ספק והסתברות – בהלכה, במחשבה ובכלל – שיעור 40 – הרב מיכאל אברהם
תמלול זה בוצע באופן אוטומטי באמצעות בינה מלאכותית. ייתכנו אי-דיוקים בתוכן המתומלל ובזיהוי הדוברים.
תוכן עניינים
- General Overview
- פתיחת השיעור והקשר לחוות יאיר ולרב שבתאי רפפורט
- תשובת חוות יאיר סימן סא וההגרלה על כוס כסף בפורים
- הוויכוח על הוגנות, הסתברות, ו”מזלו גרם לו”
- פסיקת חוות יאיר: “בטלה הגורל” והראיה משני אחים שחלקו
- ההגרלה השנייה והתקלה השנייה: חסר פתק שם אחד
- חוות יאיר על “אין הגורל אלא מפי שמיים” ותשובת הגאונים
- ביקורת המרצה: חלוקת הארץ כ”פיקציה” וחלוקת גורלות ל”חושפים” ו”מכוננים”
- תמים תהיה, איסור “שואלים בגורלות”, ואלף לך שלמה על קדיש
- גורל הגר״א ושאלת “על פי הדיבור”
- סיום בסיפור על הגרלה ברמת אלחנן
סיכום
General Overview
השיעור מציג דיון שיטתי על גורלות בהלכה דרך תשובת חוות יאיר סימן סא וסיפור מעשי של הגרלה בפורים, ומעמיד מולו ביקורת עקרונית על ההנחה שהגורל מבטא תמיד הכרעה משמיים. המרצה טוען שהבחנה מרכזית היא בין גורלות “חושפים” שמטרתם לגלות אמת קיימת (כמו גורלות מקראיים בעכן, יונתן וחלוקת הארץ כפי שמצטיירת אצל חז״ל), לבין גורלות “יוצרים” שמטרתם לכונן חלוקה הוגנת כשאין אמת קודמת מה שייך למי (כמו חלוקת ירושה או הגרלה על חפץ). מתוך כך נטען שהראיות של חוות יאיר ותשובת הגאונים מחלוקת הארץ ועכן אינן ראיה לגורלות אזרחיים, ושגישה שמפרשת גורל יוצר כיד השם עלולה לערער את כל משמעות ההוגנות וההליך התקין.
פתיחת השיעור והקשר לחוות יאיר ולרב שבתאי רפפורט
המרצה פותח בכך שתכנן לדבר על השאלה של גורלות בהלכה ומבקש להציג אותה בצורה שיטתית. משתתף שלח לו שיעור של הרב שבתאי רפפורט על תשובה של החוות יאיר, והוא מציין שכבר כתב מאמר לפני עשרים שנה במידה טובה על התשובה הזאת. המרצה בוחר להתחיל מחוות יאיר ואז להציג כביקורת את הטענה שלו שתהיה מוקד השיעור.
תשובת חוות יאיר סימן סא וההגרלה על כוס כסף בפורים
בחבורה של שנים עשר בעלי בתים בסעודת פורים הוטל גורל על כוס כסף גדול מוזהב, וכל אחד נתן רייכסטאלר אחד. ההגרלה נעשתה בשתי קלפיות, באחת פתקים עם שמות המשתתפים ובשנייה פתקים שמתוכם אחד “מזל טוב” והאחרים חלקים, ותינוק או תינוקת העלו פתק מכל כלי והזוכה נקבע בצירוף שני הפתקים. יצא “מזל טוב” כבר בהעלאה השנייה והדבר נראה פלא בעיני הרואים, ולאחר בדיקה התברר שבקלפי השנייה היו עשרה פתקים חלקים ושני פתקים “מזל טוב”. הזוכה טען שאין בכך גרעון או ייפוי כוח לאחד יותר מחבירו, ואם מזלו גרם לו הוא הדין אם היה כנכון וראוי עמדה לו שעה, והמרצה מדגיש שהטענה הזאת שונה מטענת הוגנות הסתברותית.
הוויכוח על הוגנות, הסתברות, ו”מזלו גרם לו”
המרצה מציג טענה שלפיה אף עם שני פתקים “מזל טוב” אין עדיפות לאף אחד כי כל אחד מהשנים עשר נותר עם סיכוי שווה לזכות, ולכן ההגרלה הוגנת ואין מקום לטענות. לעומת זאת הזוכה תולה את התוצאה בכך שמזלו גרם לו ושבכל מקרה היה זוכה גם אילו נעשתה ההגרלה כראוי, והמרצה רואה בכך מעבר לתפיסה דטרמיניסטית שמרוקנת את חשיבות ההוגנות של ההליך. המשתתפים מתווכחים אם נוכחות שני פתקים משנה את הסיכוי, והמרצה מחזיר את הדיון לכך שהשאלה המכריעה בעיניו היא השוויון בין המשתתפים ולא מספר פתקים “מזל טוב” כשעוצרים עם הזכייה הראשונה. המרצה משווה זאת לדוגמת “מיכל עם מאה כדורים לבנים ואחד שחור” כדי להראות כיצד בחירה מכוונת הופכת את המודל ממקריות להעדפה, וכך גם תפיסה ש”השם החליט” הופכת הגרלה לבלתי רלוונטית מבחינת הוגנות.
פסיקת חוות יאיר: “בטלה הגורל” והראיה משני אחים שחלקו
חוות יאיר פוסק בפשיטות שבטלה הגורל ומביא ראיה מהגמרא בבבא בתרא על “שני אחים שחלקו” ובא להם אח ממדינת הים, שרב אמר “בטלה מחלוקת” ושמואל אמר “מקמצין”. המרצה מסביר את המחלוקת ואת משמעות “בטלה מחלוקת” כהחזרת הדין והצורך בהגרלה מחדש, ומדגיש שהלכה נפסקת כרב. המרצה מצטט את הקושיה בגמרא על מקרה שבו שני אחים חילקו מראש “אדעתא דבי תלתא” אף שהאח השלישי לא נכח, והגמרא מבחינה בין חלוקה שנעשתה תוך התחשבות בשלושה לבין חלוקה שנעשתה כאילו יש רק שניים. המרצה טוען שבמקרה הראשון של חוות יאיר ההגרלה דומה יותר למקרה של חלוקה הוגנת שנעשתה באופן העקרוני הנכון, ולכן הראיה של חוות יאיר נראית לו בעייתית.
ההגרלה השנייה והתקלה השנייה: חסר פתק שם אחד
לאחר שחוות יאיר ביטל את ההגרלה הראשונה חזרו להטיל פתקים חדשים, וזכה אחד בהעלאה שישית. אחד מן הנשארים פתח את הפתקים הנשארים וראה שחסר שם אחד מנותני מעות, כך שבקלפי השמות היו רק י״א פתקים. בני החבורה רצו לבטל גם את ההגרלה הזאת, והזוכה טען שאין טעם לתלונתם כי על ידי גירעון שם אחד מהם היו קרובים לשכר, והציע לפשר עם מי שחסר שמו ולתת לו ד׳ רייכסטלר והוא התרצה. המרצה והמשתתפים מזהים שכאן התקלה דומה יותר למקרה של אח חסר שאינו שותף בהגרלה, ולכן גם מבחינת ההסבר ההלכתי של רב “בטלה מחלוקת” יש מקום לביטול.
חוות יאיר על “אין הגורל אלא מפי שמיים” ותשובת הגאונים
חוות יאיר מביא “שו״ת גאוני קדמאי סימן ס׳” ש”אין הגורל אלא מפי שמיים” ו”העובר על הגורל כעובר על עשרת הדיברות”, על סמך “על פי הגורל תחלק הארץ” ו”בחיק יוטל הגורל ומה׳ כל משפטו”. הוא מביא את הגורלות במיתת עכן ויונתן, וכן “יונה והמן הרע”, כהוכחה שכשגורל נעשה בלי מחשבת אדם ופעולת אנוש מצד התחכמות הוא דבק בו השגחה עליונה. חוות יאיר קובע שאם “הגורל מקולקל” בין בתחבולת אנוש ובין בשגגה אין לומר שמי שזכה מאת השם הייתה זאת, ומציג אפשרות שכל אחד יאמר שאילו נעשה הגורל כהוגן היה “קיימא לי שעתי על פי מזלי או על פי תפילתי”. המרצה מצביע על הקושי הפנימי שנוצר אם מצד אחד הגורל מפי שמיים ומצד שני טוענים שקלקול מבטל את יחסו להשגחה, ומעלה שגם בסיפור עצמו נעשתה הגרלה נוספת ולא יצא אותו זוכה.
ביקורת המרצה: חלוקת הארץ כ”פיקציה” וחלוקת גורלות ל”חושפים” ו”מכוננים”
המרצה מביא את רש״י בבמדבר על חלוקת הארץ שמדגיש שהגורל היה “על פי רוח הקודש” ושהגורל עצמו היה “צווח” איזה גבול עולה לאיזה שבט, ומדגיש שהתיאור מציג פרוצדורה שמדגימה שאין כאן מקריות רגילה. המרצה טוען שמתוך כך עולה שהגורלות המקראיים נועדו להראות שהגורל חושף אמת אלוקית, בעוד שבגורלות משפטיים רגילים אין “תשובה נכונה” שקיימת מראש והגורל רק מכונן חלוקה. הוא מנסח הבחנה בין “הגרלות חושפות” שמגלות אמת קיימת שאינה ידועה לבין “הגרלות מכוננות” שיוצרות מצב חדש של הקצאה הוגנת בין בעלי זכויות שוות, ומסביר שבהגרלות של חלוקת ירושה או שותפות אין מקום לייחס תוצאה לרצון השם כגילוי אמת. המרצה טוען שהבאת ראיות מעכן, יונתן וחלוקת הארץ לדיון על הגרלות אזרחיות היא “עורבא פרח”, ושגישה שמפרשת הגרלות מכוננות כהכרעה משמיים מערערת את מושג ההוגנות שמקריותו היא עיקרו.
תמים תהיה, איסור “שואלים בגורלות”, ואלף לך שלמה על קדיש
המרצה מצטט שו״ע יורה דעה קע״ט “אין שואלים בחוזים בכוכבים ולא בגורלות” משום “תמים תהיה עם ה׳ אלוקיך”, ומביא את אלף לך שלמה של רב שלמה קלוגר שמבאר שהתוספות והש״ך דיברו על גורלות שנשאלים “על להבא” כגון אם יחיה החולה או אם תימצא האבידה. רב שלמה קלוגר מתיר “להפיס בין ב׳ עניינים” כדי לברר שיוך או חלוקה, ומוכיח מהפייסות בבית המקדש וממה שנאמר “אך בגורל תחלק הארץ”. המרצה מפרש שהעיקר הוא ההבדל בין גורל שמתיימר לחשוף אמת נסתרת לבין גורל שהוא כלי חלוקה מוסכמת, וטוען שלייחס להגרלה רגילה משמעות של חשיפת רצון השם דומה לשאלה בכוכבים ולגישה אסורה. הדיון נוגע גם לרמב״ם שמסביר את איסור הכישוף והניחוש כייחוס ממשות לשטויות, ומשתתפים שואלים כיצד זה מתיישב עם הבחנות שונות בין עבר לעתיד.
גורל הגר״א ושאלת “על פי הדיבור”
משתתף שואל על “גורל הגר״א”, והמרצה אומר שזו מסורת שנתפסת אצל מאמינים כגורל מוסמך שהוא “כמו על פי הדיבור”, ומביא כדוגמה שימוש לזיהוי חללי שיירת הל״ה על ידי רבי אריה לוין. המרצה מדגיש שגורל כזה הוא גורל חושף ולא יוצר, ומביע עמדה שהוא עצמו לא היה עושה זאת, אך מסביר שהמצדדים נשענים על מסורת ולא על סברא. הדיון חוזר לכך שגורלות חושפים דורשים הצדקה מיוחדת, בעוד שבגורלות יוצרים אין יומרה לגלות אמת נסתרת.
סיום בסיפור על הגרלה ברמת אלחנן
בסוף השיעור המרצה מספר על חוזר בתשובה נגר שתרם ארון מטבח לכולל, וראש הכולל עשה עליו הגרלה של מאה שקל כרטיס ונמכרו אלף כרטיסים כך שהכולל קיבל מאה אלף שקל. הסיפור משמש דוגמה לכוח הפרקטי של הגרלות ככלי חלוקה וגיוס, בלי תלות בטענה תיאולוגית שהן חושפות אמת משמיים. השיעור מסתיים בברכת “לילה טוב, שבת שלום.”
תמלול מלא
[הרב מיכאל אברהם] אני תכננתי לדבר הפעם לפני היחידה האחרונה שעוד נשארה לנו פה על השאלה של גורלות בהלכה. זה הנושאים שהזכרתי אותם גם בפעם הקודמת, אבל אני רוצה להציג את זה בצורה קצת יותר שיטתית. באופן מפתיע או מקרי, יד ההשגחה, איך שכל אחד שיבחר לעצמו, מישהו מהמשתתפים שלח לי השבוע שיעור של הרב שבתאי רפפורט על תשובה של החוות יאיר וזה הזכיר לי שכתבתי על זה מאמר כבר לפני עשרים שנה במידה טובה על התשובה הזאת של החוות יאיר ולכן אולי אני אתחיל ממנה ואז כביקורת על זה אני אציג את הטענה שלי. יש פה ככה, תשובת חוות יאיר סימן סא: בחבורה לומדים אצלי ומקשיבים לקולי סעדו יחד יב בעלי בתים בטוב ליבם ביין בימי פורים הטילו גורל על כוס כסף גדול מוזהב ונתן כל אחד רייכסטאלר אחד, מטבע שהיה בזמנם. וזה מעשה הגורל. כן, זאת אומרת ישבו שמה שנים עשר בעלי בתים בימי פורים בסעודת פורים וכטוב ליבם ביין החליטו לעשות הגרלה על כוס כסף גדול. כל אחד נתן רייכסטאלר אחד והחליטו לעשות הגרלה על הכוס כסף הזה. וזה מעשה הגורל, מביאים שתי קלפי או שני כלים ומטילים יב פתקים, כתוב על כל אחד שם אחד מהם לקלפי אחת ומטילים לקלפי שנייה גם כן יב פתקים, על אחד מהם כתוב מזל טוב ויא ישארו חלקים. כן, לוקחים שתי קלפיות, שני כלים, ולתוך כל כלי זורקים שנים עשר פתקים. בכלי אחד זה שנים עשר פתקים עם השמות של שנים עשר בעלי הבתים שמה מהסעודה ובכלי השני שנים עשר פתקים שמתוכם אחד כתוב מזל טוב שזה בעצם מי שיזכה בגביע הזה ואחד עשר חלקים. ותינוק או תינוקת לוקחת אחד מכלי זה ואחד מכלי זה. כן, מרימים ילד מרים פתק אחד מהכלי של השמות ופתק שני מהכלי של ההגרלה של הגביע וכל שם מקבלת מה שהפתק שעלה ביחד איתו מסמן. אם עלה פתק חלק הוא לא מקבל כלום, מי שעלה לו הפתק של מזל טוב מקבל את הגביע, ככה הם עשו את ההגרלה. ומי שיצא מזל טוב זכה בכוס. והנה אירע בגורל הנ"ל שיצא מזל טוב בהעלאה שנייה. כן, זאת אומרת היו שנים עשר פתקים ובעלייה השנייה, בהרמת הפתק השני יצא הפתק של המזל טוב. והיה פלא בעיני הרואים שעלה הפתק המזל טוב מהר. כן, זאת אומרת איך יכול להיות שפתק המזל טוב עלה כבר בפעם השנייה? זה מהר מדי. טוב שמענו כבר קושיות גדולות יותר, סתם תרגיל, מה הסיכוי שיעלה בהרמה השנייה?
