משמעותה של ציונות דתית בימינו

תוכן המאמר

כבר התרגלנו לחלוקה הדיכוטומית בין דתיים. לכולנו ברור -חרדים לבין ציונים שהיחס לציונות מאפיל על פרמטרים חשובים אחרים, שלגביהם אין הסכמה בתוך דתית. מאז ומעולם היו -הקבוצה הציונית בה גוונים ליברליים יותר ופחות, שמרנים יותר ופחות, ימניים יותר או פחות (אם כי החלוקות הפנימיות משתנות עם הזמן) הדתית היא -ועוד. התחושה שהציונות מחנה קטן שנמצא במתקפה דו ראשית, מהחילוניות מחד ומהחרדיות מאידך, גרמה -לביצור המחנה תחת הכותרת של ציונות דתית. בדור האחרון מתחילה לבצבץ חלוקה אחרת של השיח הציבורי: חרד"לים ושאינם כאלו. ברור שגם החלוקה הזאת היא גסה, וניתן היה לפצל כל אחת משתי הקבוצות לכמה גוונים, ועדיין תחושתי היא שהחלוקה הזאת יכולה וצריכה להחליף את הדיכוטומיה הנוכחית. החרד"ליות הולכת ונעשית חלק בלתי נפרד מהתפיסה החרדית, ובכך משורטטים קווי תיחום אידיאולוגיים חדשים. על אף זאת השיח שלנו נוטה להיצמד לחלוקה הישנה (ע"ע "בחירת רב ראשי ציוני", ובמאמרי במוסף שנה 7.3 "שבת" של מקור ראשון, מתאריך זו). קדושתה של אחדות המחנה מחפה על כל המחלוקות, כפי שאמר פעם הרב נריה constructive( ""יבורך הטשטוש המאחד ).ambiguity סביב הפולמוס האחרון על גיוס בני ישיבות והפגנת החרדים ניתן היה לראות לא מעט מרבני האגף החרד"לי מצטרפים למסע שקשה לי למצוא לו הצדקה מוסרית כלשהי, פרט למגננה נואשת (ולא הגונה) שמטרתה לשמר את דמותה של החברה החרדית ולגונן עליה מפני אלו שמוצגים (בשקר) כקמים עליה לכלותה. כל ערכי הדתית התנדפו בעשן. אבל זה רק -הציונות קצה הקרחון. לא אחזור שוב לפולמוסים על לימוד תנ"ך, מכוני הוראה, היחס אקדמיה בכלל, הופעת נשים בכנסים, לימוד תורה ופרסום מאמרים תורניים שלהן, מסעות הטפה נגד מערכת המשפט ומשרד החינוך, ועוד. המחנה הליברלי (אין לי שם טוב יותר עבורו. מחכה לקופירייטר), מכונה על -ידי השמרנים בשמות כמו לייט, ניאו רפורמים, רעבלאך וכדומה, כל זאת כחלק לגיטימציה שהם מנסים לעשות -מהדה לו. השמרנים מנסים בכל כוחם למנוע את הלגיטימציה לתפיסה הזאת בשדה הדיון הדתי והרוחני, ולמען האמת הם די מצליחים בכך. אחד הביטויים המובהקים לתופעת ההשתלטות על השיח, היא אותה קבוצת רבנים בהרכבים וגוונים דומים למדיי, הדתית". -שמכונה מדי פעם "רבני הציונות קבוצה זו מכריזה בראש חוצות מהי עמדת הדתית בכל מיני נושאים שעל -הציונות הפרק. זה יכול להיות סביב בחירת רב ראשי לישראל או לירושלים, או סביב שאלות החקיקה, הקרן לידידות וקייטנותיה, הגיור, הגיוס וכדומה. הציבור הרחב עומד בפני תמונה שכופה עליו לזהות את עצמו עם הדתית" או להיפלט החוצה. -"ערכי הציונות גם אלו שמתנגדים לעמדות הללו עושים זאת בשפה רפה, כי מי יכול לצאת נגד דעת דתי?