לוגיקה רכה וכריית מידע בתלמוד ובכלל – שיעור 2 – הרב מיכאל אברהם

[Speaker A] נמ נמ נמ נמ. זהו, אנחנו רקורדד סתם.

[Speaker B] זהו, הכל עכשיו אן רקורד.

[Speaker A] או, שלום כבוד הרב. שלום עליכם. טוב, אני מקווה שהפגישה תצטרף, אבל שים לב כשהפגישה תצטרף, אתה תצטרך לעשות מיוט וזה. אבל אל תעשה עדיין כי אחרת אנחנו לא נשמע אותך.

[הרב מיכאל אברהם] לא, כרגע אני ב… הבנתי. יש הצטרפויות למיניהן אני מבין.

[Speaker A] לא, אתם, אתם מצטרפים כ… כאילו, אתם מצטרפים לזום?

[הרב מיכאל אברהם] רגע, אז אני אעשה מיוט.

[Speaker A] טוב, בוא נראה כשיגיעו, בעזרת השם.

[Speaker F] עכשיו אנחנו במתח. קדימה.

[Speaker A] טוב, אנחנו רק מחכים שתצטרפו מהמחשב הכללי, כי עכשיו…

[Speaker F] כן, שתהיה פגישה שנוכל להקליט אותה. לא חשבתם על זה?

[Speaker A] לא חשבתם על זה? לא חשבתם. לא, אל תיתנו לנמרוד לנהל את זה, זה לא עובד. עם זה שלא ינהל, השאר בסדר, אבל יש שם את חננאל, אני סומך על חננאל.

[Speaker B] רמיחי, לא שומעים אותך.

[Speaker A] אני חושב שעכשיו אנחנו צריכים לעשות אבדוקציה מזה ונכון, ונוכל להבין, נעשה תיאוריה כאילו על…

[הרב מיכאל אברהם] וואי, אולי לא צריך לנתק את הזה שלי.

[Speaker B] יש לי שלל תיאוריות, מה? שלל.

[הרב מיכאל אברהם] זום זה לא הייטק, אנחנו לא מסתדרים עם זום.

[Speaker B] 50 תארים אקדמיים בחדר אחד והזום מנצח אותכם, לא להאמין.

[Speaker E] אז נעשה את זה ככה?

[הרב מיכאל אברהם] איך זה עומד עכשיו? זה מוקלט?

[Speaker A] כן, זה מוקלט. בעיקרון, ניתן, ניתן להתחיל, מכיוון שהדמות הכי מעניינת היא פה ושומעים אותה והיא מוקלטת, ומישהו שיצליח במהלך הפגישה להרים אותם על המסך הראשי שנוכל גם לראות אתכם ואת כל זה, זה גם בסדר. אבל חוץ מזה, נראה לי שניתן להתחיל.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, אני אעשה שר על הקטסטרופה הזאת. אוקיי, אני רק אזכיר טיפה מה שקרה בפעם הקודמת. ניסיתי להציג בככה בקליפת אגוז את המוטיבציה של העניין הזה ואת ההקשר שבתוכו אני ממקם אותו. בעצם דיברתי על היחס בין לוגיקה, מתמטיקה לבין מדע, שמדע עוסק בצבירת מידע חדש ולוגיקה ומתמטיקה באופן עקרוני מחלצות עוד ועוד מידע מתוך סט של הנחות כזה או אחר. בלי להיכנס לפרטים, אפשר להגדיר את זה בצורות שונות, אבל זאת הייתה המגמה. ולכן מה שאמרתי זה שהמוטיבציה שלי הייתה לנסות ולהגדיר באופן שיטתי יותר איך אנחנו אוספים מידע, שלוגיקה בדרך כלל לא עוסקת בזה. לוגיקה בדרך כלל עוסקת באיך אנחנו מנתחים מידע קיים, איך אנחנו מוציאים עוד ועוד מידע מתוך ההנחות, ולכן בתחום המדע אנחנו בעצם עוסקים בלוגיקה רכה יותר, נקרא לזה ככה, אנלוגיה ואינדוקציה. עשיתי שם הבחנה בין דדוקציה לבין אנלוגיה ואינדוקציה. אמרתי שפרנסיס בייקון ניסה להציג איזה שהן סכמות. הסקים מדעיים, אבל זה לא באמת מגיע לכדי פורמליזציה, זה איזשהו סוג של אלימינציה של גורמים, ואני מנסה לעשות פה משהו שכבר מתקרב יותר לפורמליזציה. זה כמובן לא הופך לדדוקציה אחרת שפכתי את התינוק עם המים, אבל זה כן אני חושב נותן איזשהו כלי יותר מסודר לעשות את התהליך הזה של צבירת מידע, או איסוף מידע. התהליך הזה נמצא בבסיס עבודה מדעית, משפטית, יומיומית, הלכתית, כל התחומים שהם לא מתמטיים בעצם. כל התחומים שהם לא מתמטיים נזקקים בעצם גם לכלים מסוג שונה כדי להגיע מההנחות אל המסקנה. ולכן במובן מסוים נדמה לי שהפורמליזם הזה מאיר או נותן אפילו אפשרות למקם הליכי חשיבה יסודיים בכל התחומים האלה. מה רמת המעשיות? אז אולי אני אעיר בהמשך. הזכירו את סולומונוף ואמרתי שזה קצת דומה, אולי בסוף אם אפשר יהיה לדון בזה, אני ממש לא מומחה בעניין, אבל נדמה לי שזה משהו כעין האינדוקציה של סולומונוף. הבסיס שלי הוא בעצם, אני מתחיל מטיעון של קל וחומר. טיעון של קל וחומר, מה שנקרא בלטינית א-פורטיורי.

[Speaker G] אתה יכול לעשות זום אאוט ואז… מה? אולי להקטין את המסמך, לעשות זום אאוט.

[Speaker C] אני יכול לגרור את הפס.

[הרב מיכאל אברהם] לא עולה על העניין הזה.

[Speaker C] אתה יכול לגרור את הפס מהצד…

[הרב מיכאל אברהם] אה, זה מה שניסיתי לעשות, אבל

[Speaker C] ללא

[הרב מיכאל אברהם] הרבה הצלחה.

[Speaker C] או, יפה. אוקיי.

[הרב מיכאל אברהם] אז אני מתחיל מטיעון א-פורטיורי מה שנקרא, קל וחומר, שזה בעצם היסק מהקל אל החמור, מהברור פחות לברור יותר. אז יש דוגמאות, נגיד דוגמה מקראית, 'הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה'. כן, אם בני ישראל לא שמעו בקולי, אז פרעה ודאי לא ישמע בקולי. זה סוג של קל וחומר. או אם אדם לא מסוגל להרים משקל של קילו, אז בטח שלא יצליח להרים 50 קילו. נגיד אם חללית עם כוח סוס מסוים מצליחה להינתק משדה הכבידה של כדור הארץ, אז עם עוצמה של מנוע גדולה יותר היא ודאי תינתק מכדור הארץ. אותו דבר יש כל מיני סוגי קל וחומר בכל מיני תחומים. יש קל וחומר משפטי מעניין שאולי אני אחזור אליו בהמשך. ראיתי אותו בספר של פרלמן, חיים פרלמן, הוא פילוסוף של המשפט, לוגיקן של המשפט, שהוא מביא את החוק בבלגיה, חוק ונדרוולדה, שהוא אומר שאסור למכור שני ליטר יין בפאב לפועלים, שלא יוציאו את כל המשכורת השבועית שלהם על יין. עכשיו מישהו בא ורצה לקנות עשרה ליטר יין. אז אמרו לו אי אפשר, החוק אוסר. הוא אמר 'לא, החוק אוסר שניים, אני רוצה לקנות עשר'. אז זה קל וחומר, נכון? מתברר שכשהגיעו לבית המשפט, בית המשפט אמר שהקונה צדק ולא המוכר. מאוד מעניין. בכל מקרה נגיע לזה אולי בהמשך. אז יש כל מיני סוגים של, או כל מיני הקשרים של קל וחומר או טיעון א-פורטיורי. בגמרא בדרך כלל מופיע קל וחומר במבנה שונה, כי הקל וחומרים שהבאתי עד כאן הם מתבססים על נתון אחד ומסיקים ממנו מסקנה. 'פרעה לא שמע אלי' סליחה, 'בני ישראל לא שמעו אלי', המסקנה 'גם פרעה לא ישמע'. נתון אחד, מסקנה אחת. בגמרא בדרך כלל הקל וחומר מבוסס על שלושה נתונים, לא על אחד. אז אני קורא לזה קל וחומר תלמודי, לא קל וחומר מקראי או יומיומי. וזה עובד ככה. נגיד גם בחיי יומיום, הבאתי פה דוגמה, ראובן עבר את המבחן בהיסטוריה ונכשל בפיזיקה. שמעון עבר את המבחן בפיזיקה. האם שמעון יעבור את המבחן בהיסטוריה? כן? אתה יכול להגיד קל וחומר, זאת אומרת אם הוא עבר את המבחן בפיזיקה שהוא יותר קשה, כי אנחנו רואים שראובן נכשל בפיזיקה, אז אם הוא עבר את פיזיקה שיותר קשה, ודאי שהוא יעבור את היסטוריה. כולם מבינים שזה לא הכרחי, אבל זה טיעון קל וחומר. קל וחומר תלמודי בנוי בצורה מאוד דומה. נגיד שאנחנו רוצים לדעת איך מחילים, מחילים ב-ח', כן? קידושין או נישואין. קידושין זה האקט שקודם לנישואין, מה שעושים תחת החופה עם הטבעת וכולי. אז יש דיון איך בעצם מחילים קידושין כסף, שטר וביאה. אלו שלושת האפשרויות להחיל קידושין. הגמרא דנה מה עם חופה. הגמרא אומרת כסף מצליח לעשות קידושין אבל לא מצליח לעשות נישואין. אז חופה… חופה שאפילו את נישואין מצליחה לעשות ודאי שהיא יכולה לעשות גם את קידושין. בסוף זה נדחה, אבל זה למשל קל וחומר שמופיע בגמרא, ושוב פעם זה קל וחומר משלושה נתונים. ועדיין התחושה היא שזה טיעונים דומים. למה הם טיעונים דומים? אז באופן הפשוט, נדמה לי שבקל וחומר הרגיל של נתון אחד, הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה, יש הנחה סמויה שהיא כלל ההיררכיה. נכון? שברור שפרעה ישמע בקולי פחות מאשר בני ישראל. אז אם בני ישראל לא שמעו אז פרעה ודאי פחות ישמע. אז למעשה אין פה הנחה אחת, יש פה שתי הנחות. הנחה אחת זה הנתון, והנחה שנייה זה כלל ההיררכיה. אוקיי? עכשיו כלל ההיררכיה שם מאיפה הוא יוצא? איך אתה יודע שפרעה ישמע פחות? ההיגיון אומר, סברה. נכון? די ברור לנו שפרעה פחות יציית למשה רבנו מאשר עם ישראל. לא תמיד זה עובד ההיגיון הזה, אבל זאת הייתה ההנחה שם. בקל וחומר של השלושה נתונים קורה אותו דבר. רק שאת כלל ההיררכיה אנחנו מוציאים מתוך שניים מהם. זאת אומרת תחשבו למשל על המקרה של ראובן עם ההיסטוריה והפיזיקה. אז מתוך ההישגים של ראובן אנחנו מגיעים למסקנה שהיסטוריה קל יותר מפיזיקה, נכון? אז השתמשתי בשני הנתונים לגבי ראובן הוצאתי מהם כלל היררכיה. מה שנשאר עכשיו זה הקל וחומר שראינו. נתון אחד וכלל היררכיה, נכון? יש שמעון עבר בפיזיקה, כלל ההיררכיה שהיסטוריה יותר קל לעבור מאשר פיזיקה, לכן ודאי שהוא יעבור… לא ודאי, אבל סביר שיעבור גם היסטוריה.

[Speaker H] אתה אומר שאתה מדבר, אתה מגדיר מימד שהוא בעצם אימפליציט ואומר איפה זה בספקטרום עליו. ויכול להיות שיש יותר ממימד אחד. לא הבנתי. רמת קושי של חומר מסוים זה ספקטרום של קושי בלמידה, אבל יש כנראה עוד מימדים נוספים.

[הרב מיכאל אברהם] וזה הסיבה למה זה לא הכרחי. נכון? כן, ברור. לומר כאן אנחנו מניחים זה טיעון שהוא לא מהעולם הדדוקטיבי. לכן אני אומר, אני אנסה לעשות פורמליזציה אבל הוא לא מהעולם הדדוקטיבי. לכן ברור שיש פה איזה שהם הנחות סמויות שאפשר לפרוך אותן או לערער עליהן, או

[Speaker H] לגלות אותן, לחשוף אותן.

[הרב מיכאל אברהם] כן, נראה את זה בהמשך. אז לכן בעצם מדובר פה בשני טיפוסי טיעון שהם מאותו סוג. ההבדל ביניהם זה רק בשאלה מאיפה בא כלל ההיררכיה. האם כלל ההיררכיה יוצא מהיגיון אפריורי נגיד, או לא משנה אפוסטריורי אבל לא מהנתונים שמופיעים בפנינו, או שכלל ההיררכיה נגזר מתוך שניים משלושת הנתונים. ואז יש לי כלל היררכיה ונתון, כמו עם הקומקום של המתמטיקאים, אני כבר יודע מה עושים עם הדבר הזה.

