים אחרים–

עד אין סוף. אין ברירה אלא לסגור הלולאה ולהגדיר מושגים ראשונים על בסיס המושגים הנגזרים–

.וזה לגיטימי הפילוסוף קווין16 כתב כי אנו תופסים מושגים בצורת רשת המקיימת בין מושגים ולא בצורה ליניארית. המושגים נמצאים בצמתי הרשת, ויש חיבורים בין כל הצמתים, לא ניתן להבין מושג באופן מבודד. אם כן– חשוב להגדיר המושגים, אך נהיה מודעים למגבלת הגדרתם. לא ניפול למלכודת העצלנים הטוענים שאין הגדרות למושגים ונמנעים .מלהגדיר

13.2 דוגמא לעוצמת ההגדרות ראיתי בספר בעיה מתמטית מתחום הטופולוגיה17 :

צורות קמורות – שיש להן בטן החוצה, ו צורות קעורות – .שיש להן בטן פנימה ,בדוג' הבאה: הצורה השמאלית קמורה, כי בכל צדדיה הבטן פונה כלפי חוץ ואילו הצורה הימנית קעורה בחלקה (העליון) וקמורה בחלקה (התחתון), כיוון שיש חלק קעור– " :הצורה נקראת קעורה. יש משפט במתמטיקה שאומר כל חיתוך של2 צורות קמורות– יוצר גם הוא צורה קמורה"

השאלה היא איך להוכיח את המשפט הזה. נכון, יש לו אינטואיציה חזקה, אך מתמטיקאים דורשים .הוכחות אני לא הצלחתי להוכיח, אך הספר שקראתי הוכיח, ועשה זאת בכך שקודם כל דרש להגדיר מהי צורה :קמורה. והגדירה כך

"צורה שבה קו העובר בין כל2 נקודות שבתוך הצורה– "יעבור כולו בתוך הצורה :כשיש בידינו את ההגדרה הזאת, ההוכחה הופכת לפשוטה יותר ניקח עיגול ו מ שולש .כמו בדוג' הבאה החתך ביניהן יוצר משולש פיצה. איך נוכיח שהצורה של החיתוך קמורה? כלומר, איך נוכיח שכל2 נקודות בתוך המשולש פיצה, הקו שעובר ביניהן עובר כולו בתוך המשולש פיצה ? כיוון שה משולש פיצה, בהגדרה חופף גם לעיגול וגם למשולש– כל קו שיעבור בו בין2 נקודות– .יעבור כולו בתוך הצורה! מש"ל .בעיה מסובכת נפתרה ע"י הגדרה בצורה ברורה וחדה. יש להגדרות כח בלתי רגיל

13.3 . בין הגדרה לטענה הגדרה שונה מהותית מ טענה : הגדרה אינה טוענת כלום, היא מגדירה מושג ("צורה קמורה היא צורה .)"שכל קו ישר בתוכה עובר כולו בתוכה הגדרות אינן נמדדות כ'נכונות' או 'לא נכונות', הן מגדירות מושג– וזה המושג, נקודה. אם אתה רוצה להתכוון לדבר אחר– .תן לו הגדרה אחרת

16 וילארד ואן אורמאן קוויין ( 2000 – 1908), מחשובי הפילוסופים והלוגיקנים האמריקאים במאה ה- 20 . 17 ענף במתמטיקה שהתפתח מתחום הגיאומטריה ו .עוסק בחקר התכונות של המרחב

כל זאת לעומת טענה – .שהיא כן יכולה להיות נכונה או לא נכונה ההגדרה נותנת פשר למושגים. הטענה משתמשת במושגים. המשפט: "חיתוך של שתי צורות קמורות "תמיד ייתן צורה קמורה–

הוא טענה, והמושג 'צורה קמורה' שבתוך המשפט–

דורש הגדרה. בלי הגדרה אין פשר– .לא יודעים על מה מדברים זאת התפיסה הלוגית המקובלת לגבי הגדרות. הערה : בלוגיקה מבחינים בין מונח – מילה בשפה, לבין מושג – רעיון. משתמשים במונח כדי להגדיר את המושג. כאשר שני דוברים משתמשים באותו מונח להגדיר שני דברים שונים– זה לא וויכוח, אלא .סתם בלבול

13.4. בין הגדרה פילוסופית להגדרה מתמטית האמור בסעיף הקודם נכון לגבי הגדרה מתמטית :, אך פילוסופים מתייחסים באופן שונה להגדרות 'לפילוסוף ברור כי הגדרה אינה באה מוואקום, אלא מבטאת איזה אינטואיציה לגבי מהו הדבר. לדוג ,הגדרת 'צורה קעורה' לא נפלה מן השמים, אלא לקחנו אינטואיציה לגבי מה זה– וניסינו לדייק אותה ולהכניסה לתבנית ברורה. בנינו הגדרה המנסה לקלוע לאותה תובנה- מושג שקיים בתודעה הראשונית נו של. אם זוהי הגדרה– אז יש בהגדרה ממד של טענה, כאילו אומרים: "מה שאתה מתכוון כשאתה מדבר על צורה קעורה– ."זה כך וכך אם כן, המתמטיקאי מביא ההגדרה אאוט-אוף-דה- בלו, וממנה יוצא לכיוונים והוכחות, אך לא מתייחס .לאינטואיציה שבבסיס ההגדרה הוא אינו מתייחס לבחינה האם ההגדרה נכונה או ל א –

כיוון שזו ה.בחנה פילוסופית, לא מתמטית בשיח וחשיבה ביקורתית אנו כן נדון על נכונות ההגדרות– שכן ננסה לטעון טענות על מושגים שטרם הגדרנום, ואז בר הפלוגתא יאלץ אותנו לחזור ולהגדיר את מושגינו. והגדרה זו תצטרך לקלוע לתובנה שכבר היתה אצלינו: אם היא תקלע לכך– היא טובה, ואם לא– זהו לא המושג אליו התכוונו. ומכאן שההגדרה בשיח אינה דבר ש ר ירותי– .ויש מקום לבדוק ולהתווכח על הגדרות אם הן נכונות או לא

13.5. הגדרה מכוונת והגדרה מכוננת 13.5.1. סוגי ההגדרות ישנם לא מעט וויכוחים על הגדרות, וזאת בשל העובדה כי ההגדרות מנסות ללכוד מונח קיים, בניגוד להגדרה המכוננת את המושג. פעמים רבות משתמשים במושגים המובנים לנו אינטואיטיבית, ואנו מנסים להגדרים דרך מאפיינים– .ויכול להיווצר וויכוח האם אלו באמת המאפיינים לדוג': כשמתווכחים על "מהי דמוקרטיה?" לכאורה מה הבעיה? שכל אחד יגדיר עם אוסף המאפיינים שלו! על מה בכלל מתווכחים? אלא שאנשים מבינים שלמונח זה יש הגדרה אינטואיטיבית וההגדרה מנסה ללכוד אותו ולא לכונן.אותו :אם כן נקרא לשני סוגי ההגדרות הללו כך 1. הגדרה מכוונת .)(בפילוסופיה האנליטית: הגדרה רגולטורית 2. הגדרה מכוננת .)(בפילוסופיה האנליטית: הגדרה קונסטיטוטיבית ישנם מערכות חוקים לכל אחת מסוגי ההגדרות– :'לדוג למערכת חוקים של שחמט המגדריה מהו משחק השחמט, ומי שמשחק ע"פ חוקים אחרים– לא משחק שחמט– זוהי.)מערכת חוקים מכוננת (קונסטיטוציונית

לעומת חוקי תעבורה – האומרת איך לנסוע נכון, ואם אינך מקשיב לחוקים– אתה עדיין נוסע, אך לא נכון– זוהי מערכת חוקים.)מכוונת (רגולטורית 2 :דוגמאות להגדרה מכוונת 1.

הגדרת המושג דמוקרטיה–

יש שיאמרו שזה זכויות אזרח, ויש שהגדרת הדמוקרטיה לא קשורה לכך. הוויכוח לא ייפתר ע"י שימוש במילון–

זהו וויכוח ערכי. במובן מסוים הגדרה )"מכוונת היא טענה ("דמוקרטיה היא כך וכך– .וניתן להתווכח עליה 2.

הגדרת היהדות– כפי שראינו לגבי 'נאום השפנים' של הרב שך שטען שהגדרת 'יהודי' היא הגדרה תרבותית, התנהלותית, ומולו אחרים טענו שההגדרה אחרת (שירות בצבא\ תרומה .)למדינה

13.5.2 וויכוחים ושינויים כאינדיקציות להגדרה מכוונת ניקח דוג' של וויכוח בין דתי לחילוני על מהי יהדות. לכאורה מה בעצם הוויכוח? אתה מגדיר יהדות כ- X ואני כ- Y ?, למה לריב על פירוש מילה אלא ברור שזה לא סמנטי, זה וויכוח על מושג ולא על מונח. "מונח' מתייחס למישור הלשוני, 'מושג .מתייחס למישור האידאות'אנו תופסים את המושג יהודי כ'קיים , ואנו מתווכחים על מה קולע למושג זה. לאמץ שני מונחים שונים לאותו מושג לא יעזור לנו. זה יעזור רק כאשר מדברים על שני מושגים שונים. כלומר, ההגדרות שאנו מציעים ל- 'יהודי' הן לא הגדרות מכוננות אל א מכוונות. כלומר, כשיש וויכוח על מושג– מדובר בהגדרה מכוונת ולא מכוננת (על מכוננת אין טעם להתווכח– .)זה סתם מילים עוד זווית: לעיתים מרגישים שהמושג משתנה "מאפייני המושג כיום שונים משל פעם". ולפי התפיסה ה מכוננת – לכאורה זה חסר משמעות, שכן אם מאפיינים השתנו– זה פשוט לא אותו מושג, אלא מושג אחר . בשפה המכוננת אוסף המאפיינים אינו הגדרת המושג, אלא האוסף מנסה ללכוד אותו ולתארו .נכון לסיכום: וויכוחים ו שינויים אלו הם אינדיקציות לכך שמדובר בהגדרות מכוונות (ולא מכוננות). נזכור כי הגדרה מכוונת .היא סוג של טענה

13.5.3 הרחבות הרחבה1. לייבניץ הניח (לפחות במובלע) שאובייקט מוגדר .ע"י אוסף מאפייניו אני טוען שהוא טעה פילוסופית, כי אובייקט הוא בעל .המאפיינים נראה דוגמא לעניין: לייבניץ טען שאם יש2 מאפיינים בעלי אותם סט מאפיינים, הם לא2 ,אובייקטים הם1 . ואני אומר שאם יש שתי טיפות גשם בעלות אותן צורה ובאותו מקום– !הן שתי טיפות אחרות .העובדה שהן לא יכולות להיות באותו מקום, היא מגבלה פיזית, לא לוגית בשיעור לנשים שהעברתי, מישהי שאלה אם לאהוב זה להתייחס לאובייקט או למאפיינים שלו? שאלה מרתקת! ואני סבור שזו התייחסות לאובייקט עצמו: נגיד שהשתנו כל המאפיינים שבגללם אהבתי אותו – .אין סתירה לוגית בכך שאמשיך לאהוב אותו. מכאן שאהבה היא התייחסות לאובייקט עצמו הרחבה2. 'הראייה האונטולוגית של אנסלם: כשאומרים על אובייקט שהוא 'קיים– זה לא מאפיין שלו. הקיום הוא התייחסות לבעל המאפיינים. ולכן לומר שאובייקט קיים– לא נותן לו יותר שלמות מאשר לומר שאינו קיים. שכן שלמות פירושה שיש לדבר את כל המאפיינים בצורה מושלמת, אך קיום הוא לא .מאפיין. וזה הכשל שמפיל את הראייה האונטולוגית של אנסלם

13.5.4. תעתוע בין הגדרה מכוונת למכוננת תופעה של תעתוע: מושג מודרני שנקרא אינטליגנציו ת מרובות : קיום סוגים שונים של אינטליגנצי ה (מוטורית, ספרותית, רגשית וכו'). מוצא המושג בכך שהמדע נמצא בשירות הפוליקטיקלי- :קורקט 'לוקחים מושג אינטואיטיבי: 'אינטליגנציה , שלפני100

שנה, אנשים ידעו שיש אנשים אינטליגנטים .יותר ויש פחות. אף אחד לא מעלה בדעתו ששחקן כדורגל כמסי הוא גאון באותו מובן שאיינשטיין גאון .כן, הוא מוכשר, אבל זה משהו אחר ההשוואה בין אינטליגנצי ה מוטורית לאינטליגנציי ת חכמה באה מניסיו ן לזקק את המאפיינים ' המייחדים (הגדרה) את המושג אינטליגנצי ה ' – וראה זה פלא! הם מאפיינים גם את מסי– ומכאן: גם מסי אינטליגנט, וכך כל סוגי האינטליגנציה הם מינים בתוך אותו סוג. האבסורד : אדם מלפני50

שנה יענה על השאלה 'האם מסי אינטליגנ ט באותו מובן שאיינשטיין גאון– ."!"ברור שלא ו נעשה כיום ניסיון להמשיג ), הגדרה מכוננת (יצאנו מתוך מונח קיים– וגילו תוצאה שאין לגביה הסכמה של אנשים מלפני50

שנה. מה בעצם קרה פה? אם זו הגדרה הלוכדת את המושג הישן– !זאת ראיה שלא הצלחת ללכוד (עובדה שבעבר הגדירו אחרת), אז בעצם הגדירו מושג חדש וזה פספוס הניסיון ללכוד. וזה תעתוע כי הופכים הגדרה מכוונת להגדרה מכוונת. התחילו בדרך מכוונת ובפועל עושים הגדרה מכונתת– .וזאת כדי לקדם אג'נדה עד כאן.הצגתי את הדברים כפי שתפסתי אותם פעם כיום אני מסייג הבנה זאת בכך שפעמים אנו מנסים לחדד הגדרה ישנה– וחושפים דברים שכשחשבנו עליהם אינטואיטיבית, לא שמנו אליהם לב. ייתכן שפעם לא חשבנו וניתחנו את המאפיינים– והלכנו עם הבטן, אם כך יש פה התקדמות, דייקנו מושג שהיה אינטואיטיבי. כלומר, גם הגדרה מכוונת יכולה .לפעמים לשנות את התובנות שלנו מה למעשה? צריך לשים לב ולבחון כל דבר לגופו. יש מהלכי- תעתועים כנ"ל בפוליטיקלי קורקט, אך יש .גם הגדרות המחדשות דברים שלא שמנו אליהם לב כשהיו בצורתם האינטואיטיבית

13.5.5. הגדרות תלויות הקשר .מושג או מונח מסויים יכול לשמש בהקשרים שונים במשמעויות שונות דוגמא 1 – .מיגו ה'יד מלאכי' על הגמרא כותב שהמונח "מיגו" מופיע .בכמה מקומות במשמעויות שונות דוגמא2 – .הספק חשמל ,כשלמדתי תואר ראשון באוניברסיטת ת"א, היה לי מרצה להנדסת חשמל פרופסור פרנקנטל שסיפר שבארה"ב היה חוק פדרלי שאם מדינה א' מעבירה משהו למדינה ג' דרך 'מדינה ב– התשלום למדינה ב' על התיווך תלוי בשאלה: אם המשהו עובר דרך חוט– יש לשלם, ואם עובר באוויר– .לא צריך לשלם .מדינה א' העבירה חשמל למדינה ג' דרך מדינה ב', ומדינה ב' תבעה אותם המדינות הביא ו לביהמ"ש פיסיקאי שטעם שיש משפט פואינטינג האומר שהספק החשמל עובר סביב החוט ולא בתוך החוט – .ומכאן שהחשמל עובר באוויר לי ברור שהמשפט בסה"כ מצביע על שקילות בין שני תיאורים פיסיקליי ם: ניתן לתאר העברת הספק כזרם ומתח בתוך החוט (זרםXמתח=הספק) או כשדות אלקטרו- .מגנטיים סביב החוט. זה שקול שופט אינטלגנטי היה אמור לשאול את הפיסיקאי אם המשפט הוא תוצאה או הגדרה? האם זו טענה על העולם או הצעת צורה לתאר סיטואציה. כי אם מדובר באפשרות האחרונה– ברור שיש לשלם, שכן כוונת המחוקק הייתה שאם יש חוט– תשלם (מה לי אם ההספק עובר מסביבו או אחרת, בלי החוט !ההספק לא היה עובר פה אנו רואים שמעבר ההספק תלוי בהק ש :ר בהגדרה הפיסיקלית ,שתי ההגדרות יכולות להיות שקולות אך בהגדרה המשפטי ת יוגדר שההספק.עובר בחוט. והרי שני שימושים למונח אחד דוגמא3 –

.זכוכית בכולל חזון איש ניגש אלי אדם, שידע שאני פיסיקאי ושאלני: "זכוכית מוגדרת ."'כמוצק או נוזל?". שאלתי אותו: "לעניין מה?". והוא ענה: "להלכות שבת, חימום וכד ועניתי לו

שלעניין הלכות שבת זכוכית היא מוצק. בפיסיקת חומרים לעיתים מתייחסים לזכוכית כנוזל בשל :המבנה הגבישי שלה, שאינו מסודר (בניגוד למוצקים). נמצא שהגדרת הזכוכית תלויה בהקשר .בפיסיקה ייתכן שתוגדר כנוזל, ובהלכה תוגדר כמוצק .ומן הכלל אל הפרט בהעלאת וביקורת טיעונים–

יש להבין באיזה הקשר משתמשים במונח, ייתכן וההגדרה תלויית הקשר. וויכוח על הגדרה ייתכן רק אם שנינו מדברים על אותו הקשר. אך אם מדברים )על ההגדרה בהקשרים שונים (לדוג' הגדרת יהודי לעניין הלכתי ולעניין חוק הלאום הישראל– אין .באמת וויכוח, מדברים על הקשרים שונים

13.5.6. דרישה להגדרת מושגיים כדחייה בקש בוויכוחים לפעמים נאמר: "רגע, תגדיר דמוקרטיה!" וזה נשמע מתוחכם (שכן יש צורך להגדיר ע"מ )להתווכח ,, אך לעיתים זו דחייה בקש. לא ניתן באמת להגדיר את כל המונחים שאנו משתמשים בהם שכן ניכנס למעגליות כנ"ל. אם ברצונך לטעון שאני מגדיר לא נכון או שאתה חולק על הגדרתי– זה בסדר ולגיטימי, אלא שאז מן ההוגנות שאתה תגדיר ותראה במה אתה שונה. אל תזרוק אלי את הכדור להגדיר– שכן אני יוצא מנק' הנחה שאנו מגדירים אותו דבר ומבינים על מה אנו מדברים– ועל כן הנטל עליך. זה רלוונטי בפרט במושגים יסודיים מאוד שקשה להגדירים ובהם מסתמכים על ההבנה .המשותפת

14 . ?איך לבקר טיעון 14.1 .מבט כולל על מהלך העלאת ביקורת על טיעון כששומעים טיעון– בטרם נעלה ביקורת, עלינו להגדיר לעצמינו מה בעצם נאמר, מה ההנחות ומה המסקנה. אם המסקנה לא נובעת מההנחות– יש להשלים את ההנחות עבורו (נשאל מה ההנחה שאם נוסיף אותה לטיעון– הוא יהיה משולם), ורק אז, כשהטענה עומדת בשלמות– .נעבור למהלך ביקורתי :ביקור הטיעון יהיה בסדר הבא 1. בחינת המונחים והמושגים – ?האם כולם ברורים לי? האם אנו חולקים בהגדרות 2. בדיקת ההנחות שבבסיס הטענות –

'לאילו אני מסכים ולאילו לא (ניתן לבדיקה דרך דוג .)נגדיות כדלקמן 3. בדיקת תקפות – ?האם המסקנה נובעת מתוך ההנחות 4. פרדוכסים. לכאורה, אם אני מסכים להנחות והטיעון תקף– כאן עליי להרים ידיים ולהיכנ ע למסקנה הלוגית של בר- הפלוגתא שלי. אך לא בהכרח! כאן נכנסים הפרדוכסים: לפעמים טיעון תקף מניח מסקנה מסוימת, אך אני יודע שהיא לא נכונה18. ואז מה? ייתכן ולא אצליח לשים על האצבע איפה הבעיה בדרך למסקנה– אך עדיין אחשוב הפוך מהמסקנה (זנון הוכיח שאין )תנועה בעולם, אני לא יודע איפה הטעות שלו, אבל אני רואה שיש תנועה– במקרים כאלו נצטרך להישא ר ב צריך עיון .וזה בסדר ולגיטימי19 נימצא במצב כזה הרבה כשהיריב מיומן בתחומו ובאומנות הדיבייט. נוכל להביא דוגמאות לכך שהמסקנה מסריחה– וזה ייתן חיזוק ל'צריך עיון' שלי, כי כעת גם היריב צריך למצוא מה לא בסדר בטיעון שלו– .ולא רק אני לוגיקן שהיה קורא את הפסקה האחרונה היה מתפלץ– הרי ההנחות נכונות והמסקנה נובעת בהכרח מההנחות– ,אז חייב להיות שזה נכון! ואני אומר: לא, צריך לבדוק גם את המסקנה ייתכן שטעית בלוגיקה– .ושווה לבדוק

18 ראו דוגמאות בפרק על הפרדוקסים (פרק12 ) . 19

פילוסופים רבים טענו כך נגד ההוכחה האונטולוגית של אנסלם מקנטברי– !לא ייתכן שהמסקנה שלו נכונה קאנט לדוג' טען שלא אפשרי על סמך הגדרה (בלי הנחה) לטעון טענה על העולם. זה מעין חוש ריח שיש באג .בטיעון

המטרה בוויכוח היא לא לנצח, אלא להפיק את המירב מהוויכוח. להפסיק בוויכוח זה להפיק ממנו הרבה יותר מאשר לנצח בו– שכן בהפסד בוויכוח– גילית שטעית ולמדת משהו חדש. אם ניצחת– לא גילית כלום חדש. המטרה לא לצאת עם היד על העליונה (כמו בדיבייט ודמגוגיה) אלא לצאת עם ידך על .הנכונה

