מדדי איכות ליצירה תורנית: שפיטות ואקדמיה

הודעת פתיחה של הרב

מדדי איכות ליצירה תורנית: שפיטות ואקדמיה

נשלח ב-23/1/2006

| |

מדדי איכות ליצירה תורנית: שפיטות ואקדמיה

באשכול זה ברצוני לעסוק באנומליה מטרידה, אך נראית לי אינהרנטית ולא ממש פתירה. היא עלתה כבדרך אגב באשכול הסמוך על 'הקבלה המדעית'.

בתחום מדעי היהדות (כמו גם בתחום הפילוסופיה) ההבחנה בין מחקר חיצוני של התחום לבין יצירה בתוך התחום הנדון היא מטושטשת מאד.

לדוגמא, ההבחנה בין חוקר ספרות ושירה לבין סופר או משורר, היא חדה וברורה. אמנם אין מניעה שאדם כלשהו יהיה גם זה וגם זה, אבל אלו שני עיסוקים שונים.

לעומת זאת, בתחום התורני, ההבחנה בין חוקר ההלכה לבין לומד הלכה או יוצר הלכה היא מטושטשת לחלוטין. שניהם עוסקים בפרשנות של אותם מקורות. לפעמים באופנים שונים, אבל מי יימר שזה צודק ולא זה?

חוסר ההבחנה הזה הוא אשר מונח ביסוד רבים מן הקונפליקטים בני זמננו בין חוקרי ההלכה לבין אנשי ההלכה, אשר בדרך כלל אינם מתייחסים האחד לשני כמו שמשורר מתייחס לחוקר שירה.

בתחום היהדות ישנה תחושה (שהיא מוצדקת מבחינה מסויימת) של עימות והתמודדות, שכן שני הצדדים 'משחקים' על אותו מגרש.

ביטוי חד לבעייתיות הזו מצוי בכותרת של כנס במדעי היהדות שנערך באוניברסיטת בר-אילן: "אין יהדות ללא מדעי היהדות". יתר על כן, מן המפורסמות הוא שכמה וכמה חוקרים אקדמיים (למשל, פרופ' שאמע) תופסים את עצמם כלומדי התורה ממשיכי המסורת האותנטיים בדור שלנו, וכאלטרנטיבה ללומדים הישיבתיים ואפילו לפוסקים.

אעיר כי הוא הדין לגבי פילוסופיה, אף כי שם עדיין ההבחנה חדה יותר מאשר בתחום התורני. פעמים רבות (ברוב המקרים) חוקרי פילוסופיה אינם פילוסופים, אף שלפעמים הם עצמם אינם מודעים לכך. אין הכרה בסקטור של 'פילוסופים', להבדיל מפרופ' לפילוסופיה. זאת בניגוד למשוררים ולסופרים.

ועוד הערה: פעם פנה אליי אדם ידוע שמשמש כעורך של כתב עת למדעי היהדות, והזמין אצלי מאמר. הוא אמר לי שקרא את ספרי ('שתי עגלות'), והוא מבקש 'שהמאמר לא יהיה כמו הספר'. שאלתי אותו למה הכוונה? והוא ענה לי שהמאמר צריך להיות 'שפיט'.

הבנתי את כוונתו, ואמרתי לו שאני מוותר, שכן אינני מוכן להיכנע לתכתיבים האקדמיים שמכתיבים ואקום רעיוני במאמרים.

הסבר: קריטריון השפיטות הוא ניסיון להפוך את מדעי הרוח ל'מדעיים'. על פי כללי השפיטות, לכותב מאמר אקדמי אסור להביע עמדות באשר לתכנים, אלא לתאר עמדות של העוסקים בתחום (חוקר השירה צריך להתייחס לפעולתם של המשוררים, ולא לכתוב שירה בכתב עת לביקורת). לכן המאמרים האקדמיים אינם טוענים טענות בתחום הנדון, אלא טענות אודות התחום הנדון. מאמר אקדמי לא יטען לטובת שוויון האישה ביהדות, אלא יתאר את דעותיהם של כמה הוגים (רצוי מתים, אם כי היום זה כבר לא הכרחי. נגמרו להם המתים, בבחינת 'לא המתים יהללו י-ה') אודות הנושא הזה.

בגלל התופעה הזו פפותחו כמה טכניקות מתוחכמות כדי להעביר רעיונות במדיום אקדמי. לדוגמא, מי שרוצה לטעון לטובת יתר פלורליזם ביהדות ההלכתית, אל לו לכתוב פובליציסטיקה (שמקומה בעיתון ולא בכתב עת מכובד, אלא אם אתה דינוזאור ידוע ולא יעיזו לדחות את מאמרך). במקום זאת, הוא יכול לקחת סוגיא כלשהי, אפילו היא בלתי רלוונטית לחלוטין, ולהראות שכל העמדות האפשריות לגביה אכן עלו לאורך ההיסטוריה של ההלכה. כך מעבירים מסרים ערכיים דרך מדיום אקדמי, וכן על זו הדרך.

לעומת זאת, מאמרים שעוסקים בהלכה, ולא בחקר ההלכה, אינם כפופים ל'שפיטות', לפחות לא במובנה האקדמי. הם טוענים טענות, או לפחות אמורים לטעון טענות (ולא להיות רק מאספים ומלקטים, כנהוג היום).

אולם באמת יש מחיר לכך שאין קריטריוני איכות ליצירה תורנית. יש הרבה זבל. אמנם לענ"ד באקדמיה יש לא פחות, ולכן לא ברור לי האם הואקום שווה בנזק המלך.

הבהרה: אין כוונתי לטעון שלא ניתן לשפוט מאמר תורני מסורתי. ודאי שניתן, ולכן אני יודע שיש טובים ויש גרועים. אולם אני לא מכיר קריטריונים מקבילים ל'שפיטות'. אם אנו לא רוצים ואקום לא ניתן למנוע הבעת עמדות, וגם לא רצוי לעשות זאת (ובמחקר בהחלט כן).

הבעייתיות שהעליתי למעלה, שקשה להבחין בין התחומים ולכן יש חוקרים שטוענים לכתר לומדי תורה, היא קשה יותר. מחד, הם אמורים לשמור על שפיטות, כלומר על אי טעינת טענות (עליהם ללחקור את הפוסקים ולא לפסוק במקומם). מאידך, הם כן טוענים טענות ומנסים להוות אלטרנטיבה ללימוד ולפסיקה המסורתית.

ישנה השוואה מקובלת בעולם המשפטי, שעשויה ללמד על הנדון דידן, בין 'מלומדים' לבין משפטנים (=שופטים ועו"ד). אגב, כל פעם אני מתפלץ מחדש כשאני שומע קבוצת אנשים שקוראת לעצמה 'מלומדים' (סתם, לא יכולתי להתאפק).

שאלותיי:

1. האם אתם מסכימים לטענותיי?

2. האם ישנו פתרון שיבחין בין התחומים (מחקר אקדמי ולימוד מסורתי)?

3. כיצד ניתן להבחין באופן חד בין מאמרים בשני התחומים.

4. האם ניתן ליצור שפיטות אלטרנטיבית? כלומר ליצור מדדי איכות בלימוד המסורתי.

מקור (פורום "עצור כאן חושבים"): http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1776606&forum_id=1364