[Speaker C] עכשיו יש פה עוד הנחה, שאפשר לגזור את הכלל… את ההיררכיה מתוך השניים.

[הרב מיכאל אברהם] נכון. הגזירה הזאת בעצמה כמובן היא גזירה שאני מניח שאפשר לעשות אותה. זה בעצם סוג של הכללה. אני אומר אם החומרה הזאת או היחס הזה בין היסטוריה ופיזיקה אצל ראובן קיים, הוא כנראה קיים אצל כל בני האדם. ואפשר להגיד שיש פה איזשהו היררכיה כללית. כן, ברור, יש פה… דיברתי על זה בפעם הקודמת שבעצם מאחורי אנלוגיה יושבת אינדוקציה סמויה. אז הנה הדוגמה. זאת אומרת קל וחומר זה איזה שהוא סוג של אנלוגיה, אנלוגיה קצת שונה, ומאחוריה בעצם יושבת אינדוקציה סמויה וזה מה שמביא אותי להערה בסוף העמוד. כן, אני שואל אם זאת דדוקציה הטיעון הזה. עכשיו כששואלים סתם אנשים הרבה פעמים מקבלים תשובה שכן, זה נראה נורא הכרחי, כאילו זה מובן מאליו. אבל הנה אתם כבר ראיתם בעצמכם שזה לא. יש פה כל מיני הנחות סמויות שאני צריך להוסיף אותן כדי להגיע למסקנה, לכן זאת לא דדוקציה. אגב, יש אדולף שוורץ, אחד מראשוני החוקרים של מידות הדרש בבית המדרש לרבנים בווינה, הוא למשל טען שזאת דדוקציה גמורה קל וחומר, אבל זה פשוט לא נכון, זה לא…

[Speaker E] מה שהבאת פה, הבאת תהליך של דדוקציה חלקית שעל מנת לעשות את ההשלמה שלו אתה מפעיל אבדוקציה.

[הרב מיכאל אברהם] בדיוק. אינדוקציה. תכף נראה עם אבדוקציה נגיע אליה. בינתיים אינדוקציה. לומר אם אצל ראובן זה נכון שפיזיקה יותר קשה מהיסטוריה, אז אצל כל בני האדם זה נכון. זה לא אבדוקציה, זה אינדוקציה.

[Speaker E] טוב זה בסדר. אני אומר היה פה איזשהו אימפליסיט אסמפשן.

[הרב מיכאל אברהם] האסמפשן שאפשר לעשות הכללה.

[Speaker H] האסמפשן הוא

[הרב מיכאל אברהם] שאפשר לעשות את

[Speaker H] ההכללה הזאת שיש את היחס ההיררכי הזה, זה ההנחה. לא.

[הרב מיכאל אברהם] הצרה היא שיש את היחס ההיררכי. לומר יש לי את היחס ההיררכי אצל ראובן. עכשיו, בסדר, עכשיו אני מניח שראובן הוא מדגם מייצג. זאת אומרת שאני יכול ללמוד ממנו לכל שאר האנשים, שזה יהיה נכון אצל כולם. ההנחה הזאת היא כמובן הנחה שאפשר להתווכח איתה. לא, בסדר. זאת הנחת האינדוקציה למעשה. נותן… אני אומר כמו שזה נכון לראובן זה נכון לכל בני האדם. אתה אומר שזה יהיה דדוקציה אם מספיק תנאים הכרחיים יהיו קיימים? אם הכל יהיה קיים. זאת אומרת תראו, כל טיעון לא דדוקטיבי אפשר להשלים אותו ולהפוך אותו לדדוקטיבי. נכון? תעשו אנלוגיה: הצפרדע הזאת ירוקה, זאת צפרדע גם זאת ירוקה. נכון?

[Speaker H] זאת אנלוגיה, זה לא דדוקציה.

[הרב מיכאל אברהם] אבל ברור שאם אני אוסיף עוד הנחה שכל צבע שנכון

[Speaker E] לצפרדע הזאת נכון לכל הצפרדעים, כשאני שם אותה במפורש ההנחה. זה מאבד לגמרי את ההבדל בין דדוקציה למשהו אחר אם אנחנו עושים את ההשלמה. אני לא יודע מה הבעיה שאתה מנסה לפתור. זאת אומרת אם יש לנו אוסף עובדות וחוק, אוקיי? אתה אומר אני רוצה להבין מה נובע ממנו, זה הבעיה של מה נובע ממנו. אז זה משהו אחד. אם אתה בא ואומר הבעיה שאני מנסה לפתור זה אני רואה פה תהליך של קל וחומר. זאת אומרת אני מסתכל פה על תהליך ליניארי שאני מבין כבר מה הפיצ'ר שלו אבל אני לא יודע להגיד מה החוק שהופעל וזה הבעיה שאני מנסה לפתור, מה היחס ההיררכי נניח.

[הרב מיכאל אברהם] אז זה מה שאני מנסה להבין.

[Speaker E] זאת אומרת אתה מנסה לחשוף את האימפליסיט אסאמפשן? כן, בהמשך. כן. אז זה לא אבדוקציה? לא.

[הרב מיכאל אברהם] למה? כי פה מה זה האסאמפשן שיש לך פה? בוא תחזור לדוגמה הזאת של ההיסטוריה והפיזיקה.

[Speaker E] למה פה הכלל קל וחומר של אם בני ישראל הקשיבו, נכון? אדם שפרעה? אז הסבר אחד זה שבני ישראל יותר מקשיבים מאשר יכול להיות הסבר אחר.

[הרב מיכאל אברהם] הסבר למה? אין לך שום הסבר, זה כלל. יש לך נתון אחד, הנתון הזה לא מוסבר על ידי הכלל. יש לך שתי הנחות. הנתון והכלל. הכלל לא מסביר שום דבר. זה פשוט שתי הנחות, אחד מהן זה נתון והשני זה כלל. כשיש לי שלושה נתונים אז אתה יכול לדבר על אינדוקציה או אבדוקציה. כי אז אתה לוקח שני נתונים ויוצר מהם כלל. בסדר? במקרה הראשון הכלל הוא נתון הוא לא. זהו, במקרה השני אנחנו נדבר עוד על אבדוקציה, כרגע זה רק אינדוקציה כי אתה לוקח את שני הנתונים לגבי ראובן.

[Speaker E] ההפעלה עצמה היא אינדוקטיבית ממנה אתה מנסה בעצם.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, זה אני אעשה בהמשך. זה אני אעשה בהמשך עוד רגע. אז לכן ברור שזה לא דדוקציה, אנחנו צריכים להשתמש בעוד הנחות מסוימות כאשר אנחנו נפרֹוך קל וחומר. למשל אם מישהו ירצה לערער על ההיסק הזה של ההיסטוריה והזה, הוא יביא דוגמה למישהו אחר שהצליח בפיזיקה ולא הצליח בהיסטוריה. נכון? זאת תהיה פירכא על הקל וחומר. מה זה פורך? זה לא דוחה אף אחד מהנתונים, הנתונים בעינם עומדים. זה הצליח, זה לא הצליח. אלה נתונים. מה שהוא פורך זה את אותה הנחה סמויה שאם זה מתקיים אצל ראובן זה מתקיים אצל כולם. לא נכון, זה מתקיים אצל ראובן אבל אחרים יכול להיות שהם יצליחו בפיזיקה יותר מאשר בהיסטוריה. אוקיי? אז לכן דווקא ההנחות הסמויות הן אלה הרבה פעמים שאנחנו תוקפים עם טיעוני הפירכא, עם הערעור. ההנחות הגלויות הרבה פעמים קל לשים את ההנחות הפשוטות כי אותן אי אפשר לתקוף. אבל הרבה פעמים אנחנו מסתירים את ההנחות הרגישות יותר והן אלו שנמצאות במוקד הדיון. אוקיי, אז בואו נסתכל על המבנה הכללי של קל וחומר. המבנה הכללי של קל וחומר, עכשיו אני גם עובר לבניין אב, המבנה הכללי של קל וחומר, עכשיו נחזור לדוגמה שהבאתי קודם התלמודית. זה כסף וחופה וזה נישואין ואירוסין. וזה מבנה טיפוסי, כל קל וחומר בנוי כך. כל קל וחומר. בהנחה שזה בינארי בינתיים. עוד מעט נראה מה קורה אם זה לא בינארי. בהנחה שזה בינארי, זה אפס או אחת, זאת אומרת כן מכיל או לא מכיל קידושין. אז זה הטבלה של קל וחומר, אין אחרת. טבלה של שלושה נתונים. יש לך כסף לא מכיל נישואין אבל מכיל אירוסין, חופה מכילה נישואין ועכשיו השאלה אם גם מכילה אירוסין, סימן שאלה. והקל וחומר אומר שכן. אוקיי? זאת אומרת הנתונים, שלושת הנתונים זה פה, סימן השאלה בטיעון הקל וחומר אני ממלא את סימן השאלה באחד. נותן תשובה של אחת. עכשיו כבר בהזדמנות זאת אני אציג גם את בניין אב. בניין אב זה בעצם אותה טבלה רק שפה מופיע אחד. למה? כי זה בעצם אנלוגיה. אני אומר כמו שביאה מכילה נישואין ואירוסין, אני מניח שחופה היא אותו דבר, גם היא מכילה נישואין ואירוסין. אני עושה אנלוגיה בין ביאה לבין חופה. אוקיי? פה זה לא בדיוק אנלוגיה, אפורטיורי זה סוג של אנלוגיה אבל זה לא בדיוק אנלוגיה כי אתם רואים שזה לא דומה. פה זה אפס אחת ופה הטענה היא שזה אחד אחד. אבל יש פה משהו יותר חזק. זה לא דומה, זה יותר חזק אבל זה עדיין.

[Speaker H] מעל שדה בינארי כרגע.

[הרב מיכאל אברהם] מה? כן, כרגע אני מדבר רק מעל שדה בינארי. אז זה בעצם שתי הטבלאות של קל וחומר ובניין אב. עכשיו השאלה, מה שאנחנו רוצים לדעת איך הדבר הזה עובד. עכשיו זה לא כל כך פשוט. למה זה לא כל כך פשוט? כי בואו נסתכל רגע על טבלה כזאת, נגיד תסתכלו רגע למעלה. אפשר להציג את הטבלה הזאת בצורה שמופיעה כאן. עכשיו מה איך הייתי מנסח את הקל וחומר? נגיד שאני מסתכל על השורה העליונה, השורה של הכסף. יהודים תמיד מתחילים בכסף נכון? אז נסתכל על השורה של הכסף. האירוסין יותר חזק מהנישואין נכון? זה רואים בשורה הזאת. עכשיו אני יורד למטה אומר טוב אם כך אז גם כאן האירוסין. יהיה יותר חזק מהנישואין. אז אם נישואין זה אחד, גם אירוסין זה אחד. זה בעצם טיעון, מה שעומד מאחורי הטיעון של הקל וחומר. אבל כמובן יש גם טיעון מאונך. סובבתי את המטריצה לצורך הנוחות, אבל אפשר להשאיר אותה כמו שהיא וללכת על העמודות. תסתכלו על העמודה הזאת. בעמודה הזאת אני רואה שחופה יותר חזקה מכסף, נכון? ללמדכם בתור יהודים, יש דברים שיותר חזקים מכסף. אז אם לגבי הנישואין ראינו שחופה יותר חזקה מכסף, אז לגבי אירוסין גם כן חופה צריכה להיות יותר חזקה מכסף ולכן זה עובד. נכון? אז פה ההנחה היא שאירוסין חזק מנישואין, מה זה חזק, קל יותר להחיל אירוסין מאשר נישואין. וכאן הטענה היא שחופה זה כלי חזק יותר מאשר כסף, הוא מסוגל להחיל יותר דברים. אוקיי? זה המשמעות של חזק יותר, נכון? האם זה אותו טיעון? האם זה שני טיעונים שונים או שזה שני ניסוחים שונים של אותו טיעון? עכשיו, זה מופיע בכל קל וחומר כי קל וחומר זה גנרי, זאת הטבלה של קל וחומר. כל קל וחומר אפשר ללכת על העמודות, אפשר ללכת על השורות. שני טיעונים שונים. מסכימים?

[Speaker I] כלומר אתה יכול להסיק לגבי אחד לגבי השני בסיטואציות מסוימות, אבל לצורך העניין זה לא אותה קבוצה שמכילה אותה קבוצה.

[הרב מיכאל אברהם] בעצם, אם ננסח את זה כך, זוכרים את הנחת האינדוקציה שהייתה ברקע? שימו לב, מה הנחת האינדוקציה בניסוח העליון? שאירוסין יותר קל להחיל מאשר נישואין, נכון? לעומת זאת פה מה ההנחה? שחופה יותר חזקה מכסף. אין קשר, זה שתי הנחות לגמרי שונות.