14.2 . עקרון החסד בשפת היום- .'יום מעלים טיעונים לא בניסוח לוגי, לא מנסחים את כל ההנחות וכו לדוגמא: התדיינתי באתר עם טענה ש"האדם בצלם אלוקים– ולכן אסור להרוג אותו". למה? לא ברור. אני טענתי שחסרה "הנחה: "כל מי שיש לו צלם אלוקים אסור להורגו– .ואז הטיעון תקף עקרון זה של השלמת הטיעון של היריב על ידי הוספת הנחות חבויות נקרא השלמת אנתיממות . אנו .עובדים עבור היריב, כי המטרה היא לבדוק מי צודק, ולא לנצח בוויכוח דונלד דיווידסון20 טבע את המונח( עקרון החסדCharity Principle ) לפיו יש לגמול חסד עם היריב ולהציב את טיעונו בצורה הטובה ביותר– ורק אז להתייחס אליו. כשמניחים את כל ההנחות על השולחן, הרבה יותר קל להצביע .היכן הוויכוח, התמונה מתבהרת ויותר קל לחדד את הטיעונים שלנו דוגמא לתועלת שבעקרון החסד: יש הטוענים לשינוי ההלכה הפוסלת נשים לעדות, כיוון שנשים כיום משכילות ושוות לגברים– ועל כן יש להכשיר עדותן. הטענה נשמעת לי הגיונית, אך מעלה אצל רבים .'התנגדות בסגנון: "מי אתה שתגיד נגד חז"ל?!" וכו ההתמודדות עם הטיעון– :תהיה קודם כל בפרגון .אעמיד אותו באור הכי טוב: העובדה שנשים כיום משכילות יותר מבעבר מוסכמת על רוב האנשים האם ניתן לגזור מכך שפסילת עדות נשים לא מתאימה להיום? לא! כיוון שחסרה ההנחה שהפסול קשור לרמת ההשכלה. כעת משהבחנתי שחסרה הנחה– ניתן לחשוב על הטיעון: אולי ניתן לומר שחז"ל פסלו )'עדות נשים מסיבות אחרות (צניעות וכד– .שעדיין תקפות היום המרוויח הגדול מסידור הנחות בר- הפלוגתא, הוא אני! כיוון שכעת הטיעון מסודר לפני ואני יכול לבודקו בצורה שיטתית (הגדרות-הנחות- תקפות), ואם אשתכנע מטיעון היריב– !למדתי משהו חדש פסקו הלכה כבית הלל, למרות שבית שמאי היו מחודדים יותר–

כיוון שבית הלל הקדימו דברי בית שמאי לדבריהם. ולמה? כי מי שפועל כך, גם אם הוא פחות מבריק מבר- הפלוגתא שלו, יגיע למסקנות .קרובות יותר לאמת

:תרגול הגדרות והשלמת טיעונים .א האם הומוסקסואליות היא מחלה בוויכוחים שמתנהלים כיום לגבי הומוסקסואליות מובאות דעות של מומחים שמסבירים כי הומוסקסואליות אינה מחלה. חשבו מהי ההגדרה של המושג "מחלה" (בלי להיכנס לפרטים מקצועיים, רק העיקרון), ולפי זה נסו לבחון את הטענה שהומוסקסואליות היא מחלה. האם קביעתם של המומחים ?משקפת עובדה? האם זו הגדרה מכוננת או מכוונת? האם ייתכן ויכוח לגביה שימו לב: דיברנו בשיעור האחרון (ועוד נדבר) על השעיית השיפוט . נסו לנתק את הדיון מדעתכם .האישית בסוגיה. השאלה עוסקת רק במשמעותה וטיבה של הגדרת המושג :פתרון בפשטות הגדרת המושג מחלה אינה אלא: מצב רפואי (או נפשי) שאיננו רוצים בו. כל שאר ההגדרות הן עניין לאנשי מקצוע ולשימוש מקצועי ולא בעלות משמעות חברתית וערכית. הטענה שמדובר על מצב לא טבעי או לא בנורמה אינה עומדת במבחן. אדם גבוה מאד אינו בנורמה, אבל אם זה לא מפרי ע לו אין סיבה להגדיר זאת כמחלה. קלפטומניה היא מצב טבעי של אדם שלוקה בה, ועדיין סביר שכולם יגדירו זאת כמחלה. הומוסקסואליות הפכה בשנות השבעים של המאה הקודמת לתופעה שמקובלת כנורמטיבית ולכן הפסיקו להגדירה כמחלה (הוצאה מה- DSM

על ידי אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית). אבל אין לזה שום משמעות מעבר להגדרות לצרכים

20 .פילוסוף אנליטי אמריקאי

מקצועיים. היא הפסיקה להיות מוגדרת כמחלה רק בגלל שכעת היא כבר לא אמורה להפריע לאנשים. אם יש אדם שהיא )כן מפריעה לו (למשל בגלל העניין הדתי– .מבחינתו זו מחלה אמנם יש הגדרות שונות למושג "מחלה", בעיקר לצרכים מקצועיים (רפואיים או פסיכולוגיים), אבל כולן לא רלוונטיות לשאלה הערכית. לפעמים הן משקפות עובדות, אבל הבחירה אלו עובדות יעמדו בבסיס ההגדרה היא בחירה לפי ההקשר. בהקשר הערכי אין להגדרה המקובלת אצל אנשי מקצוע שום ערך מוסף בדיון על הומוסקסואליות. הזכרתי בשיעור שפיזיקאים מגדירים זכוכית כנוזל, אבל אין לזה משמעות לדיון ההלכתי. עוד הזכרתי שפיזיקאים מגדירים הספק חשמלי בקו מתח גבוה כאילו הוא עובר סביב החוטים, אבל אין לזה משמעות לגבי הדיון המשפטי. כל אלו הן הגדרות שמבוססות .על עובדות, אבל בחירת העובדות נעשית לפי הצורך וההקשר לכן על אף שייתכן ויכוח על ההגדרות הללו, הוא יתנהל על המישור של העובדות שבהן יש לבחור כקריטריונים .בהגדרה

.ב ?איך הייתם בודקים את ההגדרות המוצעות למושג יהודי בדף המטלה הקודם הובאו דעות שונות בוויכוח מהי יהדות (ולא מיהו יהודי). הרב שך (ההגדרה הדתית- חרדית) מול רבין ושרון (ההגדרה החילונית). האם מדובר בהגדרות מכוננות או מכוונות? האם יש טעם בוויכוח? חשבו כיצד בכלל ניתן להכריע אותו (אם בכלל)? חשבו על הגדרה דרך ההיקף ודרך התוכן למושג 'יהודי', ועל הקשר ביניהן (שנדון בקצרה בשיעור4 .)

:פתרון ההגדרה של הרב שך ושל רבין ושרון כנראה נתפסת אצלם כמכוונת ולא כמכוננת. לכן יש ויכוח. אחרת כל אחד יכול להגדיר את המושג כרצונו ואפשרית מה שכיניתי "פרידה סמנטית". אבל כמובן יכול אדם לומר שמבחינתו ההגדרה היא מכוננת, ואז אין טעם להתווכח. הדרך להכריע את הוויכוח י כולה להיות דרך דוגמאות נגדיות (האם דרוזי שמשרת בצבא ומשלם מיסים, הוא יהודי?) כמובן זאת בהנחה שהדוגמאות מוסכמות. הוויכוח יכול להבהיר לצדדים (אם הם לא .מסכימים על הדוגמאות) שאולי מדובר בהגדרות מכוננות ואז אין טעם בוויכוח הדוגמאות בוחנות את ההיקף של המושג (מה כלול בו), ולכן יש בהן ביטוי לתוכן. אם הדוגמאות לא מוסכמות פירוש הדבר שיש ויכוח על ההיקף ולכן גם על התוכן. סביר שאם כך אז הצדדים חושבים שמדובר בהגדרו ת .מכוננות

ג. ויכוח על מוסר.

האסקימוסים מוציאים את הזקנים שלהם למות בשלג. במערב נוהגים להחזיק אותם בבית או בבית .אבות. האם יש כאן ויכוח? על מה הוויכוח? נסו להציג טיעונים לכל אחד מהצדדים :פתרון לכאורה הוויכוח הוא בשאלה מהי הדרך המוסרית לנהוג בזקנים. זהו ויכוח אתי- מוסרי. אפשר להציג אותו כוויכוח על הגדרת המושג 'מוסר', ועדיין אם ההגדרה מכוונת יש טעם לוויכוח, ואם מכוננת אז לא. רלטיביסט מוסרי תופס את הגדרתו כמכוננת, ולכן אין טעם להתווכח עמו (אלא אולי לנסות ולשכנע אותו שההגדרה צרי כה להיות .)מכוונת, כלומר שיש מושג כזה שכולנו מנסים ללכוד אותו הצדדים יכולים להעלות בוויכוח את הערך של חיי אדם: ההוצאה לשלג מקצרת את חייו. כנגדו יאמר האסקימוסי שחיים של זקנה לא שווים ולכן אין לדעתו בעיה בקיצור החיים. את הדיון הזה ניתן להבין כאילו יש ויכוח על הגדרת מוסר (הגדרה מכוננת), אבל סביר יותר שהוויכוח הוא על ערך החיים. האם החיים בעלי ערך מוחלט או שהוא תלוי באיכות שלהם. וגם את הוויכוח הזה ניתן להבין כוויכוח על הגדרה מכוננת ל'ערך החיים' שאין טעם להתווכח עליה, או כוויכוח אמיתי האם יש ערך מוחלט לחיים באשר הם (בלי קשר לאיכותם). יהיה די קשה לשכנע כמובן (אולי מי שמאמין.)'באלוקים יכול לדבר על צלם אלוקים שבאדם וכו טיעון אחר יכול להסתמך על כך שיש הסכמה של הזקן שיוציאו אותו לשלג. וכאן יתעורר דיון האם הסכמה מצדיקה איסור רצח? זהו ויכוח בשאלה האם החיים הם זכות של בעליהם או הם ערך מוחלט (ואז גם הוא עצמו לא יכול .'להסכים לוותר עליהם). ניתן לדון דרך דוגמאות של התאבדות וכו טיעון נוסף יכול להעלות אפשרות שהמוסר הוא פונקציה של המוסכמות בחברה. בחברה שבה מקובל להוציא ז קנים לשלג אין בכך פגם מוסרי. ושוב, חוזרים לשאלה דומה: האם מוסר הוא עניין של מוסכמה חברתית (האמנה .)החברתית) או שהוא חיוב מוחלט (הצו הקטגורי של קאנט הלקח הוא שלפני שנכנסים לסערת הוויכוח שלא יוצאים ממנה, תמיד כדאי לבדוק קודם האם מדובר בהגדרות מכוננות ואז אין טעם להתווכח או לא. וכשמגיעים למסקנה שיש לנהל ויכוח, חשוב להבין אלו טיעונים יכולים

לתקוף את עמדתו של השני (בדרך כלל המשמעות היא אלו דוגמאות רלוונטיות להביא. כאלו שיהיו מוסכמות גם .)עליו ולכן יש להן כוח שכנועי לגביו

ד. מובא ים לפניכם הטיעונים הבא ים : השלימו אות ם .למבנה לוגי תקף בתשובות שאציג כאן אבנה את הטיעון לפי עקרון החסד, ולאחר מכן גם אציג ביקורות עליו. ברור שלא אוכל לכתוב מסה על כל שאלה כזאת (ולפחות בחלקן בהחלט יש למסה כזאת מקום). כאן מטרתי רק להראות שהשלמת הניסוח של הטיעון דווקא מחדדת את הביקורת ומשפרת את הוויכוח, ולכן מי שעושה זאת לא מפסיד . ,לצורך כך .אחרי השלמת הטיעונים אני מוסיף גם ביקורות תמציתיות על הטיעונים כדי להראות זאת .ד1 .קל וחומר מקראי (שמות ו, ט- :)יב :וַיְדַבֵּר מֹשֶׁ ה כֵּן אֶׁ ל בְ נֵּי יִשְ רָ אֵּ ל וְלֹא שָ מְ עּו אֶׁ ל מֹשֶׁ ה מִ קֹצֶׁר רּוחַ ּומֵּעֲבֹדָ ה קָ שָ ה וַיְדַבֵּר יְקוָק אֶׁ ל מֹשֶׁ ה:לֵּאמֹר :בֹא דַבֵּר אֶׁ ל פַרְ עֹה מֶׁ לְֶׁך מִ צְרָ יִם וִישַ לַח אֶׁ ת בְ נֵּי יִשְ רָ אֵּ ל מֵּאַ רְ צו וַיְדַבֵּר מֹשֶׁ ה לִפְ נֵּי :יְקוָק לֵּאמֹר הֵּ ן בְ נֵּי יִשְ רָ אֵּ ל לֹא שָ מְ עּו אֵּ לַי וְאֵּ יְך יִשְ מָעֵּנִי פַרְ עֹה וַאֲנִי עֲרַ ל שְ פָתָ יִם ?נסחו את הטיעון של משה אל הקב"ה: מהן ההנחות שלו? האם ניתן להתווכח עמו :פתרון .הנחה א: בני ישראל לא שמעו אל משה הנחה ב: הסיכוי שפרעה ישמע בקולו נמוך מהסיכוי שהם ישמעו בקולו (בגלל שהוא מרוחק ממשה ומהקב"ה, או .)בגלל שהוא אינטרסנט שרוצה לשמר את העבדים שלו .מסקנה: פרעה גם הוא לא ישמע בקולו אבל זה ניסוח לא מדויק, והטיעון כפי שהוא אינו תקף. מעבר לזה שמדובר בהערכה ולא בקביעה מוחלטת (נכון יותר היה לכתוב: הסיכוי שפרעה ישמע בקולו נמוך). יש לשים לב שהנחה א עוסקת בעבר. ואילו המסקנה מבוססת על ההנחה שישראל לא שומעים בקול משה תמיד (גם בעתיד), אבל זו הכ ללה על בסיס הניסיון מהעבר. יש ברקע .)אינדוקציה (אם בני ישראל לא שמעו בעבר הם לא שומעים אף פעם לכן יש להוסיף הנחה ג: מי שלא שמע בקול משה בעניין מסוים בעבר לא ישמע בקולו גם במקרים אחרים (בפרט .)בעתיד כעת הטיעון תקף. האם הוא חף מפגמים? לא בהכרח. על הנביעה של המסקנה מההנחות לא ניתן להתווכח, אבל ?כעת נחשפה הנקודה בהנחות שיכולה לעורר ויכוח. האם באמת הסיכוי שפרעה לא ישמע נמוך מזה של ישראל אולי הוא מפחד מהמכות של הקב"ה ולכן הוא דווקא ישמע בקולו? ואולי מה שישראל לא שמעו בקולו היה מפחד מפני פרעה ונוגשיו, וזה לא קיים אצל פרעה עצמו? מעבר לזה, אפשר להתווכח על הנחה ג: האם זה שישראל לא .שמעו בקול משה בעבר אומר שבאופן מהותי הם לא שומעים בקולו? שתי ההנחות רחוקות מלהיות פשוטות

.ד2 .ביבי ועלות הקמת ממשלה ביבי אמר בעת השבעת הממשלה אתמול: " הקמת ממשלה רחבה עולה הרבה פחות מאשר בחירות נוספות". ראשית, השעיית השיפוט (לא לערב עמדות אישיות שלכ ם ). נגד מה הוא בא להתמודד? נסחו את הטיעון .במלואו הנחה א : עלות של בחירות נוספות היאX.

הנחה ב : עלות של הקמת ממשלת הבזבוז העכשווית היאY.

הנחה ג : X>Y .

מסקנה : עדיפה הקמת ממשלת.הבזבוז על פני הליכה לבחירות נוספות :זה כמובן מבנה לא תקף. חסרה עוד הנחה

הנחה ד.: שיקולי העלות הם השיקולים היחידים שקובעים את העדיפות של אפשרות אחת על פני אחרת :)לחלופין (מינימלי, ולכן מדויק יותר הנחה ד.: בהשוואת שתי האפשרויות במקרה שלנו, שיקולי העלות גוברים במשקלם על כל השיקולים האחרים :הטענה שלו מזכירה לי את האמירה של הרבי מוויז'ניץ" מוטב להיכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם. ואנוכי תמיד חושב שהכי טוב לא להיכשל בשניהם" . השאלה האם ההוצאות הגדלות הללו צריכות להיות מושוות להוצאות על בחירות נוספות, תלויה גם בשאלה האם לא ניתן למנוע בחירות נוספות בלי הקמת ממשלת בזבוז כגון זו. אולי לא, אבל זו הנחה נוספת שטעונה בדיקה. מעבר לזה, מי אמר שבחירות נוספות יש להם רק חיסרון של עלות כלכ ?לית, אולי יש להן גם יתרון של הכרעה פוליטית ואפשרות להקים ממשלה אפקטיבית יותר והאם המסר החינוכי לציבור שווה גם את ההוצאות הנוספות? לא נכון לבודד את האספקטים ולדון באחד מהם במנותק .)מכל השאר כאשר מגבשים עמדה כללית על הנושא (בחירות נוספות או ממשלה מגוחכת כמו זו שהוקמה ברגע שמנסחים את הטיעון במלואו רואים עד כמה הוא עלוב ולא שלם (כלומר דמגוגי). זו תופעה רווחת מאד בהעלאת טיעונים: הסתרת ההנחה הבעייתית (זו שהכי קל ומתבקש לתקוף אותה), והצגת טיעון חסר שמעלים אותה, ולכן נראה בנוי לתלפיות (ממש הכרחיות מתמטית. מי יכול להתווכח עם זה יותר₪ זה ששני מיליארד .)!?מכמה מאות מיליונים

.ד3 .אהוד ברק כצעיר פלסטיני :אהוד ברק"אם הייתי צעיר פלסטיני כנראה גם אני הייתי מחבל מתאבד". שוב, השעיית שיפוט. מה הוא טוען? נסחו את הטיעון במלואו. מי שרוצה יכול להתאמן גם על העמדות בכתבה המלונקקת כאן 21

שיש בה עוד ריקושטים לדבריו של ברק (וכמובן שיש בה אפס השעיית .)שיפוט הנחה א.: אני כצעיר פלסטיני הייתי גדל להיות מחבל מתאבד הנחה ב.: אני אדם נורמטיבי הנחה ג.: מה שעושה אדם נורמטיבי (כמוני) סביר שיעשו רבים אחרים. זו הגדרה של התנהגות נורמטיבית מסקנה.): מחבלים מתאבדים מתנהגים בצורה נורמטיבית (אין מקום לביקורת עליהם :יש כאן כמובן הנחה חסרה הנחה ד.: שכיחות סטטיסטית (=התנהגות של אדם סביר) היא המדד לתקינות נורמטיבית כאן מיד עולה הביקורת הבאה: זה שרבים היו עושים כך לא אומר שאין כאן התנהגות פסולה. רבים מ ת עצבנים כשמעצבנים אותם, או מדברים לשון הרע כשבא להם. זה לא בהכרח אומר שמדובר בתופעות שלא ראויות לביקורת. היה פס"ד של אהרון ברק לגבי אישה שנהגה במכונית וחתול עבר לפניה. היא סטתה והרגה אדם על המדרכה. במשפט היא טענה שזו תגובה של אדם סביר במצב כזה. ברק טען שזו תגובה לא סבירה של האדם .)הסביר. נדמה לי שכוונתו למה שכתבתי כאן (שהשכיחות אינה בהכרח מדד לתקינות נורמטיבית ניתן כמובן להתווכח על ניואנסים בניסוח הזה. למשל: אולי אין כוונתו לומר שאין מקום לביקורת, אלא רק להכהות את עוקצה של הביקורת. סה"כ זו התנהגות מתבקשת שרבים מאיתנו היו מגיעים אליה, גם אם היא אכן ראויה .לגינוי. זה ניסוח מתון שכבר נראה משכנע יותר ניתן לבקר גם את הניסוח הזה, בכך שהחברה הפלסטינית שמביאה אנשים לנהוג באופן כזה אינה מוסרית. לכן גם אם במסגרת החברה הזאת גם אני הייתי נוהג כך, זה רק אומר שהביקורת צריכה להיות מופנית לחברה כולה ולא למחבל הספציפי. אבל כמובן שהוא חלק מאותה חברה, ולכן יש מקום לב.קר גם אותו

https://news.walla.co.il/item/2951203

במילים אחרות: אם אתה (אהוד ברק) היית גדל שם, לא היית אתה אלא מישהו אחר. לכן ההשוואה הזאת לא יכולה להיעשות. כמו שאי אפשר לשאול מה הרמב"ם היה אומר על שאלה פלונית אם היה חי היום. אם הוא היה .)חי היום הוא לא היה הרמב"ם (כמאמר המשורר: האדם הוא תבנית נוף מולדתו ,ברק יכול היה אולי לטעון שזו הייתה התוצאה גם בחברה אחרת, לא רק פלסטינית. אבל זו טענה די מרחיקת לכת .וספק רב עד כמה ניתן להצדיק אותה

.ד4. קפיטליזם וסוציאליזם בוויכוח בין קפיטליזם לסוציאליזם רווחות טענות שמנסות להראות שהסוציאליזם הוא שיטה שמובילה למצב כלכלי טוב יותר. אחת הדוגמאות הבולטות שמובאות בוויכוח כזה היא המדינות " הנורדיות (סקנדינביות) שמצליחות בגלל (או למרות) הסוציאליזם שלהן. חפשו בגוגל מדינות סקנדינביה כמודל לכלכלה סוציאליסטית " ותראו שלל תגובות קפיטליסטיות. ניתן לרפרף כדי להתרשם מסוגי הטיעונים (ממש בלי שום פרטים, .)רק מה הטענה העקרונית שוב, נדרשת מכם השעיית השיפוט. נסחו את הטיעון וטיעוני הנגד (סכמטית כמובן. אין צורך להבין )מאומה בכלכלה). מהן ההנחות של כל אחד מהצדדים? (רמז: יש כאן לא מעט הנחות מובלעות. האם ?יש כאן גם בעיה של הגדרות ניתן לראות כאן22 מאמר שעוסק בלוגיקה של הוויכוח. וגם כאן23 .ביקורת לדוגמה .כאן יש מקום להאריך מאד, ולא אעשה זאת. אתמקד בלוגיקה של הטיעון ובביקורות ראשוניות שקשורות אליה :הטיעון הוא כזה הנחה א : הכלכלה בש ב.דיה היא סוציאליסטית הנחה ב.): הכלכלה בשבדיה מצליחה (בפרמטרים כלכליים מסקנה.: הסוציאליזם הוא שיטה כלכלית עדיפה זה כמובן לא טיעון תקף. הייתי מציג כאן ארבעה סוגי ביקורת (שכל אחד מהם ידרוש הכנסת הנחה נוספת כדי :)לתקף את הטיעון א .

ראשית הטיעון הוא כמובן אינדוקטיבי (ולכן לא תקף), שכן הוא מכליל מהדוגמה או הדוגמאות לכלל חוק גורף לכל החברות והמדינות. יש להוסיף הנחה: מה שקורה במדינה אחת כנראה יקרה גם בכל המדינות .אחרות ב.

מעבר לזה, מי אמר שהכלכלה בשוודית אכן מצליחה? יש.להוסיף הנחות שמצדיקות את הנחה ב ג .

מי אמר שהכלכלה שם היא סוציאליסטית? שוב, יש להוסיף הנחות שמצדיקות את הקביעה הזאת (הנחה .)א ד.

