ענייני תשובה – שיעור 1 – שתי דרכי תשובה

[הרב מיכאל אברהם] בסדרה הזאת אני רוצה לעסוק בענייני תשובה אפרופו השאלה של דורון מהשיעור של יומא. נדמה לי שאת זה נתתי בשנה שעברה, עד כמה שאני, זה אני כן זוכר שנתתי אני חושב. בכל אופן אני רוצה לעסוק קצת במהותה של תשובה ולהגיע לכל מיני נקודות גם שמשיקות לעניין הזה של התשובה. אני אתחיל אולי מאיזושהי התרשמות כללית. כשאנחנו מסתכלים על הלכות תשובה לרמב"ם אז די קשה למצוא בתוכם הלכות. אולי אתם יודעים מה? בואו כפי שתוכלו להתרשם, אני אפתח את זה רגע פה. טוב תראו. כן, אז בהלכה א', כל מצוות שבתורה בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחד מהם, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות וכולי. זה עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות הרי זה משובח. הלכה ב', שעיר המשתלח עליו קצת דיברנו בשיעורים על יומא שהוא מכפר. בזמן הזה שאין בית מקדש יש רק תשובה. יש עבירות שמתכפרות לשעתן, פה זה יחסית עניינים הלכתיים אם כי עוד פעם בסוף ההלכה הזאת על ייסורים ארבעה חילוקי כפרה. עד כמה חילוקי כפרה זאת הלכה? אולי כן. אחרי זה בהלכה ב', איזו היא תשובה גמורה? זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כוח וכולי. ואז ואם לא שב אלא בימי זקנותו כן פה ובעת שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה אף על פי שאינה תשובה מעולה מועלת היא ובעל תשובה הוא. אפילו עבר כל ימיו ועשה תשובה ביום מיתתו ומת כל עוונותיו נמחלים שנאמר "עד אשר לא תחשך השמש" וכולי. ומה היא התשובה? שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו. כל המתודה בדברים ולא גמר בליבו לעזוב הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו. מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים. כבר פה אנחנו קצת מתחילים לחרוג ממה שנראה הלכה. ושבח גדול לשב שיתודה ברבים. אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום כיפור יפה ביותר. יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל. וידוי, עוד פעם חילוקי כפרה קצת אבל עבירות שבין אדם לחברו ובין אדם למקום צריך להתפייס. זה גמרנו הלכה פרק ב'. עכשיו ההגדרות של צדיק בינוני ורשע. הלכה א' מגדירה צדיק בינוני ורשע באדם במדינה. הלכה ב' מיד ומת ברשעו, כל אלה בינתיים זאת לא ממש הלכה הייתי אומר. וגם מדינה ואין שוקלים אלא בדעתו של א-ל דעות. כל מי שניחם על המצוות כן חוזר בשיצא בשאלה מה שנקרא אז הוא איבד את כולם ולא מזכירים לו זכות. בינוני צדיק ורשע בעשרת ימי תשובה. קצת תקיעת שופר זה רמז "עורו ישנים משנתכם", כאילו הלכות תקיעת שופר הרי יש להם קובץ הלכות מיוחד, פה זה רק מוזכר בהיבט של התשובה. בשעה ששוקלים עוונות אדם עם זכויותיו לא מחשבים עליו עוון שחטא בו תחילה אלא רק משלישי ואילך. כל מיני דברים כאלה וזה הכל דברים שהקדוש ברוך הוא עושה בשמיים. עכשיו עוברים לאלה שאין להם חלק לעולם הבא אלא נכרתים ואובדים. גם זה קצת קשור כי זה אנשים שלכאורה תשובה לא מועילה להם. חמישה הם הנקראים מינים, שלושה הנקראים אפיקורסים, שניים מומרים, מחטיאי הרבים, פורש מדרכי ציבור, מוסרים, מטילי אימה על