[Speaker G] יותר חזקה באיזה מובן? מה זאת אומרת באיזה מובן? במובן של מה שהיא מכילה. אוקיי. אני חושב בגלל שהאי והאן נכנסים לך ליחס סדר בבת אחת והאי והאם נכנסים ליחס סדר בבת אחת.

[הרב מיכאל אברהם] אני מסכים לגמרי, מגיע לזה עוד רגע. אבל על פניו כשאנחנו מסתכלים על הטבלה הזאת לכאורה יש פה שני טיעונים שונים, כל אחד מהם עובר דרך הכללה שונה, נכון? ולכן למעשה זה שני טיעונים שונים.

[Speaker H] נכון שהם שלובים, כן לכאורה.

[הרב מיכאל אברהם] במקרה הזה אני לוקח את שני הנתונים האלה, בונה מהם אינדוקציה ומשתמש בנתון השלישי הזה כדי להגיע לתוצאה. נכון? במקרה הזה אני לוקח את שני הנתונים האלה של הטור, בונה כלל היררכיה ומהנתון הזה השלישי אני מגיע לתוצאה. לכאורה שני טיעונים שונים. אוקיי? בואו נראה אינדיקציה למשל לעניין הזה. לפני האינדיקציה. נמשיך הלאה, אני מגדיל את הטבלה, טיעון יותר מורכב. מה קורה פה? סליחה, כן. מה קורה פה? יש לי פירכא על הקל וחומר. תסתכלו על הקל וחומר פה. זה הקל וחומר, ארבע המשבצות האלה זה הטבלה הבסיסית, המטריצה הראשונה. עכשיו יש פה פדיון. כסף עושה פדיון וחופה לא יכולה לעשות פדיון. בסדר? לא משנה פדיון מעשר שני, לא חשוב, פודים כל מיני דברים בהלכה, אפשר לעשות את זה רק עם כסף ולא עם חופה. זה נחשב כפירכא על הקל וחומר. זוכרים את הציונים בהיסטוריה וזה? פשוט מצאנו מישהו שאצלו הציונים הם אחרים. אוקיי? איזה קל וחומר זה פורך? את המאוזן או את המאונך? לכאורה רק את קל וחומר העמודות. כי מה אומר קל וחומר העמודות? שחופה יותר חזקה מכסף, נכון? ופה אנחנו רואים זה לא נכון. הנה יש דוגמה נגדית. שכסף… אבל אם ההנחה היא שאירוסין יותר קל להחיל מאשר נישואין, מה הקשר? הפי הזה לא נוגע בזה. נכון? הוא לא פורך את ההנחה שאי גדול מאן, שאי חזק מאן.

[Speaker I] השתמשת בזה בהתחלה כדי להוכיח את השני.

[הרב מיכאל אברהם] לא לא, כל אחד מהם זה טיעון נפרד. לא השתמשתי באף אחד מהם בשביל להראות את השני.

[Speaker I] השתמשת באירוסין ובכסף כדי להוכיח שהחופה יותר חזקה.

[הרב מיכאל אברהם] נכון? לא, רק בנישואין השתמשתי. כדי להוכיח שהחופה יותר חזקה מכסף השתמשתי בשתי המשבצות האלה, בטור הנישואין. זהו. עכשיו אני מעביר את זה לטור האירוסין. אז אין שום הנחה לכאורה מה היחס בין האירוסין לבין הנישואין, נכון? אני עושה פה השוואה פנימית בתוך הנישואין, בין אפס לאחד. אני לא מניח שהנישואין יותר חזק מהאירוסין או פחות חזק מהאירוסין, שום דבר. זאת השוואה פנימית לטור האירוסין, הנישואין סליחה. לכן הפירכא הזאת שמהרהרת על היחס בין כסף לבין חופה פורכת את הקל וחומר הזה אבל היא לא נוגעת בקל וחומר הזה. בשביל לפרוך את הקל וחומר של השורות אני צריך פירכת שורה. להוסיף פה נגיד ביאה או לא משנה משהו אחר, פעולה אחרת שהיא מצליחה להחיל נישואין אבל לא מצליחה להחיל אירוסין. זה יפרוך את הקל וחומר של השורות. זה אינדיקציה לכך שמדובר בשני טיעונים שונים, נכון? אם פירכא פורכת את א' ומשאירה את ב' בתוקף ופירכא אחרת פורכת את ב' ומשאירה את א' בתוקף זה אומר שהם טיעונים בלתי תלויים.

[Speaker H] אבל זה כאילו שאתה מדבר על ממדים אחרים נפרדים. בסדר, תמשיך ברשותך.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי. עכשיו אני עושה הכללה ראשונה. הכללה ראשונה שזה בעצם הכללה מדעית. בהקשר התלמודי זה נקרא בניין אב משני כתובים. מה זה בניין אב משני כתובים? אני לוקח את הכסף ואת הביאה ומנסה ללמוד מהם על חופה. כן, זה הסימן שאלה שלי. אני רוצה לדעת האם חופה מכילה אירוסין? זה הנעלם. בסדר, עכשיו יש לי המון נתונים. אז אני מתחיל בקל וחומר מכסף. אתם רואים את ארבעת המשבצות האלה? זה ארבעת המשבצות שהיו הקל וחומר הראשון, נכון? אני אומר אבל יש פירכא. הפירכא היא זאת, רואים, מסומנת בירוק. יש לי דוגמה נגדית. לא נכון שחופה יותר חזקה מכסף, נכון? אז אני אומר טוב, אז בוא נלמד, יש לי לימוד אחר. תסתכלו עכשיו על המשבצות המושחרות. אני לומד מביאה לחופה. בסדר? זה כבר לימוד של בניין אב. אתם רואים פה יש אחד, לא אפס.

[Speaker J] הרב מיכי, סליחה שאני מתערב, אפשר להגיד משהו קטן? כן. יש לי שאלה, אני פשוט הייתי בדקות הראשונות, אבל אני לא בטוח שכולם סגורים על מה ההבדל בין, מה זה אומר בניין אב. בניין אב משני כתובים זה כבר רמה מתקדמת.

[הרב מיכאל אברהם] לא לא, בניין אב זה אנלוגיה. הראיתי קודם את הטבלה של בניין אב. אוקיי, בסדר. אז אני אומר, אז פה עשיתי לימוד של בניין אב, אם היה רק ארבעת אלה, גם הייתי יכול למלא אחד, מאנלוגיה. אוקיי? אבל יש פה פירכא. אתם רואים? פה אני רואה שביאה לא דומה לחופה.

[Speaker G] אתה יכול רק להסביר מה זה הוואי הזה שם בעמודה בי?

[הרב מיכאל אברהם] רגע, איפה הייתי… כן, איפה אתה? אה זה יבמה. פשוט זה פרמטרים הלכתיים של יבמה, נגיד ביאה עובדת אצלה אבל חופה לא. וגם כסף לא. אוקיי, אני מביא פשוט זה הכל דוגמאות נגדיות. אז בעצם, שימו לב, מה עשיתי פה? הגמרא אומרת שברגע שיש לי את הטבלה הזאת, למרות שהקל וחומר נפרך, אתם רואים מהסימונים הירוקים. הבניין אב נפרך מהסימונים המושחרים. כל אחד לחוד. אבל שניהם ביחד, בלי להוסיף שום נתון נוסף, עושים את העבודה בכל זאת. למרות שכל אחד לחוד לא עושה את העבודה. ובעצם מה שיש כאן זאת הכללה מדעית. כי מה זה הכללה מדעית? נגיד שאני אומר, לוקח את הבקבוק הזה, אני עוזב אותו, הוא נופל לכדור הארץ. נכון? טוב, יכול להיות שהבקבוק הזה עשוי מפלסטיק. אוקיי? אז אני לוקח את הצלחת הזאת, עוזב אותה, גם היא נופלת לכדור הארץ. וטוב, יכול להיות שהצלחת הזאת עשויה מפורצלן או חרסינה, לא יודע מה, אז גם היא נופלת לכדור הארץ. ואוקיי, אז בעצם אי אפשר ללמוד? לא, אפשר ללמוד. כי אני בעצם אומר רגע, אז כנראה, אינדוקציה של פרנסיס בייקון. אני בעצם אומר, אז כנראה לא החומר בעצם הוא המשנה פה, כי אם תיקח חומרים שונים ושניהם נופלים, כנראה שזה שיש להם לשניהם מסה, זה הגורם לכך שהם יפלו לכדור הארץ, ואני עושה הכללה. וזה בדיוק מה שקורה כאן. שימו לב.

[Speaker I] זה פה הנושא המשותף?

[הרב מיכאל אברהם] כן. לכן זה נקרא הצד השווה. אני בעצם מסתכל מה הצד השווה לשני אלה, ואני אומר כנראה שהוא הגורם הרלוונטי. שימו לב זה כמובן חתירה להסבר הפשוט ביותר. נכון? כי זה אני מחפש את הצד השווה זה ההסבר הפשוט ביותר. בוא רגע נגיע, לאבדוקציה נגיע עוד מעט. אז עכשיו בעצם מה שיוצא כאן, שימו לב, מה שכתוב בטבלה הזאת זה בדיוק הכללה מדעית. הכללה מדעית משתי דוגמאות בלבד. כמובן הכללה מדעית בדרך כלל מבוססת על יותר דוגמאות, אבל הלוגיקה היא הלוגיקה שבזוגות, קחו את כל הדוגמאות של הכללה מדעית, בזוגות זה עובד כך. זאת אומרת, אם תיקחו אותם בזוגות. מה זאת אומרת? יש לי שני, שני דברים, אתם רואים, גם הכסף עושה אירוסין וגם הביאה עושה אירוסין. נכון? אז אני רוצה לומר, טוב, אז בוא נעשה הכללה שגם החופה תעשה אירוסין. נכתוב פה אחד. ולא, לביאה יש ייחוד מסוים, אתם רואים שהיא קונה ביבמה. לכסף אין את הייחוד הזה, אתם רואים כסף לא קונה ביבמה. נכון? ואני אומר גם לכסף יש ייחוד, הוא עושה פדיון. אתם רואים ביאה לא עושה פדיון. אתם רואים זה פורצלן וזה פלסטיק, נכון? ואמרנו טוב, אבל אם ככה, אז כנראה שלא התכונות המיוחדות האלה עושות את העבודה, אלא מה שמשותף לשניהם, ששניהם הם שם פעולות שעושות את הנישואין ולכן הם גם עושות את האירוסין. אוקיי? לכן זה בעצם היסק שהוא שקול לגמרי להכללה מדעית. בזוגות. זאת אומרת, הכללה מדעית צריכה יותר דוגמאות, לא חשוב, אבל זה בזוגות זה עובד כך. אוקיי? עכשיו אני זה לגבי הצגת… אפשר לעשות הכללה. תראו פה, לקחתי את סוגיית חופה בקידושין בדף ה', קיבלתי את הטבלה הזאת. זה טבלה של ארבע על שבע, בסדר? אחת המורכבות שיש בגמרא, יכול להיות שיש יותר. אבל זאת אחת המורכבות שיש, ארבע על שבע, כבר יותר מסובך. ושוב פעם יש פה סימן שאלה ואני רוצה לדעת מה למלא שם, זה אחד או אפס? עכשיו פה יש המון המון נתונים. אינטואיציות פשוטות כבר לא יעבדו פה. כי אינטואיציות פשוטות בקל וחומר אנחנו יודעים איך למלא. בניין אב אנחנו יודעים איך למלא. אבל פה, אם תיתן לכם את הטבלה הזאת, מה עושים עם זה? אוקיי? פה יעזור לנו פורמליזם. אוקיי? עכשיו, עוד הערה אחת לפני שאני עובר לפורמליזם, תראו פה. אני עושה עכשיו דיברת על דריאן, דיברת על זה שזה מעל שדה בינארי. בסדר, מה קורה כשזה לא בינארי? כשזה לא בינארי, אז תסתכלו על הציונים. נגיד שמשה קיבל ציון שמונים בזה וציון ארבעים בזה. וחנה קיבלה ציון שבעים בזה ובזה אנחנו לא יודעים מה היא תקבל. אוקיי? עכשיו תראו, אם אני עושה את הקל וחומר של הטורים, אז תראו מה קורה פה. חנה יותר חזקה ממשה, נכון? ולכן אם משה קיבל פה שמונים, חנה תקבל לפחות שמונים או יותר, אבל לפחות שמונים, נכון? אבל אם אני עושה את הקל וחומר של השורות, אז המבחן הזה קל יותר מאשר המבחן הזה. במקצוע הזה יותר קל להצליח מאשר במבחן הזה, נכון? אז אם חנה קיבלה שבעים בזה, היא תקבל פה כמה? לפחות שבעים. ופה יוצא שלפחות שמונים. זה חסמים שונים. זה עוד אינדיקציה לזה שמדובר בשני טיעונים שונים, כי אתם רואים שהמסקנות של שני הטיעונים מובילות למסקנות שונות, נכון? לכאורה זה אותו דבר פה, זה דוגמה…

[Speaker H] אבל יש לך כאילו גארנטי למינימום?

[הרב מיכאל אברהם] בכל אחד מהם יש גארנטי אחר למינימום. באחד זה שבעים ובשני זה שמונים.