-דתית? וכי איננו ציוני-תורה הציונית הגיע הזמן לומר בקול ברור וצלול: אוסף הרבנים הזה, שחלקם בהחלט תלמידי הדתית" -חכמים חשובים, הם "רבני הציונות מטעם עצמם וקומץ חסידיהם בלבד. אכן דתית. אבל -כולם שייכים לתפיסה הציונית כאמור השאלות החשובות שעל הפרק אינן דתית. זהו קו אנכרוניסטי -קשורות לציונות שהגיעה העת להיפטר ממנו. בשאלות החשובות באמת, במלוא הכבוד, איני רואה אף אחד מהם כרבי. אני חולק עליהם (או על חלקם. גם הם לא עשויים מקשה אחת) כמעט בכל שאלה שעל הפרק. יחסם לנשים, לחכמות חיצוניות, לנכרים, לשינויים לגיטימיים בהלכה, לדרך החינוך (הפרדה, לימוד תורה לנשים) והתנהלות החברה (מעורב או נפרד), לזכויות אדם, לתפיסת היהדות וההלכה במדינה, אופן פסיקת ההלכה ועוד. בגלל הטשטוש ה"מבורך" הזה אני מוצא עצמי מואשם בכך ש"רבני הדתית" (או חלקם) מתנגדים -הציונות לרב סתיו ולדרכו ומביאים לבחירת רב ראשי שמרני, מתנגדים להשכרת דירות ללהטב"ים, אומרים שכבודה בת מלך פנימה ואסור לאישה מישראל להחזיק במשרות ציבוריות או ללכת לשירות לאומי, אוסרים השכרת דירות לגויים, מוחים על "החקיקה האנטי דתית", ושאר אמירות שלא מייצגות את השקפותיי. מה גורם לדומיננטיות וההגמוניה של החרד"לים ולהשפעה הלא פרופורציונית דתי -שלהם על דרכו של הציבור הציוני ועל תפיסותיו? לדעתי יש לכך ארבע סיבות עיקריות: ראשית, הנימוס והצניעות (המופרזים לדעתי) של הרבנים שלא שייכים למחנה הזה, שנוטים להתבטל בפני עמיתיהם השמרנים ולא לענות להם כאיוולתם. שנית, היותם של אנשים (ובהם רבים מנציגי הציבור שלנו) חסרי כלים תורניים לשפוט גדלות בתורה, ולכן הם מתרשמים מאורך הגלימה והזקן, או מהגיל, ואולי גם מהסיפורים (הנכונים לפעמים) על הידע התורני המופלג. זאת על חשבון מקוריותו, שכלו הישר, מעורבותו בנעשה בעולם, השכלתו הכללית, ושאר פרמטרים לא פחות חשובים לגדלות בתורה בימינו. משמעותה של דתית בימינו-ציונות מיכאל אברהם ד"ר לפיסיקה, עוסק בפילוסופיה כללית, פילוסופיה יהודית ולוגיקה שלישית, אחוז המחנכים ששייכים לזרם החרד"לי גבוה בהרבה מאחוזם באוכלוסיה הכללית, ודבקותם בדרכם גבוהה. הסיבה הרביעית היא האנכרוניזם שרואה את קו דתי -החזית הרלוונטי היום על הציר הציוני חרדי. אם אני ציוני ואני גם דתי אני כמובן – .