הציבור. כל אחד מעשרים וארבעה אנשים אלו אף על פי שהם מישראל אין להם חלק לעולם הבא. השאלה היא מה קורה? התשובה בכל זאת עוזרת בסוף זאת הטענה שלו למסקנה. עד כאן לפרק ג', יחסית בסדר. עשרים וארבעה דברים מעכבים את התשובה. חמישה דברים נועלים דרכי התשובה. זה כבר לא הלכה הייתי אומר. חמישה דברים העושה אותם אי אפשר לו שישוב בתשובה גמורה. אין חזקתו לשוב מהם, דברים קלים. גם כן זה לא הלכה. קשה לפרוש מהם. מעכבים, לא מונעים הם מעכבים כולל את התשובה אבל לא מונעים אותה, עקרונית אם עושה תשובה זה מתכפר לו. עכשיו הלכה פרק ה' פרק ו'. שום קשר להלכה. זה הכל עוסק בשאלות של בחירה חופשית. רשות נתונה לכל אדם אם רצה להטות עצמו לדרך טובה, אל יעבור מחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי אומות העולם ורוב גולמי ישראל שיש גזרה מראש להיות צדיק או רשע. ודבר זה עיקר גדול. ואז הקושיה המפורסמת שלו בהלכה ה' על הידיעה והבחירה, השגות הראב"ד. פרק ו', פסוקים הרבה יש בתורה ובדברי נביאים שהם נראים כסותרים עיקר זה, העיקר של חופש הבחירה. וזה ממש חיבור מחשבתי לחלוטין, שום קשר להלכה. צדיקים, נביאים בתפילתם, דוד המלך, מביא ראיות לזה שיש לנו בחירה חופשית. הלכה ז', הואיל ורשות כל אדם נתונה לו ישתדל אדם לעשות תשובה ולהתוודות בפיו מחטאיו. לעולם יראה אדם עצמו כאילו הוא נוטה למות. אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהם מעשה. ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים. מנחם אותנו. כל הנביאים כולם ציוו על התשובה ואין ישראל נגאלים אלא בתשובה. גדולה תשובה שמקרבת את האדם. עברנו לספר מוסר, זאת אומרת פרק ה' ו-ו' זה בעצם פילוסופיה, כן, בחירה חופשית. פרק ז' זה ספר מוסר, כמה מעולה מעלת התשובה. אמש היה זה מובדל מהשם וכולי והיום הוא מודבק בשכינה. כל הדברים האלה, דרכם להיות שפלים וענווים. הלכה ח', הטובה הצפונה לצדיקים. פתאום עברנו לענייני עולם הבא, חזרנו למחשבה, ענייני עולם הבא. העולם הבא אין בו גוף וגווייה אלא נפשות הצדיקים בלבד. כל נפש האמורה בעניין זה וכולי. כמה שמות, השם, המקום, השמות של המקום, הר השם, מקום קודשו, דרך הקודש. מה זה כרת? שכר מצוות, התאווה לעולם הבא, וורטים על עולם הבא. לשבע ברכות הקרוב תוכלו לקחת מפה. בפרק ט', השכר והעונש. כן, כל מיני עניינים על ימות המשיח חוץ מעולם הבא. שתי הלכות ארוכות. ופרק י', ענייני עבודה לשמה. לעבוד מאהבה, לעבוד לשמה ולא לעבוד לשם השכר ולהימנע מהעונש. אהבת השם, יראת השם, לימוד תורה לשמה, לא לעשות כדי לקבל שכר. בקיצור, הקובץ הלכות הזה מאוד מאוד מוזר. מאוד מאוד מוזר. לא רואה קשר בינו לבין הלכה. כמעט בכל קובץ הלכות של הרמב"ם אפשר לראות בסיום, או בהרבה מהם אפשר לראות בסיום כמה מילים על אגדה, על המשמעות של קובץ ההלכות הזה, אז זה נפוץ, כן, זה בהרבה קבצי הלכות של הרמב"ם. אבל בהלכות תשובה חצי מקובץ ההלכות בעצם מוקדש לדברים שהם לא הלכה, אבל לא רק שהם לא הלכה הם גם לא קשורים לענייני תשובה, לפחות לא באופן ישיר. עולם הבא, לעבוד לשמה, בחירה חופשית, כל מיני סוגיות מחשבתיות, סוגיות פילוסופיות. איך זה קשור להלכות תשובה? למה זה בכלל נקרא הלכות תשובה?