[Speaker H] לא, אבל אם אתה עושה איחוד שלם אז יש לך גארנטי למינימום אולי?

[הרב מיכאל אברהם] אם אתה אומר שכל אחד מהם נכון, אז אתה יכול לקחת את השמונים, כי בפרט גם הטיעון השני נכון, אז יש לך חסם שמונים וחסם שבעים ושניהם נכונים, אז החסם הוא שמונים. בסדר? אתה יכול להוכיח שזה מעל שמונים ואתה יכול להוכיח שזה מעל שבעים, אז ברור שהוכחת שזה מעל שמונים. בסדר. אז בדוגמה התלמודית יש גם כן דוגמה דומה לזה, וזה דוגמה שלא משנה, שפה מופיע חצי, אחד ואפס. גם שמה עוד פעם, אם אנחנו הולכים על השורות, התוצאה פה היא לפחות חצי. אם הולכים על העמודות, התוצאה פה היא לפחות אחד. אוקיי? עכשיו למה אני אומר את זה? כי אז יוצא גם מפה וגם מהפירכות, יוצא שזה שני טיעונים שונים. אבל יש תעלומה. בגמרא בשום מקום לא מסובבים קל וחומר. בשום מקום אתה מביא קל וחומר, עושים לו פירכה, אומרים טוב, אז בוא ננסה על העמודות במקום על השורות ונברח מהפירכה. פירכה לא פורכת את הקל וחומר המאונך. בשום מקום לא עושים את זה. והשאלה למה. זה ככה הטריד אותי כמה זמן, עמית עלה על זה יותר מהר ממני. אז התשובה לעניין הזה לדעתי נמצאת פה. בוא נסתכל רגע על הדוגמה של הקל וחומר פה. עכשיו אני אומר ככה, אני רוצה להבין למצוא מודל, עכשיו אני מגיע לאבדוקציה, כן? אני רוצה למצוא מודל שיסביר את שלושת הנתונים. הנתונים זה מה שכתוב בשחור. מה שכתוב באדום זה שתי אפשרויות, או אחד או אפס. אני רוצה לדעת איזה מהאפשרויות נכונה, אם זה אחד או אפס. אוקיי? איך אני אבחר את ההסבר? הפשוט יותר, כן? סולומונוב בצורה כזו או אחרת. אני אבחר את הפשוט יותר. ואז אני אומר ככה, בוא נגיד שאני מסתכל על… אני אניח שלהם יש איזשהו מאפיין, נקרא לו אלפא, בסדר? שמאפשר לו להכיל את הארוסין אבל לא מספיק כדי להכיל את הנישואין. אוקיי? זה אומר שאת הארוסין בשביל להכיל מספיק אלפא, נכון? אבל את הנישואין בשביל להכיל צריך שני אלפא. סתם, צריך יותר מאלפא, אבל לצורך הפשטות אני עושה את זה דיסקרטי, בסדר? אז שני אלפא. אוקיי? עכשיו ב-אייץ' כשאני מנסה לנחש מה המודל שלי לתאר את המאפיינים של אייץ', הוא הרי מצליח להכיל את הנישואין, ובשביל להכיל נישואין אני מזכיר לכם צריך שני אלפא. אז ברור שיש לו לפחות שני אלפא, נכון? אז אם ככה ודאי שהוא יכיל גם את הארוסין כי הרי מספיק אלפא כדי להכיל אותם. ולכן זה אחד. אוקיי? אבל שימו לב שיש אופציה אחרת. יכולתי להגיד שלהם יש מאפיין אלפא, את איי הוא מצליח להכיל בגלל ש-איי דורש אלפא כדי להכיל אותו, אבל את אן הוא לא מצליח להכיל כי אן דורש בטא, לא שני אלפא, דורש משהו אחר. לא שהוא דורש כמות יותר גדולה מאלפא, הוא דורש בטא. ואז המודל יהיה… של-M יש אלפא, ל-H יש ביתא, בשביל להכיל את H צריך את אלפא, בשביל להכיל את N צריך את ביתא. ואז התשובה תהיה פה אפס, נכון? מי שיש לו ביתא לא יצליח להכיל את A, כי בשביל להכיל את A צריך את אלפא. ועכשיו השאלה היא, איזה מהמודלים נכון? כל מודל נותן פרדיקציה אחרת. נכון? המודל הזה נותן פרדיקציה אחת, המודל הזה נותן פרדיקציה אפס. פה אני חותר לפתרון הפשוט ביותר, ואני אומר זה מודל שיש לו פרמטר אחד שמסביר אותו, אלפא, בשתי רמות, ופה זה אלפא וביתא. התער של אוקהם אומר לי שמודל של פרמטר אחד יותר הגיוני, יותר פשוט, ולכן אני אאמץ אותו, אוקיי? ולכן התשובה היא אחת. זה אומר שבעצם מה שעשיתי פה, עשיתי פה למעשה תהליך אבדוקטיבי, לא שלם, כי לא זיהיתי עוד מה זה אלפא. אבל בניתי איזשהו מודל מופשט, צריך להיות פה איזשהו פרמטר ברקע. אני גם יודע באיזה רמות הוא צריך להימצא בתוך כסף, בתוך חופה, לדוגמה. אפשר לדבר על על רמת ההנאה, ואז אפשר להגיד כמה הנאה מקבלים מכסף, כמה הנאה מקבלים מביאה, מחופה לא כל כך. בסדר? אבל אפשר לדבר, אבל זה זיהוי כבר, זה אני לא יכול להוציא מהמודל פה. מה שאני יכול להוציא מהמודל פה, יש איזשהו פרמטר אלפא כזה, אחרי זה נחשוב איך לזהות אותו. אז עשיתי את חצי הדרך של האבדוקציה, ואני בעצם מוצא איזשהו מודל עם ישויות תיאורטיות, כמו שאומרים הפילוסופים של המדע, האלפא וביתא האלה, לא יודע כרגע מה הם, אבל יש איזה שהם אלפא וביתא כאלה שהם מסבירים את שלושת הנתונים. ואחרי שהגעתי למודל הזה, אז אני יכול להשלים את הנתון החסר ולתת פרדיקציה לניסוי עתידי במדע, או בהקשר הזה, אני יכול להגיד מה הדין בלקונה, במקרה שאני לא יודע לגביו מהו הדין. שימו לב אבל מה הרווחתי. עכשיו אתם רואים שהטיעון המאונך והטיעון המאוזן הם אותו טיעון בדיוק, מה שעמית אמר קודם. כי אתם מבינים מה קורה פה? בשביל לייצר את ההיררכיה נגיד של האחד, מה הנחתי? הנחתי של-M יש עוצמה של אלפא, ול-A צריך מספיק אלפא כדי להכיל אותו, ל-N צריך שני אלפא כדי להכיל אותו, נכון? אבל בשביל להשלים את זה זה לא מספיק. אני צריך גם להסביר למה H מצליח ב-N וגם ב-A. חייב להיות של-H גם כן יש יותר, יש שני אלפא. זה אומר שההיררכיה ביניהם ל-H צריכה להתבטא באותן יחידות כמו ההיררכיה בין A ו-N. ההיררכיה של העמודות וההיררכיה של השורות חייבת להיות על אותו פרמטר. זה בעצם מה שאתה אמרת קודם, שבעצם אנחנו מניחים, לעניין מה H יותר חזק מ-M? לעניין סוג הפעולות A ו-N. מבינים? זה הניסוח הפורמלי של מה שעמית אמר קודם. שאתה בעצם אומר שאנחנו חשבנו שאנחנו מדברים רק ברמה של מי יותר חזק, A יותר חזק מ-M. לא, מי יותר חזק לעניין מה? ואם אתה מניח שזה לעניין זה להיות יותר חזק, זה כמו להיות יותר חזק לעניין זה, אז אתה בעצם מניח שגם השורות וגם העמודות מדברות באותה שפה. זאת אומרת כולן בעצם ממוקמות על הסקאלה של האלפות. לכל אחד יש רמת אלפא מסוימת שמאפיינת אותו, שנדרשת להכיל אותו או שיש לו כוח כדי להכיל דברים. כן, בשורות זה כמה כוח יש לך, בעמודות זה כמה כוח נדרש כדי להכיל את העמודות. אבל זה הכל צריך להתבטא במונחי אלפא. כי אם זה לא מתבטא במונחי אלפא אין קל וחומר מאוזן, ולכן גם לא יהיה קל וחומר מאונך. מה קורה כשיש פירכה? תראו פה פירכת עמודה. אני מפעיל את אותה טכניקה. בפירכת עמודה עכשיו אני יש לי עוד עמודה בטבלה, P. זה הפירכה, אתם רואים? הוא פורך. אמרתי קודם, הוא פורך את ההיררכיה הזאת, הוא לא נוגע בהיררכיה הזאת, נכון? זה מה שאמרתי קודם. כי ה-P הזה הוא דוגמה לזה ש-H לא יותר חזק מ-M. אבל הוא לא תלוי בשאלה מה היחס בין A ל-N. אוקיי? אבל הנה תראו שעכשיו הוא כן תלוי. למה? ולכן זה לא נכון שהוא פורך רק צד אחד ולא את השני. זה אותו טיעון. מי שפורך את הראשון פורך גם את השני. למה? כי בוא ננסה לחפש עכשיו מודל שיסביר את חמשת הנתונים השחורים. אלה הנתונים הקשיחים שלי. שתנסו לחפש הסבר, כן, מה שאנחנו עושים בעצם באמת מתמטית נגיד, מה שאנחנו עושים, אנחנו ממלאים פה אחת ופה אפס ומחפשים את המודל הפשוט ביותר שמסביר את הטבלה הזאת. המודל הפשוט ביותר שמסביר את הטבלה הזאת, אני בודק איזה מודל יותר פשוט והוא המנצח. אם המודל הזה יותר פשוט, התשובה היא אחת. אם המודל הזה יותר פשוט, התשובה אפס. אוקיי? זה האלגוריתם שאנחנו מפעילים פה.

[Speaker K] באיזה מובן פשוט?

