סערת האפליה הגזענית בבתי הספר החרדים – כאן 11 רשת ב – בנימיני וגואטה

[Speaker A] חזרנו רדיו וטלוויזיה, אנחנו ממשיכים ועכשיו לסערת האפליה הגזענית בבתי הספר החרדיים. אומרים שלום למיכל לנקין, אמא שבתה נמצאת בבית לא עוול בכפה. שלום מיכל.

[הרב מיכאל אברהם] צהריים טובים.

[Speaker A] הבת לא הגיעה אתמול לבית הספר, לא היום. למה?

[Speaker C] וזה בטח לא התחיל מאתמול.

[הרב מיכאל אברהם] הבת לא הגיעה לא אתמול ולא היום, אף אחד לא מתקשר, אף אחד לא שואל. הסיבה העיקרית היא כי המשפחה שלה היא משפחה ספרדית וזה כואב.

[Speaker C] את יכולה בכלל להסביר לנו, בואי תסבירי לנו באיזה כיתה היא, איפה זה התחיל?

[הרב מיכאל אברהם] אצלנו לומדים מכיתה א' עד כיתה ח', יש גם שמה בעיות בין אשכנזים לספרדים בגלל שאנחנו חצי חצי. הכיתה שלה היא חצי ספרדים חצי אשכנזים. לא היה לה הרבה, כאילו יש לה חברות אשכנזיות, אבל נגיד את היותר האדוקות של רמות ג' לא מתקרבים לרמות ב'.

[Speaker A] רמות ב' זה בירושלים הכוונה לשכונה.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, נכון. והיא בעצם סיימה כיתה ח', והיא סיימה כיתה ח' הולכים לכיתה ט' מגיעה מורה שהיא מחליטה את מי היא שמה בסמינר למי האשכנזים, אם מתאים לה. לפי מה מתאים לה? לפי מה שמתאים לה אם האבא אברך או אם האבא עובד. ומתאים לה מי האחים שלה, מי הסבא שלה. ככה זה עובד. הולכים אחורה אחורה מחפשים את השורשים ולא מחפשים מי הילדה, מה הלימודים שלה, מה היא רוצה להיות, למה היא רוצה להתקדם. מי בכלל הילדה שלי? מיכל, סליחה שאני שואל.

[Speaker C] אז זהו, מכיתה א' עד כיתה ח' היו בעיות עם הילדה שלך?

[הרב מיכאל אברהם] לא, בחיים לא. לא שמעתי שום דבר. ילדה טובה, קיבלתי תעודות הצטיינות, ילדה מקסימה, היא נראית משלהם, היא נראית ממש אשכנזייה על אף שהיא חצי חצי. לא משנה אבל היא נראית ממש שלהם ונהנו ממנה עד לכיתה ח'. ואז בכיתה ט' מה אומרים לך שמה? לא לא ח', ח', אנחנו מדברים על ח', שנה שעברה היא הייתה ח'.

[Speaker C] כן, אבל אז צריכים להירשם באמצע השנה לסמינר לכיתה ט'.

[הרב מיכאל אברהם] אז אנחנו נרשמנו בכיתה ז' כי ככה שלחו אותנו בכיתה ז' לתפוס מקום, הלכנו ונרשמנו, הבטיחו לנו ששמה הבת שלי תהיה. והשנה שמורה שכל כך שונאת ספרדים באה וסימנה אותה ואמרה מה פתאום את לא הולכת לשם, יש לי את המקומות שלי, לפי המקומות שלי את תלכי. ככה אנחנו נעשה. וכשלא הלכנו בדעה שלה אז פתאום אנחנו לא קיימים.

[Speaker A] מה זאת אומרת מורה ששונאת ספרדים?

[Speaker C] מאיפה אתם יודעים שהיא שונאת ספרדים? יש לה רקורד כזה?

[הרב מיכאל אברהם] אתה רואה על העיניים שלה. תדבר איתה ואתה תראה לבד.

[Speaker C] תני לי דוגמה למשפט שהיא אמרה לך.

[הרב מיכאל אברהם] אתה רואה שאת שם המשפחה, לא, שם משפחה שאתה רוצה לעוות אותו לשם משפחה אחר, אני לא יכולה להגיד את השם משפחה אבל אתה רואה שהיא רוצה לעברת אותו. וממש חקרה אותי מי היה סבא שלי, מי סבא של בעלי, איפה בעלי מתפלל, איפה הוא למד כשהיה ילד קטן. כל הזמן כל הזמן שאלות. חקירות חקירות כל השנה.

[Speaker A] עיסוק ברקע ובמוצא ולא בילדה עצמה. מה עם הילדה? איך מצב הרוח שלה?

[הרב מיכאל אברהם] היא נורא שבורה. אתמול היינו בעירייה והיא נורא בכתה, היא לא מבינה על מה העוול הזה. היא לא מבינה באמת מה קורה פה.