:מי אמר שמצליחנות כלכלית היא המדד לשיטה שכדאי לאמץ (עדיפות)? יש להוסיף זאת כהנחה נוספת מצליחנות כלכלית היא המדד (הבלעדי או לפחות העיקרי) לאימוץ שיטה כלכלית- .חברתית .כל אחת מהנקודות הללו (ועוד כמה) עלו במאמרי הביקורת. כאן רק אדגים ביקורת על הנחה א : האם הכלכלה בשוודיה אכן סוציאליסטית? יש בשוודיה כמה מאפיינים לא סוציאליסטיים .)(למשל אין שם קביעות בעבודה ולא ארגוני עובדים ביקורת על האינדוקציה : אולי המנטליות הנורדית שונה מזו הישראלית ולכן דווקא שם זה מצליח? אולי יש מאפיינים חברתיים נוספים שמאפשרים לכלכלה סוציאליסטית להצליח דווקא בשוודיה (למשל חוסר תחמנות וחריצות של ?התושבים. מנטליות שבמסגרתה זו בושה לא לעבוד וכדומה). ומה על אילוצים ביטחוניים שקיימים אצלנו ולא שם ומה על הלכ ידות החברתית והערכית שקיימת שם יותר מאשר אצלנו (אולי)? כדאי לשים לב שכל הדוגמאות הללו

22 https://www.davar1.co.il/148756

23 magazine.co.il/365 – http://maraah

מובאות מסקנדינביה. ייתכן שיש שם מאפיינים מיוחדים שמאפשרים להם להצליח, וזה לא בהכרח ישים במקומות .אחרים 'ביקורת על הנחה ב, ובעצם על הגדרת המושג 'הצלחה : מהי בדיוק הצלחה כלכלית? מי אמר ששוודיה באמת .מצליחה? עובדה שבשנים האחרונות המבנה הזה מתמוטט שם והם עוברים למודלים אחרים, קפיטליסטיים יותר ביקורת על ההצלחה הכלכלית כמדד לעדיפות : המחלוקת בין קפיטליזם לסוציאליזם היא ביסודה יותר ערכית ,מאשר עובדתית. גם אם אקבל לצורך הדיון שעובדתית הסוציאליזם מצליח יותר (נניח שהוא מגדיל את התל"ג וגם את שביעות הרצון ומקטין את הפערים בין שכבות שונות באוכלוסייה וכו'), עדיין יש מקום לטענה ערכית שזכותו ש ,ל אדם להחזיק בכסף שהרוויח בכישרונותיו ומאמציו, גם אם זה על חשבון ההצלחה הכללית. לחלופין גם אם הסוציאליזם הם כושל כלכלית, עדיין יטען הסוציאליסט שערך השוויון חשוב יותר מהגדלת התל"ג. לכן קובע הכשל הנטורליסטי (שנעסוק בו בהמשך) שאין להסיק מסקנות נורמטיביות מנת ון עובדתי. מי אמר שהקטנת הפערים היא קריטריון עיקרי או אפילו חשוב – !?אולי ההצלחה הכללית היא מטרה חשובה יותר

15 . הנחות יסוד 15.1. הנחות יסוד והביקורת החדשה כל טיעון מורכב מהנחות יסוד, והן עקב ה אכילס שלו. המסקנה נגזרת מהנחות היסוד על פי כלים :לוגיים. השאלה היא?כיצד אנו יודעים את הנחות היסוד ניתן לומר שהן תוצאות- מסקנות של טיעונים קודמים, כמו בגיאומטריה, שיש כמה אקסיומות מהן .הכל נגזר באופן שהמסקנות מצטברות ובונות את הידע אך בסופו של דבר נגיע לסט הנחות יסוד שלא נצליח לגזור אותן מהנחות אחרות (הקצה). אם כן מהיכן ?אנו יודעים אותן שאלה זו עומדת בבסיס הביקורת החדשה, הפוסטמודרנית: בבסיסה עומד העניין שאני לא מוכן לקבל דבר שאין לי הוכחה עבורו. ומה שאין הוכחה עבורו– .הוא שרירותי אם זה המצב, נגיע מהר מאוד למסקנה שלא ניתן להחזיק בשום דבר, כיוון שכל ההנחות שלי בסופו של דבר נגזרות מאקסיומות שאין לי הוכחה עבורן– נמצא שכל ההנחות שלי שרירותיות ואין לי הוכחה על !כלום שאלתי תלמידים בגיאומטריה: מה יותר נכון: האקסיומות או המשפטים (התיאורמות). לכאורה המשפטים–

שכן יש להם הוכחה. אך ברור שזה שטויות–

שכן ההוכחה של המשפטים מבוססת על )האקסיומות (הוכחה בגיאומטריה זה לגזור מהנחות היסוד– !לא יתכן שהנגזר יהיה חזק מהגוזר הביקורת החדשה, חושפת הנחות יסוד מובלעות, וברגע שעושה זו מבחינתה היא הוכיחה את הנקודה שלה–

כי אם אתה מתבסס על הנחת יסוד, שאין לה הוכחה–

אתה מתבסס על שרירותיות– ומכאן שאינה מחייבת. לדעתי (הרחבה בהמשך), חסר בביקורת זו השלב הבא: להראות למה לדעתך הנחת .היסוד אינה סבירה

15.2 . הכרה וחשיבה מ.קובל להתייחס לשתי קטגוריות של התייחסות אינטלקטואלית: הכרה וחשיבה הכרה – יצירת אינטראקצי ה עם העולם דרך החושים, שאיבת מיד ע , תצפית– למידה על ידי התבוננות- .פרספציה חשיבה- .ארגז כלים אחר, המנוהל כולו בתוך ה'ראש' שלי ניתן לומר שחשיבה לא קשורה לעולם, אלא מנתחת וגוזרת מסקנות ביקום משלה. אך זו לא ראיה מלאה, שכן, התצפית נותנת לנו רק מידע ספציפי: אני רואה כדור נופל לכדור הארץ– כל מה שאני יודע מזה זה שהכדור הספציפי הזה נמשך לכדור הארץ. רק הראש שלי עושה הכלל ה ועושה חוק כללי שכל

גוף בעל מסה נמשך לכדור הארץ. כלומר התצפית נותנת מידע ספציפי, ואח"כ באה החשיבה ויוצרת .מזה חוק כללי קאנט, יּום ועוד הרבה פילוסופים זיהו פה בעיה גדולה: איך ייתכן ללמוד משהו על העולם מתוך ?חשיבה?! הרי החשיבה זה רק איך אני בנוי. איך מה שאני חושב קשור לעובדות של העולם24 מידע יכול להיצבר רק ע"י תצפית! לכן, במדע המודרני (בניגוד לעתיק), הדגש עבר לתצפית, שכן איבדו את האמון בחשיבה ככלי לצבירת .מידע על העולם אריסטו, במדע המכאני שלו, קבע כי גופים נופלים לכדור הארץ בפרופורציה למאסה- .משקל שלהם אנחנו לא צריכים מאיץ- חלקיקים כדי להבין שזה שטויות, קחו אבן כבדה וקלה והפילו אותן ממגדל– והן יגיעו באותה מהירות לרצפה! אריסטו גם יכל לעשות ניסוי כזה, אך לא העלה בדעתו שצריך– שכן ההיגיון אומר שברור שמשקל כבד ייפו ל יותר מהר– ."!"למה לי קרא, סברא הוא המדע האריסטוטלי העתיק נקרא רציונלי , במקום בו ההיגיון אמר דברו, לא נזקקו לתצפיות. המדע .המודרני מתנער מכך ואומר שזה שאני חושב משהו לא אומר כלום על העולם, אלא רק על איך אני בנוי אלא מאי? כל הכללה שאנו עושים, אינה נובעת מתצפית ישירה! כל חוק כללי עוסק בקבוצות גדולות (אינסופיות) של עצמים– כלומר: לא ייתכן שראינו בתצפית ישירה את כל הדברים יתירה מכך– אם ראינו הכל, מה הצורך בחוק– !אנו פשוט יודעים שכך הוא החוק משמעותי רק כשנותן לי מידע על מה !?שלא ראיתי. וצעד ההכללה נוצר מחשיבה ולא מתצפית! ומי ערב לנו שכך הוא במציאות ובחזרה ללוגיקה- ה הכללה, ה אינדוקציה .מגיעה למסקנה כללית על בסיס מספר דוגמאות בודדות לדוגמא: "כל בני האדם הם בני תמותה, סוקרטס הוא בן אדם– "לכן סוקרטס הוא בן תמותה– מאיפה באה ההנחה ש כל בני האדם בני תמותה? אין לנו הוכחה על זה- זה לא נגזר מתצפית! האינדוקציה אינה .הכרחית, ייתכן ואינה נכונה ואם האקסיומות מהן אני יוצא הן שרירותיות , אז כל ההנחות הנגזרות מהן, וגם המסקנות– שרירותיות–

הכל שרירותי! ומי שחושב אחרת, שניתן לצבור מידע אמין על העולם–

צריך לתת דין וחשבון מנין הוא מגיע להנחות– !שכן אינן יוצאות מטיעון לוגי, ואינן יוצאות מתצפית

15.3 . אינטואיציה )כאן אתן הצדקה פרקטית לטענה שלא הכל ריק מתוכן: לטענתי, מלבד מיכולות ההכרה (תצפית והחשיבה יש לנו ארגז כלים שלישי: האינטואיציה. והכלים שלה הם שילוב של הכרה וחשיבה, זו חשיבה מכירה. לטענתי אנו מגיעים להנחות יסוד והגדרות על ידי סוג של תצפית אינטלקטואלית על העולם. זו אינה חשיבה טהורה ולא תצפית עם העיניים. יש אגף בשכל הצופה בעולם באמצעים לא .חושיים. זו אינטואיציה מבחינתי הכינוי "רגש" לאינטואיציה אינו מוצלח בעיני. אני יושב על משוואה חודשים ולא מצליח לפותרה, מגיע גאון ונותן לה פתרון בלי לחשוב. אני בודק ומוצא שהוא צדק. שאלתי אותו: "איך הגעת לזה?" והוא ענה: "לא יודע, הרגשתי ככה…" זאת מסקנה שאינה מבוססת טיעון. המושג רגש אינו מדויק , כי הוא מקושר אצלינו לאמוציות (פחד, אהבה וכו'), שבהן לא שייך לדון במושגי אמת- שקר, כיוון שהן תיאור של מצב פנימי (אני אוהב את פלוני ואתה לא, אין פה וויכוח). הגאון שפתר המשוואה בשלוף, זה כן נכון או לא-נכון. האינטואיציה היא הנמקה שאינה נסמכת על חשיבה וטי :עונים אלא מגיעה ישר למסקנה "נראה לי נכון– " ,זו סוג של תצפית עיני השכל." כהגדרת הרמב"ם בהתחלת מורה הנבוכים גם בהתבוננות סביבי על בני אדם, אני רואה שהם מתים, ויש לי איזה חוש שאומר שזה לא מקרה אלא שזה נובע מעצם היותם בני אדם– ולא רק אלו שאני רואה. אין לי נימוק לכך ואין לי דרך לבסס את .זה. אבל אני מניח את זה כהנחה ועליה אני בונה טענות

24 ."וכפי שאמר מארק טווין: "העולם לא חייב לך כלום, הוא ראה הכל לפניך

ומכאן יש רק שתי דרכים: מי שלא מאמין בתהליך הנ"ל– הוא ספקן , וזו זכותו, אך אני לא פונה אליו ואין לי מה לדבר איתו. אני פונה רק למי שמקבל ונותן אמון (אמנם לא מוחלט) באינטואיציה, ורואה .בה כלי להגיע לדברים נכונים זאת נקודה חשובה, כי נקודת התורף של טיעון, בד"כ, אינה הלוגיקה שלו, אלא האינטואיציה שבבסיס .ההנחות שלו ומכאן ש הצעד המכריע בטיעון לוגי הוא קביעת ההנחות .ולא גזירת המסקנות מתוכן ,לכן כשנרצה להציג\ לבקר טיעון– קודם כל נציג אותו כטיעון לוגי תקף. למה? כי אז ההנחות יהיו מסודרות לפנינו–

ונתחיל במעבר על כל ההנחות וגיבוש דעתינו על כל אחת מהן– וזו רוב העבודה. אם יתברר שכל ההנחות נכונות, וגם הטיעון נראה תקף– אבל המסקנה לא תיראה לנו הגיונית– אז נצטרך לבדוק .שוב את עצמינו. אך לרוב התהליך ייעצר בשלב בחינת ההנחות בדיקת ההנחות של טיעון היא בדיקת האינטואיציות. אם האינטואיציות שלי מסכימות להנחות הטיעון – ניתן להמשיך. ולא– .נפתח בדיון וננסה לשכנע אחד את השני בצדקת האינטואיציה שלנו

15.4 . :רטוריקה, או איך בודקים אינטואיציה?

האינטואיציה היא כלי הכרתי (השכל בחשיבה מכירה ומתבוננת), ועל כן נטפל באינטואיציות (והנחות יסוד) במישור הזה– בתחום הקרוי רטוריקה25 ., ולא בצורה לוגית רטוריקה היא הכלי בו נגרום לצד השני להתבונן מנקודת המבט שלי כש ה געתי להנחות היסוד שלי. בפועל זה עובד כמו במדע– הטיפול בהכללות מדעיות הוא ע"י דוגמאות נגדיות . מאז קרל פופר26 הבנו שלא ניתן להוכיח תיאוריה מדעית, ורק ניתן להעמידה למבחן ההפרכה– כלומר, להביא דוג' שבה התיאוריה לא תעבוד. וזה מה ש תומאס קון 27 מכנה""שבירת הפרדיגמה שלאחריה באה הצבת תיאוריה חדשה או .תיאוריה נגדית גם במישור האינטלקטואלי, אנו מפריכים הנחות יסוד ע"י שימוש בדוגמאות נגדיות. מועלית טענה, על מנת לבודקה צריך לחשוב אם זהmake sense , ואם מרגישים שלא– אז זה לא מספיק להגיד את זה– .צריך לנהל דיון! וזה יתנהל דרך דוגמאות בפרק על הגדרות דיברנו על2 :סוגי הגדרות הגדרה אקסטנסיבית– דרך ההיקף ו הגדרה אינטנסיבית – דרך התוכן , ואמרנו שבאופן עקרוני זה אמור להיות תואם. לדוג' ניתן להגדיר "דמוקרטיה" דרך התוכן שלה, מה יש בדמוקרטיה (חופש בחירה, חופש הביטוי, זכויות פרט וכו') וניתן להגדירה דרך רשימת המדינות המוגדרות כדמוקרטיות– .ואמורה להיות התאמה בין הגדרות אלו בד"כ משתמשים בהגדרה תוכנית, ורק כשלא מצליחים לנסח הגדרה תוכנית משתמשים ב הגדרה מן ההיקף. ופה משתמשים ב אינטואיציה לגבי מה נכון ומה לא. לדוג' ברור לי שסוריה אינה דמוקרטיה .ושבריטניה כן ולמרות שאיני יודע לנסח בדיוק את הגדרת הדמוקרטיה–

רשימת המדינות .הדמוקרטיות תתן לי אפשרות לזקק מתוכה מה היא ההגדרה התוכנית :ומכאן שדוגמאות נוגדות משמשות ככלי לבחון את ההגדרה דרך ההיקף. ניתן כמה דוגמאות לכך •

.דיון מיהו יהודי "כנ"ל ראינו הגדרות של "משלם מיסים, משרת בצבא ואזרח נאמן–

אם זו הגדרה מכוננת– אין מה לדון, אך אנו רואים שיש דיון על ההגדרה– ומכאן שהיא מכוונת. אז איך נתווכח? ע"י דוגמאות! אני מכיר בחור דרוזי שהיה סגן אלוף בצבא, מזדהה עם המדינה, אחיו דוקטור לספרות עברית שעשה דוקטורט על אצ"ג והיה שגריר ישראל בדנמרק– לפי ההגדרה הנ"ל שניהם יהודים. אך ברור שרוב האנשים יסכימו שאינם. אז השתמשנו בדוג' נגדית התוקפת את ההגדרה הנ"ל. עזרתי לבן שיחי להבין שההגדרה שלו לא נכונה– .זה יעזור לנו לדייק את הוויכוח

25 לא לבלבל עם דמגוגיה – שהיא הטעיה וחוזר יושר אינטלקטואלי. ל רטוריקה יש חשיבות בחשיבה ביקורתית .אפילו יותר מלוגיקה 26 ראו ה"ש9

תומאס סמואל (שמואל) קוןThomas Samuel Kuhn ( 1996 – 1922 ), היסטוריון ופילוסוף של המדע, יהודי אמריקאי. נחשב לאחד מהפילוסופים של המדע החשובים ביותר במאה ה- 20 .

?האם נאשם צריך להופיע בהקראת כתב האישום בבית המשפט ניתן לומר שבכל הדמוקרטיות המתוקנות זו דרישה מחייבת. זו דוג', זו לא הוכחה לוגית–

אך זה מעורר לחשיבה: במדינות שאינן מתוקנות אין דרישה כזו– ?אולי זה לא במקרה •

.תיאוריית התועלתנות תיאוריה זו מגדירה מעשה מוסרי כמעשה המביא את מירב התועלת למירב :האנשים. ניתן לתקוף ע"י דוגמאות נגדיות היית ה קבוצת כדורגל שנתקעה על הרי האנדים וקפאו מקור בלי אוכל והתלבטו אם ל א כול את אחד השחקנים על מנת שכולם יחיו. מבחינת התועלתנות זה מעשה מוסרי, כיוון שיביא את מירב התועלת למירב האנשים. לא ניכנס לגוף הדיון– רק רואים .שדיון פילוסופי בד"כ מתבצע ע"י דוגמאות

15.5 . תקיפת המסקנה בדוגמאות נגדיות פעמים שאף לאחר בדיקת ההגדרות וההנחות ובדיקת תקפות הטיעון עדיין נראה לנו שהמסקנה "לא "עושה שכל– וגם אז נוכל לתקוף אותה עם דוגמאות נגדיות– :לדוגמא .הראיה האונטולוגית של אנסלם לקיום האל מגדיר את האל כיש המושלם ביותר שניתן להעלות על הדעת, ואם לא היה קיים–

)ניתן היה להעלות על הדעת יש יותר מושלם ממנו (יש שקיים– ומכאן שהוא לא היש המושלם ביותר שניתן להעלות על הדעת– מה שסותר את הגדרתו– וזו הוכחה בדרך .השלילה לכך שהוא קיים כבר בימי אנסלם היה נזיר בשם גאונילו שהתכתב איתו וביקר את טיעוניו. אחת הביקורות המפורסמות שלו הי תה ביקורת האי המושלם : לפי הגדרת אנסלם ניתן להוכיח את קיומו של האי המושלם, של 'האריה המושלם וכו– אינספור אובייקטים. וגם אתה תסכים שלא ניתן להוכיח בצורה כזו קיומם של אינספור עצמים– שכן אין די מקום בעולם לאינספור עצמים. זו דוג' לכך שתוקפים את המסקנה גם כשההנחות מוסכמות והמסקנה מוכרחת. כי יש משהו במסקנה שנראה לא הגיוני–

וניתן לתקוף .בדוגמא נגדית דוגמא נגדית כזו אינה מפילה את הטיעון, אלא, לכל היותר, משאירה אותנו בצר .יך עיון וזה מצב לגיטימי– .ממנו צריך לצאת ולבדוק מחדש את ההגדרות והנחות היסוד

16 . כשלים 16.1. הגדרת כשל הגדרת המושג כשל : בלוגיקה מדובר על כך.שהמסקנה אינה נובעת בהכרח מן ההנחות כשאני מתווכח בפיסיקה ואני אומר "אפילו איינשטיין חושב כמוני", אז מבחינה לוגית זה כשל של אד- 'הומינם מסוג 'פנייה לסמכות– ביסוס המסקנה על משהו שלא מנביע אותה בהכרח (ייתכן ואיינשטיי ן .)טועה )אך מבחינת מחפש הסבירות (ולא הוודאות– זה אכן טיעון טוב : אם איינשטיין חושב כיריב שלי–

.יש סיכוי גבוהה שהוא צודק ואני צריך לבדוק את טיעוניי מה שכן, אם הייתי מתווכח בענייני מוסר– ייתכן וזה היה כשל– .כי שם ייתכן שדעתו של איינשטיין לא מעלה ולא מורידה כלומר, יש להבחין בין מה שנקרא בלוגיקה כשל (הטיעון לא הכרחי ,) :ובין איך שהדבר נתפס בדיון ייתכן שאצלי זה לא כשל – שכן אני מחפש את הטיעון הסביר. .אני חושב שאני צודק, אני לא בטוח בכך .וזה בסדר, אנו כמעט תמיד מדברים על הסביר ולא על הוודאי 16.2 . כשל1 – הכשל הנטורליסטי טיעון המתחיל בהנחות עובדתיות ומסתיים במסקנה נורמטיבית, שיפוטית, 'אסתטית וכד– הוא טיעון שאינו תקף- שכן המסקנה אינה נובעת בהכרח מן ההנחות – .וזהו הכשל הנטורליסטי "לדוגמא: "אסור לרצוח כי הרצח גורם כאב לב למשפחת הנרצח– זהו טיעון כושל, שכן זה שהרצח גורם כאב לב למשפחת הנרצח– ,זו עובדה. אבל "אסור לרצוח" זו נורמה ואין גוזרים נורמה מעובדה. מה כן צריך לעשות? להוסיף הנחה שתעביר אותי מן העובדה אל הנורמה–

לדוג': "אסור לעשות מה "שגורם כאב לאנשים– :ועכשיו הטיעון תקף

.)רצח גורם כאב למשפחת הנרצח (הנחת עובדה ב.

אם משהו גורם כאב– אז אסור לעשות אותו (הנחת גרירה, "אם- אז", וטענת גרירה זו טענה ולא טיעון– )ולכן זאת אחת ההנחות של הטיעון ולא הטיעון עצמו ג.

.מסקנה: לכן אסור לרצוח אם כן, הכשל הנטורליסטי הוא כשל בערבון מוגבל, כי הטוען בעצם מתכוון לומר את הדבר המלא– אז .תפרגן לו ע"פ עקרון החסד ותשלים את הטיעון שלו ואז תתייחס אליו .לכן מבחינתי הכשל הנטורליסטי הוא רק מכשיר לבדוק אם הטיעון בנוי באופן מוחלט

16.2.1 . דוגמא לכשל נטורליסטי קודם כל ניתן דוגמא המתחזה לכשל נטורליסטי, אך אינה כזו באמת:

"( לאחרונה עולות הצעות לשנות את ההלכה ולהכשיר עדות נשים. חז"ל פסלו נשים לעדות ו עָמ דּו שְ נֵּי הָאֲנָשִ ים אֲשֶּר לָהֶּם הָרִ יב …"), וטוענים כי כיום כשנשים משכילות ומעורבות יותר–

צריך להכשיר .עדותן :הנחות הטיעון הינן א.

.חז"ל פסלו נשים לעדות ב.

.נשים דאז לא היו משכילות ולא מעורבות בכלכלה ג.

.נשים כיום הן לא כאלה האם ניתן להסיק מכאן שראוי להכשיר כיום נשים לעדות? לא! כיוון שגם אם נקבל את ההנחות )(עובדתיות–

אין פה דרך להסיק נורמה. חסר עקרון גשר – וזה הכשל הנטורליסטי: חוסר של הנחה :המעבירה מן העובדות לנורמה. במקרה שלנו מדובר בהנחה הבאה ד.