[הרב מיכאל אברהם] אז זהו שעוד רגע אני אדבר, קודם ראינו מספר הפרמטרים למשל, זה קריטריון אחד לפשטות, אבל זה לא מספיק. עוד רגע אני אשלים את זה. אז מה שאני בעצם אומר, כדי לעשות את זה התחלנו, אני אולי לא ציינתי, את העבודה הזאת עשינו עם דוב גבאי. ואורי שילד מקינגס קולג' ומבר אילן. בכל אופן, אז מה שאנחנו עושים כדי לבנות מודל באופן יוריסטי, זה לא מתמטי, יש אגב עבודת מאסטר שמישהו הוכיח כל מיני משפטים על המודלים האלה כי כשהטבלאות מתחילות לגדול אתה כבר לא יכול לעשות את זה יוריסטית, ואז יש כל מיני משפטים, לא מלא, אין אלגוריתם מלא, אנחנו אפילו לא יודעים מה רמת הסיבוכיות של האלגוריתם, אבל יש וגם לא אם יש יחידות. אבל יחידות לא כל כך חשובה במובן הפשוט, תכף אני אעיר על זה משהו. אז בעצם מה שאני אומר זה ככה, אני עכשיו לוקח את העמודות של הטבלה, זאת הצורה היוריסטית להגיע למודל. לוקח את העמודות של הטבלה פ', א' ומ', אתם רואים זה הפ' א' ומ' זה העיגולים השונים. בסדר, עכשיו פה אני אעשה את המודל של מילוי אחד. אני אומר ככה, השורה החזקה ביותר זה אחת אחת. אז היא נמצאת פה. האחרות נכנסות אליה בחץ, אז הם בעצם, אתם רואים שהן קטנות שוות אליה. בסדר, אז א' נכנס אליה בחץ ופ' נכנס אליה בחץ, נכון? אבל בין א' לפ' אין קשר, סתם חוברו פה אבל בעצם צריכות להיות נפרדות. אין חץ ביניהם כי אין היררכיה, נכון? זה שתי עמודות בלתי תלויות במטריצה, הראשונה והשלישית. אוקיי, אז מה קרה פה? כן, אז בעצם אנחנו מקבלים טבלה כזאת. עכשיו למה זה טוב? כי זה נותן לי יוריסטית דרך למצוא את המודל מתוך הטבלה. טבלה נתונה, אני רוצה עכשיו לשרטט את המודל המינימלי של מ', ה', א', פ' ומ'. איזה אלפות וביתות יש פה ואיך הן מחולקות ביניהם. אז תראו איך זה נעשה. אני מניח שהפשוט ביותר זה אלפא, זה א' ששאליו נכנסים כל החיצים. עכשיו אני הולך אחורה, אז הוא צריך להכיל את אלפא. אז זה יכול להיות או שני אלפא או אלפא וגם ביתא. אם היה פה רק את זה, אז הייתי אומר שני אלפא כי הוא יותר פשוט מאשר אלפא וגם ביתא. אבל אם יש לי שניים והם בלתי תלויים, אז חייב להיות שאחד מהם הוא שני אלפא והשני הוא אלפא וגם ביתא, כי אחרת יש יחס היררכיה גם בין שני אלה, אבל אין, אני רואה במטריצה שאין. שני אלה זה עמודות בלתי תלויות. נכון? אז חייב להיות שהציור הוא זה. אז הנה מצאתי את המודל. א' זה אלפא, וזה המודל הכי פשוט יוריסטי. א' זה אלפא, מ' זה שני אלפא, פ' זה אלפא וגם ביתא. זה כשהמילוי הוא אחד. מה קורה כשהמילוי הוא אפס? זה כבר לא נהיה חזק ביותר. אתם רואים היחס הוא כבר לא כל כך פשוט. א' ופ' זה בדיוק עמודות זהות, וקטורים זהים, נכון? אז א' ופ' שניהם בעיגול הזה, מ' הוא בעיגול הזה והם בלתי תלויים, אין חיצים ביניהם. נכון? זה אפס אחת, זה אחת אפס. אוקיי. עכשיו השאלה מי יותר פשוט? מספר הפרמטרים לא יעזור פה כי בשניהם זה אלפא וביתא. אז הגענו למסקנה שצריך להכניס עוד אלמנטים בקריטריון הפשטות, לא רק מספר הפרמטרים. ואז אמרנו טוב, אנחנו הלכנו גם לגרפים יותר מורכבים ואמרנו טוב בתורת הגרפים כשאתה עושה גרף יש שלושה מאפיינים אפריורית, קבענו את זה, זה לא אד הוק, אלא אפריורית אמרנו יש שלושה פרמטרים בתורת הגרפים שיכולים להיות רלוונטיים. זה קשירוּת, זאת אומרת כמה חלקי תת-גרפים לא קשורים יש בגרף הזה, מספר קודקודים בלתי תלויים, נגיד פה יש שניים ופה יש שלושה. אתם רואים כמה קודקודים זה כמה עיגולים, בסדר? ומספר שינויי כיוון. שינויי כיוון זה בעצם מדד לעד כמה ההיררכיה פשוטה. נכון? אם אין שינויי כיוון, אם יש היררכיה פשוטה, זה חמור מזה, זה חמור מזה, הכל טרנזיטיבי, אז זה אומר שהמודל הוא פשוט. ברור שיש פה אלפא, שני אלפא, שלושה אלפא, נכון? זה פשוט. אם יש שינויי כיוון זה אומר שמשהו פה שובר את ההיררכיה, נוסף לנו בעצם עוד פרמטר. לכן גם שינויי כיוון אמרנו שאפריורית יכול להיות פרמטר רלוונטי. ואז הצענו הצעה, וההצעה אומרת כך, הקריטריון של הפשטות הוא א', מספר הפרמטרים במודל. פותרים את המודל יוריסטית, מגיעים למסקנה האם באחד יש יותר, אני מודד מילוי אחד ומילוי אפס. עכשיו במילוי אחד אני בודק כמה פרמטרים יש במודל, מה הקשירוּת, כמה קודקודים בלתי תלויים וכמה שינויי כיוון במסלול הכי גדול שיש הכי הרבה שינויי כיוון. אוקיי? ואותו דבר אני עושה על מילוי אפס. ועכשיו אני אומר אם לאחד מהם יש יתרון בכל הפרמטרים אז הוא עדיף. אבל אם לאחד יש יתרון באחד ולשני יש יתרון במשהו אחר או בשניים אחרים, אין קיזוזים. אז זה אומר שיש אי תלות ביניהם. כי כמו בקל וחומר תחשבו על זה, נגיד שאני מביא דוגמה נגדית, בסדר, יכול להיות שאני יותר טוב ממנו בהיסטוריה אבל אני פחות טוב ממנו בפיזיקה. זה מספיק בשביל שאני לא אוכל כבר להסיק מסקנות. אני לא יודע מה התשובה הנכונה אבל זה פורך כבר את הקל וחומר. פרכה, פרכה לא אומרת שהמילוי הנכון הוא אפס. פרכה אומרת שאין לי מילוי נכון. אני לא יודע להסיק מסקנה. זה נקרא פרכה. אוקיי? לכן אני אומר שמבחינת קריטריון העדיפות, הסופריוריטי, מבחינתי אם הוא לא חד ערכי, לא חד כיווני, זאת אומרת אם יש עדיפויות פה ועדיפויות פה, לא אכפת לי כמה, אבל אם זה לא ברור, הכיוון לא ברור, אז זאת פרכה.

[Speaker G] בסדר? אפשר לחזור להגדרה של מילוי?

[הרב מיכאל אברהם] מה?

[Speaker G] למה אתה מתכוון במילוי?

[הרב מיכאל אברהם] אחד ואפס, האדומים. אני ממלא את הטבלה באחד, ממלא אותה באפס ועושה מודל. מחפש מה הגרף שנוצר, בונה את המודל. המילוי שנותן לי את המודל העדיף הוא המילוי הנכון. אוקיי? עכשיו, לכאורה זה נראה כמו אד הוקי כזה, זאת אומרת בסדר, לא הסתדר לנו עם מספר הפרמטרים אז הוספנו עוד תורת הגרפים, ואפשר להוציא עוד נקודות מתורת הגרפים, אז למה דווקא שלושת אלה? למרות שאני חושב שהם די טבעיים שלושת הקריטריונים האלו לפשטות של גרף. העובדה שאמרנו את זה א-פריורי, עובדתית, היסטורית, אמרנו את זה א-פריורי, אז זה לא… יותר מזה, שנייה אחת, יותר מזה יש שתי אינדיקציות מעניינות שעלינו עליהם. אינדיקציה אחת זה בטבלה הגדולה הזאת שהראיתי לכם קודם, בטבלה הזאת נתקענו. זה סוף הסוגיה. עקבנו אחרי כל הסוגיה, פתרנו כל שלב וראינו שזה באמת מתאים למודל. בטבלה הזאת נתקענו, זה לא הסתדר, המילוי היה צריך להיות אחד לפי הסוגיה, לא הגענו לאחד. ניסינו לשחק עם הקריטריוני עדיפות, פה כבר עשינו משחקי אד הוק, וניסינו למצוא איזה שהם קריטריוני עדיפות שלא יהרסו לנו את כל מה שהיה קודם ויתנו לנו את התוצאה, לא מצאנו, לא הצלחנו. ישבנו על זה שלושה ימים, הזענו על הדבר הזה. אוקיי? מה גילינו בסוף? שטעינו באחד הנתונים, פשוט הקלדנו אפס במקום אחד. ופתאום זה הפך להיות אישוש נהדר. כי זה בעצם אומר שאתה לא יכול סתם לעשות דברים אד הוק, העובדה היא שכשזה לא מסתדר אז זה לא מסתדר, לא הצלחנו לעשות את האד הוק, וכשאנחנו עובדים נכון אז זה פשוט מסתדר. זה נתן לנו אישוש טוב לזה שזה לא סתם אד הוק. זאת אומרת העובדה שנתקענו ולא הצלחנו להיחלץ מזה בגלל הטעות הזאת. אינדיקציה, זה לא כמובן הוכחה לכלום.

[Speaker E] תראה, קודם אני רוצה להגיד המודל הזה מאוד קשה לי להבין המודל הזה עד הסוף כי יש פה מימדים שבגו ובה קשה לקרוא את זה, אבל זה קצת אני אגיד לך מה זה מזכיר לי, עץ החלטה. בעץ החלטה, האופרטורים שם, עץ החלטה מקבל נתונים, יש לי מאפיינים ואני צריך עכשיו לפי המאפיינים לחלק לקבוצות. ושם נגיד בתלוי בסוג העץ החלטה אז אתה יכול לפי זה לשים את האופרטורים על הנקודות שבהם אתה אומר אוקיי, אם אתה ככה אז אתה נכנס למסלול הזה, בסוף בעלים יש לי את הסיווג, שאני בא ואומר אוקיי אתה נפלת לפה, אז אני בונה את העולם ואז יש לי מקרה חדש אני יכול להבין לאן הוא נופל. ובעץ החלטה יש את אותה בעיה בדיוק, כי אתה בא ואומר עץ החלטה יכול להיות שהוא פשוט… יכול להיות שהוא לא מושלם, זאת אומרת שיש סתירה בנתונים כמו שאתה אומר ואז צריכים לקבל impurity ויש לו מדדים של purity. אתה בא ואומר עד כמה אני מייצר פה הפרדה שהיא הפרדה טובה בעלים שלי בין נגיד חיוביים לשליליים. יש גם אספקטים של pruning כי אתה יכול להגיע ל-overfitting. מה השאלה? מה… מה אמרת, מה אתה רוצה להגיד? עץ החלטה אתה גם מנסה לבוא ולהגיד איזה עץ…

[הרב מיכאל אברהם] אתה יכול לעשות את זה עם עץ החלטה, יכול להיות, אני לא יודע. לא, זאת לא דרך של עץ החלטה.

[Speaker E] כי… יש בהקשרים האלה גם בעולם של למידה בעץ החלטה כן ניסו להציע כל מיני קריטריונים שדיברו עליהם, אתה דיברת על פשטות ועל מספר חוקים אז שם זה pruning, אתה אומר אני קוטמת את העץ שלי כשהוא נהיה יותר מדי…

[הרב מיכאל אברהם] ולמה הדברים, אנחנו נלך לפי קריטריונים של פשטות? כי זה התער של אוקהם, זה בדרך כלל מה שמנחה אותנו בבחירה בין היפותזות. אוקיי, אבל זה אני מניח שזה יופיע בכל מקום בצורה כזו או אחרת. אבל פה זה לא עץ החלטה, העץ שאני מתאר פה הוא בסך הכל ייצוג של הנתונים בטבלה. זה רק אמצעי עזר כדי לנתח את הטבלה ולהוציא ממנה מודל. בעצם מה שאני אמור לעשות זה… זאת הטבלה שנתונה לי, אלה הנתונים שיש לי. עכשיו אומרים לי תביא את התיאוריה. מה מסביר את הנתונים האלה? אתם מבינים? זה ממש עבודה מדעית. זאת אומרת, יש לך אוסף של נתונים, עשית מדידה, מה קורה פה, מה קורה שם, יש לך חום. תפוח מוריד לך את החום, מרק לא מוריד לך את החום, אבל אם יש לך חום שלושים ותשע אז זה מוריד לך וההוא לא מוריד לך, אבל אם אתה תרוץ אז זה כן יוריד לך את החום, תמלאו את כל הטבלה ועכשיו אני אומר אוקיי, בוא נבנה תיאוריה.

[Speaker E] מה… איזה מאפיינים יש בתפוח, בריצה

[הרב מיכאל אברהם] ובמרק שמצליחים להוריד חום ככה אבל לא מצליחים להוריד חום ככה ואני בונה

[Speaker E] תיאוריה רפואית או פיזיולוגית במקרה הזה. זה בדיוק אותו דבר. אני חושב שהטבלה פשוט זה מה שעושה את החלק המאוד מאתגר לנתח את זה גם.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר, אמרתי,

[Speaker E] על הסיבוכיות של איך עושים את זה מעשית. שאלה קשה. אני לא יודע לענות עליה. לא, אפילו תיאורטית. אני חושב אחד הדברים שקשים בלהבין את זה, ויש משהו נורא לא טבעי לקרוא עץ גזירה מטבלה. זה לא עץ גזירה. אבל זה סוג של… טוב, יש לי אובייקטים ויש לי כללים, ואני מנסה…

[הרב מיכאל אברהם] אבל העץ הזה מתאר היררכיה. אתה לא רץ עליו ומקבל החלטות. הוא תיאור ציורי של היררכיה בין מושגים הלכתיים. מה היררכיה?

[Speaker E] זה גזירה בגלל שיש משהו משותף.