[Speaker B] שישית. אה?
[הרב מיכאל אברהם] שישית. למה שישית?
[Speaker C] לא, צריך שהוא לא יצא ברמה הראשונה, ואז כן יצא ברמה השנייה.
[Speaker B] זאת אומרת, בשתי הרמות הראשונות אני מתכוון.
[הרב מיכאל אברהם] לא, בשנייה.
[Speaker B] דווקא בשנייה? אה, אוקיי.
[Speaker C] זה 11 חלקי 12 כפול 1 חלקי 11.
[הרב מיכאל אברהם] נכון, זאת אומרת, בשביל שהוא לא יצא ברמה הראשונה וכן יצא ברמה השנייה, אז 11 חלקי 12 הסיכוי שהוא לא יצא בראשונה כפול 1 חלקי 11 שהוא יצא בשנייה. אוקיי? אז זה 11 חלקי לא יודע 144, זה בעצם בערך 1 חלקי 12. אוקיי? אוקיי. זה לא לא מאוד מפתיע. בכל מקרה, אם מסתכלים על זה מזווית אחרת, אז כמובן יש סיכוי שווה שהוא יצא לכאורה בכל אחת מן הרמות האלה. טוב, יש קצת מקום להתפלפל על העניין הזה. אין פה שום דבר מפתיע במיוחד, בקיצור. אבל החבר'ה האלה כן הופתעו והחליטו לבדוק. היה פלא בעיני הרואים, ואחד מהם בדק וראה, אה רגע, אני אשחזר לכם את ה… היה פלא בעיני הרואים שעלה פתק המזל טוב מהר. ואחד מהם בדק וראה כי היו רק פתקים חלקים י', והיה ראוי להיות י"א. היו עשרה פתקים חלקים ולא אחד עשר. ועל שניים היה כתוב מזל טוב. בטעות בתוך 12 הפתקים של הכלי השני היו שני פתקים שכתוב עליהם מזל טוב, לא רק אחד. כן? במקום 11 חלקים היו רק עשרה פתקים חלקים. אוקיי, זאת אומרת הוא מצא את הטעות, למרות שעוד פעם לא היה שם שום סיבה לחשוד, אבל הוא מצא את הטעות. ואחד מהם בדק וראה, אז סליחה, כן, ושניים היה כתוב מזל טוב. וביקש זה שזכה בו לומר, אחר שאיך שנעשו שני טעויות אלו בזדון או בשגגה או דרך היתול ושחוק, אין בו שום גירעון או ייפוי כוח לאחד יותר מחבירו. ואם מזלו גרם לו, הוא הדין אם היה כנכון וראוי עמדה לו שעה. כן? אז אותו אחד שהפתק השני יצא, הפתק השני יצא וזכה, כן, ראובן שמעון לוי, 12 השבטים, זכה שמעון. אוקיי? אז שמעון אמר מה הבעיה? אני זכיתי כדין, הפתק הראשון שיצא אני קיבלתי אותו, ולכן זכיתי בסדר. מה זה משנה שהיו פה שני פתקים שכתוב בהם מזל טוב? בסוף בסוף הסיכוי של כולנו לזכות עדיין נותר שווה, נכון? זאת אומרת מרימים את הפתק של השם באופן אקראי מתוך כלי, ומתי שיוצא הפתק של המזל טוב, מי שיוצא יחד איתו מהכלי של השמות הוא שזוכה. ואם תינוק מרים את זה באופן אקראי, אז הסיכוי של כל אחד מאיתנו לזכות היה אחד חלקי 12 עדיין, למרות שהיו שני פתקים של המזל טוב. כן, ההנחה היא כנראה שאחרי שיצא המזל טוב הראשון הם בעצם עצרו, כי מי שקיבל את הגביע קיבל, והיה ברור שכל השאר חלקים, עד שמישהו חשד ובדק את השאר ומצא שהיה שם עוד פתק שכתוב עליו מזל טוב. בסדר, אבל באופן עקרוני מי שקיבל, הראשון שעלה לו מזל טוב קיבל את הגביע, והוא טוען בעצם לא משנה, זאת היתה טעות אבל הטעות הזאת לא שינתה שום דבר. כן, אפשר לחשוב שהפתק הנוסף שהיה כתוב עליו מזל טוב מבחינתנו זה כמו עוד פתק חלק. מה זה משנה, הוא שיחק בדיוק את אותו תפקיד. זאת אומרת, לכן לא השתנה שום דבר בהגרלה הזאת, ולכן הוא טען, זה שנפלה טעות בכתיבת הפתקים זה לא אמור לבטל את תוצאות ההגרלה. אני זכיתי כדין וזה היה המזל שלי, ובכלל הוא אומר גם הלשון שלו זה שגם אם היו כנראה אם מזלי עמד לי, אז גם אם היו עושים את ההגרלה כהוגן עדיין אני הייתי זוכה, כי כנראה מזלי היה זה ששיחק באותה שעה. אז מה זה משנה איך עשו את ההגרלה. למה אני מדגיש את התוספת הזאת? כי אתם מבינים שהטיעון שאני אמרתי והטיעון שהוא אמר זה לא אותו דבר. הטיעון שאני אמרתי היה בסך הכל הסיכוי של כולם לזכות היה אחד חלקי 12, הוא היה שווה, לכן ההגרלה הייתה הוגנת, אז לא אמורה להיות לאף אחד טענה כנגד זה שאני זכיתי. הטיעון שהוא טען, הוא אמר שאם מזלי שיחק לי, אז הוא הדין אם היה כנכון וראוי עמדה לו שעה, כן, גם אם היינו עושים את ההגרלה כנכון וכראוי עמדה לי השעה, כן, שיחק לי מזלי ולכן זה הייתי זוכה גם אם היו עושים כרגיל. אוקיי, זאת אומרת הוא מתמודד כנגד… הוא אומר שזה דטרמיניסטי בעצם.
[Speaker C] מה? הוא אומר שזה דטרמיניסטי בעצם, מה שהיינו משחקים הייתי יוצא.
[הרב מיכאל אברהם] נכון, כי מזלי בעצם שיחק. עכשיו זה זה טיעון קצת בעייתי כי א' הוא לא נצרך הטיעון הזה, כי הוא בעצם היה יכול להגיד את הטיעון שלי, הוא היה יכול להגיד מה הבעיה? הסיכוי של כולנו לזכות עדיין היה שווה, אחד חלקי שתים עשרה, הגרלה הייתה הוגנת והכל בסדר.
[Speaker B] אחד על שישית אם היו שני פתקים? מה? אחד על שישית אם היו שני פתקים, לא אחד חלקי שתים עשרה?
[הרב מיכאל אברהם] לא לא, אחד חלקי שתים עשרה בגלל שברגע שיוצא הפתק הראשון של מזל טוב עוצרים, מי שמקבל את הגביע ועוצרים את המשחק. אז הסיכוי של כל אדם מהשתים עשרה לזכות הוא אחד חלקי שתים עשרה, מי שיצא עם הפתק הראשון של המזל טוב.
[Speaker D] כן, כי אם הוא לא היה בודק אז מבחינתם זה כמו ריק, זה נכון.
[הרב מיכאל אברהם] כן, בדיוק, הפתק של המזל טוב השני זה כאילו פתק ריק. מה מה זה משנה? הוא לא יצא, הוא בין כה וכה שוכב בתוך הכלי. אז מה זה משנה מה היה כתוב או לא כתוב עליו?
[Speaker B] אבל כל אחד שמרים, כל אחד שמרים, כל אחד שמרים יש לו אחד על שישית אפשרויות להרים את הפתק עם המזל טוב.
[הרב מיכאל אברהם] עוד פעם, היה שם ילד, היה שם ילד שהרים פתק עם שם ופתק מתוך הקערה של המזל טוב.
[Speaker E] לכל אחד יש סיכוי של שישית, ברור.
[הרב מיכאל אברהם] לא, סיכוי של אחד חלקי שתים עשרה.
[Speaker D] למה שישית?
[Speaker E] כי גם אם היה מרים את השני עם השם…
[הרב מיכאל אברהם] לא, אבל לא מרים את השני, ברגע שיצא הראשון מפסיקים את התהליך.
[Speaker E] כמה… שניים מתוך השתים עשרה הם מי שמרימים אחד מהם כבר זוכים, והסיכוי להרים שניים מתוך שתים עשרה כמה, אחד מתוך… הוא שישית, ברור שהוא צודק.
[הרב מיכאל אברהם] הסיכוי שיצא פתק שכתוב עליו מזל טוב הוא שישית, כי יש שני פתקים בפעם הראשונה נגיד, בפעם הראשונה, אוקיי? לא רלוונטי, כיוון שבסופו של דבר כשאני מרים באופן מקרי את השם מכלי אחד ובאופן מקרי את המזל טוב מהכלי השני, הסיכוי של כל השמות לזכות הוא שווה. הם לא מרימים שני פתקים של מזל טוב.
[Speaker D] כל אחד מרים פתק אחד.
[הרב מיכאל אברהם] כן,
[Speaker E] אבל הסיכוי של כל אחד…
[הרב מיכאל אברהם] לא, הסיכוי של כל אחד…
[Speaker E] כשבאים לשאול כמה הסיכוי בפעם הראשונה, כמה הסיכוי של אותו אחד לזכות הוא שישית.
[הרב מיכאל אברהם] מה? לא הבנתי.
[Speaker E] זה ברור. מה, לא הבנתי? אם היו שואלים את הראשון לפני שהרימו את הפתק, לפני שהוציאו את הפתק, היו שואלים מה הסיכוי של אותו אחד לזכות הוא שישית.
[הרב מיכאל אברהם] מי זה אותו אחד?
[Speaker E] הוציאו שם אחד מה…
[הרב מיכאל אברהם] מוציאים ביחד, מוציאים שם מפה ופתק מפה.
[Speaker E] בסדר, אז אחרי שבשם הראשון כתוב איזה שהוא שם ואנחנו לא יודעים מי זה…
[הרב מיכאל אברהם] נכון, אבל כל אחד מאיתנו יכול לצאת ראשון. בסדר, אז זהו, אז מה הבעיה?
[Speaker E] כמה הסיכוי לפני שאנחנו מרימים, כמה הסיכוי של כל אחד מאיתנו… אה הבנתי, בגלל ה-12.
[הרב מיכאל אברהם] אין פה עדיפות לאף אחד על אף אחד. מרימים באופן אקראי שם ומתי שיצא המזל טוב, זה השם שיזכה. אז מה אכפת לי איך מעורבבים הפתקים של המזל טוב? זה לא רלוונטי. זאת אומרת בסוף בסוף הסיכוי של כולם לזכות הוא אותו דבר. לכן הטענה הבסיסית פה הייתה צריכה להיות שמה הבעיה? הגרלה הייתה הוגנת, סיכוי אחד חלקי שתים עשרה לכולנו, ולכן לאף אחד לא אמורות להיות טענות. אבל הוא אומר לא, כיוון שמזלי שיחק לי, סביר להניח שמזלי היה משחק לי גם אם היינו עושים את ההגרלה נכון. זאת אומרת הוא מקבל ברמה העקרונית את הטענה שהיה צריך לעשות את ההגרלה אחרת ולכן באופן עקרוני הייתה בעיה עם ההגרלה הזאת, אבל הוא אומר כיוון שמזלי שיחק לי, אז מזלי שיחק לי גם שם, היה משחק לי גם שם. זאת אומרת הוא מניח שכנראה איכשהו מהשמיים סובבו שהוא בעצם יזכה, הוא נבחר להיות הבר מזל מביניהם ולכן לא ממש משנה איך עשינו את ההגרלה. זה מאוד בעייתי, כי אם באמת זה כך, אז יכול להיות שאפילו אם ההגרלה לא הייתה הוגנת הוא יכול לטעון את אותה טענה. כי מהשמיים החליטו שהוא יזכה, אז אפילו אם היית עושה באופן הגרלה לא הוגנת, נגיד שהיה לו סיכוי של אחד למאה, היינו עושים… ועושים איזושהי פרוצדורה כזאת שהסיכוי שלו הוא אחד למאה, והסיכוי של כל האחרים הוא משהו יותר גדול. עדיין כמובן הקדוש ברוך הוא היה מסובב את זה והוא היה זוכה, כי הקדוש ברוך הוא החליט שהוא רוצה שהוא יזכה דווקא. לכן גם ההגינות של ההגרלה כבר לא חשובה. אם זאת הטענה שלך, אז אפילו אם ההגרלה באמת לא הייתה הוגנת, זאת אומרת אם הסיכוי של כולם באמת לא היה שווה בהגרלה מהסוג השני, עדיין יכולת לטעון את אותה טענה. נכון? אבל אם הכל משמיים, אז משמיים הקדוש ברוך הוא עושה מה שהוא רוצה.