.חז"ל פסלו נשים לעדות בשל חוסר השכלתן וחוסר מעורבותן בכלכלה הנחה זו מקשרת בין העובדות לנורמות, היא אינה עובדתית טהורה– אלא היא הנחת גשר. פעמים רבות הכשל הנטורליסטי אינו כשל אלא רק השמטת הנחת הגשר. לעיתים בטעות, ולעיתים בכוונה (מתוך הבנה שעל הנחה זו ניתן להתווכח) וזו דמגוגיה. כל פעם שנזהה השמטה כזו–

עלינו להפעיל את עקרון החסד, להניח את ההנחה על השולחן– ולהשלים את הטיעון. אנו דורשי אמת, ולא .דורשי ניצחון כעת נביא דוגמא לכשל נטורליסטי אמיתי:

קאנט הציג את המוסר ככמיהה\ מחויבות לצו הקטגורי ולא היה מוכן לקבל הסברים נטורליסטים .למוסר דוג' להסבר נטורליסטי למוסר: המוסר הגיע מכך שהאבולוציה פיתחה בנו נטייה לעזור לחבר הקבוצה –

שכן זה מועיל לשרידות המין. הצגת עובדה זו כטענה למחויבות להתנהגות מוסרית היא כשל נטורליסטי פר אקסלנס– ,שכן, גם אם עובדה זו נכונה אז מה אם נטועה בי תחושה אלטרואיסטית בשל כך?! נטועה בי גם תחושה לדבר לשון הרע או לאכול מתוק– !?איך ניתן לגזור נורמה מעובדה ,כלומר המוסר לא בא להסביר כיצד אנשים פועלים (את זה עושה הפסיכולוגיה), אלא הוא בא לומר איך ראוי להתנהג– .ואת זה לא ניתן לגזור מעובדה מציאותית בדיונים עם ניאו-דרווניסטים עולה הטיעון המוסרי- אבולוציוני בצורות שונות, בניסיון להעמיד את המוסר על עובדות ולא על נורמות. חשיפת הכשל הנטורליסטי מראה שגם אם הם מניחים ש"מה שמועיל לשרידותו של המין– "מחייב מבחינה מוסרית– ניתן לשאול על כך? מנין לך? שכן אמירה זו אינה עובדה אלא נורמה– .וכאן נכנסת למגרש הנורמות! אנשים רבים נכשלים בנקודה זו, וזה פלא

דף מטלה6 – רטוריקה (דוגמאות) והתחלת כשלים א. רטוריקה חזרו למאמר של ענברי ששלחתי בתחילת הקורס [יהדות של בול עץ– ]אסף ענברי . הציגו את הטיעון ,של קובי אריאלי ושלו. מה טכניקות הביקורת של ענברי? האם הוא תקף את ההנחות, ההגדרות ?התקפות, המסקנה? כיצד הוא עשה זאת? מהי נקודת המחלוקת? מה יכול אריאלי לענות לו ,נסו לבחון את הדברים לאור מה שראינו בשיעור האחרון (רטוריקה: אינטואיציה ודוגמאות נגדיות ביחס להגדרות וביחס לטענות– .)הנחות או מסקנה במסגרת הלוגית של טיעונו, ענברי משתמש בעיקר בדוגמאות נגדיות. הוא מביא דוגמאות לכמה גישות שונות ואף סותרות ליהדות, כדי להראות שהיהדות אינה השקפה אחת (ובפרט לא זו של אריאלי). הוא תוקף את המסקנה של .)אריאלי (לא מובאים בכלל טיעונים בשמו :אריאלי יכול לדחות את הטענות בכמה צורות א.

לחלוק על כך שכל אלו הן פרשנויות לגיטימיות ליהדות. הרי גם בין כל אלו היו ביקורות כמו של אריאלי. כך למשל ההשכלה לא מוכרת כיהדות על ידי רבים מהאורתודוקסיים. שלא לדבר על הנצרות. אז למה לאריאלי אסור להביע דעה על פרשנויות אחרות? ענברי דורש ממנו להביט על המגרש מכ ס השופט או מזכ"ל האו"ם .ולא ליטול חלק בדיון ב.

ענברי מניח שכל שיטה של אדם שהוא בן לאם יהודייה היא יהדות לגיטימית. לפי ההיגיון הזה גם הקומוניזם של מרקס, תורת היחסות של איינשטיין והפסיכואנליזה של פרויד הן יה ו.דיות ג.

לטעון שגם אם יש גיוון עדיין יש מקום לבחון את היסוד משותף לכל המגוון. זה לא אומר שכל פרשנות יכולה להיכנס למגוון הזה, שכן גם אם יש מגוון- יכול ים .להיות גבולות גזרה :הצד השווה לכל הטיעונים הללו הוא בשתי נקודות •

ענברי מניח שקובי אריאלי מסכים לכל הדוגמאות הללו כפרשנויות לגיטימיות ליהדות, ולכן הוא משתמש בהן כדי לתקוף את הגדרתו התוכנית של אריאלי דרך הגדרות מן ההיקף. אבל אריאלי כמובן לא חייב לקבל זאת .)(וכנראה באמת לא מקבל •

ענברי לא טורח להציב גבולות גזרה לגיוון שהוא טוען לטובתו, ובכך שומט את הקרקע מתחת לעצם טענתו .שיש דבר כזה יהדות. אם כל דבר הוא יהדות אז המושג יהדות הוא משולל תוכן .מעבר לזה יש עוד הרבה מה להעיר על טיעוניו הספציפיים של ענברי, אבל אין כאן המקום לזה

ב. כשלים 1.

כדי לערוך היכרות עם הכשלים היסודיים בספרי הלוגיקה, אני מפנה אתכם לקרוא ב וויקיפדיה את ערך כשל לוגי: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A9%D7%9C_%D7%9C%D7%95%D7%92%D7 %99

.כדאי לעבור על כל הערך, לפחות ברפרוף 2.

נסו לחשוב על מדגם של כמה כשלים מתוכם: איזה מהכשלים תוקף רק את התקפות הלוגית ואיזה ?)מהם הוא כשל אמיתי? התרשמו, כמה מהכשלים האמיתיים באמת מבלבלים (ולא רק הטחת בוץ .ובכל זאת, תתפלאו כמה הם נפוצים בשיח היומיומי ,אביא כאן רק כמה דוגמאות. כשלי אד הומינם יש מהם כשלים אמיתיים (להיזקק לאדם מפורסם או עשיר או צדיק בשאלה שלא נוגעת לכל אלו), ויש מהם שתוקפים בעיקר את התקפות הלוגית (כמו היזקקות למומחה או לאדם חכם). פנייה לכוח, לרגש, השפלות ולעג הם כמובן כשלים גמורים. פנייה לפטריוטיות יכולה להיות עניינית (אם .)הנושא אכן נוגע לפטריוטיות 3.

.חזרו למאמר של ענברי ונסו להצביע על כשלים שמופיעים בו

:שני הכשלים היסודיים בדבריו של ענברי הם אלו1 . הוא כלל לא טרח להציג את טיעונו של אריאלי אלא תקף את מסקנתו (שלימוד ב"עלמא" אינו יהדות). בהמשך אסביר שבעצם הוא לא תוקף את מסקנתו של אריאלי אלא "איש .קש" שהוצג במקומה2 .. ענברי לא מציג הגדרה משלו ליהדות קשה להאמין שאריאלי חושב שיש רק יהדות אחת (זו שאצלו בבית). זה כמובן תלוי מה אמור להיות הבדל בין פרשנויות שיכול להיקרא 'כמה יהדויות', אבל אריאלי ודאי מסכים גם הוא שחסידות ורמבמיזם וכוזרי הם יהדות. על פניו נראה שאריאלי רק טוען שדיון תל אביבי חילוני על סחר בנש ים לאור מגילת רות אינו יהדות. טענה זו ממש לא שקולה לטענה שיש רק יהדות אחת. אם כן, ענברי מציב כאן "איש קש" (יהדות היא רק מה שקיים בביתו של אריאלי), כלומר שם טיעונים וטענות בפיו של אריאלי בלי שהוא טען אותם, ואז תוקף את איש הקש במקום את ,עמדתו של אריאלי. אגב בעיניי, אישית, אריאלי לגמרי צודק, אבל גם אם לא– .ענברי לא הראה מדוע לא מאמרו של ענברי רצוף בפניות לסמכות. כל הדוגמאות שהובאו שם כפרשנויות ליהדות לא מעוגנות בהגדרה. אז ,מניין ההנחה שכל אלו הן יהדות? כנראה מפני שאחזו בהן אנשים חכמים (שהיו גם בני אם יהודייה). כך, למשל טוען ענברי שהמשכילים ברובם היו "תלמידי חכמים מופלגים". גם עוב דתית זו טענה מפוקפקת מאד, אבל גם אם זה נכון זה לא נימוק רלוונטי. אין בדבריו שום הצעה להגדרה מהי יהדות לשיטתו, ולכן גם לא הנמקה עניינית מדוע כל אלו הן יהדויות לדעתו. שימו לב שחלק מהדוגמאות ודאי מוסכמות גם על אריאלי, ועדיין אין בהן משום מתקפה על טענתו. חלק א חר מהדוגמאות כנראה בכלל לא תהיינה מוסכמות עליו. אלו השלכות של שני הכשלים הנ"ל .בביקורתו של ענברי: היעדר הגדרה משלו ליהדות, ואי הצגה של עמדתו של אריאלי עצמו ,יש בדבריו התייחסות לגופו של הדובר (האשמות בהתנשאות, בהיותו אדם אכול ספיקות, בקללות, בהשתוללות בצעקנות וכו'). ענברי אמנם עושה זאת בנימוס ובטון נעלב, אבל מנצל את הפ סיב א- אגרסיב הזה כדי להשתלח באריאלי. בביקורות מסוג כזה על גישה כלשהי בנושא מסוים, כשאדם לא יכול להגן על עמדתו הוא פונה לעלבון בדרך של פ סיב א- אגרסיב, כדי להציג את התוקף באור לא מחמיא. זהו אד הומינם מובהק. נדמה לי שכל קורא יוכל להבחין שענברי הרוויח בדרך זו את אהדת הקורא, בלי להעלות טיעון אחד לטובת עמדתו, ובלי להציג בכלל את .טיעוניו של אריאלי חשוב לשים לב לכך שכשל בטיעון לא קשור למידת התוקפנות והאלימות שבטון הדיבור/הכתיבה. אריאלי התלוצץ בציניות על לומדי "עלמא", וענברי כתב בטון מתון ואף נעלב. ניתן לכתוב טיעונים ענייניים בדרך תוקפנית, ואז זה לא כשל (אלא אולי חוסר נימוס), ובה במידה ניתן לכתוב טיעו.נים לא ענייניים בטון מתון, וזהו כמובן כשל אמנם חשוב לציין בהקשר זה שאם לאורך המאמר היו עולים טיעונים ענייניים נגד אריאלי שמהם היה עולה שהוא מתנשא וצעקן ומשתולל– כי אז ניתן להתייחס אליו ככזה בסיכום, וזה לא היה כשל. אלא שבמאמר לא הוצגו טיעונים כאלה. ההתייחסויות האישיות מהוות תחליף לטיעונים. במקרה כ זה– .זהו כשל ענברי נוקט בדרך טיעון מאד רווחת בעולם הפוסטמודרני: "אין לך מונופול על _". דרך זו פוטרת אותו מהצגת הגדרה משלו למושג הנדון (במקרה זה: יהדות), וכך בעצם מרוקנת את הדיון מתוכן. אין כאן ויכוח בכלל אלא עמדה ולמחאה נעלבת נגדה. הדבר משול לדיון הבא: ראובן טוען כי עי סוק בנגרות אינו מחקר מתמטי. ואז ישיב לו שמעון הנגר בטון נעלב, שלא נכון שיש רק מתמטיקה אחת. ישנן הרבה מתמטיקות (גיאומטריה, טופולוגיה, אלגברה, לוגיקה, חשבון דיפרנציאלי, ואולי יוסיף גם כמה דוגמאות שכלל אינן נכללות בהיקף של המתמטיקה– כמו סוציולוגיה, שירה והקמ ת .)מעון לנשים מוכות יתר על כן, אין בדבריו של ענברי ולו טיעון אחד שמסביר מדוע מה שנעשה ב"עלמא" הוא כן יהדות. האם אוסף ?הדוגמאות שהובאו כולל בהכרח גם את מה שנעשה שם המאמר הזה מהווה בעיניי דוגמה לכותב אינטליגנטי, משכיל ורהוט, שכותב במתינות, ובכל זאת לוקה בדרך טיעון .כושלת לחלוטין. כאמור, בעצם זו יותר מחאה מאשר טיעון

16.3 . כשל2 – .כשלי שלילה ה סברנו שפרדוקס השקרן (תושב כרתים אומר כי "כל תושבי כרתים שקרנים") אינו פרדוקס, כיוון ששלילת הטענה ש"כל תושבי כרתים שקרנים" איננה ש כל תושבי כרתים דוברי אמת, אלא שיש לפחות תושב כרתים אחד שדובר אמת– .ואז הלולאה לא ממשיכה אנשים נוטים כן לראות בפרדוקס השקרן פרדוקס כי הם מפעילים את השלילה בצורה לא נכונה: הם "חושבים ששלילת "כל תושבי כרתים שקרנים" היא "כל תושבי כרתים דוברי אמת –

.וזה לא נכון [הסבר: אנשים נוטים לחשוב כך: התושב אומר ש- "כל תושבי כרתים שקרנים", וזה אומר שגם הוא

שקרן, ואם הוא שקרן– אז "כל תושבי כרתים דוברי אמת" (פה הכשל המחשבתי!), ואם כן הוא דובר אמת– אז כל תושבי כרתים כן שקרנים– .]'אז הוא שקרן וכו נלמד כעת על2 :סוגי שלילות 1. שלילה מנגדת (1 , 1-) 2. שלילה מאיינת ( 1,0 ) הפילוסופים היוונים הבחינו בין הפכים מנגדים והפכים מאיינים: לדוג' קור וחום הם הפכים מנגדים : אם אוסיף מים חמים למים קרים– אקבל מים פושרים (זה יחס כמו1 ו- 1- ), לעומת זאת אור וחושך הם הפכים מאיינים : אם אוסיף אור למקום חשוך– אקבל מקום מואר (זה כמו היחס בין1 ו-0 .)

המסקנה לעניינינ ו : פעמים רבות ניתן להפיל טיעונים כשמראים שהפעילו בהם את השלילה באופן שגוי (כמו בהפרכת משפט השקרן– הראינו שזה לא פרדוקס). אם כן, שימו לב מהו "ההיפך" שאתם רוצים .להראות ע"מ להפריך טענה

16.4 . כשל3 – כשל ההסתמכות על מומחיות הסתמכות על מומחה היא לגיטימית. בנושא שאיני בקיא בו, אני מביא דעת מומחה שנשמעת לי סבירה – .זה אינו טיעון מוחץ או תקף (כי אינו הכרחי), אך זה דבר לגיטימי ואין מדובר בכשל .אך יש לשים לב לתחום מומחיותו של המומחה: ככלל, מומחה הוא מומחה לעובדות, ולא לנורמות במקרים רבים מומחים מביעים דעה בתחום שאינם מומחים בו, ולפעמים המומחים עצמם לא מודעים לכך. כשל זה קשור לכשל הנטורליסטי, שכן המומחה המשתמש בקלף מומחיותו כקלף מנצח– לגבי נורמות– נופל בכשל זה. חשוב לציין, מומחה יכול לחוות דעתו ככל אדם בתחום הנורמות, אך שימוש במומחיות כהוכחה לנורמה– .היא כשל דוגמא לעניין היא ויכוח שהיה לי עם פרופסור יורם יובל28 לגבי השאלה האם הומו- סקסואליות היא מחלה או לא. הוא השתמש במומחיותו כפסיכיאטר וטען שהומו- סקסואליות אינה עומדת בסטנדרטים של מחלה ולכן אינה מחלה. אני טענתי שאלו שטויות, גם תוכן הטענה וגם השימוש בכובעו כמומחה– שכן השאלה היא שאלה ערכית . הקביעה אם תופעה היא מחלה היא שאלה נורמטיבית– ושם אין ערך 'מוסף לפסיכיאטר. הוא יכול להיות מומחה לשורש התופעה, לטיפולים שלה, תפוצתה באוכלוסייה וכו – )כל אלו הן עובדות (כל מומחיות היא מומחיות לעובדות– אך מכאן להסקה של מסקנה נורמטיבית – .יש כשל נטורליסטי

16.5 . כשל4 – כשל הנחת המבוקש ראינו לעיל לגבי היקש תקין– אם מקבלים את ההנחות, חייבים לקבל המסקנה– וזאת בגלל שהמסקנה אינה מוסיפה דבר על האמור בהנחות המניח שכל בנ"א הם בני תמותה, ושסוקרטס הוא בן אדם– ברור שמניח שגם סוקרטס הוא בן תמותה (שזאת המסקנה). כלומר: סוד התקפות הלוגית הוא בכך שטיעון .לוגי לא מחדש דבר, המסקנה אינה מחדשת דבר מעבר לאמור בהנחות "בדיחה ישיבתית שואלת: "מנין שיהודי צריך ללכת עם כובע?" ועונה: שכן כתוב "וילך אברהם– ויהודי כמו אברהם בוודאי לא הלך בלי כובע, זה ברור! ואם הוא הלך עם כובע, אז אנו– תלמידיו וצאצאיו .בוודאי מחויבים ללכת עם כובע. מ.ש.ל ההוכחה הנ"ל, אף שנראית מגוחכת– תקפה! הבעיה אינה בלוגיקה שלה, אלה ב הנחת המבוקש . בבסיס "ההנחה ש"יהודי כמו אברהם בוודאי לא הלך בלי כובע– .עומדת ההנחה שיהודי צריך ללכת עם כובע המסקנה שרוצים להוכיח הוצבה בהנחות באופן מובלע. מי שמקבל את ההנחות– יהיה חייב לקבל את .המסקנה

) יורם יובל (יליד1958 , פסיכואנליטיקאי, פסיכיאטר, חוקר מוח ישראלי וחבר האגף לרפואת המוח בבית .החולים הדסה עין כרם

בהציגי את ההוכחה הנ"ל לאנשים, הם לא תמיד יודעים להסביר מה הבעיה, מה מגוחך. אך כנ"ל, יש פה הנחת המבוקש בהנחות– ופה תהיה חוסר הסכמה על ההנחה! וממילא– אין טעם להציג טיעון תקף .למי שלא מקבל את ההנחות של הטיעון אבל רגע! מקובל בלוגיקה שהנחת המבוקש היא כשל. אלא שזה לא נכון! שהרי, כפי שראינו כל טיעון !מניח את המבוקש !הנחת המבוקש אינה כשל (כנ"ל סוקרטס בן תמותה). כל טיעון לוגי תקף בגלל .שהמסקנה שלו נמצאת בהנחות בצורה כלשהי מי שרואה כשל בהנחת המבוקש– !יכול לעזוב ברגע זה את הקורס, וגם לפרוש מכל וויכוח שבעולם ?אם כן, מה הטעם בשימוש בטיעונים לוגיים נחזור למה שכבר למדנו: באמת טיעונים לוגיים לא מכריעים, ככלל, וויכוח. הם עוזרים לחדד ו לאתר היכן מצוי הוויכוח – אך הכרעת הוויכוח נעשית בד"כ .בכלים רטוריים ולא בכלים לוגיים .נמצא שהלוגיקה מתחילה וויכוח, אך לא מסיימת אותו. למעט מקרה שצד נפל בסתירה פשוטה ערך נוסף של הלוגיקה הוא דרכי חילוץ של מסקנות : בגיאומטריה יש כל כך הרבה עובדות שכולן נגזרות ממספר הנחות בסיסיות (האקסיומות של הגיאומטריה האוקלידית). אך מעטים מאיתנו היו מגיעים בכוחות עצמם למסקנות האלו. דרך חילוץ המסקנות אינה טריוויאלית. כלומר: במקום בו המסקנה אינה יוצאת בצורה טריוויאלית מן ההנחות– יש ערך גדול לטיעון המתמטי\ .לוגי :נראה דוגמא שבה התייחסות לעניין הנחת המבוקש יכולה לעזור לנו למדנו שבבדיקת טיעון יש לבדוק את ההגדרות, ההנחות ותקפות הטיעון. במידה והטיעון אינו תקף יש )להשלימו (עיקרון החסד– ,ואחר הוספת ההנחה החסרה ובדיקתה יש לבדוק את המסקנה . למה? כי אם אחרי שעברתי על ההנחות– אני קורא את המסקנה ולא מסכים איתה– זה אומר שאולי פספסתי :משהו בהנחות ובתקפות. וכאן הנחת המבוקש יכול לעזור לנו אם אני בוחן את הטיעון ורואה שהוא תקף, אך המסקנה נראית לי לא נכונה משום מה–

יכול להיות :פה אחת משתי אפשרויות א.

.אעבור שוב על ההנחות ואשתכנע להסכים למסקנה ב.

ייתכן ופספסתי משהו בהנחות, ולא זיהיתי באיזו הנחה טמונה המסקנה, ומשאבחן מחדש אבין שאיני מסכים להנחה זו– ובכך אזהה את נקודת המחלוקת עם בר- .הפלוגתא שלי הרי לכם שימוש בהנחת המבוקש ככלי לביקורת אחרונה– .ביקורת על המסקנה :דוגמא לשימוש מעשי בתובנה זו לייבניץ טוען טענה בשם עקרון זהות הבלתי-נבדלים לפיה כשיש2 אובייקטים בעלי אותו סט מאפיינים בדיוק–

הרי שמדובר באובייקט אחד ולא שניים. לי אין ספק שהוא טועה. אך לא קל לעלות על :הבעייתיות בהנחתו לייבניץ אומר ששני עצמים בעלי אותו סט מאפיינים, אך הם2 עצמים– הרי שלעצם א' יש את התכונה 'שאינו עצם ב– ומכאן שהם לא בדיוק בעלי אותו סט מאפיינים. והוא גוזר מכאן שכשיש2 עצמים שהם באמת בעלי אותו סט מאפיינים– הרי שמדובר באובייקט אחד. לא יכולים להיות2 עצמים בעלי אותם מאפיינים בדיוק– .זו הוכחתו ע"ד השלילה ,ניסיתי לאבחן היכן אני חולק עליו, והבנתי שלייבניץ מניח שאין באובייקט דבר מלבד מאפיינים. לפיו אוסף המאפיינים הוא האובייקט. ואני חולק וסובר שיש אובייקט. המאפיינים רק מאפניינים אותו )(בלשון אריסטו: עצמות מול מקרים– .וזו נק' הוויכוח 'וכעת לשימוש בהנחת המבוקש בבחינת טענת לייבניץ: הוא אמר שהעובדה שעצם א' אינו עצם ב– )'ולעצם ב' אין תכונה זו (שכן הוא כן עצם ב– סימן שאין לעצמים אלו אותן תכונות– וזו הוכחה ע"ד 'השלילה. אבל זה לא נכון! זה שעצם א' אינו עצם ב– זה לא תכונה של עצם א', אלא זה משהו שנוגע לעצמותו! וכאן לייבניץ מניח את המבוקש: הטיעון שלו תקף, אך אני חולק עליו בהנחה הזאת. ובעצם .לא הוכחתי שמסקנתו אינה נכונה, אלא שמסקנתו לא תשכנע אותי, כי אני מניח הנחה אחרת

הרי שימוש בהנחת המבוקש להצביע על הנק' בטיעון שאיני מסכים לה. בעיני זה אחד הכלים הכי .חשובים בחשיבה ביקורתית

16.6 . כשל5 – כשלי קורלציה 16.6.1 . כשל קורלציה1 : כיוון הקורלציה קורלציה היא מתאם בין שני נתונים '. כשרוצים להסיק ממתאם על סיבתיות, מצביעים על כיוון: א .'הוא הסיבה של ב לדוגמא: פרופסור מהטכניון כתב כי כדאי שמדינת ישראל תשקיע בהשכלה גבוהה, שכן רוב המדינות המשקיעות בהשכלה גבוהה– .בעלות תל"ג גבוה יותר ממדינות שלא משקיעות הכשל האפשרי פה: יכול להיות שבמדינות בעלות תל"ג גבוה יש מספיק כסף להשקיע בהשכלה גבוהה (ב' סיבה של א'). כלומר: הצבעה על מתאם– .לא מורה על סיבתיות למתאם בין נתונים יש4 סיבות אפשריות:

א. מקרה – )ייתכן שיש מתאם במקרה בלבד. כמובן, ככל שהמתאם רחב וגדול יותר (מובהקות– הסבירות לכך שזה מקרה גרידא– .יורדת ב. סיבתיות': תופעה א' היא סיבתה של תופעה ב. ג.