[הרב מיכאל אברהם] לא, זה לא גזירה. זה יותר חזק מזה כי הוא יכול לעשות את זה והוא לא יכול לעשות את זה. עוד לא גזרת כלום. הגזירה נעשית אחרי שהעץ קיים ואני מנתח אותו ואני מוציא ממנו כל מיני פרמטרים ואני משתמש בזה לגזירה. העץ עצמו הוא לא עץ גזירה. הוא בסך הכל ייצוג של הנתונים בטבלה. זה הכל. ייצוג גרפי של הנתונים בטבלה. פשוט נוח לטפל בהם דרך ייצוג של גרף. וזה לא מתאר פה משהו מהותי, לפחות לא בתהליך קבלת ההחלטה. אוקיי? אז זה דבר ראשון. דבר שני, זוכרים את הטבלה של הצד השווה? הנה אתם רואים את זה? כמה סוגי טבלאות כאלה יש? באופן עקרוני שלושה. לא יותר. מה זאת אומרת? יכול להיות מצב שפה יש אפס ופה יש אחד, נכון? זה או בניין אב או קל וחומר ואני מחבר את שניהם לטבלה של שלוש על ארבע. אוקיי? עוד פעם, זה בזוגות. אפשר להרחיב את זה לכמה דוגמאות שאתם רוצים, אבל הלוגיקה הבסיסית עובדת על זוג. אוקיי? אז יש לנו או אפס אחד, או אחד אחד, או אפס אפס. אם אתם עושים פה אפס ופה אחד פשוט תחליפו את השורות, זה לא טבלה שונה. זאת אותה טבלה. אוקיי? אז שלוש טבלאות. עכשיו כשאתם תעשו את העץ של שלוש הטבלאות, לא הבאתי את זה פה נדמה לי, שתעשו את העץ של שלושת הטבלאות האלה גילינו לתדהמתנו שכל אחד מהם, כל אחד מהם המילוי הוא אחד ובצד שווה התוצאה היא אחד. כל אחד מהם הוכרע על ידי שלושת, אחד משלושת הפרמטרים של תורת הגרפים. אחד על ידי קשירות, אחד על ידי מספר הנקודות ואחד על ידי שינויי כיוון. ועוד פעם, זה יצא לנו… זה לא אד הוק. זאת אומרת אנחנו חשבנו שאלה שלושת הפרמטרים שנשמעים לנו הגיוניים, והם פשוט פרסו בדיוק את שלושת המקרים האלה. כל אחד מהם, זה אומר ששלושת הקריטריונים האלה לעדיפות הם אכן קריטריונים מהותיים. זאת אומרת זה נראה כמו משהו שנכון להשתמש בו. כן? תהליך הכללה בסיסי שלנו, שלושה תהליכי הכללה בסיסיים שלנו, ואין יותר. שלושה תהליכי הכללה בסיסיים שלנו, אחד מהם הוכרע על ידי קשירות, אחד הוכרע על ידי מספר הנקודות ואחד הוכרע על ידי מספר שינויי הכיוון. אז זה אומר שקריטריון שבנוי משלושת אלה, ועוד הטענה שלא קמה ממספר הפרמטרים, נשמע קריטריון נורא הגיוני, והוא עובד. על כל השלבים של הסוגיה אתם יכולים להפעיל אותו, כל שלב של הסוגיה הוא עובד. עכשיו הוא מסביר, וזאת סוגיה די ארוכה היא מגיעה עד הטבלה הגדולה הזאת של הארבע לשבע. תראו למשל פה הבאתי את ה… אתם רואים את הציור? זה במילוי אחד וזה במילוי אפס. זה כבר מתחיל להיות יותר מסובך. עכשיו לעשות את זה ידנית וזה על טבלאות גדולות, זה לא לביג דאטה כמובן, זה בטבלאות קטנות. אבל בעצם בטבלה הזאת עוד אפשר לעשות את זה, ואלה המילויים שאנחנו מקבלים ואתם רואים התוצאה יוצאת תוצאה נכונה. אני משווה מבחינת קשירות, מבחינת מספר הנקודות וכדומה, התוצאה יוצאת תוצאה נכונה. עכשיו מה זה בעצם אומר הסיפור הזה? מה שבעצם אומר זה שכאשר אנחנו עושים אנלוגיות, הכללות, קל וחומר, א-פורטיורי, כל מיני דברים כאלה, פלוס כל ההרכבה שלהם אחד עם השני. פירכא על האחד, הבאה של עוד אחד כדי לתמוך, פירכא על המבנה המורכב, הבאת עוד משהו, זאת אומרת יכולה להיות הרכבה אינסופית של הדברים האלה. כל תהליך מדעי למעשה מורכב מאבני הבניין האלה. כל תהליך מחשבתי בכלל, לא דדוקטיבי, נדמה לי. אני פה קצת יומרני. אני לא יודע עד כמה שאני לפחות מבין, כל תהליך מחשבתי שהוא לא דדוקטיבי, של לוגיקה רכה, אפשר לבנות אותו מאבני הבניין האלה. ולכן בסוף בסוף אתה יכול לעשות איזושהי טבלה ג'איינט כמובן גדולה שיש בה כל מיני נתונים. לכן ברמה העקרונית אם זה נכון, אז הדבר הזה הוא בעצם אלגוריתם שנותן לי את התשובה לכל סט של נתונים שקיבלתי בניסוי. לא צמצמת התיאוריה, שזה בעצם אומר שזה מיכון של תהליך האבדוקציה. כי למעשה אני לוקח את הנתונים ומוציא מהם את המודל, אלפא וביטא מה יש בכל אחד, בעצם עשיתי, בניתי פה איזשהו מודל עם ישויות תיאורטיות לא מזוהות עדיין, אבל עם ישויות תיאורטיות שאני יכול להגיד לך מה התיאוריה שתסביר את הנתונים האלה.

[Speaker E] עכשיו בלוגיקה אפשר עם שני כמתים לתאר למעשה כל סוג של נוסחה, לא?

[הרב מיכאל אברהם] נכון?

[Speaker E] וגם אנד, נוט, אנד איף… שלוש.

[הרב מיכאל אברהם] לא חושב, למה?

[Speaker K] אגב זה אופרטורים, הוא מדבר על אופרטורים.

[הרב מיכאל אברהם] אתה תופס את האופרטורים, זה זה משהו אחר.

[Speaker E] יש כל מיני אופרטורים פשוטים, וגם…

[הרב מיכאל אברהם] זה רק אומר שאת כל הטבלאות אתה יכול לבנות מטבלה אחת. כל הטבלאות של שתיים על שתיים, של ארבע, כן, בדיוק. או קו שפר או נאנד או משהו כזה.

[Speaker E] וזה קשור איכשהו למה שאנחנו רואים פה?

[הרב מיכאל אברהם] כן, למה? אני לא… אוקיי. באופן, מה שבעצם אני רוצה לומר זה ככה. אנחנו מתחילים עם כלי שתפקידו לתת לי נתון או פרדיקציה למקרה שאני עדיין לא יודע, ניסוי עתידי בהקשר המדעי. אבל אני מגיע לזה בעצם בתהליך של אבדוקציה. אני בעצם מתוך הנתונים הקיימים בונה תיאוריה והתיאוריה נותנת לי פרדיקציה מה הולך להיות במקרה הבא. אז התהליך הזה בעצם עושה את שני הדברים. הוא גם בונה את האבדוקציה, את התיאוריה, וגם משתמש באבדוקציה כדי לתת ניבוי למקרה שאותו אני עוד לא יודע.

[Speaker G] זה בצורה חלקית אבל עדיין.

[הרב מיכאל אברהם] זה לא הכרחי, עוד רגע אני אעיר על זה, כן, ברור.

[Speaker G] יש כאן השקפה כאילו מאוד מגניבה ואני מאוד נהנה, מבין איך כאילו קל וחומר יש פה איזה משהו שיכול להיות כלי נורא מעניין. אבל למה, למה אתה אומר שזה אולי מודל לכל אבדוקציה שהיא? למה שכל איסוף נתונים יהיה דומה לקל וחומר?

[הרב מיכאל אברהם] אתה כמובן צריך להכניס פה שזה לא בינארי כי התוצאות במדידה בפיזיקה למשל יכולות להיות רציפות. ואכן, והטבלה יכולה להיות בניסוי הזה יצא שהמהירות היא כזאת, האנרגיה היא כזאת, בניסוי הזה יצא, תמלא את כל הנתונים על כל סוגי הניסויים, תעשה מזה טבלה, ברמה העקרונית זה אותו דבר. נורא עקרוני כמובן, כן?

[Speaker G] אבל. אבל אם נגיד סתם, ואם אני מחליט במקום למדוד מהירות אני מודד שמיירות שזה איזה מין תכונה ג'רימנדרית על המהירות?

[הרב מיכאל אברהם] אז תבנה תיאוריה על שמיירות.

[Speaker G] אבל אז אתה לא תקבל סט, כאילו, שההסבר הטוב ביותר שלך הוא הסבר מצחיק.

[הרב מיכאל אברהם] זה כבר שאלה של יחידות. יכול להיות שבאמת אני לא אקבל הסבר נכון ופרודוקטיבי.

[Speaker G] זה אוקיי.

[הרב מיכאל אברהם] אז הטענה היא בעצם שיש לנו איזושהי דרך שיטתית למקם אבדוקציה והיא אמרתי שהיא דומה קצת לסולומונוב, ועוד פעם יתקנו אותי אלה שמבינים, אבל זה כמובן סולומונוב לעניים. זאת אומרת, אני לא עושה שתיים במינוס קולמוגורוב של ההיפותזה אלא זה פונקציית דלתא. אני לוקח את הכי פשוט. בסדר? אבל עדיין זה בעצם זה וברגע שלקחת את הכי פשוט אז כמובן כבר אין סטטיסטיקה כי זה חייב להיות הפרדיקציה שלו תהיה הפרדיקציה הנכונה, ואז זה חייב להיות הסתברות אחת.

[Speaker L] מה מצדיק את לקיחת הכי פשוט?

[הרב מיכאל אברהם] התער של אוקהם. להיפך, סולומונוב רוצה לטעון שיש איזשהו סיכוי שגם הלא הכי פשוט הוא נכון, סיכוי יותר קטן ואתה מסכם על כל האפשרויות. אני אומר בוא ניקח טוי מודל, ניקח את הכי פשוט כאילו שהוא הנכון לגמרי. אפשר להכליל את זה לסולומונוב. עכשיו אם אני אקח את כל המודלים האפשריים ואני אתן להם קריטריון כן קולמוגורוב של H של כל היפותזה ואני אעשה סכום על שתיים במינוס קולמוגורוב של H, אז בסדר, אני יכול לעשות מזה גם סולומונוב. זאת אומרת, ברמה העקרונית. אני עשיתי מזה פונקציית דלתא כי זה פשוט יותר, אבל זה לא חישובי קולמוגורוב הזה סולומונוב אז אני לא יודע איך אפשר לעשות את זה.

[Speaker I] אבל הקושי זה באמת לזהות את האלפא. מה זה אלפא?

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, עכשיו זה כבר שאלה שאין לי עליה תשובה.

[Speaker I] זו שאלה שקשורה לכל ההתחלה, זה לא בלוגיקה, זה שאלה

[הרב מיכאל אברהם] של אקספרט, זה

[Speaker I] לא סינטקטי, זה לא רק אחרי שמצאת איזשהו נעלם ועכשיו אתה רוצה לזהות אותו בהמשך מה הוא, זה גם כדי למצוא אותו מלכתחילה אתה צריך איכשהו לנסות להבין מה הפרמטרים של…

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא, זה היתרון שלא. אני יכול לצייר את המודל בלי להיזקק בכלל לסמנטיקה של האלפות ובתות האלה, בלי בכלל, רק סינטקטית אני יכול להוציא את זה. זה בדיוק היתרון הגדול שיש בזה. ויותר מזה, להיפך, אחרי שמצאתי את המודלים אני פתאום רואה למשל דוגמה, אני פתאום רואה שבכסף יצא לי אלפא ובביאה יצא לי שני אלפא, אז אני חושב שאלפא זה כנראה הנאה.

[Speaker I] ומה שאמרת קודם שזה עדיין לא אותו דבר, אני עדיין לא מסכים שזה אותו דבר הניסויים והכסף והביאה.

[הרב מיכאל אברהם] זה אותו טיעון אבל זה לא אותו דבר.

[Speaker I] יש ביניהם

[הרב מיכאל אברהם] יחס של פירכת את האחד פירכת את השני.

[Speaker I] נכון. אבל אחד הוא הגורם לשני, מה שהופך אותם לטיעונים לא זהים.

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא, הטיעונים זהים. ביסוד, כשאתה פורך את האחד אתה פורך את השני. כשאחד נכון גם השני נכון.

[Speaker I] אבל זה לא הופך את הטיעונים זהים. מבחינה קונספטואלית, לצורך העניין קידושין, אוקיי, הם אלה שגורמים לכסף…

[הרב מיכאל אברהם] זה לא משנה. עוד פעם, אני לא מדבר על סיבתיות.

[Speaker I] הטיעונים

[הרב מיכאל אברהם] הם זהים במובן הזה שכשזה נכון גם זה נכון וכשזה לא נכון גם זה לא נכון.

[Speaker I] כסף או הקידושין גורמים ל. אלא אירוסין והנישואין ולא להיפך. זה שיש להם את אותו מבנה שעל פיו אתה יכול להפריד, אני

[הרב מיכאל אברהם] מבין, אבל זה לא קשור ל…

[Speaker I] הטיעונים עצמם לא זהים.

[הרב מיכאל אברהם] אתה יודע, כמו נאנד למשל, זה נוט איי וגם בי. אתה יכול לקרוא לזה לא איי או לא בי. זה גם אותו דבר, נכון? זה אותו טיעון או לא אותו טיעון? אותו לא טיעון, זה טענה. זו אותה טענה או לא אותה טענה? בלוגיקה מקובל שזו אותה טענה. לשתיהן יש את אותה… כשזה נכון זה נכון וכשזה נכון זה נכון.

[Speaker G] יש כל מיני דרכים לעשות אינדיבידואציה לטיעונים. התניה של… מה שארז מכוון פה זה ש… אולי קונספט פילוסופי שנקרא גראונד, שיכול להיות שני דברים שהם נקרא לזה לוג'יקלי אקוויבלנט אבל אנחנו חושבים שאחד הוא הגראונד לשני. למשל לדוגמה, זה נדמה לי נגד הדוגמה של קיט פיין שיש לנו אנחנו יכולים לחשוב על סוקרטס ועל היחידון שמכיל את סוקרטס ויש ביניהם כאילו יחידון כמו קבוצה עם איבר אחד שהאיבר שלו הוא סוקרטס ויש ביניהם כל מיני קשרים שכל מה שאתה אומר על אחד נכון גם על השני.