[Speaker E] אז משמיים יכלו להוריד לו, להפיל לו גביע בלי הגרלה. בדיוק. עובדה שזה לא קרה.
[הרב מיכאל אברהם] לא, בסדר, הנה זה קרה, מה זה לא קרה? אתה מזכיר לי את מוישה והפריץ, אתה יודע, ששם לו ארוחת בוקר כל בוקר, וזה ככה.
[Speaker C] וזו אותה טענה גם
[הרב מיכאל אברהם] אם הוא מנצח במאה אחוז, לא? מה? גם אם היו מגלים שרק השם שלו היה שם בכל הקלפים. נכון, הנה הכי נמי. זה מה שאני אומר. בסופו של דבר זה ממש לא משנה, גם אם ההגרלה הייתה לחלוטין לא הוגנת, הוא עדיין יכול היה לטעון בדיוק את אותה טענה.
[Speaker F] טוב, אבל הוא לא טוען את הטענה בדיוק בגלל זה שהסיכויים שלו מאוד נמוכים והוא בכל זאת זכה.
[הרב מיכאל אברהם] אבל אין לו סיכויים נמוכים.
[Speaker F] לא, אני אומר אם ההגרלה כן הייתה כאילו הוגנת והוא היה זוכה.
[הרב מיכאל אברהם] ההגרלה כן הייתה הוגנת באמת, מה זאת אומרת?
[Speaker F] לא, אבל בגלל זה הוא אמר שהקדוש ברוך הוא רצה שהוא יזכה בזה.
[Speaker E] אבל באותה מידה אפשר להגיד שמזלו גרם שאמנם הייתה תקלה בהגרלה וזה לא מה שסוכם ולכן יהיה לו עוגמת נפש מזה שהוא לא יזכה למרות שכאילו זכה. גם זה יכול להיות שמזלו גרם, הוא החליט משמיים שהוא לא יזכה.
[הרב מיכאל אברהם] כן, בסדר, זה כבר באמת פלפול מרחיק לכת, אבל אני אומר ברמה העקרונית, הטענה של אותו אדם היא טענה שאני לא הייתי טוען אותה כך. ואני הייתי אומר מה אתם רוצים? ההגרלה הייתה הוגנת, לא השתנה פה שום דבר, הכל בסדר, אני זכיתי כדין. לא בגלל שהקדוש ברוך הוא סובב לי סיבובים. והוא טוען טענה אחרת, ועוד מעט נראה זה חשוב הדיוק הזה, אני לא עושה אותו סתם. ובהמשך זה יהיה מוקד השיעור. והוא טוען בעצם את הטענה שכיוון שמזלי גרם, כנראה אני מכניס את זה לפיו, אבל זה כנראה מה שבאמת מאחורי דבריו, כנראה הקדוש ברוך הוא החליט שאני זה שאמור לזכות מבינינו, אז הוא היה גורם לזה גם אם ההגרלה לא הייתה הוגנת. תבינו שבסתכלות הזאת זה ממש לא משנה איך עשינו את ההגרלה. כל עוד יש לי איזשהו סיכוי אפסי לזכות זה מספיק טוב. זה קצת מזכיר את החלוקה, את ההבחנה שעשינו שם בראיות הסטטיסטיות, שדיברתי על ראיות סטטיסטיות ועל קבוע. אתם זוכרים שדיברתי על זה? נגיד שיש מיכל עם מאה כדורים לבנים ואחד שחור, והבן אדם מסתכל, זאת אומרת הוא בוחר כדור, והשאלה מה הסיכוי שהוא יוציא כדור שחור? והתשובה היא חצי. לא אחד למאה. אם הוא מוציא את זה באופן אקראי, אז זה אחד למאה. אבל אם הוא מוציא את זה על ידי שהוא מסתכל, זאת אומרת הוא בוחר, אז התשובה היא חצי. אם הוא אוהב שחור הוא יוציא את השחור היחיד שיש שם, אם הוא אוהב לבן הוא יוציא לבן. זה לא הגרלה, כל השאלה היא מה הוא אוהב. עכשיו אם אתה לא יודע מה הוא אוהב, אז הסיכוי נגיד הוא חצי חצי בין לבן לשחור, לכן הסיכוי הוא חצי. בעצם פה זו אותה טענה. הוא בעצם אומר ההגרלה הזאת היא בכלל לא הגרלה, הקדוש ברוך הוא החליט שאני אזכה. אז מה זה משנה אם הסיכויים שלנו היו שווים, ההגרלה הייתה כן הוגנת או לא הוגנת? בסוף בסוף אם הקדוש ברוך הוא החליט שאתה תזכה, יכולת לטעון את אותה טענה גם אם ההגרלה הייתה מתבצעת באופן לא הוגן. את הטענה שלי, שאני אמרתי קודם, אי אפשר לטעון אם ההגרלה הייתה מתבצעת באופן לא הוגן. אם ההגרלה מתבצעת באופן לא הוגן, אז הטענות של האחרים מוצדקות. אתה בעצם זכית בגלל שההגרלה לא נעשתה באופן הוגן, צריך להחזיר חזרה ולעשות את זה מחדש. אבל אם הטענה היא שאני אמור לזכות כי אני הבר-מזל או משמיים חפצים ביקרי, אז ממש לא משנה איך עשו את ההגרלה. טוב, נראה בהמשך, עוד נחזור לנקודה הזאת, זו נקודה חשובה.
[Speaker D] אבל הוא ביטל את הזה. מה? הוא ביטל הרי את ההגרלה, חוות יאיר.
[הרב מיכאל אברהם] עוד רגע נראה.
[Speaker D] לא, יש לי את התשובה מולי.
[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, גם לי יש את התשובה מולי. הנה פה למטה. ואמרתי
[Speaker D] בפשיטות
[הרב מיכאל אברהם] ואמרתי, כן, ואמרתי בפשיטות.
[Speaker D] הנה פה למטה, אמרתי ואמרתי,
[הרב מיכאל אברהם] רגע כן, ואמרתי בפשיטות, הנה פה, ואמרתי בפשיטות שבטלה הגורל, הגורל בטל, דקיימא לן כרב דאמר בטלה המחלוקת בבא להן אח ממדינת הים בפרק ב' כור דף קו עמוד ב' והוא בטור חושן משפט ובשולחן ערוך סימן קע"ה. בוא נראה רגע את הגמרא שם.
[Speaker D] כן, אז אומר ככה: איתמר. שני אחים שחלקו.
[הרב מיכאל אברהם] הגמרא בבבא בתרא. שני אחים שחלקו. זאת אומרת, הם ירשו ירושה מאבא שלהם והם חלקו ביניהם, כל אחד קיבל שדה. ובא להן אח ממדינת הים. פתאום התברר שיש להם אח שלישי, הגיע מחוץ לארץ, הם לא ידעו על קיומו. רב אמר: בטלה מחלוקת. ושמואל אמר: מקמצין. מה זאת אומרת? אז הרב אומר: טוב, החלוקה בטלה, צריך לעשות הגרלה מחדש. ושמואל אמר: מקמצין. מה הכוונה? כל אחד משני האחים נותן שליש משלו לאח החדש וזה הכל, לא צריך לעשות הגרלה עוד פעם. נגיד אם כל אחד מהם נגיד, נגיד שהיו שישה שדות. אז שני האחים קיבלו כל אחד שלושה שדות. עכשיו מגיע האח השלישי. אז כל אחד משני האחים נותן לו שדה אחד מתוך השלושה שלו וככה החלוקה נשארת בעינה, שני האחרים נשארים בעצם אצלו. אמר ליה רבה לרב נחמן. לרב דאמר בטלה מחלוקת, סליחה, לזה אני אגיע עוד רגע. פנטסטי. אז מה בעצם כתוב פה? שאם הגיע אח שלישי אז בטלה מחלוקת, זאת אומרת צריך לעשות את ההגרלה מחדש. אוקיי? אומר החוות יאיר: משם אפשר ללמוד לנידון דידן, גם אצלנו, כיוון שהייתה שם איזושהי טעות אז בטלה המחלוקת, בטלה ההגרלה. מה הקשר? למה למה זה ראיה אלינו? הרי שם ברור שבטלה הגרלה בגלל שבסוף בסוף כל אחד קיבל חלק יותר מדי גדול, או היה לו סיכוי יותר גדול לזכות אם תרצו, לא משנה, ולכן באמת ההגרלה לא הייתה הוגנת. הוא אולי חושב החוות יאיר שברגע שהאח השלישי מקבל את החלק שלו אז לא היה פה שום דבר לא הוגן, כל אחד בסוף קיבל את השליש שלו, אז מה הבעיה? למה שתתבטל המחלוקת?
[Speaker G] אבל לשלישי יוצא שאין לו שום לא היה לו שום סיכוי.
[הרב מיכאל אברהם] אז הוא יכול להיות שהוא עושה הגרלה עם כל אחד משני האחים שחלקו הוא עושה הגרלה ומקבל שליש. על איזה שליש הוא מקבל מכל אחד מהם? יש שמה, נדמה לי שרשב"ם כותב שם, נגיד שכל אחד מהם קיבל שדה וחצי. היו שלושה שדות, כל אחד קיבל שדה וחצי. עכשיו מגיע האח השלישי והוא עלה בגורלו השדה שחצוי בין שני אחים והוא לקח את שני החצאים האלה, זה מה שעלה בגורלו. אז עכשיו השאלה האם שני האחים האחרים צריכים לעשות הגרלה מחדש או שהם יכולים להשאיר כל אחד מהם את השדה שנשאר אצלו. אז לפי רב שבטלה מחלוקת אז כמובן הם יכולים, כל אחד מהם יכול לדרוש "לא לא, אנחנו עושים הגרלה מחדש". אבל לפי שמואל שאמר מקמצין, אז אם אותו אחד התרצה לקבל את החצי מכל אחד מהם אז מה שנשאר, השדה שנשאר אצל כל אחד משני הראשונים נשאר, כי ההגרלה לא בטלה. הלכה אנחנו פוסקים כרב דרך אגב, שבטלה המחלוקת.
[Speaker G] ומה ההיגיון של שמואל? מה ההיגיון של שמואל? אני יכול רצה את שדה א', זה היה החלום שלו. אם הוא היה בא מההתחלה היה לו סיכוי לזכות בא' לגמרי ועכשיו אין לו סיכוי כזה. איך הוא יכול להיות קובע? לא, אם לא לשמואל לפי מי שאמר שלא בטלה המחלוקת. נו? אז כל אחד יתן לו חצי ממשהו, אבל הוא אין לו סיכוי לקבל את מה שהראשון קיבל.
[הרב מיכאל אברהם] ניסה לו אבל כי הוא לא הגריל, מה זאת אומרת? לא נראה לו ולא קיבלת את זה.
[Speaker G] לא אבל לא הייתי פה בשביל להשתתף בהגרלה.
[הרב מיכאל אברהם] לא, השלישי אז יקבל יעשה הגרלה הוגנת מבחינתו, זה בסדר. או שהוא מוותר. השלישי אז יקבל, יעשה הגרלה הוגנת מבחינתו. זה בסדר. או שהוא מתרצה, זה לא משנה. השלישי הכל בסדר. השאלה מה קורה עם שני הראשונים. האם שני הראשונים יכולים לטעון לא, לא, אנחנו עושים הגרלה מחדש, אני רוצה את השדה שלך? או שהוא אומר לא, אנחנו בינינו כבר עשינו את ההגרלה, את השדה הזה אני קיבלתי.
[Speaker G] למרות שהשלישי התרצה.
[הרב מיכאל אברהם] כן, בדיוק. זה הדיון. אז מה הראיה מהמקרה שם בגמרא אל המקרה שלנו? המקרה שם בגמרא, מי שרב שאומר שבטלה מחלוקת, הוא אומר שבטלה מחלוקת בגלל שההגרלה באמת לא נעשתה נכון, זאת אומרת, הייתה באמת טעות בהגרלה. בסוף בסוף כל אחד היה לו סיכוי יותר גדול לזכות, או כל מיני דברים מן הסוג הזה, ולכן בטלה המחלוקת. לעומת זאת, במקרה שלנו, מה הבעיה? הסיכוי לזכות היה אחד חלקי שתים עשרה גם באופן שבו נעשתה הגרלה בפועל. אז מה זה השתנה מול הפעם הקודמת? החוות יאיר כנראה מבין שמה זה משנה, הרי ברמה אם השלישי באמת מתרצה לקבל את שני חצאי השדה, אז בסוף בסוף באמת ההגרלה הייתה הוגנת. מה הבעיה? יכולת לזכות, היה לך אפילו סיכוי חמישים אחוז לזכות בשדה ההוא. אם היית עושה את ההגרלה מראש בין שלושתנו, אז הסיכוי שלך לזכות בשדה ההוא היה שלושים ושלושה אחוזים. עכשיו הסיכוי שלך לזכות בשדה ההוא היה חמישים אחוז, עוד יותר גדול. אתה רק הרווחת מזה שטעינו והתעלמנו מהאח השלישי. אז איך אתה יכול לטעון אני רוצה את השדה שלך, בוא נעשה הגרלה מחדש? הרי ההגרלה הקודמת שעשינו נתנה לך סיכוי של חמישים אחוז לקבל אותו ולא זכית. אז הסיכוי שלך היה אפילו יותר גדול. אז איזה טענה יכולה להיות לך? לכן אומר החוות יאיר שבעצם זה דומה. אז אם שמה בטלה מחלוקת, כנראה שברגע שהשתבש משהו בהגרלה, המחלוקת בטלה, כן, החלוקה בטלה.
[Speaker B] אבל הרב, הרב אתה מתייחס לאחים שהחלוקה נעשתה ביניהם כדי להגיד שלפני ההגרלה, בהגרלה הראשונה היה לכל אחד ואחד יותר סיכוי לזכות בשדה הזאת, בשדה הזה. אבל אם אתה מתייחס לזה שמגיע, אז כמובן שצריך לחזור ולהגריל.