משתייך למחנה שמונהג על ידי רבנים אלו אכן יש הרבה משותף בינינו. כולנו מחוייבים לתורה ולהלכה, וכמובן להרבות כבוד שמים ויהדות. זה נכון גם ביחס לחרדים. ביחס לחרד"לים יש עוד נקודות דמיון, אנחנו אומרים הלל ביום העצמאות, ואולי גם תומכים בהיתר המכירה (יש גם חרדים שתומכים בו). אבל במישור המעשי מה שיותר חשוב הוא מה אומרים הערכים הללו בפועל. כאן איני רואה כמעט שום דבר משותף בין המחנות. הטשטוש הזה גורם לעיוותים בעיצוב דעת הקהל, כפי שאנסה להראות כעת. נתבונן על המסע הסוער שמתנהל בחודשים האחרונים נגד גל החקיקה ה"אנטי דתית". רבנים ואישי ציבור חרדים וחרד"לים חוזרים ומצביעים על התנהלות אנטי יהודית ואנטי דתית של הממשלה. כמובן גם המשת"פים אנשי הבית היהודי ששותפים ל"ממשלת הזדון" ולהחלטותיה מואשמים בחלק מהאחריות. שלא לדבר על ח"כים ושרים ממפלגות "חילוניות" ר"ל. יש על כך -קונצנזוס בין האגף החרד"לי של הציונות הדתית לבין החרדים. מדווח לנו: "שר השיכון נפגש 7 ערוץ עם הרב הראשי הספרדי ודן עמו בגל החקיקה בנושאי דת ומדינה. הרב יוסף הביע את דאגתו והשר אריאל הצטרף לחששות". הלינק בכתבה מעביר אותנו ישירות לחוק של רב ראשי אחד. רבני הר המור והמקורבים להם (מה שקרוי רבני "הקו") מצטרפים למחול השדים ביתר שאת ויתר עוז, בעקבות הנחיות של רבם (הרב טאו). ארגון ליב"ה שפועל מטעמם ומפעיל אותם יוצא למסע "הסברה" ברחבי הארץ, ובמסגרתו ניתנים "שיעורים" אודות "החקיקה האנטי דתית" ומשמעויותיה. בין היתר הגיע ללוד הרב מיכה הלוי, רבה הראשי של פ"ת, לתת "שיעור" על נושא החקיקה הדתית (לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה, לאור כללי התקשיר שחלים על עובדי השירות הציבורי, הכולל ברשימתו בפירוש גם רבני ערים, שאוסר ביקורת שלהם על פעולות חקיקה של הכנסת). הגדיל לעשות הרב ליאור, שבמכתב שפורסם באתר הפייסבוק שלו בעקבות חטיפת הנערים כותב את הדברים הבאים: "אם נחשוב שהצרות באות במקרה וממנהג העולם ולא בגלל מעשינו, הקב"ה יעניש אותנו על עצם מחשבה זו, מפני שהפשפוש במעשים הוא מצווה מן התורה… אך יתרה מזאת, הנהגת עם ישראל צריכה לבחון את פעולותיה, במיוחד בתקופה האחרונה. לצערנו עדים אנו להידרדרות קשה בגישתה של הממשלה ביחד לדמותה היהודית של המדינה. ישנה מתקפת חוקים שהמכנה המשותף שלהם הוא פגיעה וכרסום בצביון היהודי של חיינו הציבוריים, כמו פגיעה במבנה התא המשפחתי, פגיעה בהליכי הגיור על פי התורה, וניסיון לפגוע בדרישה שהמתגייר יקיים תורה ומצוות ועוד חוקים אחרים כיו"ב. מטרת מתקפת חוקים זו היא לטשטש את ייחודו של עם ישראל ולעשותו ככל הגויים ח"ו". יובל דיסקין כבר העיר על כך שמוזר שהקב"ה בחר להעניש דווקא שלושה נערים דתיים, בחורי ישיבה. טוב, הוא כנראה לא שמע על "בקרוביי אקדש". ועתה למשת"פים. באתר כיפה מופיע הדיווח הבא: "הרב צבי טאו, נשיא ישיבות הר המור, החליט להתנתק מישיבת 'שבי חברון' השייכת לזרם ישיבות הר המור, זאת בעקבות תמיכת הרב חננאל אתרוג, ראש הישיבה, במפלגת הבית היהודי. לאחר מגעים בין הגיע הזמן לומר בקול ברור וצלול: אוסף הרבנים הזה, שחלקם בהחלט תלמידי חכמים חשובים, הם "רבני הדתית" -הציונות מטעם עצמם וקומץ חסידיהם בלבד 2014 פסיפס אלול תשע"ד, אוגוסט2014 פסיפס אלול תשע"ד, אוגוסט16