[הרב מיכאל אברהם] תורת הקבוצות קבוצה ריקה והקבוצה שמכילה את הקבוצה הריקה זה לא אותו דבר בכלל.

[Speaker G] נכון, אבל כל מה שאנחנו אומרים על סוקרטס אנחנו יכולים להגיד שהיחידון של סוקרטס היא קבוצה שמכילה איבר ש… ואז מתקיימות כל התכונות האלה. אבל כאילו נראה לנו שסוקרטס באיזשהו אופן קודם, כאילו גראונדס לזה.

[הרב מיכאל אברהם] טוב, בסדר, מבחינת השקילות בין טיעונים זה שקול. לקרוא לזה אותו דבר או לא אותו דבר זה שאלה אחרת.

[Speaker G] יש פה כל מיני כאילו… בסוף שניכם צודקים במידה מסוימת.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, באופן חופשי יש

[Speaker E] פה יחס כמו שאתה מנסה למצוא לדעתי, זה יחס שקילות. הא? יש פה יחס שקילות. אתה בעצם מחפש יחס שקילות כזה שאין לו סתירה עם ההיררכיה, שברגע שאתה מחיל את היחס שקילות הזה אתה תוכל בעצם לעשות קיפול של הגרף למינימום שיבטא את… איזה גרף?

[הרב מיכאל אברהם] אתה מדבר על הגרף שלי או על הגרף… גרף ידע.

[Speaker E] הגרף שאני מנסה שאני חושב בראש על הדבר הזה הוא מבוזר בצורה אחרת. וזה לפי דעתי, אבל אתה צודק שזה מתקשר לגרפים מהכיוון שאתה מחפש אליהם לפי דעתי פשוט בזה ש…

[הרב מיכאל אברהם] אני צריך לראות איך זה קשור לגרף במובן שאני מדבר עליו כאן, אני כרגע לא רואה. לא יודע, אולי אני מפספס משהו. בכל אופן הנקודה היא שבעצם האבדוקציה הזאת זה איזשהו סוג של כריית מידע. אני לוקח נתונים ואני מוציא מהם בעצם מידע כלשהו. כן, אני פעם למשל ישבתי עם חבר שלי לנסות ולבנות מודל כזה שינסה לנבא התמוטטות של חברות לאורך כל מיני נתונים. לחברה הזאת היה היקף נתונים כאלה וכאלה, התמוטטה כך וכך או הרוויחה כך וכך. נמלא את הנתונים בטבלה, אני מוציא מזה את הפרמטרים שאני לא יודע לזהות אותם. פרמטרים ואני יכול לנבא מה הסיכוי שהיא, או לא מה הסיכוי, אלא האם היא תתמוטט בשנה הזאת או לא. עכשיו כמובן הניבוי דטרמיניסטי וזה לא יהיה דטרמיניסטי, אבל זה כן יתן לך איזשהו מדד לעניין הזה. זאת אומרת אפשר או איך יפסוק שופט במקום מסוים. תן לי את כל המקרים. ההוא נסע נגד הכיוון בלי כן כמו הגששים, כן נגד הכיוון בלי רישיון נהיגה על המדרכה וקיבל כך וכך שנים. ההוא נסע ככה קיבל… אני עושה הכל בטבלה עם שופטים שונים. עכשיו אני אומר הגעתי לשופט הזה ונסעתי כך וכך, מה אני אקבל? אז השיטה הזאת יכולה לתת לך כלי לנבא את זה. זאת אומרת אתה יכול בעצם לעשות דאטה מיינינג באופן הזה ולענייננו בעצם, אני כבר צריך לסיים נכון?

[Speaker I] איך זה לדעתכם עובד בניוראל נטוורקס? כאילו הרשתות האלה במניפולד שלהם באיזשהו מקום הם חושפות את הפרמטרים בדרך הזאת רק שזה לא נעשה בצורה כזאת.

[הרב מיכאל אברהם] אתה יכול להגיד אולי שזה שקול לזה אם בכלל. אבל אם זה עובד כך או לא עובד כך זו שאלה, אני לא בטוח עד כמה היא מוגדרת בכלל.

[Speaker K] מודלים שעושים פרדיקציות כי בסוף של דבר מחלצים פרמטרים.

[הרב מיכאל אברהם] זה שקול, אולי זה יהיה שקול לזה, מה זה ייתן את אותה פרדיקציה כמו זה. האם זה עובד כך או לא עובד כך חוזר לשאלה הקודמת.

[Speaker I] שאלת שאלה איזושהי שאלה, הוא יודע לחשוף את האלפא בטא וכל הדברים.

[Speaker K] אבל שם זה מסתמך על תיאוריה סטטיסטית והוכחת רגרסיה שמתכנסות ל…

[הרב מיכאל אברהם] זה מתודה דטרמיניסטית לגמרי. למה? דטרמיניסטית לגמרי.

[Speaker K] לא, אבל כאן זה משהו אחר. כאן זה הסק לוגי, זה לא מסתמך על רגרסיה של משתנים שבסוף צריכים להתכנס סטטיסטית לאיזשהו מקום שעל זה מבוססים ניוראל נטוורקס בסוף של דבר. כאן זה משהו אחר.

[Speaker H] מה אתה מתכוון להתכנס?

[Speaker K] בסוף שיש לך משתנה סטטיסטי. רגרסיה בסוף מתכנסת, יש הוכחה שזה מתכנס לאיזשהו ערך. לא משנה אפשר לקחת את זה אוף ליין. אבל כאן זה לא סטטיסטי, כאן זה הסק לוגי דטרמיניסטי. אז בהיבט הזה זה שונה, אבל הרעיון מאוד דומה.

[הרב מיכאל אברהם] אני אסיים אולי בכמה משפטים אם מותר עוד.

[Speaker J] רגע לפני שאתה מסיים הרב מיכאל, אני רוצה לחדד לכולם שמה שאתה אומר… בעצם כשאתם תבואו עכשיו לחתונה לא יהיה שם טבעת, לא יהיה כסף קידושין, יהיה רק איזושהי חופה וכל השאר מבוטל. זה מה שהרב מיכה רוצה. כל העולם של חתונות משתנה, כל העולם של הזוגיות נראה אחרת, רק רק שם זה על השולחן, זה הכל.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, בכל אופן, אז א' לגבי משפטי קיום, יחידות, רמת סיבוכיות של איך אני מגיע למודל, אין לי תשובות. אמרתי, יש מסטרנט שעשה על זה עבודת מסטר, יש לו כמה משפטים על העניין הזה אבל הוא רחוק מלסגור את הנושא. דבר שני שקצת מטריד פה לכאורה, מיכנתי לגמרי תהליך חשיבה לא דדוקטיבי. יש לי חישוב, אני אומר לך מה התשובה. איפה הקאטש פה? זאת אומרת, מה בכל זאת לא דדוקטיבי פה? כי הרי זה לא דדוקטיבי. והתשובה היא שכשאני בונה את הטבלה, מאחורי זה יושבות הנחות. ההנחות הן שבאמת אותו סט של פרמטרים עומד מאחורי כל האנטריז של המטריצה הזאת, זאת אומרת גם השורות וגם העמודות. בדיוק. זאת אומרת, אני אתן לכם דוגמה שמובאת בספרות הכללים, אני יכול להוכיח שצריך לשים ציצית על משקוף. ציצית שמים על בגד.

[Speaker K] נכון, אבל שם זה גם לא חד-משמעי. שם המסקנה היא תמיד סטטיסטית, המסקנה היא תמיד בהסתברות מסוימת.

[Speaker I] כשאין לך את ההנחות אלא בצורה כאילו שהיא בצורה שהיא עדיין משתמעת, כן? אבל בצורה שהיא לצורך העניין בלי ההנחה הזאת, זה הופך להיות סטטיסטי לדעתי, באיזשהו מובן סטטיסטי.

[הרב מיכאל אברהם] בואו רק תנו לי רגע לסיים כי אני כבר גם ככה קצת מאחר, אני רוצה רק לסיים. דבר ראשון, משפטי קיום, יחידות, סיבוכיות, כל אלה לא יודע להגיד על זה הרבה. קצת, קצת יש לי מידע על העניין הזה, לא הרבה. דבר שני, מה שמטריד פה כמו שאמרתי, זה איך יכול להיות שיש אלגוריתם מיכני לגמרי, דטרמיניסטי לגמרי, להגיע לתוצאה של אנלוגיה או של אינדוקציה? זה לא סביר. אז אני אומר, זה נמצא בבניית הטבלה. כשאתה בנית את הטבלה אתה הנחת שאותם פרמטרים ששולטים על הנישואין ועל האירוסין, על חופה ועל ביאה וזה, זה אותם פרמטרים. יש פה הנחה. ואת ההנחה הזאת מביאים לאבסורד בדוגמה למשל, אני יכול להוכיח שמשקוף חייב בציצית. ומה בגד של ארבע כנפות שפטור ממזוזה חייב בציצית, משקוף שחייב במזוזה קל וחומר שחייב בציצית. מה זה אומר? זה קל וחומר שאם תסתכלו על הטבלה שלו, זה קל וחומר שבעצם בנוי כ-אחד אפס, אפס אחד. שתי שורות בלתי תלויות, שזה בעצם אומר ששתי העמודות האלה לא יכולות להופיע באותה טבלה. זאת נשלטת על ידי אלפא וזאת נשלטת על ידי בטא. לכן זה שהצמדת אותם לאותה טבלה זה בעצם כבר קיבלת פה איזושהי החלטה. ובמובן הזה כשאני שואל האם ייתכן פוסק, דרשן, שופט, פילוסוף, מדען, מיכני, כמו שאני כותב פה, אני אומר הנקודה שבה לא תצליח לעשות את זה מיכנית זה בניית הטבלאות. זאת אומרת כשאתה בונה את הטבלאות אתה מחליט איזה אנטריז יהיו למטריצה, ההחלטה הזאת היא החלטה שאין לנו אלגוריתם לעשות אותה, זה החלטה בינתיים כנראה לאקספרט או לאל אל אם סטטיסטי, לא משנה, אבל זה לא מודל דטרמיניסטי.

[Speaker K] וזה מביא את זה בעצם לבניית הטבלה, היא יוצרת קוזליות מתוך קורלציה. היא בעצם מייצרת, מי שבונה הוא מייצר קוזליות וזה הפיטפול, בגלל שקורלציה לא שווה קוזליות.

[Speaker H] אתה יכול פוסט פקטום לבדוק את זה אם זה יצר הנחה.

[Speaker K] אז אפשר לפני זה כשאתה בונה את הטבלה לבנות.

[הרב מיכאל אברהם] לא לבדוק אם יצא נכון זה בסדר, אבל אני נותן פרדיקציות עכשיו, השאלה היא עד כמה בכלל להתייחס לפרדיקציה כזאת? לא תעשה ניסוי בצרן על פרדיקציה שאתה לא נותן לה

[Speaker H] כשאתה בודק את כל הפרמוטציות של הטבלאות האלה שקיימות, צריך לדעת לצמצם אותם נכון לפני שאתה מתחיל להריץ מלא דברים.

[הרב מיכאל אברהם] עכשיו צריך

[Speaker E] לבדוק עוד איזשהו היבט מסוים במבט קדימה. האם אנלוגיה ואינדוקציה בדדוקציה? אלה שני הכללים.

[הרב מיכאל אברהם] אנלוגיה, אינדוקציה, קל וחומר אם תרצה, זה בניין אב, כן, ובניין אב מכתוב אחד ושני כתובים זה אנלוגיה ואינדוקציה, קל וחומר, פרכות עליהם,

[Speaker E] זה שלושת אבני הבניין.

[הרב מיכאל אברהם] מעכשיו מכאן אתה יכול לעשות איזה הרחבה שאתה רוצה, זאת אומרת כללי ככל שאתה רוצה, זה יכול להיות טבלאות של אלף על מיליארד, זאת אומרת זה רק הרחבה של עוד ועוד אבל אלה אבני הבניין שמהם אפשר לבנות את השאר.

[Speaker M] כן, וזה הריזונינג ההיוריסטי הראשון שהקומפוננט משתמש בו, בניין אב כנראה הולך להיות הרביעי ונראה אולי יהיה פה אפשרות להיכנס לדברים מאוד מאוד מעניינים כי חלק גדול ממה שעשינו די. זה גם הריזון וההיוריסטיקה הראשון שהקונספט משתמש פה. בעניין הבא כנראה הולך להיות הרביעי. ונראה, אולי אולי יהיה פה אפשרות להיכנס לדברים מאוד מאוד מעניינים, כי חלק גדול ממה שעשינו די די שוקף. וזה משהו שמהרגע הזה, מה שיפה זה שבונה את ה, שבונה סכמה שם, ובשוקף הקודם אמרנו שהסכמה של הנתונים זה שבונה את ה-V, ובשוקף שם שם ה-V.

[Speaker G] אם הפרמטרים עצמם לא רציפים, נגיד אם יש שם קפיצות קוונטיות כאלה וזה, עדיין מה שאתה אומר אמור לעבוד?

[הרב מיכאל אברהם] ברמה העקרונית, הנה התחלתי עם בינארי, ובינארי זה גם עובד.