סיבתיות בכיוון ההפוך: .'תופעה ב' היא סיבתה של תופעה א ד. גורם חיצוני: תופעה ג' היא הסיבה לא' ול- .'ב לדוגמא: אם נמצא מתאם בין עישון לסרטן– ניתן לתת4 :הסברים לעניין זה א.

.ייתכן וזה סתם מקרה שיש מעשנים עם סרטן ב.

.ייתכן והעישון גורם לסרטן ג.

.ייתכן והסרטן גורם לאנשים לעשן ד.

יכול.להיות שיש משהו במבנה הביולוגי של אנשים שגורם לסרטן ולנטייה לעשן הנפקא מינ ה של זה: אם מישהו יאמר: "אל תעשן– שלא תחטוף סרטן!" זה יהיה נכון רק לפי הסבר .ב'. לפי כל השאר, זה לא נכון כלל בעיתונים כל הזמן נופלים בעניין זה, מראים קורלציה ומצביעים על סיבה לא נכונה. בנוסף, יש נטיה לנפנף במספרים כמו בקסם ולמחוץ את היריב– חשוב לדעת שבד"כ כשיש טיעון עם אג'נדה, המספרים .לא מכריעים אם כן, כשמביאים לנו קורלציה בטיעונים, יש לוודא שבדקו את כיווני הקורלציה ושללו את שאר .הסיבות האפשריות לקורלציה

16.6.2 . כשלי קורלציה– הרחבה אייל שחר [מגפ לפניכם מאמר של פר' ת הקורונה–

,שוודיה: פסק דין ]וחשבון https://www.zman.co.il/115716/popup / הוא מתנגד לסגר ולחץ סביב הקורונה ומביא כמה נתונים כמותיים, אתייחס למספר נקודות של חשיבה :ביקורתית א.

?מה בודקים המאמר טוען כי בשוודיה, שם לא היה סגר חמור– הגרפים מראים דמיון להתפרצות .אפידמיולוגית רגילה. ומסיק שאין לחשוש מוויתור על סגר הדוק

אני שאיני מומחה בתחום אתייחס רק לכך שהוא הציג את אחוז המתים מתוך החולים בשוודיה כ- 1.6% , אך זו תחת ההנחה שאלו רק החולים שגילית, ומניח שגילו רק10%

מהחולים– כלו' באמת המתים הם0.16%

מהחולים! וזו בעיה בהצגת הנתון, כיוון שהשאלה היא לא כמה מתו מתוך הנדבקים, אלא כמה מתים יש בכלל. שכן הקורונה נראית כיותר מדביקה משפעת רגילה– ,ולכן למרות שאחוז המתים מתוך החולים בקורונה נמוך משפעת– ייתכן ומספר המתים בכללי יהיה .גדול יותר כיוון שהקורונה מדבקת יותר ב.

?אל מי משווים אל מי נשווה את שוודיה? הרי אותה עצמה אי אפשר לבדוק מה היה קורה שם עם .סגר, שכן זה כבר קרה ולא היה שם סגר ובעולם– הרי יש ארצות שעשו סגר והיה מספר מתים גבוה, וארצות בלי סגר עם מספר מתים נמוך. פר' אייל טוען שמקובל בספרות המקצועית להשוות למדינות השכנות הסקנדינביות: נורבגיה ודנמרק. ובהשוואה אליהן מתברר שבשוודיה יש פי5-10

!מתים מבהן לכאורה זו השוואה חזקה, אבל אז הוא משווה את נתוני התמותה משפעת בין הארצות האלו ורואה שבשפעת התמותה בארצות השכנות היא פי5. נקודת המוצא של ההשוואה שהתוצאות האלו ,הן תוצאה של מדיניות. אבל ההשוואה לגבי השפעת מראה שבהניח שהמדיניות כלפי הקורונה זהה– קיימים הבדלים נוספים שאנו לא מודעים להם– זה לא :רק מדיניות. המסקנה מכך ,הזהרו מנתונים מספריים, יש להם קסם, אך צריך לברר מה מודדים וכן לא לסמוך באופן עיוור על מומחים– .גם את דבריהם צריך לבדוק

16.6.3 . כ שלים – סיבות והסברים ל פני שנמשיך בכשלי קורלציה– :נדבר על סיבות והסברים במאמר על הקורונה הנ"ל הטיעון הביא הסבר לסיבת התמותה הגבוהה מקורונה בשוודיה– שהוא אי ?ביצוע סגר. ראינו שצריך לשאול האם הנתון הזה באמת מהווה הסבר לתופעה. מהו הסבר הסבר פירושו שהסיבה היא תנאי מספיק למוסבר. "לדוגמא: "מי שעושה דיאטה מרזה– הדיאטה היא הסיבה לרזון לכאורה. אך ייתכן שהאדם העושה דיאטה נכנס לדיכאון ולכן מרזה– :ומכאן שסיבת ההרזיה היא הדיכאון ולא הדיאטה. כלומר קורלציה בין2 תופעות אינה מספיקה , יש לבדוק קשר סיבתי –

'כלו שהמשתנה המסביר הוא תנאי מספיק למשתנה המוסבר .

תנאי מספיק פירושו שאם המשתנה המסביר קיים– אז המשתנה המוסבר יהיה כפי שהוא. זהו עיקרון חשוב, הואיל ופעמים רבות מביאים בפנינו הסברים שאינם תנאי מספיק– ואז מדובר אך בקורלציה וזה בכלל לא הסבר. נביא2 :דוגמאות 'דוגמא א– .חזרה בתשובה כשאדם חוזר בתשובה, חבריו החילוניים מסבירים זאת במצב פסיכולוגי שהביאו לכך (דיכאון וכד'), וחבריו החדשים- הדתיים נותנים הסבר פילוסופי– .'מצא את האמת וכו כשאדם יוצא מהדת– חבריו הדתיים תולים זאת במצב פסיכולוגי (לא חטאו ישראל בעגל אלא להתיר להם את העריות וכד'), וחבריו החילוניים נותנים הסבר פילוסופי– .'הבין שהכל חרטא בפיתה וכו מעבר לחוסר היושר של שני הצדדים – מי צודק? לדעתי שניהם: כל צעד שאדם עושה ניתן להסבר הן במישור הפסיכולוגי והן במישור הפילוסופי– יש חוסר יושר בהתמקדות רק בסט אחד של שיקולים פילוסופי) הוא ההסבר+ומניעים, הסתכלות בתמונה השלימה מראה שמכלול השיקולים (פסיכולוגי לפעולה– זה התנאי המספיק למוסבר. כלומר, אף אחד מהשיקולים לבדו אינו הסבר (כלו' שבמצב פסיכולוגי כזה לבד–

אדם חוזר בתשובה ללא תלות בשיקולים פילוסופיים\ שבהנתן השיקולים הפילוסופיים הנתונים– .)אדם יחזור בשאלה ללא תלות בשיקולים פסיכולוגיים אחרים אף אחד מההסברים האלו אינו הסבר!, רק הצירוף של שניהם נותן את ההסבר: במקום שיהיה רק את הנסיבות הפסיכולוגיות אך האם לא יאמץ את השיקולים הפילוסופיים– .הוא לא יחזור בתשובה

לפעמים אדם נותן הסבר אלטרנטיבי להסבר שאתה מציג–

צריך לבחון אם אין מדובר במקרה בו .ההסברים מצטרפים, כמו במקרה הנ"ל29

'דוגמא ב– .ניוטון והתפוח ניוטון יושב תחת העץ ולפתע תפוח נופל על ראשו. ניוטון שואל את עצמו מדוע התפוח נפל עליו– ומוצא את חוק הגרביטציה. הואיל וניוטון היה אדם דתי מאוד– מדוע לא ענה לעצמו שהמכה מהתפוח הינה עונש מהאל על חטא שעשה? בסדרת מאמרים שכתבתי על נושא ההשגחה קראתי לנושא סיבתיות כפולה – )והסברתי שאי אפשר לתת שני הסברים במקביל (תיאולוגי ופיסיקלי – כי הסבר משמעו תנאי מספיק: שאם דבר זה מתקיים– התוצאה תקרה, ללא תלות בהסבר השני אם קורה או לא. כלומר: אם התפוח מחובר לענף במצב שלא יכול לעמוד בכח הגרביטציה– הת פוח ייפול בלי קשר לשאלה אם ניוטון חטא או לא– ,)וזה תנאי מספיק (הסבר פיזיקלי בהגדרה הינו תנאי מספיק וההסבר הפיזיקלי , במידה שהוא הסבר (=תנאי מספיק) צריך להיות: אם ניוטון חטא, התפוח ייפול גם .אם הגרביטציה אינה חזקה דיה להפיל התפוח נראה שיש2 :אפשרויות 1.

.)לבחור איזה מההסברים נכון (הפיזיקלי או התיאלוגי 2.

לומר שהצירוף של שני ההסברים יחד יוצר את הנפילה של התפוח– כלו' הצירוף של שניהם הוא .התנאי המספיק לסיכום, פעמים רבות אנשים מביאים דבר שאינו תנאי מספיק כהסבר– .ומכאן נוצר וויכוח :נמשיך בכשלי הקורלציה

16.6.4 . כשל י קורלציה– קורלציות מדומות ,להסביר כשל זה נביא3 דוגמאות:

קורלציה מדומה– 'דוגמא א- רבין והגולן. פעם ראיתי סטיקר על רכב: "אין לרבין מנדט למסור את .הגולן". והתלבט2 השיקולים שלי היו: מבחינה מוסרית – רבין הצהיר לפני הבחירות שלא ימסור, אך כעת אולי "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" ואולי שינה דעתו, לגיטימי, אבל צריך להביא למשאל עם. ומצד שני– מבחינה ביטחוני ת\כלכלית\מדינית – ?האם נכון לעשות הסכם כזה עם הסורים אלו שתי שאלות שאינן תלויות אחת בשניה– והואיל וכך הדבר, הייתי מצפה שיהיו בעם4 :קבוצות א. הסוברים שהמעשה הוא מוסרי ומוצדק ב. הסוברים שהמעשה מוסרי, אך לא מוצדק ג. הסוברים שהמעשה לא מוסרי, אך מוצדק ד.

.הסוברים שהמעשה לא מוסרי ולא מוצדק

יש ביקורת על הפילוסופיה שבסוף יש תחושה שלא ניתן להכריע שום דבר עם הסברים פילוסופיים. שבעצם אנו דורכים באותו מקום שאריסטו ואפלטון דרכו בו, כמו שאמר וויטהאד: "כל הפילוסופיה המערבית היא רק הערות שוליים לאפלטון". לדעתי מדובר בהרבה מקרים באי-הבנה! בחלק גדול מהס וגיות הפילוסופיות–

יש תשובה ברורה מאוד, הוויכוחים הם תוצאה של הגדרות שונות, או שברי הפלוגתא מדברים על אספקטים שונים )(כמו כאן: פסיכולוגיים או פילוסופיים–

כשבעצם כל אחד מתאר אספקט אחד בצורה נכונה. זה מזכיר את ָהגמרא בגיטין (ו:) "דִ כ תִ יב: ״וַתִ ז נֶּה עָל ,יו פִ ילַג שֹו״ ][חכמים דנים מה המעשה שבגללו כעס עליה עד שברחה ממנו רַ בִ י אֶּ ב יָתָ ר אָמַ ר: ז בּוב מָ צָא לָּה ][בתבשיל שבישלה לו . רַ בִ י יֹונָתָ ן אָמַ ר: נִימָא מָ צָא לָּה. ו אַ ש כ חֵ יּה רַ בִ י אֶּ ב יָתָ ר ָל אֵ לִיָהּו, אֲמַ ר לֵיּה: מַאי קָא עָבֵיד הַקָ דֹוש בָרּוְך הּוא? אֲמַ ר לֵיּה: עָסֵ יק ב פִ ילֶּגֶּש בַגִב עָה. ּומַאי קָא :מַ ר? אֲמַ ר לֵיּה ,אֶּ ב יָתָ ר ב נִי כְָך הּוא אֹומֵ ר יֹונָתָ ן ב נִי כְָך הּוא אֹומֵ ר. אֲמַ ר לֵיּה: חַס ו שָ לֹום, ּומִ י אִ יכָא ס פֵיקָא קַמֵ י ש מַ יָא?! אֲמַ ר לֵיּה: אֵ ּלּו וָאֵ ּלּו דִ ב רֵ י אֱֹלהִ ים חַ יִים הֵ ן– "ז בּוב מָ צָא ו לֹא הִ ק פִ יד, נִימָא מָ צָא ו הִ ק פִ יד . לדעתי ההסבר הוא שזה . הזבוב גרמו לכל הבלאגן+ הצטברות של שני הדברים: הנימה

בפועל היו בעם רק2 קבוצות: א' ו- ד'. מי שסבר שאוסלו מוצדק פוליטית– ,הצדיק אותו גם מוסרית ומי שסבר שאינו מוצדק פוליטית–

פסל אותו גם מוסרית. נוצרה קורלציה בין העמדה בשאלה המוסרית לעמדה בשאלה הפוליטית-ביטחוני ת. קורלציה זו אינה מוצדקת מצביעה על חוסר יושר . אין שום סיבה בעולם שלא תהיה קבוצה שתגיד "אני סבור שזה ממש נכון ביטחונית ומדינית, אך כיוון שרבין הצהיר אחרת לפני הבחירות– אין לו מנדט להסכם כזה–

ולכן צריך להחזיר לעם ולהעמיד להצבעה מחדש" וכן שתהיה קבוצה שתאמר: "בעיני אוסלו ממש לא מוצדק ולא נכון–

אבל הוא ראש הממשלה והוא מחליט". העובדה שלא היו כאלו קבוצות– מורה על חוסר יושר. אני קורא לקורלציה כזו קורלציה מדומה . המציק בעניין הוא שכל אחד יכול להגיד שהוא באמת במקרה עומד במקום של קבוצה א' או ד'. אך העובדה שהציבור התחלק ל- 50% – 50% ולא ל-4 קבוצות של25% מורה על .חוסר יושר .ראוי להסב את תשומת הלב של היריב לקורלציה מדומה כאשר היא צצה קורלציה מדומה– 'דוגמא ב– .גיורי הרב דרוקמן היה וויכוח לגבי גיורים שהרב דרוקמן30 ערך. ביה"ד הרבני באשדוד פסל את כל הגיורים, וביה"ד הגדול אישר את פסילת הגיורים, הרב עמאר ביטל לבסוף אישור זה של ביה"ד הגדול. הוויכוח שהתפתח התחלק בין רבנים חרדים לרבנים דתיים לאומיים (דת"ל). מבדיקה שערכתי מצאתי כי לגופו של עניין היו גם רבנים דת"ל שחלקו על הרב דרוקמן, אך כיוון שהיה נתון למתקפה חרדית כ"כ מכוערת– לא הביעו דעתם והתגייסו לצידו– וכך נוצרה קורלציה מדומה בין דת"ל וגיורים אלו מול חרדיות ופסילת גיורים כאלו. כתבתי בעיתון תגובה לעניין ומצאתי 15

שאלות בלתי תלויות שאדם צריך לגבש עמדה לגביהן בכדי לגבש תשובה לשאלה הזו. אם על כל שאלה כזו ניתן לענות ב-כן\ לא– אזי מספר העמדות שיש בשאלה זו הוא2 בחזקת15. כלומר, כ- 40,000

סוגי עמדות! בפועל היו רק2 עמדות. מי שהיה עם הרב דרוקמן לאורך כל הדרך ענה "כן" על15

.השאלות, והמתנגדים לו ענו "לא" על כולן .קורלציה מדומה שכזו מצויה הרבה בשאלות פוליטיות קורלציה מדומה– 'דוגמא ג– .הכשרת נשים לעדות בסוגיה זו אנו יודעים מה כל אחד יענה עוד בטרם יפתח את פיו. כמו ברוב הוויכוחים, אגב (וזה בעייתי בפנ"ע). אך לפי האמת: גם אם אתה שמרן– ראוי לשמוע את כלל הטיעונים בסוגיה, אולי יש פה טיעון טוב שישנה את דעתך? לא ראוי לקבוע עמדה בנושא .)לפני שבחנת את הסוגיה (כנ"ל גם לגבי החדשן בנוסף, בוויכוחים מעין אלו חוטאים ב ערבוב של המישור התוצאתי עם המישור המהותי ולא מחלקים )את הנדיון לשני דיוני (עקרוני ומדיניות– "אני חושש למדרון חלקלק;"

"ומה אם כולם יתחילו אח"כ לאכול חזיר בגלל זה…". ופה צריך לדרוש : קודם כל אמור לי את דעתך בנושא העקרוני הזה, מבלי .להתייחס להשלכות, אח"כ נדון בהשלכות ונחליט הרב מדן31

אמר שהוא מכיר22

תירוצים למה קוראים את מגילת רות בשבועות, ורק תירוץ1 למה קוראים את מגילת אסתר בפורים. כשיש22

הסברים– כנראה שאף אחד מהם לא מחזיק מים. וכך גם כשיש לך המון הסברים והכל מוביל לאותו כיוון, ואינך מוצא שום טיעון לכיוון ההפוך– משהו פה לא ישר. בדיני נפשות יש דין שאם כל הדיינים פסקו למיתה32 – הנאשם יוצא זכאי. כי מריחים שמשהו פה מוטה– איך23

.דיינים יהודים הסכימו על אותו דבר?! זה מעלה חשד

30 הרב חיים מאיר דרוקמן ,(ט"ז בחשוון ה'תרצ"ג15

בנובמבר1932 – ,ב' בטבת ה'תשפ"ג25

בדצמבר2022 ) היה רב ישראלי, ראש ישיבה, מחנך, חבר כנסת, מחבר ספרי הגות רבים ומנהיג ציבור ציוני דתי. היה חבר הנשיאות של איחוד רבני תורת הארץ הטובה. כיהן כראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדותיה, רב היישו ,ב מרכז שפירא נשיא איגוד ישיבות ההסדר, יושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא וחבר ההנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא. כיהן כחבר הכנסת וסגן שר הדתות מטעם המפד"ל. בשנים2004 – 2012

כיהן כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. היה חתן פרס ישראל על מפעל חיים לשנת ה'תש ( ע"ב2012 .)

הרב יעקב מדן ,(נולד בכ"א בתמוז ה'תש"י6 ביולי1950 ,) הוא ראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות נודע גם בשל שיטתו בלימוד תנ"ך. ממחברי אמנת גביזון- .מדן 32 תלמוד בבלי, סנהדרין י"ז ע"א: "אמר רב כהנא סנהדרי שראו כולן לחובה פוטרין אותו ."

16.7 .

כשלים– בעיית הפרגמטיזם אנשים נוטים לטעון בעד\ נגד טענה מסוימת בשל תוצאותיה. לדוג': "אם אין אלוקים–

אז אין מוסר בעולם– לכן ברור שיש אלוקים". זה טיעון פרגמטיסטי :", או כפי שקרו לו בפורום "עצור כאן חושבים שקר קדוש – !אימוץ עמדה כי אחרת התוצאה תהייה הרת אסון. פרגמטיזם הינו כשל עם זאת, לפעמים נדרשת עדינות פילוסופית להבחין ב טיעון חושף שאינו כשל פרגמטיזם. לדוג': בספר :"הראשון של הטרילוגיה שלי העליתי את "ההוכחה מן המוסר בגלל שבלי אלוקים אין מוסר– לכן יש מוסר . לכאורה מדובר בפרגמטיזם, אך אם ננסח קצת שונה– זה יכול להיות טיעון לגיטימי: אם אני טוען שיש לי תחושה ברורה שהמוסר תקף ומחייב כל אחד. ואז אני שואל עצמי: והרי בלי אלוקים אין מוסר– ומסיק מכך שכנראה יש אלוקים. פה התחושה שלי שהמוסר תקף חושפת בפני שאני מאמין סמוי. זה חלק ממה שכיניתי טיעונים תיאלוגיים או טיעונים חושפים . זוהי לוגיקה הפ וכה– וזה טיעון .לגיטימי

16.8 .

כשלים– דיכוטומיות טענה: "אין טעם לעשות מבחנים, שכן התלמידים הרציניים לומדים גם בלי מבחנים, ושאינם חרוצים לא ילמדו אף עם מבחנים". הכשל בטיעון זה (ובהרבה מטיעוני הדילמה) הוא .הנחת היסוד שלו הטיעון מניח שהתלמידים מתחלקים רק ל-2 קבוצות קצה: חרוצים פתולוגי ם ועצלנים פתולוגי ם . הצגת מציאות דיכוטומית– שאינה משקפת את המציאות. במציאות יש הרבה תלמידי ביניים שללא מבחנים .לא ילמדו, והמבחנים מדרבנים אותם ללמוד לדחות טיעון כזה לא מספיק לומר "העולם מורכב! ." צריך לנמק ולהסביר ניתן דוגמא נוספת– פרדוקס הערימה:

'הנחה א.: אבן חצץ אחת אינה ערימה 'הנחה ב : הוספת אבן חצץ אחת לצבר אבני חצץ שאינו ערימה– .לא תשנה את מצבו 'הנחה ג : 10,000

.אבני חצץ הן ערימה שלושת ההנחות נשמעות סבירות; הוספת אבן אחת לא משנה סטטוס צבר לערימה. אז איך כשזה מגיע 'לעשרת אלפים זה נהיה ערימה?! נראה שצריך לוותר על הנחה ב– הוספת אבן חצץ אחת כן משנה את הסטטוס! אבל גם זה לא נכון! אלא מה? הוספת אבן חצץ אחת משנה את המצב בקצת!

גם פה החטא של הטיעון הוא בהנחה הדיכוטומית שלו: או ערימה או לא- ערימה– וזה לא נכון, יש מידות שונות של "ערימתיות". וזה נכון להרבה מושגי יום- יום (מתי בדיוק זה אחה"צ, ומתי צבע משתנה מאדום לסגור), שהם עמומים במהותם ולא דיכוטומיים. דרך נוספת לנטרל דיכוטומיות, מעבר לציון העובדה שבין שחור ללבן יש הרבה גווני אפור– היא באופן "הבא: נפוץ בוויכוחים פוליטיים הדחיקה באדם להחליט "הלנו אתה אם לצרינו–

אם אינך סובר כמונו, אתה בהכרח סובר כסברה השניה. ומציגים כאילו יש רק שתי סברות אפשריות, ואנשים נדחקים לבחור בעמדה שאינם שלמים איתה– .'כי אינטואיטיבית אינם מזדהים לא עם עמדה א' ולא עם ב :פה צריך להכיר שיש כלים סיסטמתיים להיחלץ מדיכוטומיות, ניתן פה כלי מרכזי .הצד המשותף שבהפכים כשיש שתי גישות הפוכות זו מזו– זה אומר שיש ביניהן דבר משותף: ציפור אינה ההפך ממספר, אין להם שום דבר במשותף. ציפור ודג– כבר אפשר לדבר על היפוך ביניהם– שכן יש להם מחנה משותף: שניהם בעלי חיים. וזהו סוד גדול בשבירת הדיכוטומיות: בידקו היטב מה משותף לטענות ההופכיות, והאם אתם מסכימים לדבר המשותף הזה. אם תוותרו על הדבר המשותף– :תראו שתיווצר אפשרות שלישית. אתן כמה דוגמאות לעניין זה א.