,הרבנים עצמם ובין קרוביהם כינס הרב אתרוג את תלמידי הישיבה והודיע: הרב טאו ימשיך את הקשר עם הישיבה, והישיבה תתנתק מהבית היהודי". וואו, ניצלנו ב"ה. לפני מספר ימים הגיע לקבוצת גוגל של הגרעין התורני בלוד המייל הבא: "מצורף ניתוח עומק של התהליכים בציבוריות הישראלית, בדגש על המיקום של הציונות הדתית. הניתוח נכתב על ידי הרב יוסף קלנר מירושלים, מהמעמיקים שבתלמידי הרב צבי יהודה קוק". אצתי רצתי לקרוא את הניתוח המעמיק, אולי אזכה סוף סוף לרדת לעמקי סודותיה של אמונת עיתנו. קראתי ומצאתי מלל שטוח, דוגמטי ולא מנומק, רווי בהשמצות מכוערות כלפי הרב סתיו, נפתלי בנט והרב אלי בן דהן. הוא נכשל כל פעם מחדש באד הומינם (התייחסות לאומר ולא לנאמר) ובאיסורי לשון הרע למהדרין. במלחמה נגד ממשלת הזדון הכל הולך. אם זה מה שנקרא "ניתוח מעמיק", האמינו לי, לא הייתם רוצים לפגוש בסמטה חשוכה ניתוח לא מעמיק. הדתית -רבים מהבולטים שברבני הציונות מצטרפים לחרדים, ורואים בחלק משלוחי הציבור שלהם משת"פים עם "ממשלת הזדון האנטי דתית". וכי יכול יהודי ירא שמים לעמוד מנגד? אין פלא שגם מי שמעיז בסתר ליבו לתמוך בחלק מהחוקים הללו עושה זאת בשפה רפה ומתוך התנצלות של "אין ברירה", "צריך להתפשר" וכו'. אנשים שאין להם כלים הלכתיים ותורניים לבקר את ההתבטאויות חסרות השחר הללו, עומדים מולן חצויים: מחד, הוא חש שאין חלקו עימהם. מאידך, הרי זו דעת תורה ויש לכפוף עצמו אליה. אבל האם באמת מדובר בחוקים אנטי דתיים? הרב קלנר מביא שלוש דוגמאות. הראשונה היא החוק של רב ראשי אחד. זהו אחד החוקים הכי הגיוניים וסבירים שאני מצליח לחשוב עליו, ולהערכתי לא אמור להיפגע כאן שום ערך דתי. חלק ניכר מיוזמיו הם דתיים, שעושים זאת מתפיסתם (הנכונה) את המועיל והראוי. כשחרדים תוקפים זאת, זה מובן מאליו. הרי הרבנות לא ממש מעניינת אותם. מדובר במקום אחד פחות לפרנסה וכוח לאנ"ש. אבל מה דתיים? קשה -עושים שם רבנים ציונים להאמין איזה מחול שדים מתנהל סביב החוק התמים והמובן מאליו הזה. מדוע זה בכלל חשוב? מה זה משנה אם יהיה אחד או שניים, למעט קצת פחות בלגן, אינטריגות ובזבוז כסף? החוק השני שמביא הרב קלנר הוא חוק הגיור. לא מדובר על גיור רפורמי ר"ל, או אזרחי. החוק מדבר על ביזור הגיור בין בתי דין של רבני ערים (שכמובן מכהנים מטעם הרבנות הראשית עצמה). הרבנות הראשית מתנגדת לו כחלק מהניסיון לשמר את הכוח בידיה (ובעצם בידי משלחיה החרדים, שהרי -להוותנו יש