[Speaker C] כי בעצם מה שקורה

[הרב מיכאל אברהם] עכשיו, צריך להסביר לציבור מיכל,

[Speaker C] שבעצם כל החברות שלה שהיא הייתה איתן שמונה שנים הולכות למקום מסוים והיא בינתיים לא הולכת איתן.

[הרב מיכאל אברהם] האשכנזיות, האשכנזיות. הספרדיות לפי מה שהעירייה החליטה, לא מה שטוב לילדה, לפי מה שהעירייה החליטה. העירייה קובעת לנו איפה לשים את הבנות שלנו. העירייה קובעת בעצם לפי המורה. לפי המורה בדיוק.

[Speaker C] עכשיו תגידי לי את האמת, אני מבין את זה אבל חשוב לי שהמאזינים שלנו והצופים שלנו יבינו, למה את בעצם לא מראה את הפנים שלך?

[הרב מיכאל אברהם] בשמחה. כי זה מה שהעורך דין רצה. אני רציתי מהיום הראשון להראות את הפנים שלי, אני גאה בעצמי, גאה בדרך שלי, גאה בבת שלי, גאה בבנים שלי. אני עברתי את זה אצל הבנים ואני רואה שאצל הבנות עושים מזה הרבה רעש. יש לי ילד שהוא נראה שחור אבל הוא ילד מהמם ויודע גמרא בעל פה. בא אליו אחד הרבנים ואמר לו אתה נראה פרנק, אין לך ציציות בפנים. ויש לי ילד מדהים ומקסים שאני הכי גאה בו ואוהבת אותו עם בלונדינים עיניים כחולות, הוא לא יודע כלום אמנם אבל אהבו אותו וקיבלו אותו במקום הראשון. עד כמה תהיה האפליה? עד כמה בלונדינים ועיניים שחורות יהרסו ילדים, יהרסו בתים. אני פה להגיד לילדים שלי שאני אוהבת אותם. ואני גאה בהם. אני באמת באמת גאה בהם. זה כואב, זה כואב, זה כואב. איפה אריה דרעי שיבוא לראות שאני לא ישנה בלילה? שכואב לי לחבק כל ילד. אני הייתי צריכה להחליף שם משפחה כדי שיקבלו שלושה ילדים לתלמוד תורה. שלושה ילדים קטנים פיצים. להחליף להם שם משפחה. שהגעתי עם שם משפחה ספרדי אמרו לי לכי הביתה. שהגעתי עם שם משפחה אשכנזי אמרו לי ברוכה הבאה יש לנו מקום. גם אותו דבר בעירייה אתמול. שבאתי עם השם משפחה הספרדי אמרו לי לכי מפה נעצור אותך. שאמרתי אני חצי חצי רדפו אחרי עד המעלית, חיבקו אותי, נתנו לי כוס מים. הכניסו אותי ונתנו לי לשבת. עד מתי? זה לא הדרך של שרה שנירר וזה לא הדרך של הרב עובדיה. זה לא, זה לא. איפה עטרה ליושנה? איפה צביקה כהן? איפה אריה דרעי? הבת שלי יושבת ובוכה, ילדה בת 14 על לא עוול בכפה. כי לא רצתה להחליף שם משפחה, אמרה לי מאמי אנחנו לא מחליפים, כולם מכירים אותי בשם הזה. זה כואב לי לראות חצי ילדים עם שם משפחה ספרדי וחצי

[Speaker A] ילדים עם שם משפחה אשכנזי. זה אותו בית, זה אותו ילדים שאני ילדתי

[Speaker C] אותם, שאני סחבתי אותם, שאני גידלתי אותם. איפה אריה דרעי שיגיד לי את התשובות האלה? הנכדים שלו נמצאים במוסדות אשכנזים, הילדים שלו למדו במקומות אשכנזים. עד מתי אריה דרעי יהרוס את הבתים של כולם?

[Speaker A] אחר כך מתפללים למה ילדים הולכים לרחוב, הוא נותן להם את האופציה ללכת לרחוב. תאמין לי. אוקיי מיכל אנחנו, אולי נפנה באמת את השאלות האלה לאריה דרעי כי הוא צריך להשיב תשובות. ספרדי אשכנזי. אני מחכה לו, אני מחכה לו, רציתי לבוא לא נתנו לי, אני רציתי, אריה דרעי לא נתנו לי להיכנס, אני רוצה את התשובות שלו. אנחנו צריכים לסיים. אין ספק שהמילים שלך יוצאות מן הלב ואני מקווה שהמילים האלה ייכנסו אל ליבם של מקבלי ההחלטות. מיכל השידור שלנו יסתיים פשוט והדברים שלך פשוט ממש ממש נוגעים ללב ואנחנו נמשיך ונלווה את הסיפור הזה.

[Speaker C] תודה מיכל שהיית איתנו. תודה רבה אנחנו גם גאים בך ובילדים ובילדות שלך.

[Speaker A] תודה רבה אנחנו מסיימים.