.תרומת איברים מבחינה רפואית יש קצירת איברים שניתן להשתמש בהם רק אם נלקחו בטרם האדם מת – כמו לב וריאה. הבעיה מבחינה הלכתית היא שאם ניקח איברים אלו מאדם אחד– נהרוג אותו, ואסור להציל חיים של אחד על חשבון חיים של אחר. מה הפיתרון? מבחינים בשלבי המוות: יש מוות מוחי הקורה קודם, גזע המוח מפסיק לפעול ויש עוד חיים ואז יש מוות לבבי – והאדם מת לגמרי. והשאלה העקרונית היא "מהו רגע המוות?" מה הסטטוס של האדם בין המוות

המוחי למוות הלבבי. הנפק"מ מכך: ההיתר לקצור לב וריאות לאחר המוות המוחי תלוי בהגדרת .המוות לכאורה כשנכנסתי לסוגיה זו הרגשתי שאיני מסכים עם שני הצדדים33 (בד"כ זה מה שאני מרגיש ) .וניסיתי למצוא את האפשרות השלישית, אך זה נראה מבוי סתום של דיכוטומיה מוחלטת לבסוף טענתי שגם מבלי להכריע בהגדרת רגע המוות (מוחי\ לבבי), ניתן להתיר את קצירת האיברים: הנקודה המשותפת לשני הברי- פלוגתא היא שהם סוברים שאסור לקחת איברים מאדם חי–

ואם אחלוק עליהם בנקודה זו–

פתחתי פתח לדרך שלישית. לא אכנס לפרטי הטיעון שלי במקרה הספציפי הזה–

אני רוצה שתראו את העיקרון הלוגי: מציאת פרמטר משותף לשני הניגודים– וייצור אפשרות שלישית על ידי ערעור\ .פירכה על פרמטר זה

.ציונות דתית וחרדיות מעמידים בפני אדם שתי אפשרויות: מה אתה- ?זה או זה לדעתי ניתן לשמוט את המקף בין דתי לציוני. אם אנשים ישימו בצד את האמוציות המתלוות לדיונים מסוג זה– אני חושב שרבים ימצאו עצמם במפלגה הזאת. המשותף לחרדיות ולדת"ל היא יחסם לציונות: או שהיא קדושה או שהיא מעשה שטן. ופה אני מערער על נקודת היחס המשותפת שלהם ואומר: מה פתאום?! אולי הציונות היא סתם חולין: ואז אני מצטרף לציונות כי רוצה לחיות עם בני עמי (כפי שבלגי )רוצה לחיות בבלגיה– .וזו אופציה שפתוחה גם לאדם הדתי שוב, תקיפת ההנחות שבסאב- טקסט יכולה ליצור גישה שלישית. וזה כלי גדול לאדם למקם עצמו .בוויכוחים מעין אלו. תחביב גדול שלי, אגב

.אבולוציה מחד גיסא פונדמנטליסטים דתיים טוענים שמדובר בתיאוריה של כפירה ושקר, ומאידך גיסא הניאו- :דרוויניסטיים הטוענים שברור שאין אל, שכן יש אבולוציה. המשותף לשני הניצים ההנחה שהאל ואבולוציה לא יכולים לדור יחד. ואם איני מקבל גישה זו–

אני יוצר את הדרך .השלישית בכל הדוגמאות הנ"ל איני מדבר לגופו של עניין, הן באו להמחיש את השימוש בכלי: בכל וויכוח בין צדדים– אינכם תמיד צריכים להחליט באיזה צד אתם. אתם יכולים למקם עצמכם בדרך שלישית על ידי ערעור על המשותף לשני הצדדים. במדעי המדינה זה נקרא הדרך השלישית (איני מסכים עם הרפובליקאים ו גם)…לא עם הדמוקרטים

33 אגב, גם גישתם של הרופאים שקביעתם היא קביעה מוחלטת– שגויה לטעמי, שכן כאמור, אין להם שום כלים לקבוע בעניין זה– מדובר בקביעה ערכית לחלוטין, ולא קביעה רפואית- .מקצועית

דף מטלה7: כשלים הדף הזה הוא בעיקר חומרי קריאה. כמה שתצליחו לקרוא יותר (אפילו לרפרף) תלמדו יותר. לדעתי זה הרבה יותר מלמד משאלה כזו או אחרת לדוגמה. רק שימו לב לדפוסים הכושלים, וקשרו אותם למה שדיברנו בשיעור.

לגבי הסתמכות על מומחים והכשל הנטורליסטי: ראו מאמר י: "הלכה ומציאות– מהי מומחיות "הלכתית34 , וכן בטורים25 – 26 באתר שלי35 . כדאי גם לראות במאמר קצר שהתפרסם ממש כעת בגלובס36, שנוגע ממש לענייננו. 2.

להרחבת המבט על הנחת המבוקש, כדאי לקרוא על"הנחה טעונת הוכחה בוויקיפדיה. 3.

)לגבי טענות עמומות (שכוללות מושגים שלא מוגדרים היטב:

א. הזכרנו כבר את הראיה האונטולוגית לקיומו של אלוקים. נזכיר כאן שוב:

:הגדרה א-לוהים הוא העצם השלם ביותר שניתן להעלות על הדעת. הנחה א (לצורך הטיעון): אלוקים לא קיים. הנחה ב : ניתן להעלות על הדעת מושג של אלוקים קיים. הנחה ג : אלוקים קיים שלם יותר מאלוקים לא קיים. מסקנה : אלוקים אינו העצם השלם ביותר שניתן להעלות על הדעת. מה שסותר את ההגדרה שלו. מכאן שהנחה א לא נכונה. כבר ראינו שאין הכרח לדחות דווקא את הנחה א. כעת אני שואל: האם תוכלו לתקוף את הטיעון הזה על ידי הצבעה על מושג שלא מוגדר היטב, וכיצד זה מביא להכשלת הטיעון? אלו מושגים בטיעון הזה ניתן לתקוף כך?

במקורות בסעיף1 למעלה עסקתי בדיון על הומוסקסואליות, האם זו מחלה או לא. היכן כאן יש חשיבות להגדרת מושגים?

ישנן טענות בדבר "סגולת ישראל". כלומר שלעם ישראל יש מיוחדות לעומת כל שאר העמים. מעבר .להסכמה או אי הסכמה עם הטיעון (השעיית השיפוט), נסו לבחון אותו במונחי הגדרת המושגים ).האם הטענה הזאת ניתנת לבחינה מדעית? (היזכרו בעקרון ההפרכה של פופר

כיווני קורלציה וסיבתיות. ישנן טענות נגד האסטרולוגיה (זכרו! השעיית השיפוט) שמסתמכות על כך שלא ייתכן שמצב הכוכבים יקבע את מצב העניינים על פני הארץ בזמן אמיתי (כלומר בו- ,)זמנית כי תורת היחסות של איינשטיין אוסרת השפעה מהירה יותר ממהירות האור. האם טענה זו מפילה את התמונה האסטרולוגית ? (ל צורך הדיון, התעלמו מכך שמצב הכוכבים שאנחנו רואים כעת משקף מצב שלפני הרבה שנים, עד שהאור הגיע משם אלינו.(

נניח שהיזם משה השקיע בעסק מסוים והניב תשואה נאה של20%

בשנה. האם זה אומר שהוא יזם מוצלח? (כלומר האם כדאי להצטרף אליו הלאה?) נניח כעת שהוא עשה זאת שוב בשנה הבאה ובזו שאחריה. האם כעת תצטרפו אליו? נסו להציע כמה הסברים בעד ונגד.

:חפשו בגוגל הלכה ומציאות- מהי מומחיות הלכתית.

לטור25 – :חפשו בגוגל על סטייה, מומחיות וערכים–

,"תגובה למאמרו של פרופ' יורם יובל, "הם לא סוטים מוסף שבת פ' עקב .

לטור26

:חפשו בגוגל על סטייה, מומחיות וערכים–

,"תגובה למאמרו של פרופ' יורם יובל, "הם לא סוטים מוסף שבת פ' עקב– טור המשך.

:חפשו בגוגל7 ביטויים מהשיח הכלכלי שמעצבנים את פרופ' אריאל רובינשטיין.

לגבי ההבדל בין קורלציה (מתאם) לסיבתיות ראו כמה דוגמאות הזויות -כאן37 )(אנגלית. 6. ראו את האזהרה הבאה38

של איגוד רופאי הילדים, שממליצים לגמול את ילדינו ממסכים. מה דעתכם?

במקור הבא39 החוקרים שערכו את המחקר טורחים לציין כי:

Research findings to date might suggest a correlation between television viewing and developmental problems, but they cannot show causality.

הרי לכם הבדל (שדיברנו עליו בשיעור) בין חוקרים לבין עיתונאים שמדווחים על המחקרים. 7. משמעותם של מספרים. ראו כאן40 תקציר על דיווח על חילון בחברה הדתית. יש שם דיון די קצר על נתונים ומשמעותם (ויש גם גרסה ארוכה יותר). ניתן לראות גם כאן41 לגבי דו"חות עוני למיניהם (על כך יש מאות מאמרי ביקורת. מבחינת שימוש מגמתי וכושל במספרים, כמעט אין נושא יותר .)בעייתי מהעוני

דף מטלה8 – סיום כשלים ודיכוטומיות 1.

.)בימים האחרונים נערכות הפגנות בארה"ב נגד הגזענות (בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד על ידי שוטר הממשל מנסה לאסור את ההפגנות משיקולים של בריאות הציבור (קורונה). ראו ן כא42 מכתב פתוח (באנגלית) שחתמו אישי ציבור, רופאים ואפידמיולוגים בארה"ב למען מתן זכות הפגנה לשחורים גם בימים אלו. בקצרה, טענתם היא שהגזענות מסוכנת יותר לבריאות הציבור מאשר ההפגנה עצמה (הם מביאים ראיות מנתונים לגבי תחלואה ותמותה, לאו דווקא בקורונה, בקרב שחורים ל עומת .לבנים). לא חובה לקרוא את המכתב עצמו נסו להשעות שיפוטים ועמדות אישיות לגופו של הנושא, והתעלמו מטיעונים אחרים בעד ונגד הטענה הזאת. התמקדו בטיעון שתיארתי ובהקשר. נסו לבקר את הלוגיקה של הטיעון וחפשו בו כשלים, בפרט מהזוויות הבאות: א. הנתונים העובדתיים. ב. נביעת המסקנה מהנתונים. ג. זהותם של החותמים .)והרלוונטיות של מומחיותם לדיון (בפרט רופאים ומומחים לאפידמיולוגיה :פתרון אפשרי:יש כאן כמה בעיות עיקריות 1.

הטיעון העובדתי במסמך הזה בעייתי, ולפחות לא מבוסס. הנתונים על הבדל בין לבנים לשחורים (לגבי תמותת תינוקות, תוחלת חיים וכדומה) יכולים להיות מוסברים גם על סמך הבדלי מנטליות, השכלה, מעמד סוציואקונומי וכו'. אמנם במסמך קצר כזה אי אפשר לפרט, אבל אני מפקפק בתקפותה של הקביעה הזאת. זה כמו הציטוטים על הבדלים בין ישראל הראשונה והשנייה בתוחלת החיים (ובפרט הטענות האוויליות על הבדואים- .)תוחלת חיים ותמותת תינוקות 2.

גם אם העובדות נכונות, עדיין אם ההפגנות מסוכנות להידבקות בקורונה, הטיעון שהגזענות לא פחות מסוכנת לא מוביל למסקנה שיש לתת להם להפגין. שיפגינו אחרי שיוסר חשש ההידבקות והגל השני. לחלופין, אם כבר דורשים מהממשל התחשבות, שידרשו לשפר את היחס אליהם ולא לתת להם להפג.ין

:בכתובת הבאהcorrelations – https://www.tylervigen.com/spurious .

:חפשו בגוגלYNET איגוד רופאים הילדים: טלוויזיה אסורה עד גיל שנתיים.

:חפשו בגוגלpediatrics Media Use by Children Younger Than 2 Years .

:חפשו בגוגל כולם נשא הרוח? מיפוי כמותי של תופעת החילון ועזיבת הדת בחברה הדתית- לאומית / אריאל פינקלשטיין.

:חפשו בגוגל'פסטיבל העוני של 'ידיעות אחרונות .לכתבה באתר מידה 42

:חפשו בגוגלracist public health response to demonstrations against – Open letter advocating for an anti systemic

injustice occurring during the COVID-19 pandemic

,לדבריהם של רופאים ואפידמיולוגים אין ערך מוסף ביחס לשאלות הנדונות. הם לא הציגו נתונים אפידמיולוגיים והשאלות שנדונות כאן הן ערכיות ולא מקצועיות- רפואיות. זה מוצג כטענה מדעית של השוואת סיכויים, ולאור .שתי הנקודות הראשונות זו ממש הטעייה

.)לפני שנים, נשות הכותל דרשו להרשות להן להתעטף בטלית ברחבת הכותל (דומני כל ראש חודש הן טענו שאין איסור בדבר ושזו זכותם הדמוקרטית. זכור לי (מקווה שאיני מפספס) שהרב שרלו כתב בתגובה שהוא רוצה לראות כמה מהן הולכות עם טלית קטן ביומיום. שוב, אני מבקש להשעות שיפוטים אישיים. נסו לנסח את דבריו כטיעון בנוי. לאחר מכן בקרו את .הטיעון :פתרון אפשרי .הרב שרלו בעצם טוען שדרישתם מבוססת על התרסה ולא על רצון אמיתי, ולכן אין להיענות לה :הטיעון שלו הוא הבא .הנחה א: דרישה לטלית בלי לבישת ציצית ביומיום היא מתריסה ולא באה ממקום אמיתי .הנחה ב: אין להיענות לדרישות מתריסות .מסקנה: אין להיענות לדרישה להתפלל עם טלית בכותל שתי ההנחות שלו אינן מקובלות עליי. הנחה א היא עובדתית, ולדעתי עובדתית לא ברור שזו דרישה מתריסה. יש .)אנשים שרוצים טקס חד פעמי ולא מספיק רוצים כדי לעשות משהו יומיומי (בפרט אם הוא גם מטריד אותם הנחה ב היא נורמטיבית, ולדעתי אינה נכונה. וכי מישהו בודק האם גברים שבאים להתפלל עושים זאת תמיד מתוך ,רצון לקרבת ה'? מה זה עסקו של מישהו לחטט בכוונותיו של אדם? חז"ל אמרו לנו שמתוך שלא לשמה בא לשמה ולמה כאן לא ניישם זאת? לדעתי, השאלה החשובה והיחידה הקובעת היא האם זה מותר או אסור, בלי שום קשר למניעים ומוטיבציות. אם זה מותר היה עליו לומר שזה מותר גם אם בכוונתן להתריס, ואם זה אסור היה עליו לאסור גם אם אין כוונתן להתריס. כאן זה כמובן מותר ולכן איני רואה שום עילה להתנגד. ועוד לא הזכרתי שהשאלה ההלכתית לא ממש אמורה להיות הקובעת כאן. זכותו של כל אזרח במדינה דמוקרטית לעשות מה שליבו חפץ במקום ציבורי, גם אם יש כאלה, חשובים ככל שיהיו, שחושבים שהדבר אסור. מאימתי המדינה מתנהלת לפי ההלכה?! אם כן, יש באמתחתי כמה דברים קודמים שהייתי מתקן כאן, לפני האפשרות של נשים להתפלל עם .טלית 3.

ישנו ויכוח מוסרי על הלגיטימיות של חיסולים (די) ממוקדים. עובדתית, ביחד עם המחבל נפגעים בהם גם אנשים לא מעורבים. מתברר שהוויכוח בד"כ מתנהל משני צדי המתרס הפוליטי: בין ימין לשמאל. שוב, השעו שיפוטים אישיים. האם לדעתכם זו קורלציה מדומה (בין הציר המוסרי )לפוליטי ?

:פתרון אפשרי לכאורה כן. השאלה בה עוסקים היא שאלה מוסרית, והוויכוח בין ימין לשמאל הוא בטחוני- .פוליטי ממש כמו הדוגמה של רבין והגולן שהבאתי בשיעור. אבל במבט נוסף ייתכן שיש כאן קורלציה אמיתית. שמאל נוטה לתפוס את העולם כמורכב מאינדיבידואלים והקולקטיב הוא פיקציה נוחה. ימין נ וטה לתפוס את העולם כיחידים שמאוגדים בקולקטיבים (לאומיות). לפי זה, בהסתכלות הימנית ניתן לראות בחפים מפשע חלק מהקולקטיב שנלחם בנו, ולכן יש להם מעמד של רודפים. ובהסתכלות השמאלית, כל אדם הוא אינדיבידואל שעומד לעצמו ואין היתר לפגוע באחד כשנלחמים באחר. מכאן לקח שכשיש קורלציה לא למהר ולסווג אותה כקורלציה מדומה. לפעמים זה שווה עוד מחשבה (הארכתי בנושאים אלו בטורים5 ו- 151

.)באתר שלי 4. ישנה טענה לטובת החברה והחינוך החרדיים מול החברה והחינוך הדתיים- מודרניים, שלפיה אחוז החילון אצל החרדים נמוך יותר. האם לדעתכם זהו טיעון מוחץ? נסו לנמק זאת לאור מה שראינו .בשיעור האחרון לגבי שני סוגי הפרגמטיזם :פתרון אפשרי הטיעון הזה מבוסס על קריטריון תוצאתי. אבל התוצאה אינה תמיד הקריטריון היחיד, ובוודאי לא העיקרי. אם אני מאמין שדרך עבודת ה' החרדית שגויה והמודרנית נכונה, לא בטוח שאחוז החילון הוא שיקול שמכריע לטובת התנהלות בדרך לא נכונה. הדבר תלוי כמובן במידת הטעות שיש לדעתי בדרך האחרת מול ,ההבדלים באחוז החילון. אמנם אם באים מכוח פרגמטיזם מהותי, כלומר גישה שרואה בתוצאה אינדיקציה לאמת יש מקום לטיעון כזה. למשל, אם יטען אדם שההצלחה של החרדים מעידה שהקב"ה רוצה בדרכם, אז הטיעון הוא לגיטימי. כדאי רק לזכור שבוויכוח על הציונות החרדים :הם אלו שאוחזים בגישה ששוללת את ההנחה הזאת

ההצלחה של המדינה הציונית לא מעידה שהקב"ה רצה בה ושדרכה היא הדרך הנכונה. ללמדכם על חשיבותה של .האג'נדה, ושוב חזרנו לתוצאתנות ופרגמטיזם

בספר הנסיך המאושר של אוסקר וויילד מתואר דרור (אני גדלתי על גרסה עם סנוני ) שנשאר באירופה הקרה ועושה שליחויות מטעם הנסיך (פסל עשוי זהב ויהלומים) לחלק מאוצרותיו לאומללי העיר. ככל שהקור גובר הדרור מאבד את כוחו, עד שלבסוף רגע לפני מותו יש קטע קורע :לב שבו הוא נפרד מהנסיך. וויילד מתאר זאת כך […] אולם לאחרונה ידע כי הולך הוא למות. עדיין עמד בו כוח מעט כדי להספיק ולעוף עוד פעם לכתפו "?של הנסיך. "היה שלום, נסיך יקר!" מלמל הדרור הקטן, "התניח לי לנשק את ידך "שמח אני שסוף סוף אתה טס למצרים, דרור קטן", אמר הנסיך, "רב מדי שהית במקום הזה: אולם ."צריך אתה לנשק לי על שפתי, כי אהבתיך "לא למצרים טס אני" , אמר הדרור, "לארצות המוות טס אני. מוות הלא הוא אחיה של התנומה, לא "?כן .והוא נשק לנסיך המאושר על שפתיו, ונפל למרגלותיו אותו רגע עלה קול התמוטטות מוזר בתוך תוכה של האנדרטה. נשבר בה דבר מה. האמת היא כי לב .העופרת נבקע בתוכה לשני חלקים תואמים. אכן כפור קשה ואיום היה זה .מהו ההסבר להתבקעות ליבו של הנסיך? דונו בזה ספרותית כמובן :פתרון אפשרי לב העופרת נבקע בגלל הקור. העופרת לא עמדה בחילופי הטמפרטורה. ספרותית, לב העופרת נקבע בגלל הצער כמובן. השני הוא הסבר פסיכולוגי, והראשון פיזיקלי- מכני. אנשים יאמרו שהצער התממש באמצעים פיזיקליים. אבל אם רואים את שני אלו כהסברים, אזי כל אחד מהם צריך להיות תנאי מספיק למסובב. כלומר אם היה צער הלב היה נבקע גם בלי הקור, ואם היה קור הוא היה נבקע גם בלי צער. לכן אין אפשרות לאמץ את כל אחד משני ההסברים הללו כהסבר נכון. א פשר לבחור באחד מהם ולדחות את השני, או לטעון שהצירוף של שניהם הוא .)ההסבר המלא (התנאי המספיק לשבירת הלב 6.

ראובן ושמעון מתווכחים האם להכשיר כלי מתכת שבושל בו בשר חזיר. אמנם במסורת ההלכתית הכללי נאסר, אבל ראובן טוען שניסויים מדעיים .מראים שהבליעה מזערית ולכן אין להתחשב בה שמעון טוען כנגדו שאם נכשיר את הכלים הללו יתבטלו הלכות רבות מדיני תערובות ב שולחן ערוך .