עדיין כמה כישלונות ציוניים דתיים בין רבני הערים. אמנם לא הרבה ב"ה, אבל בכל זאת זה מסוכן). שוב מדובר בחוק שנתמך בעיקר על ידי ח"כים דתיים, וממניעים שקשורים לתפיסתם (אציין שבמישור ההלכתי אני נמנה על המחמירים בגיור, ועל המתנגדים לגיורי המערכת של הרב דרוקמן). אבל נניח שיש התנגדות אליו מסיבה כלשהי, מה "אנטי דתי" כאן? החוק השלישי הוא חוק הפונדקאות, שמאפשר גם לבני זוג מאותו מין להביא לעולם ילדים בהליך פונדקאות ולגדל אותם. זה החוק הכי מבלבל מבחינת ההדיוט המצוי, שכן לכאורה נראה שלא משנה מה דעתנו לגביו התורה אוסרת זאת. הרי זה ממש חוק "אנטי דתי", לא? אבל מה לעשות, ככל הידוע לי אין שום איסור על זוג בני אותו מין לגדל ילד. יש כמובן איסור על חיי אישות כאלה, אבל בה במידה יש גם איסור לחלל שבת. האם מישהו תומך במניעת פונדקאות ממחללי שבת? ומה על בועלי נידות ואוכלי טריפות? מה עניין "אנטי דתיות" להכא? מדובר בחקיקה הומנית והגיונית, שמתבקשת מזכויות האזרח שהן אבן יסוד במדינה שלנו, ולכן בעצם בלתי נמנעת. היא לא כופה על אף אחד כלום, אלא רק מונעת כפייה לא מוצדקת. הדבר האחרון שניתן לומר עליה שהיא "אנטי דתית". מה פגם מוצאים הרב קלנר ועמיתיו בחוקים הללו, או בלשונו "הצונאמי המדהים של גל החקיקה האנטי דתית"? גם אם יש לו נימוק כלשהו, הוא לא הספיק להגיע אליו בשיעור. הטיעון היחיד שמצאתי במאמרו ה"מעמיק" הוא הצבעה על ה"רשעים" שיזמו את החוק (לפיד, שטרן והמסתעף). מה מכל ההזיות הפרנואידיות הללו (כדאי לקרוא שם. זה ממש עניין לאבחון מקצועי) דתית? (איזה חרדי -שייך למשנה הציונית לא היה חותם על כל מילה מדבריו?) מה מכל אלו קשור לתפיסות התורניות שלי? מאומה. המסקנה המתבקשת היא שהיום חשוב למתוח את קווי החזית מחדש לאורכם של צירים כמו שמרנות מול חדשנות, ליברליות וכפייה, דמותה של המדינה, התנהלותה של הרבנות הראשית, יחס ל"אחרים" וכו'. ברור שכמו כל חלוקה גם זו לא תמצה עומק הדין. שום קבוצה אינה מקשה אחת, לא החרד"לית ולא האחרת. אבל זה מובנה במחלוקות בין קבוצות אידיאולוגיות. בכל אופן, אלו קווים הרבה יותר רלוונטיים מהקו דתית, לפחות ברמה המעשית. -של ציונות כולנו מגדירים את עצמנו לפי יחסנו להקמת המדינה, כשזו כבר קיימת כמעטו שבעים שנה, כאותו מדרש בבראשית רבה שמספר על הוויכוחים האם לברוא אדם: "ר' הונא רבה של צפורין אמר עד שמלאכי השרת מדיינין אלו עם אלו ומתעסקין אלו עם אלו בראו הקדוש ברוך הוא, אמר להן מה אתם מדיינין כבר נעשה אדם". למה לריב על חלב שנשפך, היום ב"ה יש לנו כבר סוגיות אחרות לריב עליהן. ומה על ארץ ישראל? הרי בזכותה ולמענה עושים את כל הטשטוש המאחד הזה? אין לי אלא להביא כאן את דבריו של