[Speaker B] מה הגדר של הלכה? דבר שיש דרישה ממני?

[הרב מיכאל אברהם] באופן עקרוני כן, למרות שיש גם מצוות קיומיות. אבל דבר שאם אתה עושה אותו נגיד נרשמת לזכותך או לחובתך בתור החובות והזכויות ההלכתיות. זה קצת הגדרה מעגלית כמובן, אבל אתה יודע… הרב וולבה כותב בעלי שור מה הגדרה להלכה, איפה בגמרא אתה יודע שאתה נמצא בסוגיה הלכתית ואיפה לא. מה שמופיע ברי"ף. קצת מזכיר את ההגדרה של דושאן למה זה אמנות. אמנות זה מה שנמצא במוזיאון. זאת אומרת השאלה היא איך האוצר של המוזיאון מחליט מה להכניס למוזיאון ומה לא. זאת אומרת הוא אין לו עדיין את הדברים במוזיאון אז איך הוא מחליט מה להכניס לשם. אותו דבר אני יכול לשאול על הרב וולבה איך הרי"ף החליט מה לכתוב ומה לא לכתוב. שלא לדבר על זה שהקריטריון הזה הוא כמובן לא נכון, כי יש דברים הלכתיים שמופיעים ברי"ף ויש דברים לא הלכתיים שגם מופיעים ברי"ף, הקריטריון ממש לא נכון. אז ההגדרה פה היא…

[Speaker B] יכול להיות שההגדרה של הלכה היא שונה, שזה אולי דבר שמחייב אותי אבל יכול להיות המציאות מחייבת אותי גם, זה לא רק עניין של מה נדרש ממני לעשות.

[הרב מיכאל אברהם] זאת אומרת המציאות מחייבת אותי.

[Speaker B] כמו שיש חוקים של הטבע, יש חוקים של…

[הרב מיכאל אברהם] חוקים הלכתיים, אבל השאלה מה זה חוקים הלכתיים.

[Speaker B] אולי מי שיש לו עולם הבא וזה שיש לו עולם הבא, זה לגמרי לא הלכה. זה לא נקרא אולי הלכות.

[הרב מיכאל אברהם] הוא חוק רוחני?

[Speaker B] מה זה קשור להלכה?

[הרב מיכאל אברהם] הרמב"ם עצמו אגב, הרמב"ם עצמו בשורש הארבעה עשר כשהוא מתווכח עם בה"ג, בה"ג מונה את חייבי הכריתות במניין המצוות שלו. אז שואל עליו הרמב"ם אתה מונה לקדוש ברוך הוא את המצוות את מי הוא צריך לכרות ואת מי לא? מה זה קשור למניין המצוות?

[Speaker B] הלכה זה מצוות דווקא?

[הרב מיכאל אברהם] המצוות זה אחד הקריטריונים, זה לא רק אבל זה תנאי הכרחי אבל לא מספיק. מה שלא הלכה לא ייכנס למצוות. לא כל הלכה נכנסת למניין המצוות אבל מה שלא הלכה לא נמצא שמה.

[Speaker B] אם זה מערכת שאני צריך להגיב אליה יכול להיות שזה כן נחשב איכשהו שייך לעולם ההלכה.

[הרב מיכאל אברהם] לא. גם מוסר אתה חייב צריך להגיב לו ומוסר זה לא הלכה. יש הרבה דברים שמוטלים עלינו באיזשהו מובן לא הלכתי.

[Speaker B] אם אני צריך להגיב זה לא מגיע מההלכה לא? אה? גם למוסר מה שצריכים להגיב זה בגלל ההלכה שמחייבת את זה?

[הרב מיכאל אברהם] לא, בכלל לא. מוסר בכלל לא קשור להלכה.

[Speaker B] והלכת בדרכיו?

[הרב מיכאל אברהם] והלכת בדרכיו זה להידבק במידותיו של הקדוש ברוך הוא, זה לא זה משהו אחר. אין המוסר הוא לא שייך להלכה. זה קטגוריות שונות המוסר וההלכה. ומה זה ועשית הישר והטוב, קדושים תהיו? הרמב"ן המפורסם כן, המגיד משנה בהלכות שכנים, אין זה לא הלכה.

[Speaker B] לפי תפיסת הרמב"ם, אם אנחנו מדברים על תפיסת הרמב"ם בהלכה, יכול להיות שיש משהו חוץ מההלכה שצריכים להתייחס אליו?

[הרב מיכאל אברהם] ברור מה זאת אומרת? מה זה שמונה פרקים? שמונה פרקים זה הלכה? שלא לדבר על ספר, לא מדבר על הלכות יסודי התורה של הרמב"ם ששמה הוא מביא לי את כל הפיזיקה האריסטוטלית. כן, אבל הוא מבין שזה פיזיקה אריסטוטלית שגויה.

[Speaker B] הוא מבין שזה מצוות אהבת השם, יראת השם, ידיעת השם.

[הרב מיכאל אברהם] הכל מצוות אהבת השם. אז אם ככה אז כל ספר פיזיקה אתה יכול להכניס להלכות יסודי התורה? אז הכל זה הלכה? כשאני לומד סירס זימנסקי במכניקה זה הלכה? יש גבול לכל תעלול.