[Speaker G] כי אוקיי, זאת אומרת, נניח אם יש לנו התנהגות מסוימת עד אורך גל סף כלשהו, שאז היא רציפה, ואז יש לך קפיצה קוונטית ואז התנהגות רציפה עד אורך…

[הרב מיכאל אברהם] אם הקפיצה הקוונטית הזאת מכניסה איזשהו אלמנט שלא היה במודל עד כאן, אני מנחש שתהיה בעיה שמה. או שתכניס גם אותו איכשהו באיזושהי צורה, תיצור עוד השלכות שלו או משהו כזה. אם זאת קפיצה כי זאת התלות הפונקציונלית, אז אני לא רואה הבדל, זאת אומרת.

[Speaker I] תודה רבה, כבוד הרב, עד כאן. תודה לכם. תודה רבה רבה. עם הלפטופים שלנו היום.

[Speaker G] תגיד לי רגע אם זה כותרת הולמת למה שצריך. יש דיון לגבי הסבר אינטרופי יותר, מה הופך הסבר לאינטרופי יותר.

[Speaker E] יש כל

[Speaker G] מיני תכונות שאנשים מדברים עליהן כ-דיזיירבל.

[Speaker E] אחת מהן זה פשטות ההרצאה,

[Speaker G] ומה שאתה בעצם אומר, הנה

[Speaker E] דרך להבין פשטות,

[Speaker G] תבינו את זה על ידי תכונות של הגרף.

[הרב מיכאל אברהם] אז אולי תכונות של הנתונים בטבלה, הגרף רק מייצג את הטבלה. תכונות של הנתונים בטבלה.

[Speaker G] אתה אומר לי כאילו תבין פשוט במונחי תורת הגרפים ותגלה ישועות. זהו בעצם.

[הרב מיכאל אברהם] עוד פעם, תורת הגרפים פה היא לא מהותית, זה ייצוג. זאת אומרת, זה לא גרף כמו שנמרוד נגיד אמר, שהגרף הזה לא באמת מייצג משהו בתהליך ההחלטות שלו, אבל הוא מייצג באיזושהי צורה את הנתונים בטבלה בצורה שיותר נוח לטפל בה.

[Speaker E] כן, יש פה איזושהי גמישות לא רגילה של הדברים האלה, ויש פה אופטימיזציה שאתה בעצם מחפש אותה כדי להגיע לאיזושהי אינטרפרטציה אפשרית. ואז אתם מנסים להשוות בין המודלים האלה.

[הרב מיכאל אברהם] זה הבעיה של

[Speaker E] אבדוקציה, זאת אומרת, להגיע מהעובדות להיפותזה. הבעיה של המודל בסוף היא קצת יותר לפרמט את הבעיה. מה אנחנו יודעים? כאילו אתה בא ואומר אני יודע את העובדות,

[הרב מיכאל אברהם] ואני יודע גם את הקשר ביניהם, כי שמתי אותם בטבלה אחת. זהו, זה כל מה שאני יודע.

[Speaker N] ובדומיין היהדות, בסוג של דומיין היהדות, אתה יכול לעשות אופציה מחר באותה שעה, מחר ב-4:30 במקום ב-4?

[הרב מיכאל אברהם] מחר לא, יש לי בעיה ביום שלישי אחר הצהריים.

[Speaker N] אוקיי, בסדר.

[Speaker I] תגיד לי רגע, בבוקר יש מצב? זה יוצר סבוכיות בטח הרבה יותר גדולה ברגע שיש לך מספר פרמטרים שאמורים להסביר את ה…

[הרב מיכאל אברהם] לא נכנסתי פה, יש, אפשר לעשות סיבוב במרחב הפרמטרים. נגיד אם אתה לוקח את הפרמטר אלפא וגם בטא וקורא לו גמא, בסדר? או אלפא וגם שני בטא וקורא לו גמא, זה לא משנה. זאת אומרת, כל עוד הוא יופיע אלפא וגם שני בטא יופיע בכל מקום באותה צורה, זה לא שני פרמטרים, זה אחד. ואתה יכול לסובב את מרחב הפרמטרים וזה שקול לסיבוב מטריצה, דרך אגב. ולכן, ולכן למעשה אתה יכול, מה?

[Speaker G] בעצם המימד של ה…

[הרב מיכאל אברהם] בדיוק. אתה בעצם מחפש את המימד. ולכן זה לא ממש משנה, לכן למשל לגבי זיהוי הפרמטרים, זה קצת טריקי. כי אם אתה ניסחת את הפרמטרים בצורה של אלפא בטא גמא נגיד, ואתה לא מוצא להם זיהוי, יכול להיות שהזיהוי האמיתי זה אלפא וגם שני בטא, זה הדבר האינטואיטיבי שאתה יודע לזהות. מבחינת התהליך, הזיהוי הוא באמת משהו שהוא יותר טריקי.

[Speaker E] אפשר עוד טבלה? איזו? בטבלה, הבעיה… רוצה רגע להבין שנייה.

[Speaker I] הבעיה, כמו שאתה אומר, זה לשים את המשתנים הנכונים. וליצור מערכת שיודעת לייצר את הדברים האלה מהמשתמשים שיש ביניהם באמת את הדמיון. אני חמשב שצריך להיות איזה…

[Speaker E] זה מה שאומר, זה הבעיה של הדבר הזה, של האבדוקציה. אני רוצה רגע להבין בטבלה הזאת, מה

[Speaker I] זה ה-V, ה-V הזה?

[הרב מיכאל אברהם] בדיוק, וקטור של אנטריס,

[Speaker I] מה זה משנה?

[Speaker E] יופי, פחדתי אם זה לא… לא היה לי ברור פה איפה זה תכונה ואיפה זה ערך. איפה זה…

[הרב מיכאל אברהם] אלה מושגים, אלה מושגים. או תוצאות הלכתיות וזה פעולות הלכתיות. כל השאר לא משנה. זאת אומרת, הפעולות הן מתן כסף, העמידה בחופה, ביאה ומתן שטר. והתוצאות זה נישואין, אירוסין, פדיון, יבמה. מה יש? שאני כבר לא זוכר אפילו. עוד שלוש תוצאות.

[Speaker E] אוקיי. רגע, ויש את… זה לא תמיד יהיה פעולות ותוצאות, נכון?

[הרב מיכאל אברהם] עקרונית לא, אבל אני חושב שברוב המקרים שאני מכיר זה פעולות שמובילות לתוצאה הלכתית. אתה יכול לעשות את זה דרך אנטריס של פעולות ותוצאות. יכול להיות שיש גם דוגמאות אחרות, אני לא בטוח שזה תמיד.

[Speaker E] על מה הפעולות האלו, על מה אתה מפעיל?

[Speaker I] מכניס רעש כאילו.

[הרב מיכאל אברהם] נגיד אתה נותן כסף לאישה, התוצאה היא שהיא מקודשת לך. נותן כסף לאישה, התוצאה היא שהיא נשואה לי. לא מקודשת. איפה האישה פה?

[Speaker I] איפה ממודלת האישה?

[הרב מיכאל אברהם] אישה לא מופיעה פה, גם הגבר לא מופיע פה. מתן כסף זה פעולה. מתן הכסף הולך מהגבר לאישה. זה לא משנה, מבחינתי פעולה יוצרת תוצאה.

[Speaker E] טוב, אני מבין בעצם יש זה החלק שחסר. זה כאילו נתת חתימה של פונקציה אבל לא נתת את הארגומנטים שהיא

[Speaker G] פועלת עליהם.

[Speaker E] למה?

[הרב מיכאל אברהם] זה פונקציה, זה פעולה.

[Speaker E] פדיון כסף מוביל לתוצאה שדבר קדוש יוצא לחולין.

[הרב מיכאל אברהם] הוא נפדה. הקדושה שלו הולכת לכסף והוא עכשיו הופך להיות חולין.

[Speaker J] אם רוצים אז אפשר אולי ביום ההוא או ביום אחר ללמוד את הסוגיה מתוך הגמרא, ואז בעצם מה שהרב מיכי לימד אותנו פה שזה בעצם הקומה מעל תהיה אפילו עוד יותר מובנת.

[Speaker G] כי זה פשוט תחום שאני לא ממש…

[Speaker E] טוב, אבל זה יהיה אוברקיל, אני בסך הכל מנסה הרי פעולה ותוצאה בסדר בצורה שיטתית. התוצאות פה, מה הן בעצם מדברות?

[הרב מיכאל אברהם] מצב הלכתי חדש. פעולה מסוימת יוצרת מצב הלכתי חדש. היה מצב הלכתי מסוים, עשיתי פעולה, נוצר מצב הלכתי חדש. למשל שהאישה מקודשת לי, למשל שדבר קדוש הופך להיות חולין. כל מיני דברים כאלו. אישה, יבמתי, אישה כלשהי, נגיד אם בעלה מת בלי בנים צריכה ייבום. לא משנה, ברמת הפורמליזם הזה זה לא חשוב. אתה עושה פעולה והמצב ההלכתי משתנה מאיקס לוואי.

[Speaker I] הוא לא

[Speaker E] אמר את זה אבל זה שונה. קודם כל נתת דוגמאות על סטודנטים וציונים, שאחד הציון שלו יותר גבוה מהשני ולכן השני

[Speaker I] נבחן

[Speaker E] מסוים ואז במבחן יותר קשה אז השני לפי זה.

[הרב מיכאל אברהם] שמה זה באמת האנטריס פה זה אנשים ומקצועות. אוקיי. בסדר? אנשים ומקצועות זה בעצם בוא נגיד הבן אדם שניגש לבחינה, תסתכל על זה כפעולה אבל זה קצת מלאכותי. הבן אדם ניגש לבחינה, התוצאה היא הציון שהוא קיבל.

[Speaker A] טוב, אבל תחשוב על זה שכאילו יש לך איזשהו מצב של תלמיד מצטיין, בסדר? ואז כאילו יש לך דברים שעוזרים, כאילו איבנטים שמסייעים לתלמיד להיות מצטיין ודברים שמפריכים את זה, ואתה צריך לראות כאילו איזשהו סטטוס ויש לו איבנטים שמשפיעים עליו,

[Speaker G] כן לא כן לא.

[Speaker E] זה מה שאתה מנסה להכניס וזה לא זה. לא, אני מנסה להכניס למסד נתונים של… למדל את הצורה שחשבת שמה שאתה מנסה. אתה שם פה אפס ואחת. אתה גם עושה את זה. נכון. אבל המידול פה הוא בגלל

[Speaker G] כל השאלה הזאת של הספציפיות.

[הרב מיכאל אברהם] לא, אני מסתכל על פעולות ותוצאות.

[Speaker E] אתה רוצה לקחת את זה במודל של אנשים ו… לא לא, גם אתה עשית את זה פה. שאתה פה, הנה פה, את זה אני לא מבין. הגרף? איי וגם בי? אוקיי. אלפא וגם ביתא? אלפא וגם ביתא? נכון. פה אני בא ואומר שיש לי כאילו

[הרב מיכאל אברהם] ל-P יש שתי תכונות, יש לו אלפא, יש לו מרכיב אלפא ומרכיב ביתא. אוקיי. וזה התוצאה של החישוב. הנתונים… בטבלה זה נתונים. מתוך הטבלה הזאת אני מוציא את המודל. ל-P אני יודע שיש אלפא וגם ביתא, ל-N יש רק שני אלפא וכן הלאה. בסדר? ול-A יש אלפא.

[Speaker I] ואז עכשיו הרב, עכשיו ירד לי האסימון למה קראת לזה כריית מידע.

[הרב מיכאל אברהם] כן, הטענה שלי שאתה יכול להוציא מתוך הנתונים.

[Speaker I] עכשיו ירד לי האסימון. אוקיי. אפשר להחליף ת'מסכת? כן, בטח. טוב…

[Speaker E] אתה יכול לשים אותה אם מתאים לך בתיקייה

[הרב מיכאל אברהם] בשם \"יהדות\"

[Speaker E] או של לא יודע, אונטולוגיות או משהו כזה שמה?

[Speaker H] אם תשלח לי את זה אני אסתכל על זה בערב. אני אשים בקבוצה של הוואטסאפ שכל מי שרוצה יוכל. מעולה. תודה רבה.

[הרב מיכאל אברהם] להתראות.

[Speaker E] תודה. גמרא במסכת שבת דף כ\"א עמוד

[הרב מיכאל אברהם] ב'. מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ\"ה בכסלו יומי דחנוכה תמניא

[Speaker E] אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. וזה מה שאנחנו מבקשים אבינו מלכנו: חננו ועננו כי אין בנו מעשים, עשה עמנו צדקה וחסד. מה זה צדקה וחסד? הצדקה הכי גדולה שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו זה שהוא נתן לנו את התורה הקדושה, שעל ידה אנחנו יכולים להידבק בו. וזה העיקר של מתן תורה, לקבל את התורה בשמחה וביראה. ובפרט בימים האלו שלפני חג השבועות, צריך להתכונן לקבלת התורה ולפרוש מכל דברי הבטלה ולהתחזק בלימוד התורה בעיון ובהתמדה. ויהי רצון שנזכה לכתרה של תורה ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.