[הרב מיכאל אברהם] ברור, כן, כן, אבל נגיד, נגיד שהוא מתרצה לקבל את שני החצאים, אז הדיון נשאר רק בין שני הראשונים. אז בוא נראה רגע את ההמשך שם. אמר ליה, אמר ליה רבה לרב נחמן, לרב דאמר בטלה מחלוקת, אלמא הדר דינא. כן, מחזירים את הדין. אלא מעתה, לשיטתו, הני בי תלתא דקיימי ואזול בי תרי מינייהו ופלוג, הכי נמי דבטלה מחלוקת? כן, באים שני יש שלושה אחים. באים שני אחים ועושים לבד את ההגרלה. הם יודעים שיש להם אח שלישי, והם באים שניים, עושים לבד הגרלה הוגנת לעיני רואה חשבון ועורך דין ואישי ציבור, אוקיי? וכל אחד מקבל שלושים ושלושה אחוז את השדה שלו, ועושים הגרלה הוגנת בין שלושתם. עכשיו מגיע האח השלישי ואומר רגע רגע, אני לא נכחתי בהגרלה. אז אומר רבה, לשיטת רב שבטלה מחלוקת, גם פה צריך להיות שבטלה מחלוקת וצריך לעשות את ההגרלה מחדש. כן, אז הוא אומר, הכי נמי דבטלה מחלוקת? אז הוא אומר, הכי השתא? התם נחיתי אדעתא דבי תלתא מעיקרא, הכא לא נחיתי אדעתא דבי תלתא מעיקרא. מה הוא אומר? זה לא דומה. כי במקרה השני, הרי ההגרלה מראש לקחה בחשבון שיש שלושה אחים. הוא לא נכח, אבל האופן שנעשתה ההגרלה היה האופן שכך זה היה צריך להיעשות. אין טענות כלפי האופן שנעשתה ההגרלה. במקרה הראשון, יש טענות כלפי האופן שנעשתה ההגרלה בגלל שאתם הגרלתם רק בין שניים והיה אח שלישי. לכן גם לרב שאומר בטלה מחלוקת, במקרה ששני אחים עושים הגרלה הוגנת גם עבור האח שלא נמצא כאן, גם הוא מודה, גם הוא יודע שהמחלוקת פה לא בטלה. עכשיו למה, למה אני אומר את זה? כי זה מחזיר אותנו לשאלה האם באמת אפשר להביא משם ראיה למקרה של החוות יאיר. המקרה של החוות יאיר, בעיניי, דומה למקרה השני בגמרא, לא למקרה הראשון. כי המקרה השני בגמרא בעצם מה אומרים לאח השלישי שמגיע? הרי עשינו הגרלה הוגנת, היו פה אישי ציבור ורואה חשבון. בסדר? ועשינו הגרלה הוגנת, לא אמורה להיות לך טענה כלפי ההגרלה. כיוון שכך, אז לכן לא יכולה להיות לך שום טענה. נכון שברמה העקרונית אתה אמור להיות נוכח. לא היית נוכח, אבל יש לנו עדים, הכל ברור, ההגרלה נעשתה באופן. נגון. אוקיי? אז לכן ופה רב אומר שהמחלוקת לא בטלה. כל מה שהוא אומר שהמחלוקת בטלה, זה באמת במקום שההגרלה עצמה נעשתה בטעות. זאת אומרת, באופן עקרוני, אם האח השלישי לא היה מתרצה, אז כמובן הכל היה חוזר. זאת אומרת שברמה העקרונית זאת לא הייתה הגרלה הגונה. אלא מה? שהאח השלישי מתרצה לקבל את שני חצאי השדות האלה, ולכן לכאורה הוא סידר את המצב מחדש. אבל ההתרצות הזאת, אבל לפני שהוא התרצה, המחלוקת כבר בטלה. אז עכשיו כשהוא מתרצה, זה לא חוזר חזרה ונהיה תקף. נכון, ההתרצות שלו לא תשנה את המצב אם בסוף בסוף נעשה פה באמת משהו שהוא לא ראוי. אתם לקחתם יותר מהחלק שהיה מגיע לכם. זה לא המצב כששני אחים עושים הגרלה עבור האח השלישי. שמה ההגרלה הייתה הוגנת לגמרי, אז מה הבעיה? עכשיו, אם מסתכלים על זה כך, אז המקרה שאצלנו מופיע, המקרה של ה-12 בעלי בתים האלה של חוות יאיר, הוא דומה למקרה השני של הגמרא. הגרלה הייתה הוגנת בסיכוי של אחד ל-12. אין שום סיבה שרב יגיד שמה שבטלה מחלוקת. לכן לדעתי הראיה של חוות יאיר ראיה בעייתית. אוקיי, בוא נמשיך כי יש לו איזה תזה שאני חושב שהיא זו שמנחה אותו לכל אורך הדרך. ואני חוזר לחוות יאיר. הסאגה לא נגמרה. בסדר, אז חוות יאיר פסק שההגרלה בטלה, צריך לעשות עוד הגרלה. וחזרו להטיל פתקים חדשים באופן הנ"ל לשני כלים, וזכה מהם אחד בהעלאה שישית. עכשיו הפעם שהפתק השישי שעלה היה כתוב עליו מזל טוב. אתם זוכרים בהגרלה הקודמת זה היה פתק השני, מה שמעורר מה שעורר שם חשד שזה היה מהר מדי. פה זה בהעלאה שישית, ככה שזה סביר יותר. ואחד מן הנשארים בקלפי לפי תומו, הפעם כבר בלי חשד, אלא סתם הוא החליט לבדוק עוד פעם. פתח פתקים הכרוכים הנשארים, כן אלה שסגורים, הפתקים הסגורים שנשארו בתוך הכלי. ומתוך כך ראה שחסר שם אחד מנותני מעות שלא נזרקו לתוך הקלפי, רק י"א פתקי בעלי בתים.
[Speaker D] גם פה נפלה תקלה. מה קרה?
[הרב מיכאל אברהם] מעצם היו רק 11 פתקים. היה פתק אחד של מזל טוב, היה סליחה, רק 11 מתוך 12 השמות היו בפתקים של הכלי עם השמות. בכלי השני באמת היה פתק אחד של מזל טוב ו-11 פתקים חלקים. אבל בכלי של השמות לא הטילו את אחד מהשמות של הבעלי בתים, רק 11 פתקים. ואמרו בני חבורה לבטל גם פיס זה. אז הם אמרו טוב, צריך לבטל את זה כי זה לא הוגן. וזה שזכה טען נגדם דאין טעם לתלונתם לקלקל הגורל. אדרבה, על ידי גירעון שם אחד מהם היו קרובים לשכר. ועל דבר זה שהיה חסר ביקש הזוכה לפשר וליתן לו ד' רייכסטלר והיה מרוצה. מה קורה פה? פה אומר הבחור, הם רצו לבטל את ההגרלה, בסדר? אומר להם אותו אחד שזכה, אתם מה התלונה שלכם? היה לכם סיכוי של אחד ל-11 לזכות במקום אחד ל-12. אתם רק הרווחתם מההגרלה הזאת. לא זכיתם בסוף, אני זכיתי, אבל ההגרלה הזאת נתנה לכם סיכוי יותר גדול מאשר הייתה נותנת לכם ההגרלה ההוגנת. אז אתם בכלל לא יכולים לבוא בטענות. אלא מה? נשאר אותו אחד שהשם שלו לא הופיע בכלל. אז הוא וודאי הנפגע, הוא לא יכול היה לזכות בכלל. אז אומר אותו אחד שזכה עזבו, אני אפייס אותו, אני אתן לו ארבעה רייכסטלר. איתו אני אסתדר. אני אתן לו ארבעה. הגביע שווה 12 רייכסטלר כן? אז אומר אני אתן לו ארבעה רייכסטלר לפצות אותו. כמובן הרבה יותר טוב לו מאשר הסיכוי של אחד ל-12 לזכות ב-12 רייכסטלר, כן? תוחלת הרווח היא אחד. רייכסטלר אחד. אתה מקבל ארבעה, אז תקבל את הארבעה ותשתוק. עכשיו הוא היה יכול לא להסכים, כי זכותו להגיד כן אבל אני רוצה לזכות ב-12, אני רוצה עוד הגרלה. אבל הוא התרצה. הוא הסכים לקבל את הארבעה רייכסטלרים האלה מהבן אדם שזכה. אז בעצם אומר הבן אדם שזכה מה הבעיה? אתם אין לכם טענה כי היה לכם סיכוי יותר גבוה לזכות מאשר הרגיל, והוא היחיד שיכול לבוא בטענות, איתו הסתדרתי, הוא התרצה. אז הכל בסדר, ההגרלה נותרת בעינה. מה אתם פוסקים?
[Speaker B] זה דומה למקרה השני של הגמרא.
[הרב מיכאל אברהם] מה זאת אומרת?
[Speaker B] כשהאח התרצה, כמו שהם חילקו בין שני אחים בראשונה והאח השלישי התרצה. זה מקרה ראשון, לא שני. הראשון, סליחה, זה היה הראשון. נכון. אז אין מה לחזור.
[הרב מיכאל אברהם] להיפך, אז כן, בטלה מחלוקת. פוסקים כמו רב במקרה ההוא. זה המקרה הראשון בגמרא ורב אומר בטלה מחלוקת. למה? אז הסברתי את זה קודם. כיוון שלפי רב, ברגע שההגרלה לא הייתה הוגנת היא בטלה. זה שאחרי זה האח מתרצה ומסדר בדיעבד את העניין מחדש, זה לא מעניין. זה כבר מקרה חדש. הגרלה שנעשתה באופן כזה הייתה לא הגונה היא בטלה מאליה. היא קודם כל בטלה. זה לא משנה שאחרי זה אנחנו מסדרים את זה והכל מאורגן. עכשיו אם באמת זה ההסבר, אז ברור שבמקרה שאנחנו מדברים עליו כאן הגרלה בטלה. נכון?
[Speaker B] אבל במקרה של האח, השלישי בהכרח צריך לקבל משהו. מה שאין כן בהגרלה הזאת שזה שלא היה רשום הוא היה צריך לקבל סיכוי לזכות.
[הרב מיכאל אברהם] זה לא משנה. דיברתי על זה שנחזור להגרלה הזאת. אמרתי שהגרלות בדרך כלל זה במקום לחלק את הדבר, מחלקים את הסיכוי. כן, יש לך גביע של שנים עשר רייכסטאלר. עכשיו לא כולם יכולים לקבל את הגביע. יש רק גביע אחד. אז מה עושים במקום לחלק את הגביע? מחלקים את הסיכוי לזכות בגביע. בסדר? מתייחסים לזה כמו לקבל אחד חלקי שנים עשר מהגביע.
[Speaker D] לא, אבל גם פה כביכול זה צריך גם לבטל, כי זה מחזיר אותנו לסיפור הראשון, נכון? או השני. נכון. נכון.
[הרב מיכאל אברהם] לכן אני אומר המקרה, הטעות הראשונה שקרתה שם היא דווקא דומה למקרה השני.
[Speaker D] למקרה השני, שהוא כן היה יכול…
[הרב מיכאל אברהם] ולכן שמה באמת גם רב אומר שלא בטלה מחלוקת. והחבות יאיר משום מה מדמה את זה למקרה הראשון. אני לא מסכים. אבל הטעות השנייה שקרתה אצל החבות יאיר היא באמת דומה למקרה הראשון.
[Speaker D] כן, בנאדם שחסר הוא ממש דומה לאח שלא היה. כן, בדיוק.
[הרב מיכאל אברהם] כן. אז אני חוזר לחבות יאיר:
[Speaker G] למה אי אפשר להגיד שסיכמנו על הגרלה מסוימת, אם היא לא התבצעה כמו שסיכמנו, אז לא קרה כלום. זה לא שזה בטל, זה בכלל לא היה. היה משהו אחר. קרו הרבה דברים אקראיים בעולם שאנחנו לא מתחשבים בהם בהקשר הזה. אז למה שנתחשב בזה? זה שזה נשמע דומה למה שקבענו זה דומה, אבל זה לא זהה וזה לא אותו דבר, ולכן בכלל זה לא היה.
[הרב מיכאל אברהם] אז זה מה שאנחנו אומרים, שהחלוקה בטלה, לא? כן כן.
[Speaker G] אני אומר לכאורה לכל הדעות.
[הרב מיכאל אברהם] כן, נכון. אז אומר, מה שמעניין זה, ובאמת לפום ריהטא היה הדבר מעוין אצלי בלי הכרעה. כן, זה ממש מוזר. דווקא פה הוא אומר, פה התלבטתי. זה היה נראה בלי הכרעה. למרות שפה הרבה יותר ברור שהמחלוקת בטלה. אבל אחר עיון מעט זמן, כמנחא אטיגנא, פסקתי שגם כן בטלה המחלוקת. שהרי חזינא גבי שני אחים שחלקו ואחר כך בא להם אח ממדינת הים, שאפילו היו להם שלוש שדות שוות בערך ונטל אחד מהם שדה ומחצה, ואחר שבא להם אח ניסו וכתבו שלושה פתקים ורשמו עליהם שלושה שדות, ולקח האח הנוכרי פתק אחד ועלה בידו שדה שחלקו, ונתרצה זה מה שאמרתי לכם קודם ונתרצה האח השלישי בו, מכל מקום יכול כל אחד משני האחים לבטל גורל הראשון לגמרי. והם דברי הרא"ש בתוספות שם. וכן פסק בשולחן ערוך שם, אף על פי שאין טעם ושום סברה ומקום להרהר שום אחד מהם מצד השכל. נכון, כי הרי אם האח התרצה, אף אחד מהם לא הפסיד. מכל מקום גורל שנעשה שלא כהוגן בטל, מכל שכן אם הטעות במעשה הגורל בעצמו. טוב, זה הכל בתוך איזה שהם סוגריים. אני עוזב כרגע את ההשגה הזאת. אז זה בעצם מה שאמרנו קודם. הוא רק מביא את התוספות. אני כבר הזכרתי את התוספות קודם. הוא מביא את התוספות שגם אם הוא התרצה לקבל את שני החצאים של השדה, אז ה… המחלוקת בטלה. עכשיו הוא אומר ככה: עיין. עיין שו"ת גאוני קדמאי סימן ס', זה מתשובות הגאונים, שאין הגורל אלא מפי שמיים, שנאמר על פי הגורל תחלק הארץ. והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדיברות. כן הם בעצם טוענים שהגורל זה מפי שמיים, התוצאה היא בעצם תוצאה שהקדוש ברוך הוא סובב אותה.