הרב קלנר: "ארץ ישראל היא כבר לא הנושא. המאבק הזה שייך למושגי העבר, על כל פנים הוא כבר איננו עיקר המאבק שלנו… יש צורך דחוף להבין מהו המאבק הבא, ולהתכונן אליו, ויפה שעה אחת קודם. רובצים לפתחנו עימותים קולוסאליים, הגורמים מתח לא פחות מהמתח שהיינו בו בעשרות השנים האחרונות ביחס לארץ ישראל. והמתח הוא אולי אף בעוצמות גדולות הרבה יותר, אבל עכשיו הנושא הוא אחר. הנושא הוא זהות ותרבות. הגדרת המהות של מדינת – ישראל. האם מדינת ישראל היא מדינה שיש לה חותם יהודי, או שמא היא מדינת כל אזרחיה?". דברי פי חכם חן. לסיום, אני קורא כאן לחבריי ורבותיי הרבנים הלא חרד"ליים להפסיק להתבטל בפני הקבוצה החרד"לית. עלינו לשמש פה לקבוצה שבינתיים נראה שאין לה פה רבני צלול דיו. ארגונים כמו צהר ובית הלל לא מבטאים עמדות מספיק ברורות, ולא ממצבים את עצמם כאלטרנטיבה ברורה לעמדה החרד"לית, ועוד פחות מוכנים להעמיד את ראשיה במקומם. השיח שלהם הוא עמום, ולא בכדי. אין זה אומר שהשיח בהכרח חייב להיות לא מכבד (כמו שנוהגת כעת הקבוצה החרד"לית). אבל מאבקים אידיאולוגיים לא מתברכים מטשטוש. מחלוקות יש לברר, בתוקף ובקול צלול. עלינו להתעשת, כדי שלא יקויים בנו מאמרו של רבי יוחנן: "ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו". מאבקים אידיאולוגיים לא מתברכים מטשטוש. מחלוקות יש לברר, בתוקף ובקול צלול אם את בעלת כושר מנהיגות יוצרת www.talpiot.ac.il : חולון. אתר האינטרנט7 רחוב יטבתה- מכללת תלפיות talpiot323@gmail.com :, דוא"ל03-5128540 ,1-800-071-500 :להרשמה הצטרפי אלינו להצלחה בקשת רחבה של מסלולים לתואר ותעודת הוראה: גננות, חינוך מיוחד, B.Ed ראשון בחינוך אמנות, מורות ומחנכות לביה"ס היסודי והעל יסודי במגוון רחב של התמחויות: תנ"ך, תושב"ע, ספרות, לשון, מדעים, מתמטיקה, אנגלית, מוקד ייעוץ בחינוך. הנרשמות הראשונות שתתקבלנה כדין לשנה"ל תשע"ה תזכינה בהטבה מיוחדת: & בקורס פסיכומטרי חיצוני 1000 השתתפות בסך 03-5128540 :(מותנה בהצגת קבלה). לפרטים י'ה-אקדמ שילוב לימודים תורניים במסגרת בתי המדרש "אביב" (חולון) ומודיעין (במודיעין) שלושה ימי לימוד סוף שבוע ארוך לימודים חינם במסלול מצוינות! אפשרות למעונות – פעוטון במכללה בשביל השקט הנפשי שלך מערך הסעות מרוכזות מצירים מרכזיים: מצומת "קסם" ומתחנת רכבת צפון &5,000 מלגת קיום בסך * ע"פ היתר המל"ג ע"פ הצורך ***למתאימות בלבד חדש! קו רכבת למכללה מכל הארץ שנת לימודים ראשונה חינם לבנות השירות הלאומי מיישובי הפריפריה, במסגרת התיקון לחוק חיילים משוחררים על מקום לימודים ומורים לא מהמרים! מקומך במכללה האקדמית לחינוך "תלפיות" בחולון 2014 פסיפס אלול תשע"ד, אוגוסט18