?האם יש ביניהם ויכוח? מהו :פתרון אפשרי ראובן טוען טענה הלכתית: האיסור נובע מהערכה מסוימת למידת הבליעה. התברר עובדתית ומדעית שאחוז הבליעה הוא שונה, ולכן יש לשנות את ההלכה. שמעון טוען כנגדו טענה של מדרון חלקלק, כלומר אין לו ויכוח עם הנחותיו של ראובן. בעצם הוא אומר שראובן צודק שהאיסור נבע מהערכה לאחוז בליעה ושאחוז הבליעה אכן שונה מהערכתם של חז"ל, ובכל זאת לדעתו אין לשנות את ההלכה. ניתן לומר שלדעתו המסקנה של ראו בן לא נובעת מההנחות. גם אם אחוז הבליעה השתנה וגם אם האיסור נבע מאחוז הבליעה, עדיין אין כאן בהכרח עילה לשינוי ההלכה (יש עוד שיקולים). שימו לב שהטיעון של ראובן נראה על פניו תקף. אם תעקבו אחרי הניסוח שהבאתי .למעלה, תוכלו להתרשם שהמסקנה שלו נובעת בהכרח מההנחות .ובכל זאת, במבט נוסף רואים שהדבר אינו כן .זהו לקח חשוב מאד לחשיבה הביקורתית בפועל, כמובן שיש ויכוח ביניהם. שניהם יכולים להסכים איש לנימוקיו של חברו, אבל השקלול של שני הנימוקים אצל שניהם הוא שונה. ראובן מעדיף את הנימוק המהותי על פני שיקולי מדרון חלקלק, ושמעון מעדיף את שיקולי המדרון החלקלק על פני השיקול ההלכתי המהותי. אם כן, למרות ש שני הצדדים מסכימים לשני הנימוקים, בשורה .התחתונה נראה שיש ביניהם ויכוח על משקלם היחסי של הנימוקים הללו

פרמנידס היווני היה הראשון שהשתמש בהוכחות בדרך השלילה ובטיעונים בעלי מבנה של דילמה (מה שקרוי בז'רגון התלמודי: "ממה נפשך"). לדוגמה, הוא טען שאם מה שקיים התהווה בשלב כלשהו, כי אז יש שתי אפשרויות: או שהוא התהווה מלא כלום, וזה לא אפשרי, או שהוא התהווה ממשהו אחר , וזה לשיטתו לא אפשרי (כי הוא לא מקבל ריבוי של יישים. לחלופין, אפשר היה לטעון

שגם המשהו האחר יעורר את אותה שאלה). מ כ אן הוא מסיק שמה שקיים לא התהווה כלל. זוהי בעצם הוכחה לקדמותו של כל מה שקיים. תוכלו לראות פירוט ן כא .)(בטקסט ובהערה43

האם הפתרון שהצענו לפרדוקס הערימה (עמימות במקום דיכוטומיה) פותר את טיעון הדילמה ?הזה? כיצד ניתן לפרוך את הטיעון הזה? חשבו: האם יש כאן הנחת המבוקש :פתרון אפשרי •

.נראה שעמימות לא תהיה כאן פתרון. אין מצב ביניים בין התהוות ממשהו לבין התהוות מלא כלום •

.)יתר על כן, יש כאן הנחת המבוקש ולכן הטיעון נראה תקף (ראינו שכל טיעון תקף מניח את המבוקש •

אבל כפי שראינו בשיעור, בדיוק בגלל זה אם איננו מסכימים למסקנה (שכל מה שקיים מעולם לא התהווה) יש לבחון בעין קפדנית את ההנחות. המסקנה נובעת בהכרח מההנחות, ואם היא לא נכונה זה חייב להימצא במקום כלשהו בהנחות. במקרה הזה נראה שהתוצאה המתבקשת היא ויתור על ההנחה שא .ין ריבוי של יישים .ברגע שמוותרים על ההנחה הזאת, הטיעון כמובן נופל

8. פיטר ואן אינוואגן44 העלה טיעון דילמה נגד התפיסה הליברטאנית (שדוגלת בבחירה חופשית): או שלמעשהו של האדם יש סיבה או שלא. אם יש סיבה אז התוצאה היא דטרמיניסטית (אני מזכיר את מה שלמדנו, שסיבה היא תנאי מספיק למסובב), ואם אין סיבה אז התוצאה היא סתמית (אינדטרמיניסטית). מסקנה: אין לנו .בחירה חופשית .נסו לתקוף את הטיעון הזה בכלים שלמדנו לגבי ניטרול דיכוטומיות :פתרון אפשרי אחרי שמשלימים את הטיעון שלו על פי עקרון החסד מגלים שאמנם הטיעון הוא תקף, ובדיוק בגלל :זה ברור שהוא מניח את המבוקש. לכאורה, הטיעון שלו הוא הבא הנחה א.: לכל דבר יש סיבה או אין סיבה הנחה ב.: אם יש לו סיבה המכניזם הוא דטרמיניסטי הנחה ג.: אם אין לו סיבה המכניזם הוא אינדטרמיניסטי מסקנה.: אין בחירה חופשית :אבל הטיעון הזה אינו תקף. כדי להשלים אותו על פי עקרון החסד, עלינו להוסיף שתי הנחות נוספות הנחה א.: לכל דבר יש סיבה או אין סיבה הנחה ב.: אם יש לו סיבה המכניזם הוא דטרמיניסטי הנחה ג.: אם אין לו סיבה המכניזם הוא אינדטרמיניסטי הנחה ד.: דטרמיניזם ואינדטרמיניזם הן שתי האפשרויות היחידות שיש הנחה ה.: בחירה חופשית אינה נכנסת תחת אחד משני המכניזמים האלו מסקנה.: אין בחירה חופשית כעת הטיעון הוא באמת תקף, אלא שבדיוק בגלל זה הוא מניח את המבוקש. שימו לב שהבעיה היא בהנחה ד או בהנחה ה, בדיוק בשתי ההנחות שהוספנו בעקבות עקרון החסד. הוא מניח שבחירה חופשית לא נכנסת תחת אחד משני אלו ושני אלו הם יחידים. אבל הליברטאניזם גורס שזה לא נכון. בחירה חופשית נכנסת תחת אינדטרמיניזם (אם מגדירים אותו ככל מה שאינו דטרמיניסטי), ואז הנחה ה' נופלת. לחלופין, אם מגדירים אינדטרמיניזם כפעולה

,ההפנייה היא לספרם של אלעזר וינרב ושמואל שקולניקוב פילוסופיה יוונית –

,לפני סוקרטס בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה – עמוד60

.והלאה 44 פיטר ואן אינוואגן נולד ב- 21

בספטמבר1942

הוא פילוסוף אנליטי אמריקאי, הוא אחת הדמויות המובילות .במטאפיזיקה בת זמננו, בפילוסופיית הדת ובפילוסופיית הפעולה

שרירותית וסתמית, אז באמת בחירה חופשית לא נכנסת תחתיו (הנחה ה' נכונה), אבל לפי הגדרה זו, הנחה ד' .נופלת: בחירה חופשית היא מכניזם שלישי שימו לב שחלק מהבעיה היא שוואן אינוואגן לא הגדיר את המושג אינדטרמיניזם, וזה יצר עמימות. לכן היה עלינו .לדון בטיעון שלו לפי כל אחת משתי האפשרויות ולשלול כל אחת מהן לסיכום: כדי להעמיד את הטיעון שלו, עקרון החסד חייב אותי להגדיר את המושג אינדטרמיניזם במקומו, ולהוסיף שתי הנחות שבלעדיהן הטיעון אינו תקף. האם הפסדתי מזה משהו? ממש לא. להיפך, בניסוח המקורי הטיעון נראה חזק והכרחי, ודווקא השלמתו הראתה וחשפה את פגמיו. התוספות שעשיתי במקומו סייעו לי לתקוף טוב יו תר את .הטיעון שלו, ולחדד את נקודות המחלוקת בספרי מדעי החופש עמדתי בהרחבה על הכשל בטיעון הנפוץ הזה, ושם גם הגדרתי טוב יותר את המכניזם של בחירה חופשית, וכך עמדתי על ההבדל בינו לבין אינדטרמיניזם (בקצרה: אינדטרמיניזם הוא פעולה ללא סיבה וללא תכלית. בחירה חופשית היא פעולה ללא סיבה ועם תכלית. דטרמיניזם הוא כמובן פעולה מת וך סיבה). דיברתי על כך ממש הבוקר (יום ו) בשיעור כאן45

.לקראת הסוף 17 . קריאה ביקורתית עד כה למדנו את הבסיס התיאורטי, וזה הבסיס שלנו לעבודה מעשית. נותר לנו להציג את האלגוריתם הכללי כיצד לגשת למאמר\ .טיעון ולבצע בו ניתוח ביקורתי

17.1. בדיקות מקדימות בטרם ניגש לנתח מאמר נשאל את :עצמינו א. מה מטרת המאמר? פה יש מקום להיות חשדן כלפי עצמינו ולנטרל את דעתינו האישית, לנסות .להבין אובייקטיבית מה מנסה כותב המאמר להשיג ב. מי קהל היעד של המאמר? .עניין זה חשוב לאופן בו מוצגים העניינים במאמר ג. באיזו מסגרת אני מבצע את החשיבה הביקורתית? האם אני בדיבייט או בגיבוש דעה אישית? ככלל אני לא אוהב את ז'אנר הדיבייט– שבו המטרה היא לנצח ולא למצוא את האמת, דיבייטים זה .לודרים בזירת הרעיונות. ובכלל בוויכוח אנו רוצים לנצח וקשה לנו להודות בטעות מסופר על הרב שך46

שהעביר שיעור כללי בפונוביץ', ושם היה מקובל שהרב דיבר2 דק' ואז20

דקות היו כולם בוויכוחים, ואז היה ממשיך ומדבר עוד2 דק' וחוזר חלילה. ופעם אחת מישהו "הקשה עליו קושיה, הרב חשב דקה, ואמר: "אתה יודע מה, אתה צודק– וירד מהבמה. כמי שיודע כמה אדם משקיע בהכנת שיעור כללי כזה– .זה ראוי להערכה מסופר על בעל'קצות החושן' 47 ,שבא אליו חכם מחכמי דורו וטען שכתב ספר לא פחות טוב משלו אך משום מה לא תפס בישיבות. שאל אותו הקצות: "באילו שעות כתבת את הספר שלך?" והוא ,ענה: "בבקרים, כשהייתי רענן". והקצות השיב: "כנראה זו הסיבה שזה לא עבד, אני כתבתי בלילה "…ובבוקר הייתי מוחק .כמי שמחבר ספרים בעצמו אני יודע כמה הרבה יותר קשה למחוק מלכתוב הפורמט הטוב ביותר לחשיבה ביקורתית היא ביני לבין עצמי– גם שם יש הטיות, אך יותר קל .להתגבר עליהן

חפשו בגוגל: רצון חופשי ובחירה– שיעור6 .הרב מיכאל אברהם 46

הרב אלעזר מנחם מן שך ( 2001 – 1899 ), היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה. משנות ה- 70

.הנהיג את רוב הציבור החרדי ליטאי במדינת ישראל 47

הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור ( )הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא1745

1812 ), היה רב, פוסק וראש ישיבה. התפרסם בעיקר בספרו .הידוע קצות החושן, שהפך לספר יסוד הן בעולם לימוד ההלכה ופסיקתה והן בעולם הישיבות, כספר למדני

17.2 . התחלת הליך החשיבה הביקורתית

א. ה כנות לקראת הביקורת 1.

.)קביעת נקודת המוצא (יושר אינטלקטואלי 2.

.)מטרת הביקורת (קהל היעד. דיבייט או גיבוש עמדה 3. השעיית השיפוט. בעיקר בנושאים טעונים אנו נוטים לגבש דעה מיד ולדון את הכותב. נדרש מאיתנו להשעות את השיפוט הראשוני הזה ולתת חסד לכותב: לנסות להבין את דבריו ולמה .הוא חושב שזה נכון

צעד ראשון– בניית הטיעון המבוקר

איתור המסקנה של המאמר. היא לא תמיד ברורה ובוודאי לא תמיד מופיעה בסוף או בהתחלה .שלו 5.

.איסוף הנחות היסוד מכל חלקי המאמר 6.

.זיקוק המבנה הלוגי (מתוך הספרותי). בניית הטיעון (כולל תתי טיעון) מההנחות למסקנה/ות 7. השלמת אנתיממות . עקרון החסד. ניסוח שלם ואמפתי של הטיעון המבוקר. המטרה היא לשחזר באופן מיטבי ומיטיב את טיעוני הכותב. יודעים שסיימנו כשהטיעון שלו תקף. אם הדרך להשלים את הטיעון לא נאמנה לכוונת הכותב אין לעשות זאת (לא נכון לבנות טיעון אחר במקום זה שלו, אלא אחרי הביקורת לצורך .)גיבוש העמדה שלי 8.

.השלמה לטיעון תקף עיקרון החסד: אני משלים את החוסרים אצל בר הפלוגתא שלי– ורק אז אתמודד מול טיעונו התקף. אם אני עומד מול טיעון שאינו תקף אזי: או שלא הייתי מספיק בעל חסד, או שבאמת יש כשל בטיעונו, ולא ניתן להגיע מההנחות שלו למסקנה. עד שלב זה הלוגיקה תקפה. אך מהרגע שאנו עומדים מול טיעון תקף– אנו !כבר לא במגרש הלוגי ג.

צעד שני- הביקורת כעת, משאני ניצב מול טיעון תקף– :זהו סדר הביקורת 9.

.בירור היחס שלי להנחות היסוד האם אני מסכים\ לא מסכים לכל אחת מהן. 10 . בדיקה של הגדרות מושגים (דרך ההיקף והתוכן). הגדרות מכוונות: לא נכון או לא מסכימים .(=לא הכרחי). הגדרות מכוננות: לא עקבי או עמום. דוגמאות נגדיות 11 . .בדיקת תקפות ,לבדוק שוב האם המסקנה נובעת בהכרח מן ההנחות. בד"כ שלב זה מיותר .)'שכן כבר בוצע בשלב ההכנה (בדיקת כשלים (קורלציה כסיבתיות וכד 12 . .מציאת טיעונים בנוגע לטענות האם אני יכול לבסס הסכמה\ …'חוסר הסכמה לטענה א '(למשל: האם אני יכול להביא דוגמא נגדית? לא תמיד צריך להביא טיעון נגדי, לפעמים דוג נגדית שלדעתי תהיה מקובלת על הכותב– מספיקה: אם ישתכנע– מה טוב, ואם לא– לפחות .)זה יבסס למה איני מסכים לדבריו :הערה בשיח הפוסט- מודרני רגילים לבקר בכך שמצביעים שיש לטוען הנחות יסוד– ומכאן שמה שאומר אינו מוכח. וזה הבל! שכן, כפי שראינו, כל טיעון מתבסס על הנחות יסוד (וכל ניסיון לבסס טיעון בלי הנחות יסוד, דוגמת הקוגיטו של דקארט והראיה האונטולוגית של אנסלם–

כולם נכשלו). אנו מצביעים על הנחות היסוד– ורק מכאן מתחילה הביקורת: או שזה לא הכרחי או שזה .לא נכון 13 . .היחס למסקנה לכאו' זהו שלב מיותר– שכן אם ההנחות נכונות והטיעון תקף– אזי המסקנה מתחייבת ועליך להרים ידיים. אך זה לא נכון! אם המסקנה הראית על פניה בעייתית– יש

לחזור ולבחון את ההנחות. אזכיר כי כל טיעון תקף מניח את המבוקש– הווי אומר שהמסקנה נמצאת בהנחות– וברור שאינך מסכים למשהו בהנחות. וכאן יש2 אפשרויות: או להרים ידיים ולהסכים עם היריב (וזה טוב– כי למדת משהו חדש), או לחזור ולבדוק את ההנחות ותקפותן – .עד למציאת הנקודה שאינך מסכים לה

17.3 . ביקורת המתחמקת מוויכוח אמיתי יש2 :סוגי ביקורת שצריך להיזהר מהן, שכן הן מתחמקות מוויכוח א.

.פסיכולוגיזם "אתה חושב כך , כי עברת כך וכך– ולכן אתה מוטה". לדוג' הרב שרלו טען נגד נשות "?הכותל שהן סתם עושות פרובוקציה והראיה: "כמה מהן באמת הולכות עם טלית קטן ביום יום – והאמת שזה לא משנה, כי גם אם זו התרסה, הוויכוח הוא האם נשים יכולות להתפלל בכותל עם טלית– זה גוף הדיון. אתה יכול לטעון שהמעשה שלהן לא ראוי–

אבל לא תוכל לדחות את לב הדיון בכך. לדעתי ביקורות פסיכולוגיסטיות הן לא לעניין ומובאות בד"כ כשאין לדובר טיעונים .עניניים ב.

.איפיונים ""אתה רפורמי", "זה מונטיסקייה– זה דומה לפסיכולוגיזם, אלא שזה שימת דברים .בקונטקסט מסויים– אבל מה אכפת לי אם זה "רפורמי\ אפיקורסי\ מונטיסקייה– תתייחס לגוף .הטיעון! הכותרת תחתיה אתה מכניס את טיעון היריב לא משנה דבר בפורום "עצור כאן חושבים" שהוקם על ידי חבורת בני ברקים, בו השתתפתי, היה כלל: לא "מזכירים מקורות! אל תגיד "זה רמבמיסטי", "זה יונג– תגיד לי מה אתה חושב! זה מזכיר קצת "את "חוק גודווין– מי שמזכיר נאצים בדיון– הפסיד בוויכוח. ציטוטים מעין אלו נועדו להראות .שאתה חכם, ולא להתמודד עם עצם העניין. זה לא מורה מה האדם חושב לגופו של עניין

17.4 . תרגול סכמת קריאה ביקורתית מאמר1 . נקרא מאמר של דוד פרנקל " :בשם אהוד ברק מכריז: טרמלוא בייח תכלל" 48. ?הכותב חריף ומפולפל, אבל מה בעצם הטענה שלו אפשרות1 : לרדת על ברק, שכן אין קשר בין מה שברק אומר ומה שהוא עושה– ולכן אין טעם להתייחס .לדבריו, הם חסרי משמעות אפשרות2 : לרדת על עורכי עיתונים– .אין קשר בין מה שנכתב בעיתונים לבין מה שיקרה יש חידה על כך שבכניסה לגן עדן וגיהנום יש ,שני מלאכים מלאך שכל הזמן דובר אמת ואחד שכל הזמן דובר שקר– ואינך יודע איזה מלאך הוא זה ואיזה הוא השני– .ויש לך שאלה אחת לשאול אחד מהם !?מה תשאל49 והנקודה היא שיש ללמוד ממי שדובר אמת כל הזמן, ויש גם הרבה מידע במי שמשקר כל הזמן. אבל לא ניתן ללמוד כלום ממי שדובר אמת ושקר באופן שרירותי. וזה נכון לרוב האמירות .)הפוליטיות (אהוד ברק ועורכי החדשות כאחת מאמר2 . מאמר של פרופ' תמר שגיא ופרופ' עירן הלפרין – "

,השפעת שוברים שתיקה בעולם: לא נזק תועלת" 50. החוקרים טוענים שפעילות שוברים שתיקה מועילה למדינת ישראל, כיוון שכאשר אנשים שומעים ביקורת היוצאת מקבוצה על אותה קבוצה– הם מפתחים יותר אמפטיה כלפי הקבוצה. הם משווים למחקרים ששמעו ביקורת על המשטרה. ופה צריך לעשות תרגיל בהשעיית שיפוט כי אני יכול להיות נגד שוברים שתיקה– אבל לשקול את הטיעון הזה בפני עצמו– וייתכן שאקבל טיעון זה. אנו נוטים מיד לבקר כאשר קוראים משהו על גוף שאנו במחלוקת איתו. הנקודה היא שגם במתנגדינו החריפים ביותר

:קישור למאמרhttps://news.walla.co.il/item/1290491

.]. [יש לקרוא את כל המאמר 49

התשובה היא: "אם אשאל את חברך, מה הדרך לגיהנום– "?מה הוא יגיד לי– ולעשות ההפך מהתשובה. כי ככה מערבים את השקר בכל תוצאה אפשרית– .ויש לעשות ההפך 50

:קישור4743077,00.html – https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L .

יש נקודות ששווה להקשיב ללמוד ואולי להשתכנע בחלק מהדברים. נשהה את השיפוט, נבחן את הדברים לגופו של עניין– .ואח"כ נחליט :שימו לב שגם במישור הרטורי זה נשמע יותר רציני כאשר אתה מתייחס לטענות היריב ואומר .""בנקודות אלו אני מסכים ובנקודות אלו אני חולק

17.5 . המשך תרגול קריאה ביקורתית .מאמר בנושא השתלת איברים המאמר של פר' יעקב לביא– כלפי הרב לאו51. ?מה מטרת הכותב להסיק שמשעה שנקבע מוות מוחי– .יש להתיר קצירת איברים גם על פי ההלכה ?מה ההנחות שדרכן מגיע למסקנה 'הנחה א.: השתלת איברים מצילה חיים 'הנחה ב : יש ערך דתי\ .הלכתי להצלת חיים 'הנחה ג : אין מניעה הלכתית.לתרומת איברים לשם הצלת חיים 'הנחה ד.: תרומת איברים שהנשמה תלויה בהם אפשרית רק מאדם מת הנחה ד' מוסכמת על לביא והרב לאו , הסוגיה באיברים שצריכים להיקצר כאשר הם עדיין פועלים. אז כליה לדוג' רוב הפוסקים מתירים, כי ניתן לחיות גם בלי2 כליות. אך מקרי המחלוקת הם איברים כלב וריאה– שצריכים להיקצר בעודם מתפקדים, וברור שבהיקצרן–

התורם לא יחזור לחיים. ויש פה "ממה נפשך": אם הוא מת– לא יועל לקצור ממנו, ואם הוא חי– הקציר הוא רצח. לכאורה בעיה ללא ,מוצא. אלא שיש טענה שבפרק הזמן בין שלב מוות גזע המוח לשלב המוות הלבבי, האיברים עדיין מתפקדים– .ואולי ניתן לקצור בשלב זה הסוברים שרגע המוות הקובע הוא המוות המוחי– .אכן הקצירה בשלב ביניים זה אינה רצח ומותרת ואילו הסבורים שהמוות הלבבי הוא הקובע– .קצירה כזו תהיה רצח סתמא דגמרא מדברת על נשימה, כל עוד האדם נושם– נחשב חי. ובין המוות המוחי ללבבי– עדיין יש .נשימה מכאן להנחה שבדברי הרב לאו, שרגע המוות הוא רק כאשר הלב, המוח והריאות מתים– זו התפיסה .הכי מחמירה 'הנחה ה.: אדם שאינו יכול לחזור לחיים הוא אדם מת 'הנחה ו.: מיתת המוח היא מצב לא הפיך השעיה שיפוט .בכל הניתוח הזה אני עדיין משהה שיפוט בדיקת תקפות הטיעון – במידה ולא תקף, נצטרך לבצע השלמת אנתיממות52. נתחיל בניתוח: מהנחה א'ב+ ' יוצא שיש ערך דתי לתרומת איברים. הנחה ג הובאה בדברי הרב לאו וזה 'תקין להשתמש בה נגדו. הנחה ד– כל הצדדים מסכימים עליה (המחלוקת היא רק בנושא מהי הגדרת .)המוות

:קישור3036852,00.html – https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L

. [חפשו בגוגל: "מכתב גלוי לרב לאו – YNET .]