[Speaker B] אז למה לא קיבלו אותו תוצאה?
[הרב מיכאל אברהם] מה לא הבנתי?
[Speaker B] אז למה זה לא הראשון שזכה בראשונה שגם זכה בשנייה אם מזלו גרם לו?
[הרב מיכאל אברהם] שאלה מצוינת, לא יודע, לא חשבתי על זה. אולי כן יצא אותו אחד? לא אומר את זה.
[Speaker G] רגע מה מה הטענה פה? הוא
[הרב מיכאל אברהם] אומר הרי בהגרלה הם עשו הגרלה נוספת, הזוכה שם לא נראה שזה היה אותו זוכה כמו בהגרלה הראשונה. עכשיו אם הטענה שלו שהוא זכה בגלל שמזלו מהשמיים סובבו אליו, אז הוא היה אמור לזכות גם בהגרלה השנייה. שאלה נהדרת, לא חשבתי על זה. כן.
[Speaker C] אולי נגמרה לו השעה, הוא אמר שהייתה לו שעה, בדיוק נגמרה.
[הרב מיכאל אברהם] אתה אומר באותו רגע קצת פחות מזל?
[Speaker D] בדקה האחרונה שם.
[Speaker C] אז זה
[הרב מיכאל אברהם] קצת אומר שלא צדקתי קודם שתליתי את זה בקדוש ברוך הוא. אלא ששיחקה לו השעה באותו רגע, אבל לא שבאמת הוא האדם שהיה מגיע לו לזכות מבחינת הקדוש ברוך הוא. כי אם זה ככה אז לא סביר לתלות את זה בזמן. טוב, אבל פה הוא כן אומר את זה, שאין הגורל אלא מפי שמיים, שנאמר על פי הגורל תחלק הארץ, כן הוא לומד מחלוקת הארץ שהגורל הוא על פי השמיים, והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדיברות. כן שהקדוש ברוך הוא אמר את דברו ואתה לא מקבל את התוצאה של הגורל, אז זה כמו לעבור על דברי הקדוש ברוך הוא. כי ראינו מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל באשר נעשה בלי מחשבת אדם ופעולת אנוש מצד התחכמות, כן בלי מעורבות אנושית, אך בגורל תחלק הארץ. גורל כזה שנעשה באופן הוגן בלי מעורבות אנושית אנחנו רואים אותו כיד השם. ולכן אסור לערער עליו. וכן סמכו על הגורל.
[Speaker D] אבל גורל זה משהו שעושים אנשים.
[הרב מיכאל אברהם] לא הבנתי?
[Speaker D] הגורל זה משהו שעושים אנשים, זאת אומרת הקדוש ברוך הוא מצווה למשה רבנו אך בגורל תחלק את הארץ והוא עושה גורל והם יושבים ומגרילים אחד אחד.
[הרב מיכאל אברהם] נכון, אבל הטענה היא שההגרלה הזאת בעצם משקפת את התוצאה שהקדוש ברוך הוא חפץ בה. הוא השתמש בגורל כדי לעשות את מה שהוא תכנן. כן אבל זה קצת ספקולציה כזאת. זאת הטענה פה של תשובת הגאונים.
[Speaker G] רגע מה מה הטענה פה לפני שאנחנו שואלים?
[הרב מיכאל אברהם] לא הבנתי מה הטענה
[Speaker G] של החוות יאיר.
[הרב מיכאל אברהם] הוא מביא את תשובת הגאונים והוא אומר שהגורל הוא מפי שמיים והוא לומד את זה מהגורל של חלוקת הארץ שהעובר על זה כעובר על עשרת הדיברות. זאת אומרת תשובת הגאונים לומדת את זה מהגורל של חלוקת הארץ שהעובר על זה כעובר על עשרת הדיברות. זאת אומרת מה התוצאה של הגורל זה בעצם ציווי אלוקי. הקדוש ברוך הוא מארגן את הגורל. רגע תכף נראה. כי ראינו מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל באשר נעשה בלי מחשבת אדם ופעולת אנוש מצד התחכמות, אך בגורל תחלק הארץ. אז אומר זה כבר תשובה של החוות יאיר אומר זאת אומרת הכל מהשמיים. וכן סמכו על הגורל במיתת עכן ויונתן, כן יונתן בן שאול ועכן זה שני גורלות שמופיעים בתנ"ך, עכן זה הגורל לברר מי מעל בחרם ויונתן זה הגורל מי עבר על השבועה, מי אכל שם בדיוק לפני הקרב, ויצא שיונתן הוא זה שאכל. לולי שפדהו העם לא מצד הודאתו ונאמר בחיק יוטל הגורל ומה' כל משפטו. אז זה בעצם הכל יצא מהקדוש ברוך הוא. ועובדה שסמכו על הגורל לולי העם פדה אותו היו בעצם פוגעים בו בגלל שהגורל הראה שהוא זה שאכל. רואים שהגורל באמת נתפס כמשהו שמשקף אמת אלוקית. ואותו דבר בעכן שהגורל הראה שהוא זה שמעל בחרם, אז רואים שהגורל בעצם משקף איזשהו סוג של אמת ואי אפשר לערער על התוצאה של הגורל. כן זה כמו התשובת הגאונים. ואפילו באומות העולם היה מקובל זה כמו גבי יונה והמן הרע. המן הרשע לפשטיה דקרא. מפני שקרוב הדבר, אני מדלג על הסוגריים האלה, מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו השגחה עליונה, כמו שכתוב הבה תמים. מה שכתוב עם… לא יודע מה זה מה שכתוב פה דווקא. אם הגורל מקולקל, אין מבוא לומר שמי שזכה מאת השם הייתה זאת. הן שהקלקול על ידי תחבולת אנוש או בשגגה. על כל פנים הגורל מקולקל. ומצי כל חד למימר, אילו נעשה הגורל כהוגן, היה קיימא לי שעתי על פי מזלי או על פי תפילתי שיתן לי הצלחה בכל עסקיי, יותר ממה שכתוב בש"ס בבא מציעא ק"ו, לא משנה, זה פרשיה בפני עצמה. אז מה בעצם הוא אומר? כמו שכתוב אתה תומיך גורלי וכולי.
[Speaker B] הוא קצת סותר את עצמו נראה לי בגלל שפה אומר שאפילו אם היה בשגגה ומקודם הוא היה בלי התחכמות, למרות שזה פעולה אנושית או התחכמות.
[הרב מיכאל אברהם] או התחכמות.
[Speaker B] זאת אומרת שיכולים כמובן שאנשים, בני אנוש ירימו את הפתקים, במקרה של עכן או של זה, של יונתן, אבל בלי התחכמות כי הם לא יודעים, לא רואים. מה זה שונה משגגה?
[הרב מיכאל אברהם] לא לא, אם שיבשו את הגורל. אם שיבשו את הגורל או במזיד או בשוגג, גורל משובש הוא לא, התוצאה שלו היא לא דבר השם. זה הטענה שהוא טוען כאן.
[Speaker D] אבל בסיפור הראשון של חוות יאיר, איפה שמי שזכה בפתק השני, זה לא היה משובש. מה זאת
[הרב מיכאל אברהם] אומרת לא היה משובש?
[Speaker D] אי אפשר לקרוא לזה שיבוש. תוספת של הפתק, כן, לא משבש כלום, הוא לא משחק…
[הרב מיכאל אברהם] בראשון, לא בשני.
[Speaker D] בראשון, זה מה שאמרתי.
[הרב מיכאל אברהם] כן, נכון, לא היה שם שיבוש.
[Speaker D] בראשון, שהוא זכה בשני. נכון. כן, אז זו סתירה, סתירה לדבריו.
[הרב מיכאל אברהם] לא, רגע, רגע, שנייה, עוד לא הגענו לדבריו. אז הוא בעצם אומר שאם היה פה קלקול על ידי תחבולת אנוש או בשגגה, כן, על כל פנים הגורל מקולקל. מה הוא בעצם מתכוון לומר פה? יש פה שאלה סמויה. אם באמת התוצאה, שזה מה ששאלתי בתחילת השיעור, אם באמת התוצאה של הגורל היא מהשם, אז מה זה משנה אם הגורל היה מקולקל? נגיד שהיה לי סיכוי יותר קטן לזכות. אם הקדוש ברוך הוא החליט שאני אזכה, אז אני הייתי זוכה גם ככה. לכן לכאורה לפי התפיסה הזאת של תשובת הגאונים ושהחוות יאיר גם כן הולך איתה, אין מקום לערער על גורלות בכלל, גם אם מישהו יגיד שהגורל היה באמת מקולקל, זאת אומרת שהשתנו באמת הסיכויים, לא סתם שיבוש שלא משנה את הסיכויים, אלא אפילו אם השתנו הסיכויים ממש, מה זה משנה? הרי בסוף בסוף אם הקדוש ברוך הוא החליט שאני אזכה, אז אני אזכה גם אם הסיכוי שלי היה אחד למאה. מה זה חשוב? אז על זה, בזה מתקשה החוות יאיר. אז אומר החוות יאיר: לא, כל העניין שהגורל מבטא את ההחלטה האלוקית נאמר רק על גורל מתוקן, לא על גורל מקולקל. בגורל מקולקל זה לא יד השם. למה לא? מאיפה הוא יודע את זה? אין לי מושג. זאת המצאה שלו כדי ליישב את הקושי הזה.
[Speaker I] ממתי תפקידנו לסייע לקדוש ברוך הוא בהשגחה פרטית?
[הרב מיכאל אברהם] לא הבנתי.
[Speaker I] ממתי הקדוש ברוך הוא צריך את הסיוע שלנו לעשות השגחה פרטית? אם הוא רוצה שיעביר את זה לבן אדם שזה מגיע לו. אנחנו צריכים לעסוק בזכויות קנייניות. הגרלה לא אומרת שום דבר… הוא לא צריך את הסיוע שלנו. לא אמרתי שהוא צריך
[הרב מיכאל אברהם] את הסיוע שלנו.
[Speaker I] אז למה צריך את ההגרלה הזאתי? מה, אנחנו צריכים לסייע לו לעשות השגחה פרטית כאילו?
[הרב מיכאל אברהם] הקדוש… אנחנו לא צריכים שום דבר. הקדוש ברוך הוא אומר תעשו הגרלה, והוא משתמש בהגרלה הזאת כדי לסובב את מה שהוא רוצה לסובב, זה הכל.
[Speaker I] אבל הגרלה הזאת… אבל זה רק עם הגרלה הוגנת. שנייה. אנחנו צריכים לעסוק בזכויות קנייניות. הגרלה לא אומרת שום דבר ביחס לזכויות קנייניות. כל מה שהיא עושה היא עוזרת לקדוש ברוך הוא לעשות השגחה פרטית שזה ייפול למי שהוא תכנן. זה בערך הדברים פה. למי שהוא תכנן, למי שהזכויות
[הרב מיכאל אברהם] הקנייניות הן שלו.
[Speaker I] לא, הזכויות הקנייניות הן שלהם, של כולם אותו דבר. אין פה מישהו שיש לו יותר זכויות קנייניות בקרקע הזאתי, אין פה ספק, זה של כולם.
[הרב מיכאל אברהם] רגע רגע, זהו. אז את זה תשאיר רגע בצד, לזה אני מגיע עוד רגע, זה חילוק אחר. עוד שנייה. אז הוא בעצם אומר ככה: כיוון שזה מעורבות אלוקית, אז באופן עקרוני גם גורל מקולקל אין מה לבוא נגדו בטענות. אומר לא, יש לו חידוש גדול, יש גזירת הכתוב: איזה גורל מבטא את ההחלטה האלוקית? רק גורל שנעשה באופן הבה תמים, כן, באופן נקי בלי מעורבות אנושית, בשגגה או במזיד. לא משנה. רק גורל כזה מבטא את ההחלטה האלוקית, גורלות מקולקלים הם גורלות ש… וכיוון שלא מעורב בהם, אז אי אפשר לטעון שהתוצאה היא תוצאה שבאה מהקדוש ברוך הוא. זאת הטענה שלו. ואז הוא אומר, וגדולה מזו, כן? גורל שנידון דבלאו הכי מסוגל להשגחה אם נעשה כהוגן. וגדולה מזה נראה לי, אם העלים אדם והטיל שני פתקים ששמו כתוב עליו לקלפי. אני כתבתי פתקים בקלפי, הכנסתי שני פתקים שלי עם השם שלי. וזכה אחר בפתק, בפתק מזל טוב. נגיד שהטלתי 13 פתקים לקלפי, שמתוכם שניים הם שלי. בסדר? ומישהו אחר זכה בפתק מזל טוב. וגילה את זה החוטא אחר כך, הוא גילה להם שהוא רימה. ובדקו ומצאו כך. מכל מקום יכולים האחרים לבטל הגורל, ואפילו הוא עצמו. החוטא בעצמו שכתב את שני הפתקים יכול לבטל את הגורל. למרות שהגורל שנעשה בפועל הגדיל את הסיכויים שלו מול גורל הגון. ועדיין הוא יכול לבטל את הגורל. למה? כי גורל שנעשה באופן שיש מעורבות אלוקית, סליחה, גורל שנעשה באופן מקולקל, אין בו מעורבות אלוקית ולכן התוצאה היא לא התוצאה הראויה. התוצאה שהקדוש ברוך הוא מתכוון אליה. זאת בעצם הטענה. עכשיו.
[Speaker H] הרב?
[Speaker J] כן. כל הפלפול הזה שהוא עושה יוצא מנקודת הנחה שהיא מאוד קשה להבין. שגורל זה יד השם. למרות שהוא מביא גזירת הכתוב או לא יודע מה מקורות, מאוד קשה להבין את זה.
[Speaker I] ברור לגמרי.
[הרב מיכאל אברהם] עקיבא, זה מה שהעיר פה מישהו קודם, זה בדיוק מה שקראת אצל החבות יאיר. זאת הטענה שלו. הטענה שלו היא שהגורל משקף את הרצון של הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב בתשובת הגאונים. כמו שרואים אצל עכן ובחלוקת הארץ. אבל שמה היה ציווי.
[Speaker I] בעכן היה ציווי מיוחד, אז זה אומר שהקדוש
[הרב מיכאל אברהם] ברוך הוא כיוון את זה. נכון, זה מה שהוא אומר שמה. למרות שזה היה על פי הדיבור, זה הסוגריים שדילגתי עליהם שמה. לא משנה. רואים משמה בכל זאת את העיקרון הזה.
[Speaker I] אפשר להעמיד את זה למבחן פשוט. לעשות הגרלה פעמיים ולראות שהתוצאה תהיה שונה.
[הרב מיכאל אברהם] עניתי לך עכשיו. מישהו העיר את זה קודם, זה מה שקראת אצל החבות יאיר. הם העמידו את זה למבחן.
[Speaker D] כן, כן. רק אני לא הבנתי מה זה קשור לגביע הכסף. זה מאוד מאוד יפה הפלפול הזה של הקדוש ברוך הוא, אלוקים, הגרלות, עשרת הדיברות. יש פה 12 בעלי בתים שרוצים להגריל את גביע הכסף. מגרילים את זה ביניהם, כן? מה זה קשור לציווי אלוקי ובכלל כל העניין של שמיים.
[הרב מיכאל אברהם] לא, לא קשור לציווי אלוקי. אבל אם אני זכיתי, כנראה הקדוש ברוך הוא רצה שאני אהיה זה שיזכה. לי היה מגיע לזכות.
[Speaker D] איפה כאילו חיברת את הפאזל הזה בכלל?
[הרב מיכאל אברהם] זה מה שהוא טוען החבות יאיר. עוד רגע, אני אמרתי שאני לא מקבל את שיטתו. אז הנקודה היא כזאת, תראו. בשיעור הקודם דיברנו על ההגרלה הזאת של הספינה, כן? מליברפול. ושמה זה היה בעקבות שיחה של אלי מרצבך עם יוזפוביץ', וספר שאלי מרצבך כתב, נקרא הגיון הגורל נדמה לי או משהו כזה. והתזה הבסיסית של אלי מרצבך, לא רק בספר ההוא אלא בהרבה מקומות, זה שאין שום דבר מקרי. זאת אומרת כל הגורלות בסופו של דבר זה הדרך של הקדוש ברוך הוא להיות מעורב בעולם בלי שירגישו. אוקיי? זאת בעצם הטענה. ומה שעומד מאחורי זה זה כמובן טענה תיאולוגית יותר יסודית שאומרת שכל מה שקורה בעולם בעצם הוא מעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא. אפילו הדברים שנראים מקריים כמו גורל. ובוודאי ובוודאי דברים שהם מתרחשים באופן דטרמיניסטי. זאת בעצם הטענה. ואני חושב שכשמסתכלים על זה במבט התיאולוגי הזה, אז בהחלט אפשר להגיע למסקנה של החבות יאיר. כי בסוף בסוף אם הגורל נתן לי את התוצאה אני זכיתי והכל הרי זה מעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא, כנראה שלי באמת היה מגיע לזכות. זאת אומרת הקדוש ברוך הוא החליט שלי מגיע לזכות. אבל, אז על התיאולוגיה אפשר להתווכח, נדמה לי שאתם כבר יודעים שאני לא מסכים לתיאולוגיה הזאת. אבל בואו נדבר על הראיות, לא על השאלות ההנחות התיאולוגיות. אז אני רוצה להתחיל רגע עם חלוקת הארץ. זה מאמר אחר שכתבתי פעם במידה טובה. חלוקת הארץ מופיעה בכמה מקומות בתורה. אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבותם ינחלו על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב ל… למעט, כן וגם פה שמה הגורל לא יהיה, כל זה גורלות בקיצור כל המקומות האלה. רש"י שם במקור הראשון בבמדבר כותב כך ומסביר איך הסיפור הזה התנהל. זה בעקבות חז"ל. הוא אומר לרב תרבה נחלתו, לשבט שהיה מרובה באוכלוסין נתנו חלק רב. ואף על פי שלא היו החלקים שווים, שהרי הכל לפי ריבוי השבט חילקו חלקים, לא עשו אלא על ידי גורל. אומר רש"י זה דבר נורא מוזר, כי לרב תרבה נחלתו הכוונה ששבט גדול קיבל נחלה גדולה. אז זה אומר בעצם ששום דבר פה לא היה מקרי. אז מה יש לעשות גורל? אז תן לכל אחד לפי הגודל שלו. לא, רצו לעשות על פי הגורל. והגורל היה על פי רוח הקודש, כמו שמפורש בבבא בתרא, אלעזר הכהן היה מלובש באורים ותומים ואומר ברוח הקודש עם שבט פלוני עולה, תחום פלוני עולה עמו. מזכיר לכם את ההגרלה של חבות יאיר, זה בדיוק אותו דבר. היה כובע עם שמות של שבטים וכובע עם חלקות בארץ ישראל, 12 כאלה ו-12 כאלה. הרימו פתק מפה ופתק מפה וככה הצמידו חלקה לשבט, נחלה לשבט. והשבטים היו כתובים ב-י"ב פתקים ו-י"ב גבולים ב-י"ב פתקים ובללום בקלפי והנשיא מכניס ידו לתוכה ונוטל שני פתקים. עולה בידו פתק של שם שבטו ופתק של גבול המפורש לו. והגורל עצמו היה צווח ואומר אני הגורל עליתי לגבול פלוני לשבט פלוני שנאמר על פי הגורל. ולא נתחלקה הארץ במידה לפי שיש גבול משובח מחברו אלא בשומה, בית כור כנגד בית סאה והכל לפי הדמים. טוב, זה פחות חשוב. מה שבעצם אבל רש"י אומר לנו פה, שימו לב, זה חז"ל אבל רש"י מביא את זה כאן, שהחלוקה, כל הגורל הזה היה פיקציה. כי בסוף בסוף תבינו הרי היה פה משהו מיותר. כי למה צריך שני כובעים עם שני פתקים? גם אצל חבות יאיר אגב למה עשו את זה ככה? הם לקחו את זה מהגורל של חלוקת הארץ. באופן עקרוני אחד הכובעים מיותר. תשים כובע אחד עם 12 פתקים שעל אחד כתוב מזל טוב, כל בן אדם יוציא פתק, כל אחד יפתח את הפתק שלו ויראה שכתוב מזל טוב אז הוא זכה. למה צריך שתינוק יוציא מהכובע הזה פתק עם שם ומהכובע הזה פתק עם מזל טוב או חלקה ואז יצמיד אותם? גם בחלוקת הארץ אותו דבר. למה היה צריך שני כובעים? כל נשיא שירים את הנחלה והוא זכה בה. שלא לדבר על זה שכל הסיפור הוא בין כה וכה פיקציה כי כל שבט קיבל את הנחלה שמגיעה לו לפי הגודל שלו. יותר מזה, הנשיא כל פעם, זה לא היה ילד אחד שהיה מרים את שני הפתקים והיה מצמיד את הנחלה לשבט, אלא הנשיא של השבט היה בעצמו מרים פתק מפה ופתק מפה ותמיד היה יוצא לו הפתק עם השם של השבט שלו. למרות שזה היה מקרי. והנחלה שיצאה הוצמדה לשבט שלו. בקיצור כל הסיפור הזה נראה הזוי. לא ככה מנהלים הגרלה. מה פשר העניין הזה? אין ספק שהדבר, כל הפרוצדורה המוזרה הזאת באה להגיד דבר אחד שההגרלה הזאת זה רצון השם. שהקדוש ברוך הוא הוא בעצם שקבע איזה נחלה הולכת לאיזה שבט. נכון? זה ברור. מתוך פרוצדורת ההגרלה ברור לגמרי. עכשיו למה זה נכון? כי ברמה העקרונית באמת, אני כבר מקדים קצת את המאוחר אבל אני אגיד את זה כבר, ברמה העקרונית אין פה חלוקה נכונה ולא נכונה. זה לא שיש איזה שהוא שבט מסוים שהנחלה הזאת מגיעה לו וההגרלה באה לברר מי זה השבט הזה. לאף אחד לא מגיע כלום, הארץ לא שייכת בינתיים לאף אחד. אנחנו עכשיו עושים את החלוקה. אז בעצם היה מקום לראות את ההגרלה הזאת כהגרלה מקרית, לא כמבטאת את דבר השם. לכן דווקא בגלל זה היה כל כך חשוב לעשות את זה באופן הזה, כדי להגיד שלמרות שבעצם לכאורה מדובר בהגרלה מקרית, לא, ההגרלה הזאת היא בעצם הגרלה שנעשתה על פי השם והתוצאות הן תוצאות שהקדוש ברוך הוא התכוון אליהן. אותו דבר אצל יהונתן ואצל עכן, שתי ההגרלות הנוספות שנעשו בתנ"ך, גם שם צריך להבין אלה הגרלות שבאו לברר איזשהו סוג של אמת. רוצים לברר מי מעל בחרם או מי עבר על השבועה, כן מי אכל שמה, אז פה יש תשובה נכונה. יש מישהו אחד שמעל בחרם אנחנו לא יודעים מי הוא, ההגרלה אומרת זה עכן. זאת אומרת שם זה הגרלה שבהגדרה באה לבטא את מה שהקדוש ברוך הוא אומר. נכון? הגרלה רק הייתה אופן שדרכו הקדוש ברוך הוא מדבר. אז כל ההגרלות המקראיות, גם עכן ויונתן זה ברור. בארץ היה מקום להגיד שלא, אבל לכן חז"ל אומרים לנו לא, גם בהגרלה של הארץ זה ככה היה. זאת לעומת גורל אחר למשל, שני אחים שמחלקים ירושה. בסדר? אז הם רוצים לחלק, יש שני שדות וכל אחד צריך לקבל את אחד השדות, הם עושים הגרלה. זאת הגרלה בעלת אופי שונה. זה לא הגרלה כמו הסוגים האלה. למה? כי להגרלה הזאת אין תשובה נכונה. זה לא שאחד השדות מגיע לאח אחד ואחד השדות מגיע לאח אחר, אנחנו רק לא יודעים מי והגרלה תגלה לנו מי. לא. הגרלה קובעת למי שייכת השדה, לא מגלה למי שייכת השדה. אתם מבינים את ההבדל? זאת אומרת ההגרלה של יונתן ושל עכן, אלה הגרלות שבאו לברר מה היא התשובה האמיתית, יש פה תשובה אמיתית, מי מעל בחרם. הגרלה של חלוקת שותפות או של חלוקת ירושה זה לא הגרלה שבאה לברר אמת. זה הגרלה שבאה למצוא פתרון הוגן איך לחלק ירושה בין שני אנשים שיש להם זכויות שוות בהכל. להיפך, דווקא בגלל שלאף אחד אין זכויות בשום חלק יותר מאשר השני, אנחנו עושים הגרלה כדי לקבוע איזה שדה ילך למי. אז עכשיו אני טוען את הטענה הבאה: יש למעשה שני סוגי הגרלות בעולם. הגרלה אחת, סוג ההגרלה הראשון, זה הגרלות המקראיות. הגרלות המקראיות הן הגרלות שמטרתן לגלות את האמת. אנחנו לא יודעים מה היא האמת, אנחנו רוצים שהקדוש ברוך הוא יגלה לנו מה היא האמת. הקדוש ברוך הוא אומר תעשו הגרלה, דרך ההגרלה אני אגלה לכם מה היא האמת. זאת הדרך שלי לגלות לכם את זה. אוקיי? זה הגרלות מהסוג הראשון. נקרא לזה הגרלות חושפות, הן חושפות איזושהי אמת. הגרלות מהסוג השני אלה הגרלות מכוננות, לא חושפות, אלה הגרלות שלא חושפות שום דבר. הם לא, הגרלה בין שני אחים לא חושפת שהשדה הזאת שלי והשדה הזאת שלך. הגרלה הופכת את השדה הזאת להיות שלי ואת ההיא להיות שלך. זה הגרלה שמכוננת את המצב, לא חושפת מצב קיים, היא יוצרת את המצב. הגרלה יוצרת מול הגרלה חושפת אפשר לומר. אוקיי.
[Speaker J] אבל איך, אבל איך מחלקים ביניהם? מה ההבדל?
[הרב מיכאל אברהם] מה זאת אומרת מה ההבדל?
[Speaker J] לא, כאילו אני מבין את ההבדל שהרב מציג עכשיו, אבל באיזה מקרה זה יהיה חושף ובאיזה מקרה זה יהיה?
[הרב מיכאל אברהם] במקום שבו ישנה אמת, אז שאתה לא יכול לעשות הגרלה אם ההגרלה היא לא חושפת. נגיד אתה עושה הגרלה מי מעל בחרם. אתה לא יודע, אתה יודע שהיה אחד שמעל בחרם, אתה לא יודע מי הוא. עכשיו אם לא היה דיבור מהקדוש ברוך הוא שאומר תעשו הגרלה, בחיים לא היינו עושים הגרלה. למה? בגלל שפה מטרת ההגרלה זה לחשוף, לא ליצור מצב, אלא לחשוף מצב קיים. מי לידינו יתקע שההגרלה באמת חושפת את המצב הנכון? צריך דיבור מהקדוש ברוך הוא שזאת הדרך הגרלה. מה?
[Speaker J] אני אומר זה לחשוף משהו שהיה ואנחנו לא יודעים מה היה.
[הרב מיכאל אברהם] בדיוק. עכשיו ובהתחלקות בין שני אחים, זאת הגרלה יוצרת, זה לא הגרלה חושפת. אין לנו איך לחלק, אין פה חלוקה אמיתית. אנחנו צריכים אבל למצוא פתרון הוגן, אנחנו עושים הגרלה הוגנת בין שני אחים, כל אחד יש לו סיכוי שווה לקבל את השדה א' ואת השדה ב', ומה שיוצא יוצא.
[Speaker J] אבל בהגרלה של השבטים זה לא חושף שום דבר.