הֶׁ חְ בֵּר (בלועזית: אנתיממה; מיווניתenthymeme , νθύμημα ἐ ) הוא המקבילה הרטורית של הסילוגיזם .בלוגיקה. ההחבר הוא היסק חסר, כלומר היסק שאחת מהנחותיו הושמטה, והוא בנוי על הנחה אחת ומסקנה הסיבה שבעטיה מושמטת אחת ההנחות של הטיעון, היא שאותה הנחה ידועה כבר לקהל היעד, או מוסכמת ומובנת מאליה. על-פי הפילוסוף היווני אריסט .ו, ההחבר הוא אמצעי השכנוע החזק ביותר

.כעת נבדוק אם המסקנה נובעת בהכרח מההנחות: מיתת המוח היא דבר לא הפיך, וזו עובדה רפואית אדם שאינו יכול לחזור לחיים– הוא אדם מת. אדם שמוחו מת–

:'הוא אדם מת. וכעת ע"פ הנחה ד ניתן לתרום איברים מאדם מת, ולכן ניתן לתרום איברים מאדם שעבר מוות מוחי, ואין לכך מניעה .הלכתית. מכאן שיש להורות היתר הלכתי לתרום איברים מחולה שמת מוות מוחי מיקוד נקודת המחלוקת : לכאורה השאלה שלהם היא על "מהו רגע המוות?" אבל ניתן לומר שהוויכוח הוא על מה זה מוות בכלל. ונשאל: האם ההגדרה שמחפשים למוות היא מכוננת או מכוונת? אם מדובר במכוננת– אין טעם להתווכח, שכן כל ההקשר של הדיון הוא שאסור לקחת איברים שהנשמה תלויה בהם מאדם חי– שכן זה רצח. הדיון אם אדם חי או מת לא יכולה להיות סמנטית גרידא– שכן היא קובעת ערך! וערך נמדד במונחי אמת ושקר– האם אני מחוייב לזה או לא. ולכן ברור שזו הגדרה מכוונת – .זהו וויכוח מוסרי שאינו תלוי בהגדרת המושג אך מה מנסים ללכוד בהגדרה מכוונת זו? לא ברור, ניתן ללכת דרך ההיקף במקום דרך התוכן. ראינו את פרדוקס הערימה. וגם כאן יש משהו דומה: לכולי עלמא אחרי מוות לבבי– האדם מוגדר כמת. אך מבריאות מוחלטת ועד למוות לבבי– יש שלבי הידרדרות של מצבים המתקרבים למוות המחולט. והנה לפנינו מושג יום- !יומי מוחלט (מוות), שבעצם מוצב על הרצף נמצא שהוויכוח בין הרב לאו לפר' לביא אינו על מהו מוות– אלא "כמה מת אתה צריך להיות על מנת .שנתיר להרוג אותך ולקחת ממך איברים חיוניים ופה לא יכולה להיות תשובה פשוטה, שכן לא ברור איפה נמצא הקו. זה דומה לשאלה "מהי מהירות מסוכנת בכביש חיפה- .תל אביב?" יש תחושה על איזור מסויים, אך קשה לשים את האצבע במדוייק ו: הוא טוען שמיתת מח+פר' לביא ניסה להעביר את הקו אחרי המוות המוחי, בכך שצירף את טענות ה היא מצב לא הפיך– אף אדם שעבר מוות מוחי לא חזר לחיים, ועל כן מסיק שערכית ניתן להתיר לקצור .ממנו איברים, שכן את חייו כבר לא נציל ביקורת טיעונו של פר' לביא : הטענה שאדם שלא יכול לחזור לחיים– ,מוגדר מת, מניחה את המבוקש ולא עומדת בשום מבחן של דוגמאות נגדיות. לדוגמא: מחלה סופנית שאף אדם לא החלים ממנה, ונותרו לחולה עוד5 שנים לחיות– האם לביא יגיד שניתן לקצור ממנו איברים? לא. אבל הגדרה ה' לא מוציאה מקרה כזה מגדר האפשרות. יתירה מכך: לידה היא מחלה חשוכת מרפא: אני לא מכיר אדם שנולד ולא מת בסוף– נמצא שלפי הגדרת פר' לביא– .ניתן לקצור לב וריאות מכל אחד עקרון חסד : ברור שפר' לביא לא התכוון לכך, כוונתו לומר לרב לאוL

גם אתה מסכים שמוות מוחי הוא על ציר המוות, והשאלה שלנו היא היכן להעביר את הקו– .אני מציע להעבירו היכן שזה בלתי הפיך ביקורת לאחר עקרון החסד : עדיין יש פה הנחת המבוקש. אם הוא מניח שמוות מוחי הוא מוות– למה הוא מוסיף את העניין ש"אף אחד לא חזר ממצב כזה לחיים?" כי הוא מבין שזה לא לגמרי מוות– ואם )ככה, למה ההגדרה ש"אף אחד לא חזר מזה" מוסיפה משהו (גם מלידה אפחד לא חזר כנ"ל ?! אלא שזה עניין של אינטואיציה – שזהו שלב מתקדם של מוות, ויש סיכוי לתת חיים לאדם שיש לו סיכוי .לחיות .לסיכום: המאמר נופל בכל טעות אפשרית, אך בעקרון החסד הצלחנו קצת להעמיד את טענותיו ביקורת על עוד כמה נקודות במאמר:

.כשל נטורליסטי מניח שהקביעה של "מהו מוות" ידועה לכל רופא–

וזו שטות, זו קביעה ערכית ולרופא אין כלים למדוד מוות בסקאלה הנורמטיבית- .ערכית. זו לא קביעה רפואית ב.

.הנחה ד איני מסכים להנחה ד', אני טוען שניתן לקחת איברים גם מאדם חי, אם הוא מוגדר כחי ברמה נמוכה מאוד– על מנת להציל מישהו שרמת החיים שלו גבוהה. ולכן במקום לדון איפה עובר הקו בין מוות לחיים, בואו נדון אם מותר לקחת איברים מאדם חי20%

כדי להציל אדם שיש לו50% חיים. למה צריך בכלל לעבור דרך הגדרות חי\ .מת ג.

.דמגוגיה המאמר מבקר את הרב לאו על חוסר עקביות שלגבי קרובתו הילל תרומת איברים ובהלכה טוען אחרת– .וזה לא משנה! הוא צריך להתמודד מול הטיעון נגד קצירת איברים

דמגוגיה2. המאמר משתמש במקורות כנגד הרב לאו, וברור שהכותב עם הארץ גמור ("עשה לך רב– "שיש בליבו חמלה– זו דמגוגיה במקום טיעון. לא צריך להזכיר לרב לאו ש"המציל "…נפש אחת ה .

דמגוגיה3. המאמר מנסה להציג את הרב לאו כמי שלא אכפת לו מחיי אדם. וזה מזכיר את :הסיפור על רב שהתיר לאשה לחלל שבת כדי להציל את בנה מהגיוס לצבא הרוסי. ואמרו לו אתה כל כך מקל בהלכות שבת?! וענה: לא, אני מחמיר בהלכות פיקוח נפש. גם כאן ניתן להציג את הרב לאו כמי שחשובים לו.חייו של האדם שלוקחים ממנו את האיברים ו .

.כשל פרגמטיסטי המאמר טען שחייבים להגדיר כך את רגע המוות– .שכן זה יציל הרבה חיים וזה כשל, כי השאלה היא מהו רגע המוות– .ולא מה ההשלכות של הגדרה זו

17.6 . המשך תרגול קריאה ביקורתית מאמר יהדות של בול עץ– אסף ענברי [לקריאה– חפשו שם המאמר בגוגל, מוצג כמסמךPDF .]

.ליבת הטיעון הטיעון היחיד של ענברי נגד אריאלי היא שלל הדוגמאות שמביא להראות שאין יהדות .)אחת (מרכז הרב, נטורי קרתא, חרדים ועוד .וכיצד זה טען אריאלי שעלמא אינה יהדות :נבנה את טיעונו של ענברי א. היסטרית יש הרבה יהדויות ב. לכן אי אפשר להגדיר יהדות אחת ג. לכן אי אפשר לפסול את עלמא .ביקורת הטיעון א.

.חוסר יושר בהתיחסות לטיעון אריאלי בעצמו הביא כמה זרמים–

ומניח שיש כמה "קריטריונים המשותפים לכל אלו. ההיטפלות לביטוי "יש רק יהדות אחד– היא דמגוגיה ומנח של פאסיב-אגרסיב. ב. הטיעון לא תקף. זה שיש הרבה יהדויות, לא אומר בהכרח שעלמא היא אחת מהן. בנוסף, הוא מביא כל מיני דמויות שמגדיר אותן כיהודיות– .אך ייתכן שאריאלי לא יגדיר אותן כיהדות ג. שימוש בסמכות. ?הדוגמא של מנדלסון. אז מה? מה הוכחת כאן ד.

.חוסר טיעון האמת היא שקובי אריאלי לא הציג טיעון ולכן גם ענברי בתגובתו לא מובן. כשן יש פה מושג אמורפי– .)ולא ברור מהיכן להגדירו (מההיקף או מהתוכן .הניתוח שעשינו למאמר זה היה לא על פי האלגוריתם שלמדנו, יותר אסוציאטיבי

דף מטלה10 – קריאה ביקורתית בעקבות מה שדובר:בשני השיעורים האחרונים, אני מצרף כעת מאמר לניתוח מסכם https://www.makorrishon.co.il/opinion/206803 / :[חפשו בגוגל מה בין שמרנות לליברליזם קורנה מקור ראשון .]

תוכלו להיעזר באלגוריתם שמתואר בדף מטלה9 . אני מציע לשים לב לקונטקסט הכללי של הדברים )(לא רק לתוכן הישיר. לאן היא חותרת במגמתה הכללית. המאמר של רחלי מלק-בודה: "מה בין שמרנות לליברליזם? קורונה" (חשוב לדעת שכותרות מאמרים והתמציות בתת- הכותרת בעיתון ניתנות בדרך כלל על ידי המערכת ולא על ידי הכותב. לכן לא כדאי .)להסתמך עליהן בניתוח שלכם

נבצע ניתוח על פי האלגוריתם שבדף מטלה9. א. איתור מסקנת המאמר (לא אתיימר לעסוק בשאלה האם) ,הפחד מהאחר, שמתגלה בשיא תפארתו עם פריצת הקורונה לחיינו הוא( רציונלי או רגשי, מבוסס על סטטיסטיקות או סתם סטריאוטיפי. אבל כן אפשר להיות ערים לכך שמדובר ב) .עוד סיפור שמנכיח את הפער המהותי בין שמרנות לליברליזם :השמיטו את מה ששמתי בסוגריים (זה יידון בהמשך), נראה שמה שנותר הוא המסקנה .סיפורי הקורונה (=ההסתייגות מזרים) מנכיחים (=מדגימים) את אי תקפותו של הליברליזם הערה: היא כותבת שזה מנכיח את הפער. זה כנראה אי דיוק בניסוח (כוונתו לפרוך את הליברליזם ולא להדגים את הפער בין שתי העמדות, שהוא לכאורה ברור). אולי כוונתה לפער בין הזהות שמנסים להבנות בנו (הליברליזם) לבין מה שנותר קיים בפועל (הזהות הלאומית הטבעית. אבל לא לבין ערך השמרנות). שימו לב שהיא גם זהירה בלשונה וכותבת שזה מנכיח ולא מוכיח (כלומר זו הדגמה, ולאו .דווקא הוכחה). עוד יש לשים לב שבתת הכותרת מופיע המונח "מוכיח" ולא "מנכיח", וזה לא מדויק :ניסוח אפשרי אחר למסקנה הוא המשפט של גדי טאוב "אנשים באמת חושבים שהם חיים ברפובליקת סיינפלד או משהו", אמר לי פעם גדי טאוב . "מה נראה ?להם, שאם תהיה פה רעידת אדמה אז מעריצי ליידי גאגא ירוצו לעזור זה לזה כי זאת הזהות שלהם גם בלי שנדע להסביר למה, הלאומיות היא הקישור הרגשי החזק ביותר שיש בין אנשים בקבוצות ."גדולות :וכעת נטו אם תהיה פה רעידת אדמה אז מעריצי ליידי גאגא לא ירוצו לעזור זה לזה כי זאת הזהות שלהם. גם בלי .שנדע להסביר למה, הלאומיות היא הקישור הרגשי החזק ביותר שיש בין אנשים בקבוצות גדולות ב. הגדרת מושגים שמרנות – .)היא (בין היתר) היצמדות לזהות הלאומית (שהיא טבעית ליברליזם – הוא (בין היתר) המחשבה שניתן ליצור זהויות אחרות (שהן מלאכותיות) על ידי הבניות .חברתיות ותרבותיות ג. סידור ההנחות הנחות שפזורות לאורך המאמר (כולל השלמת אנתיממות– :)הנחות מובלעות )הנחה א (עובדה.): ישנן תופעות של הסתייגות מזרים בתקופת הקורונה (הובאו כמה דוגמאות )הנחה ב (עובדה : זה קורה גם כשאין לזה בסיס עובדתי (כמו מקרה הפרופסור האמריקאי ממוצא סיני .)שוודאי לא נדבק בסין )מסקנת ביניים (מובלעת : ההסתייגויות נובעות גם מעצם היותם זרים (ולא רק על בסיס העובדות .)והסטטיסטיקות הנחה ג : הסתייגות מאדם על בסיס שיוך מבטאת העדפת זהות לאומית על פני זהות מובנית .(אוניברסלית), כלומר שמרנות )הנחה ד (אינדוקציה.): התופעות הללו משקפות גישה כללית (לא מיוחדות רק לקורונה )מסקנת ביניים (עובדתית : אנשים לא מצליחים להימלט מהזהויות הטבועות בהם (הקשר העמוק .)למוכר ולקרוב הטבעי מכאן עולה המסקנה )שמופיעה למעלה: סיפורי הקורונה (=ההסתייגות מזרים) מנכיחים (=מדגימים .את אי תקפותו של הליברליזם .הטיעון כפי שהוא מוצג כאן תקף, ונראה שזהו השחזור הלוגי של מה שהיא טוענת

ד. ביקורת לא אכנס לביקורת על ההגדרות של שמרנות לעומת ליברליזם. המושגים הללו כמובן רחבים הרבה יותר, אבל זכותה להתמקד באספקט הזה של המחלוקת (=היכולת להבנות זהות 'סיינפלדית') ולהגדיר לצורך הדיון כאן את המושגים באופן הזה. אבל בכל זאת יש כאן מקום לביקורת על הגדרות בינאריות מדיי (שחור לבן). כולם מסכימים שקשה להיפטר מזהויות טבעיות ועתיקות, והש אלות שבוויכוח הן .האם זה אפשרי (ומה רמת הקושי לעשות זאת. פרדוקס הערימה) והאם זה ראוי: עובדות וערכים הבעיה הכי יסודית במאמר היא שיש בו עמימות לגבי היחס בין הנורמות- ( ערכים לבין העובדות כשל נטורליסטי.). לא ברור מה בדיוק טענתה, וממילא גם כיצד היא מוכיחה זאת הוויכוח בין ליברליזם לבין שמרנות מוצג כאן על הבסיס העובדתי בלבד: השאלה האם ניתן להבנות זהות אחרת מזו הטבעית (הלאומית, או המשפחתית). אבל יש ביניהם ויכוח לא פחות חשוב במישור :הערכי האם ראוי .)להבנות זהות כזאת (האם הזהות הלאומית היא ראויה, או שעדיף האוניברסליזם הכשל הנטורליסטי אומר שאין אפשרות לגזור נורמות מעובדות. כעת עלינו להחליט האם היא רצתה להתמקד רק במחלוקת העובדתית (שרק אליה היא מתייחסת) או שהיא בעצם מכוונת לרמוז גם .למחלוקת הנורמטיבית :אם כוונתה להצביע על העובדות בלבד, אזי הטענה שלה היא חלשה מאד. הבעיות מחולקות לשני סוגים המסקנה לגבי הדוגמאות שהיא הביאה (א- ג). ההכללה לגבי כלל האנושות (ו), ויש שפונות כלפי שני המישורים (ד- :)ה א.

?העובדה שבעת משבר אנשים נוטים להיצמד למוכר זה נכון, אבל האם זה מעיד ששינוי אינו אפשרי לכל הדעות, עתות משבר מציבות אתגר מיוחד. היא:עצמה עומדת על כך אנשים רוצים להאמין שהם יצורים גלובליים, מפותחים ונטולי פניות, שאינם מבחינים בין כהה לבהיר, בין גבר לאישה, בין סיני לאירופאי ובין עשיר לעני, אבל ברגעי קצה מתגלה אופייה הפראי של האנושות. פתאום, ביממה אחת, אוכלוסיות שלמות הופכות למוחרמות, כל תייר שעבר באיטליה מוכרז בגדר חשוד, כל מלוכסן עיניים מידבק וכל מי שמשתעל הוא מצורע. שימו אנשים מול הקיר, תנו להם להרגיש שהקיום שלהם בסכנה, ותראו איך הם מפסיקים להיות מכילים ואוניברסליים, והופכים להיות יצורים קטנים ועלובים שמקטינים ראש וסומכים רק על מי שנראה כמוהם. רק על המד.ינה שלהם ורק על הלאום שלהם ב.

אפילו לגבי המקרים שמובאים בדוגמאות הללו עצמן, אין בדבריה מאומה שמוכיח לגבי התייחסות לפי זהות לאומית (כשלי קורלציה). הרי בקורונה באמת הסינים והאיטלקים היו חשודים ?(סטטיסטית). אז מדוע שאדם מהשורה לא יתחשב בזה בעת שהוא מחליט האם להתקרב או לא אלו הנתונים שיש ל ו (אדם שנראה כמו סיני הוא בד"כ סיני). וכי היא ממליצה לליברלים להתעלם מסטטיסטיקה? היא עצמה כותבת במשפט המסכם שאין ברצונה להתייחס לבסיס הסטטיסטי של ההתייחסויות הללו (סטטיסטיקה או סטראוטיפ). אבל זו כל הטענה שלה. אז איך אפשר להתעלם !?מזה יתר על כן, כאן הכשל חמור יותר. בד"כ הכשל נובע מזה שיש שני הסברים אפשריים לקורלציה (הסבר סיבתי או אחר). אבל כאן סביר יותר שהיחס לסיני ולאיטלקי דווקא לא נבע מזרותם (כלומר ההסבר הסיבתי נחות. אז למה לבחור דווקא בו?!) טלו אוכלוסיות זרות אחרות. האם הן קיבלו ,אותו יחס של פחד מאוכלוסיית הרוב? האם זה מקרה שהדוגמאות היו של איטלקים וסינים דווקא ?ולא מתושבי זימבבווה או סרביה ג. יש כאן תפיסה של שחור- ( לבן פרדוקס הערימה ,). אולי העולם מתקדם לקראת ליברליזם והדוגמאות הללו הן מצבים שעדיין לא טופלו (ישתפר בעתיד)? נכון שהמונח "מנכיח" מנסה לדלג על זה. זו הדגמה ולא הוכחה. אבל להביא כמה דוגמאות נגדית לגבי טענה כלל עולמית זה חלש .מאד אפילו כדי להנכיח :נראה שהיא עצמה חשה בכך במשפטי הסיום שלה

בעוד הליברלים מאמינים שאפשר באמצעים חינוכיים לחלץ את האדם מהקשרו הטבעי, ממוצאו ומשורשיו, וללמד אותו להיות כלל־עולמי, באים השמרנים ומזכירים שזה לא כל כך פשוט. אי אפשר להחליף ילדות. אין דרך לנטרל השתייכות. עם היגיון או בלי, בסוף, כשמדווחים על ספינת תענוגות ע ם חולי קורונה שנצורה מול חופי יפן, אנחנו קודם כול רוצים לדעת כמה ישראלים יש .שם .האם התהליך הסתיים? הליברליזם הוא פרוייקט שאולי יצליח יותר בעוד זמן ד.

.האם הליברלים באמת טוענים שהזהות היא אלסטית לגמרי? לא סביר שהם מתכחשים לעובדות לכל היותר זו שאלה של מינון, ולכן הדוגמאות כאן מאבדות כמעט משמעות (היכן עובר קו המחלוקת? האם)?הליברלים חושבים שבאופן טבעי נפנה לאוהבי סיינפלד ולא לבני עמנו ה.

האם מקרים מסוימים מעידים על הכלל? האם נעשה מחקר על יחסם של ליברלים למיעוטים ?אתניים? אולי המקרים שהיא הביאה היו רק של שמרנים אם ניטול כדוגמה קבוצות שנפגשות בדרך קבע עם אנשים שונים מהן (כמו אמנים, אנשי אקדמיה ושאר ליברלים), להתרשמותי הליברליזם שם יהיה חזק הרבה יותר. זה רק אומר שהליברליזם עוד .לא חדר לכל השכבות אבל הפרויקט בהחלט אפשרי ו.

ניתן היה לבקר את דוגמת החתול (אגב, זה מסופר על הרמב"ם), אבל זו רק דוגמה ולא טענה. היא מניחה בסאב טקסט שאדם הוא כמו חתול, לא יכול להתגבר על טבעו. זו הנחה לא נכונה, אבל אני לא חושב שהיא מניחה אותה. היא מדגימה אותה דרך החתול, אבל ההוכחה היא מהמקרים שהאנושיים שהיא הביאה. לכן הדוגמה היא בסדר גמור. אמנם יש להעיר שיוצא מכאן שהשמרנות רואה אדם כחתול, חסר בחירה. ודווקא הליברליזם רואה אותו כיצור בעל בחירה, עליון על בעלי .החיים. זה גוון מסוים מאד של הליברליזם אולי ההתעלמות מהבסיס הסטטיסטי מכוונת לומר שבכוונתה לדבר על המחלוקת הערכית דרך הנתונים העובדתיים. כלומר שלמרות שיש בסיס סטטיסטי להתייחסויות הללו (כלומר הסינים .והאיטלקים באמת חולים יותר), היה עלינו כליברלים להתעלם מהשיוך הלאומי בשם ערכי הליברליזם אבל זו כבר :טענה בעייתית מאד 1.

האם ליברליזם צריך להיות עיוור לעובדות? לפעמים הוא מתנהג כך, אבל לא סביר לדרוש ממנו .את זה 2.

הנימוקים שלה היו רק עובדתיים (וגם זה מפוקפק, וכנ"ל). לכל היותר היא הוכיחה שאנשים ?אינם ליברליים (וגם זה לא הוכח, וכנ"ל). האם זה אומר שלא ראוי להיות כאלה 3.

אפשר להוסיף הנחה נוספת (אנתיממה) שמטרות שקשות להשגה לא ראויות להיות ערכי מטרה .שלנו. אבל זה לא סביר. דוגמאות נגדיות: לגמור את הש"ס, לא לדבר לשון הרע וכדומה 4.

אפילו לגבי מטרות בלתי אפשריות לא הכרחי לטעון שהן לא יכולות להוות מטרות ערכיות שלנו. אפשר להתקדם אליהן גם אם לא ממש להגיע. לשפר את מידת הליברליות שלנו (פרדוקס .)הערימה לסיכום הדוגמאות הללו יש בהן כוח שכנועי מסוים להראות שהזהות שלנו אינה אלסטית לגמרי ולא קל לשנותה. האם זה אומר שבלתי אפשרי או שלא ראוי לשנות אותה? ממש לא. הדגמה מצאנו כאן, טיעון משכנע– .לא ממש :מבחינת כשלים, יש כאן 1.

.)כשל נטורליסטי (אולי. לפחות אם בכוונתה לטעון לטובת הערך השמרני 2. פרדוקס הערימה (התייחסות שחור- .)לבן למושגי יומיום 3.

כשלי קורלציה (הסקת מסקנות סיבתיות מקורלציה). כאן זה חמור יותר, כי כפי שראינו בדוגמאות הללו ההסבר הסביר יותר הוא.דווקא זה שאינו סיבתי

מקור: https://drive.google.com/file/d/12tJS9FK-eK5s8SL2uZwiqrEyJaIl0lGF/view?usp=sharing