[הרב מיכאל אברהם] בדיוק. לכן אמרתי קודם, הגרלות המקראיות של עכן ויונתן הן בבירור הגרלות חושפות. ההגרלה של חלוקת הארץ שם דווקא היה מקום להגיד שזאת הגרלה יוצרת, לא חושפת. יש לך את ה, כמו חלוקה בין שותפים. יש לך את הארץ, צריך לחלק אותה לשני שבטים, עושים הגרלה. לכן כל הפרוצדורה שמתאר רש"י, היא באה לומר למרות שזה נראה לכם הגרלה יוצרת, לא, זאת הגרלה חושפת. כל שבט הקדוש ברוך הוא טוען שמגיעה לו נחלה מסוימת והוא השתמש בגורל כדי לספר לנו איזו נחלה מגיעה לאיזה שבט.
[Speaker D] מה עם גורל הגר"א?
[הרב מיכאל אברהם] רגע, רגע, שנייה. עכשיו אז זה הגרלה חושפת. הגרלה יוצרת זה הגרלה שאנחנו עושים בגלל אילוץ. אנחנו עושים הסכם בינינו, חוזה בינינו, איך נחלק את זה? בוא נעשה הגרלה הוגנת ומה שייצא ייצא, זו הסכמה בינינו. זה לא, אנחנו לא צריכים להגיד שהתוצאה בסוף זה מה שהקדוש ברוך הוא רצה. הוא לא רצה כלום, הוא לא מעורב בזה, זה פשוט זו הדרך ההוגנת לחלק את הרכוש, אין לנו דרך אחרת.
[Speaker J] אז בעצם מה שרש"י אומר לפי הרב, זה ש… היינו יכולים לחשוב שזו הגרלה קובעת, אבל בעצם זה לא, זה חושף בגלל שזה כל כך בלתי סביר התוצאה שזה בדיוק מתאים למה שחשבנו לפי הגודל.
[הרב מיכאל אברהם] נועדו להדגים לנו לעיני כל ישראל שהגרלה הזאת למרות שזה נראה לכם הגרלה יוצרת, לא נכון, זאת הגרלה חושפת. הנה תראו, יש לכם ניסים גלויים פה, זאת אומרת, כל נשיא שמרים פתק הוא מרים את הפתק שלו. אז אתם מבינים ששום דבר פה לא אקראי, אז ברור שהקדוש ברוך הוא סובב את הכל. אבל מכלל הן אתה שומע לאו, שבהגרלות רגילות מהסוג הזה, שאנחנו לא רואים כל מיני ניסים, אין סיבה להניח שזה הגרלה חושפת, זה הגרלה יוצרת. נכון, אבל
[Speaker B] אם…
[הרב מיכאל אברהם] לכן הטענה של כל הראיות שהחוות יאיר ותשובת הגאונים מביאות מהגרלות המקראיות הם עורבא פרח, אין שום ראיה לכלום, כי כל ההגרלות המקראיות זה הגרלות חושפות. זאת אומרת, הוא מעיר שם הערה בסוגריים שדילגתי, שזה נעשה על פי הדיבור, אז מה הראיה? אולי רק שם זה חושף, לא הגרלה שלא נעשית על פי הדיבור. אני טוען שהבעיה היא לא שזה נעשה על פי הדיבור, אלא ששם ההגרלה מטרתה הייתה לגלות אמת. עכשיו, נכון שבשביל לעשות הגרלה כזאת זה צריך להיעשות על פי הדיבור, אחרת למה להניח שהתוצאה באמת תשקף את האמת? אבל הנקודה היא לא שזה נעשה על פי הדיבור, זאת לא הנקודה, אלא הנקודה היא שמטרת ההגרלה שם הייתה לגלות אמת כלשהי. לעומת הגרלה רגילה, הגרלה משפטית, מסחרית, רגילה, זאת הגרלה שאין לה מטרה לחשוף אמת אלא רק לחלק באופן הוגן את הרכוש. אז לכן אין להביא שום ראיה מהגרלות המקראיות לזה שבהגרלות הרגילות זה גם כן יד השם, והתוצאה בעצם זה מה שהקדוש ברוך הוא התכוון. לכן כל המהלך המוזר הזה של החוות יאיר בעיניי הוא מופרך לחלוטין. אין שום סיבה בעולם להניח דבר כזה, ובטח שאין ראיה לזה מהגרלות המקראיות.
[Speaker B] אבל כנראה מעצם העובדה שהם גם השתמשו כמו שהרב העיר קודם, הם השתמשו בשני סלים למרות שאין שום צורך בחלוקת הארץ, זה מה שהוכיח שזה מן השמיים, פה הם השתמשו גם בשני סלים.
[הרב מיכאל אברהם] זה לא הוכיח כלום, זה הוכיח שהם חשבו שזה מן השמיים.
[Speaker B] הם
[הרב מיכאל אברהם] החליטו הרי לעשות, לא יצאה בת קול על פי הדיבור ואמרה להם תעשו את זה בשני סלים.
[Speaker B] כן, כן, כן, לא, אני אומר שהם רצו לחקות את מה שהיה בחלוקת הארץ, להראות שגם פה… בדיוק ככה.
[הרב מיכאל אברהם] הם החליטו לחקות את מה שהיה בחלוקת הארץ, כי הם חשבו כמו החוות יאיר, כי הם חשבו שגם בחלוקות יוצרות בעצם זה יד השם. זה בדיוק הנקודה. ולכן הסבתי את תשומת לבכם לטענה של הזוכה הראשון. שהזוכה הראשון לא אמר תראו הגרלה הייתה הוגנת, מה אתם רוצים? לא, הוא אמר שאם מזלי היה זה, סימן שהקדוש ברוך הוא רצה שאני אזכה, נו אז מה הטענות שלכם? הייתי זוכה גם ככה. זאת אומרת, לכן התעקשתי שם לעשות את ההבחנה בין שני סוגי הטענות, כי רציתי להראות לכם שהחבר'ה האלה הם באמת תלמידים של החוות יאיר, כן, זה תלמידים מקשיבים הוא מתאר שמה. זאת אומרת, הם קיבלו בעצם ממנו את התפיסה לגבי הגרלות, בעיניי תפיסה לא נכונה. זה התפיסה גם של אלי מרצבך שכל דבר מקרי שקורה פה בעולם הוא בעצם תוצאה של יד השם. מה פתאום? זה מקרי לחלוטין ולהפך, כל הרעיון הוא שזה יהיה מקרי כדי שהחלוקה תהיה הוגנת. אם זה מקרי, אז זה הוגן, דווקא המקריות היא הדבר החשוב פה.
[Speaker J] הרב, אבל למרות שגם ההגרלה החושפת אפשר להראות ממש בקלות שזה הטענה היא עדיין מאוד קשה. מה זאת אומרת? זאת אומרת, אם נעשה את אותה הגרלה פעמיים ו…
[הרב מיכאל אברהם] היה יוצא אותו דבר. מה? היה יוצא אותו דבר. אם היית עושה את ההגרלה על הארץ פעמיים הייתה יוצאת אותה חלוקה, אם היית עושה את ההגרלה על יונתן פעמיים או על עכן פעמיים, אותה תוצאה הייתה יוצאת, זה בדיוק הנקודה. אבל אצל החוות יאיר, כמו שהעיר פה קודם מישהו, אני אפילו לא שמתי לב לזה, בחוות יאיר הסיפור בעצמו מראה לך שאתה לא צודק. כי אתה עשית את זה פעמיים ולא יצא אותו זוכה. אז לחוות יאיר יש המצאה, הוא פותר את זה החוות יאיר. מה ההמצאה שלו? שאם הגורל לא נעשה כהוגן אז הקדוש ברוך הוא לא מעורב, והגורל השני נעשה לא כהוגן. אבל מאיפה ההמצאה הזאת? הוא בא להגן על התזה שלו כנגד הראיה מהמציאות, אז הוא ממציא עוד המצאה. אבל לא נכון. התזה לא נכונה ואין צורך להגן עליה. הגרלות רגילות הן הגרלות מקריות, זה לא הגרלות של יד השם. עכשיו, בפוסקים עצמם אני יכול להראות לכם בפוסקים עצמם, אולי עוד רק את זה אני עוד אעשה.
[Speaker C] הרב, בחלוקת הארץ עקרונית הייתה שם שתי הגרלות, כי בעצם גם יצא לראש השבט את השם שלו וגם יצא לו החלקה שמתאימה לגודל של השבט שלו. נכון. זאת אומרת שזה אבל זה כאילו שני דברים שונים.
[הרב מיכאל אברהם] אין הכי נמי, אין הכי נמי. זה מה שאמרתי. לכן שמה מאוד רצו להדגיש את העובדה שזה לא עניין מקרי. זה בדיוק הנקודה, לכן עשו את זה.
[Speaker G] ואיך למשל אצל יונה? באמת הסיפור של יונה, מה פתאום הם החליטו יונה?
[הרב מיכאל אברהם] או, עכשיו אצל יונה, אם אתה כבר שואל אז אני אזרוק על יונה. יונה דיברנו עליו בשיעור הקודם, ואמרתי שם עשיתי אבחנה בין שני פסקאות של הספר חסידים. תשימו לב, אצל יונה איזו הגרלה זאת הייתה? הגרלה חושפת. חושפת, נכון? היה מישהו שהגורל, שבעצם אותו רצו להרוג. ולכן צריך לעשות עכשיו הגרלה, אבל ההגרלה זה לא כמו הגרלה חלוקה, זו הגרלה חושפת. זו הגרלה שבאה לגלות את מי מחפשים פה מהשמיים.
[Speaker G] אבל באיזה יומרה הם לקחו את זה?
[הרב מיכאל אברהם] שניה, שניה. לכן הסברתי שם שמה? שאם באמת המקרה, וזה החלוקה בפתרון הסתירה בספר חסידים, שאם באמת הסערה היא סביב הספינה שלנו בלבד והספינות האחרות אין סערה מסביבן, אז אפשר לעשות הגרלה. למה? כי מהשמיים גילו לנו שיש פה באמת מישהו שאותו מחפשים. ואז יכול להיות שמותר לנו לעשות הגרלה חושפת שתגלה לנו את מי מחפשים. אבל אם הסערה תוקפת את כל הספינות, אז אין לך על פי הדיבור, כן? אין לך גילוי מהשמיים שאומר לך שאם תעשה הגרלה אתה אכן תגלה מישהו שהוא אשם וזה יפתור לך את הבעיה. במצב כזה, באמת אסור לעשות הגרלה. זאת אומרת החלוקה שעשיתי בשיעור הקודם היא בדיוק העל פי הדיבור שאנחנו רואים בשיעור הזה.
[Speaker G] רגע, הרב היה מצדיק אם נניח הייתה רק סערה על הספינה שלנו ואנחנו מחליטים בוא נעשה הגרלה וזה ייפול על האשם. מי אמר? מי אמר שהקדוש ברוך הוא בחר לגלות לנו?
[הרב מיכאל אברהם] לא יודע, יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אבל שמה הספר חסידים טוען שכן. ספר חסידים טוען יש אינדיקציה מאוד ברורה לזה שהקדוש ברוך הוא מחפש מישהו בספינה הזאת, אז מותר לעשות הגרלה. אבל לא במצב שאין אינדיקציה, כי במצב שאין אינדיקציה ההגרלה לא תגלה לך שום דבר, אין פה את מה לחשוף. עכשיו צריך להבין שבהגרלה בין שני אחים זה לא רק שאין לי אינדיקציה שהתוצאה היא מה שהקדוש ברוך הוא רוצה, אלא הרי אין פה באמת, כמו שמישהו שאל קודם, אין פה באמת זכות קניינית לאחד מהם על אחד מהחלקים. אני רק צריך לגלות למי יש לי את הזכות, על שדה א' או על שדה ב'. אין פה תשובה נכונה בכלל. אז מה פתאום להניח שהקדוש ברוך הוא מעורב שמה ומעביר לי חלק מסוים ולך חלק. להיפך, אנחנו צריכים לקבל זכות שווה לקבל את שני החלקים. זה ההגינות אומרת. אנחנו שני אחים, לשנינו מגיעה זכות שווה. המעורבות של הקדוש ברוך הוא אם היא הייתה, היא מעורבות לא צודקת. כי היא מייצרת פה תשובה במקום שאין תשובה, לא שהיא מגלה לנו תשובה קיימת. פה אין בכלל תשובה. אז מה פתאום לייצר מעורבות שתיתן לי שדה אחד ולך שדה אחר? זה לא הוגן. מגיע לי חמישים אחוז לקבל את השדה הטוב. כל הסיפור לא הגיוני. עכשיו אני רק רוצה להספיק עוד משהו אחד, להראות לכם פשוט שגם בפוסקים עושים את החלוקה הזאת.
[Speaker G] לכאורה הרב, מי שדטרמיניסט כמוני לכאורה תמיד זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה. הרי הוא לא רק שהוא רצה, הוא גם קבע. לא הבנתי. דטרמיניסט,
[הרב מיכאל אברהם] אם הדטרמיניסט באמת לא מקבל אקראיות. דטרמיניסטים רבים מקבלים אקראיות, הם רק לא מקבלים בחירה.
[Speaker G] אקראיות שלא קוונטית? איזו אקראיות יכולה להיות שהיא לא קוונטית?
[הרב מיכאל אברהם] נו באמת, זה כבר דיון אחר. אין קוונטים בגמרא.
[Speaker G] נו, אז איזו אקראיות יכולה להיות? לא הבנתי. מי שדטרמיניסט לכאורה באמת אין אקראיות. דטרמיניסט היום?
[הרב מיכאל אברהם] שהוא יודע תורת הקוונטים והכל? בסדר.
[Speaker G] לא, נעזוב את הקוונטים, הרי לא רלוונטי פה קוונטים. אז דטרמיניסט, אז הכל נקבע במפץ הגדול.
[הרב מיכאל אברהם] לא, אם אתה עוזב
[Speaker G] את תורת הקוונטים אז הכל נקבע במפץ הגדול.
[הרב מיכאל אברהם] יש גם אקראיות, חוץ מהקוונטים. לכן אני אומר, זה שאלה של תורת הקוונטים, לא משנה, אבל ברמה העקרונית דטרמיניזם יכול לקבל אקראיות, הוא לא מקבל בחירה. זו הטענה. בסדר, לא משנה. תראו, בשולחן ערוך כתוב ככה, יורה דעה קע"ט, אין שואלים בחוזים בכוכבים ולא בגורלות משום שנאמר תמים תהיה עם ה' אלוקיך וכל שכן דאסור לשאול בקוסמים ומנחשים ומכשפים. בסדר? אז זה בשו"ת של רב שלמה קלוגר, האלף לך שלמה, אז הוא אומר שאלת לברר לך איך אנו נוהגים להטיל גורל בקדיש. כן? יש כמה אומרי קדיש, מטילים גורל מי יגיד. וחדומה, הנה כתב הש"ך בשם התוספות דאין שואלים בגורלות. כן, הש"ך על השולחן ערוך הזה שמופיע פה למעלה כותב שלפי זה אסור לעשות גורלות, כי זה כמו שאלה בכוכבים. זה עובר על תמים תהיה עם ה' אלוקיך. כמו קסם או מכשפים ונחש וחדומה. הנה דע, אומר, שכוונת התוספות הוי על מה ששואלים בגורלות על להבא, מה יהיה, כגון אם יחיה החולה או אם תימצא האבידה וכאי גוונא לעניינים דלהבא אין לשאול, דכתיב תמים תהיה עם ה' אלוקיך. אבל להפיס בין ב' עניינים לידע אם שייך לזה או לזה, זה וודאי מותר ואין שייך בזה לומר תמים תהיה, שהרי בבית המקדש היו מפיסים מי שוחט וכן שנינו במשנה ובפוסקים וכולי, שאין מטילין ביום טוב מכלל דבכל שרי להטיל גורל, וכן בקרא מפורש אך בגורל תחלק הארץ, ואיך מצווה הקדוש ברוך הוא לעשות דבר שלא כהוגן? ההערה הזאת שלו לא נכונה לדעתי. מה שהוא בעצם אבל רוצה לומר, הטענה הכללית שלו בוודאי נכונה, ההערה מגורל הארץ כמו שראינו קודם לא נכונה. אבל מה שהוא בעצם רוצה לומר, אומר יש הבדל בין הגורלות שבאים לגלות אמת כלשהי, כל זה גורלות על להבא אבל אין הכוונה דווקא להבא, אלא יש גורל שבא לגלות אמת כלשהי, את זה אסור להטיל אלא על פי הדיבור. אבל גורל שמחלק בין שני שותפים, מה הבעיה? אין לך דרך אחרת לחלק. זה לא לשאול בכוכבים. לשאול בכוכבים זה לחפש מה יהיה האמת ולחשוב שהגורל מביא לך את האמת. לחשוב שהגורל מביא לך את האמת זה עבודה זרה, זה איסור, אלא אם כן זה נעשה על פי הדיבור. לכן לדעתי החוות יאיר לא רק שהוא טועה הוא גם עבריין, בזה שהוא טוען שההגרלה הזאת של השתים עשרה בעלי בתים מבטאת את רצון השם. זה שאלה בכוכבים ובקוסמים. אסור לעשות דבר כזה, רק על פי הדיבור. אם על פי הדיבור אומרים לך שזה הקדוש ברוך הוא, אז כן. אם זה לא על פי הדיבור אז אסור. אבל כל הסיפור לא נכון כיוון שההגרלה שם היא הגרלה יוצרת ולא חושפת. ובהגרלה יוצרת אין שום בעיה, מה האיסור לעשות הגרלה יוצרת? אני זה לא כמו שאלה בקוסמים ובמכשפים שאני טוען שההגרלה מגלה לי אמת כלשהי. היא לא מגלה לי שום דבר, זה פשוט הדרך ההגונה לעשות את החלוקה. זה בדיוק מה שהוא אומר פה.
[Speaker D] אגב, הרמב"ם. מה עם גורל הגר"א?
[הרב מיכאל אברהם] מה עם גורל הגר"א?
[Speaker D] שזה יוצא שהוא לא על פי הדיבור ושם נשאלו שאלות מאוד קשות.
[הרב מיכאל אברהם] המסורת של הגר"א נתפסת על ידי אנשים כמשהו שהוא כן על פי הדיבור. יש להם מסורת קדומה שככה אפשר לעשות גורל, לפתוח ספר תורה או כל מיני דברים כאלה. יש איזה מקורות יותר קדומים גם לפני הגר"א. והטענה עוד פעם, לא אומר שאני מקבל את זה, אבל הטענה שלהם שזה כן על פי הדיבור. זאת אומרת זה גורל מוסמך שקיבלנו במסורת שאותו כן עושים. גורל הגר"א וודאי היה גורל חושף. נכון, מה שעשו עם חללי שיירת הל"ה. כן, רבי אריה לוין עשה שמה את ההגרלה הזאת של גורל הגר"א כדי לגלות מה השם של כל גוויה, הם לא יכלו לזהות את המתים שמה, אז הם עשו גורל הגר"א. עכשיו הגורל הזה היה גורל חושף לא גורל יוצר.
[Speaker D] ברור, כן, אבל איך יכלו לעשות את זה במקרה כזה?
[הרב מיכאל אברהם] שאלה טובה, אני באמת לא הייתי עושה את זה. אבל אלה שמאמינים טוענים שהמסורת הזאת של הגר"א זה כאילו על פי הדיבור, יש לנו מסורת שהגרלה כזאת היא כן דבר השם, אותה כן אפשר לעשות.
[Speaker D] אבל זה אמונה, זה לא סברא. על פי אמונה אי אפשר לבנות את זה.
[הרב מיכאל אברהם] בסדר, זה הם חשבו שכן. אל תשכנע אותי, אני מסכים.
[Speaker I] הרמב"ם מסביר שהסיבה שאסור לעשות קוסמים וכישופים וכל הדברים האלה זה לא בגלל שזה עבודה זרה פשוט בגלל שזה להאמין בשטויות האלה. נכון. אתה אומר פה, אז החילוק שלו לא רלוונטי בין להבא להווה כי זה שטויות ומי שמתעסק בשטויות זה לא משנה אם זה עבר או עתידי.
[הרב מיכאל אברהם] לא, הוא לא מחלק בין להבא לבין העבר, הסברתי. מה שהוא מדבר על להבא הוא לא
[Speaker I] מתכוון
[הרב מיכאל אברהם] על להבא בגלל להבא, הוא מתכוון על הגרלה חושפת לעומת הגרלה יוצרת.
[Speaker D] גם במשניות במידות מה שעשו הגרלות הכהנים זה סך הכל מי עושה איזה פונקציה.
[הרב מיכאל אברהם] נכון, זה הגרלה יוצרת, אין בעיה מותר לעשות את זה. כמו הגרלה של אחים שחלקו, כמו הרבה הגרלות שיש בהלכה ואף אחד לא מחכה שזה ייעשה על פי הדיבור. זאת טענה מוזרה הטענה הזאת ששאלו את רב שלמה קלוגר. אבל צריך לשים לב שהטענה המוזרה הזאת זאת התזה של החוות יאיר. התזה של החוות יאיר זה שהכל אותו גורל.
[Speaker J] הרב נראה לי שהגרלה אף פעם לא חושפת ושזה פשוט הדרך היחידה שיש לנו כשאין לנו שום מידע על המקרה שהיה.
[הרב מיכאל אברהם] אז מה תעשה הגרלה? אתה שואל את עצמך מי מעל בחרם. בסדר? עכשיו תעשה הגרלה ויוצא מי. מוישה זוכמיר. אז מה תהרוג אותו? מה, אין סיכוי שהוא מעל בחרם אם זה הגרלה שהיא לא חושפת? מה פתאום תהרוג אותו?
[Speaker J] לא רגע, אם אם
[הרב מיכאל אברהם] אם יש אולי שהגרלה שם חושפת.
[Speaker J] אם אין שני אנשים, יש מאה אנשים ורק אחד מהם
[הרב מיכאל אברהם] מעל בחרם ואתה לא יודע מי.
[Speaker J] אני לא יודע מי.
[הרב מיכאל אברהם] עכשיו עשית הגרלה ויצא מוישה זוכמיר. הורגים אותו!
[Speaker J] מה הסיכוי שאני אעשה עוד הגרלה ויצא אותו בן אדם מתוך מאה?
[הרב מיכאל אברהם] אותו דבר, סיכוי אחד.
[Speaker J] קשה להאמין. נראה לי שפשוט אין לנו את ה… קשה להאמין?
[הרב מיכאל אברהם] זה הגרלה על פי הדיבור, זו הגרלה חושפת, והקדוש ברוך הוא מראה לך דרכה מי מעל בחרם. מה קשה להאמין פה? מה הבעיה?
[Speaker J] כשאתה מאמין. לא סביר, זה לא סביר בעליל שזה יצא פעמיים אותו דבר.
[הרב מיכאל אברהם] אבל זה לא מקרה! אם זה היה מקרה זה לא סביר, אבל זה לא מקרה! הקדוש ברוך הוא מסובב את התוצאה.
[Speaker J] זה מאוד מאוד מפתיע שהרב מסכים לזה, מאוד מפתיע אותי.
[הרב מיכאל אברהם] מה זה מסכים? פשוט! הכי פשוט בעולם.
[Speaker J] זה לא פשוט בכלל, זה לא פשוט, אין לנו שום דרך אחרת…
[הרב מיכאל אברהם] הקדוש ברוך הוא אמר לך תטיל גורל והוא אמר לך! הקדוש ברוך הוא אמר לך תטיל גורל ואני אראה לך דרך הגורל מי זה. מה מפתיע פה?
[Speaker J] לא, נראה לי שהוא אומר לנו תטיל גורל כי אין לך שום דרך אחרת לדעת.
[הרב מיכאל אברהם] לא, אם אין לך שום דרך אחרת אתה לא יכול להרוג את הבן אדם על סמך זה. מה, אתה הורג בן אדם בגלל שאין לך דרך אחרת?
[Speaker B] הקדוש ברוך הוא רציני,
[הרב מיכאל אברהם] סתם אתה בוחר מישהו להרוג אותו?
[Speaker K] חוץ מזה, כל הקטעים האלה עם עכן ועם יונתן, זאת הסיבה שהם הובאו כדי להגביר את האמונה באלוהים, כדי להראות שאלוהים היה מעורב בדבר הזה. כן, בדיוק. אחרת לא היו מביאים את זה.
[Speaker D] כן, אבל אי אפשר ללמוד מזה, זה כל העניין. נכון, נכון. נכון, אי אפשר. זה פשוט… גם עם יונה, אני פעם חשבתי על זה שבמקרה של יונה זה בכלל צריך לצמצם את זה רק לאנשים שהיו באותה אונייה, ולהוציא את הצוות, צוות של האונייה.
[הרב מיכאל אברהם] הגרלה שם הייתה גם בין האנשים באותה אונייה, מה זאת אומרת? ברור.
[Speaker D] כן, אבל לא אמרתי שאנחנו לא יודעים כמה אנשים היה שם ומה קרה שם ויכול להיות שהגורל שמה כן למרות שהקדוש ברוך הוא היה מעורב שם, יכול להיות שגם בלי זה היה מראה על יונה. וחוץ מזה שהוא קם אחר כך ודיבר על זה שזה הוא שבעקבותיו זה קרה.
[הרב מיכאל אברהם] לא הבנתי את הטענה.
[Speaker D] לא, אמרתי שכל הסיפורים האלו הם באופן עקרוני לא מראים לנו שום דבר, אי אפשר ללמוד מזה. ברור, כן.
[Speaker G] דווקא במקרה של יונה באמת הוא צודק שיכול להיות הרי שכשקוראים את הפסוקים אחרי שעלה בו הגורל אז לא כתוב שזרקו אותו ישר. שאלו אותו, אם הוא היה אומר מה פתאום זה טעות מה פתאום מה זה פתאום עשיתם הגרלה? אני צדיק תמים, יכול להיות שהם היו אומרים בסדר.
[הרב מיכאל אברהם] כל הסיפור מיונה הוא מוזר, כאילו אוסף גויים עשו הגרלה, אז מה אני לומד מזה שמותר לעשות הגרלות?
[Speaker G] לא בטח, אני אומר אפילו יכול להיות שאפילו הם עצמם לא חשבו שזה מה שיכריע.
[הרב מיכאל אברהם] זה מה שאני אמרתי ששאלו אותו.
[Speaker G] כן מה שאמרת בדיוק.
[הרב מיכאל אברהם] כן אני אומר אבל כל הלימוד מיונה הוא מוזר. כל הסיפור, מה עשו כך עשו כך, מה אכפת לי אוסף גויים עשו משהו, אז מה?
[Speaker B] הקטע עם הדג הוא יותר מוזר.
[הרב מיכאל אברהם] מי אמר שזה היה מותר? טוב, לא יודע. אוקיי, נעצור פה.
[Speaker H] אספר לך סיפור על הגרלה ברמת אלחנן. מה? יש עוד דקה לספר לך סיפור על הגרלה ברמת אלחנן.
[הרב מיכאל אברהם] קדימה! סיפור טוב תמיד יש דקה.
[Speaker H] חוזר בתשובה נגר החליט שהוא תורם ארון מטבח לכולל. לכולל. אוקיי. וראש ראש הכולל שאל אותי כמה אני חושב אפשר לקבל בשביל ארון מטבח הזה אם הוא ימכור אותו. אמרתי לו בין ארבעת אלפים לששת אלפים שקל עבור הארון כי צריך גם לשלם למישהו שיתקין אותו. אז הוא צחק עליי. אמרתי לו מה אתה צוחק? אמר לי תבוא לשיעור הבא תראה מה עשיתי. הגעתי לשיעור הבא והוא אומר לי עשיתי הגרלה. עשיתי הגרלה מאה שקל כרטיס, קנו אלף כרטיסים. מכרתי את הארון הזה במאה אלף שקל בלי לימודי ליבה. אוקיי, מזכיר
[הרב מיכאל אברהם] לי סיפור מזכיר לי סיפור של חבר שלי, הוא חשב פעם למצוא איזה ציפוי לשיניים שיגן עליהם נגד חיידקים ואז ייתר את הצחצוח שיניים ואת הרופאי שיניים והכול. אמרתי לו נו יוזמה יפה, אז עכשיו אתה בטח הולך לייצר את זה, אומר מה אתה משוגע? אני יכול להרוויח מזה כסף בלי לייצר שום דבר. אני הולך לרופא שיניים אני אומר להם אם לא תשלמו לי אני אייצר את זה. טוב, עד כאן לשוננו. לילה טוב, שבת שלום.