[Speaker B] שאלה מה הרמב"ם יגיד. אני לא יודע מה אני…

[הרב מיכאל אברהם] אני חומש שלא. הרמב"ם לא יגיד את זה, אפילו מורה נבוכים זה לא הלכה. זה לא הלכה. ברור שיש קטגוריה מחוץ להלכה אי אפשר להתכחש לזה. יש אתה יודע יש ספר של, היה פעם ספר פולחן של פירסיג "זן ואמנות אחזקת האופנוע". אז שמה אחת התמות של הספר הזה שהיוונים הרשעים דפקו לנו את המוח. זאת אומרת הבן אדם, הגיבור הספר זה פדרוס. זה שם של דיאלוג אפלטוני שהוא מרצה לרטוריקה בקולג' אמריקאי. וכל הספר בעצם זה איזשהו מרדף אחרי ההגדרה מה זה המושג איכות. כשהוא בודק חיבורים של הסטודנטים שלו אז הוא נותן להם ציונים. פתאום מתחיל לשאול את עצמו רגע, על בסיס מה אני קובע איזה חיבור הוא טוב ואיזה חיבור הוא לא טוב ועד כמה הוא טוב? ואז בצורה הזאת לפי איזשהו סולם אי אפשר לעשות סתם מה שרוצים. הוא נותן ציונים לסטודנטים. ואז באיזשהו שלב בספר הוא מגיע למסקנה שהיוונים הרשעים דפקו לנו את המוח. מה זאת אומרת? כן הביטוי שלי כמובן. מה זאת אומרת? הכוונה שהיוונים, קצת דומה לרמב"ם הזה שדיברתי עליו בשיעור הראשון של יומא, שהיוונים בעצם סיפרו לנו שכל דבר שלא ניתן להגדרה לא קיים. זאת אומרת אם אתה לא מצליח להגדיר את המושג הזה אז אין מושג כזה. קצת כמו הפוזיטיביסטים הלוגיים במאה העשרים.

[Speaker C] בטוח שהם לא התכוונו שפשוט אין טעם להתייחס אליו ורק אגנוסטי… יכול להיות שהם התכוונו לעמדה אגנוסטית לגבי השאלה אם הוא קיים באמת ורק…

[הרב מיכאל אברהם] גם בין הפוזיטיביסטים יש את שתי התפיסות האלה. יש כאלה שאומרים שאין חיה כזאת ויש כאלה שאומרים, ויטגנשטיין, ויטגנשטיין המוקדם לפחות אומר שאין טעם להתייחס לזה או שזה לא קיים. בשני הגוונים. ואני טוען ששני הגוונים לא נכונים. כמו שאתה נותן ציונים על ה… זה מה שהיה המסקנה של פדרוס שם בספר, כשאתה נותן ציונים לסטודנטים, נכון אני לא יודע לתת לך בדיוק את הקריטריונים לפי מה החלטתי עד כמה החיבור הזה הוא טוב ואם הוא יותר או פחות טוב מחיבור אחר. אבל עדיין הוא יותר או פחות טוב מחיבור אחר. לא כל דבר אני יודע לתת לך קריטריונים ועדיין אני מבין שיש מושג כזה ואינטואיטיבית אני מבין אותו. אני יודע מתי הוא קיים ומתי הוא לא קיים בלי שאני יודע להמשיג ולנסח את זה במילים. הרב מסכים עם זה שזה כל כך בלתי ניתן למדידה? מה שומע?

[Speaker C] הרב מסכים עם זה שניתוח טקסטים ברמה של בדיקת חיבורים היא כל כך בלתי ניתנת למדידה?

[הרב מיכאל אברהם] לא כל כך. אפשר קצת להציע קריטריונים. בשיעורי חיבור אפילו אומרים לך קצת קריטריונים. אבל אתה מבין שזה שטויות. הקריטריונים האלה זה איזושהי מסגרת מאוד מאוד כללית שבתוכה יש לך עוד המון המון דרגות חופש. צריך פתיחה גוף וסיום. אבל האם הפתיחה היא טובה או לא טובה יש לך גם קריטריונים. אז אומרים לך פחות או יותר מה צריכה לכלול הפתיחה. ואם מישהו עשה את זה אחרת אבל עשה את זה באופן מבריק, אז עדיין תהיה פתיחה טובה. הכללים הם נותנים לך איזה קריאת כיוון, מסגרת כלשהי, אבל בתוכה יש המון המון דרגות חופש.

[Speaker C] בסופו של דבר, אז מה שהשאלה היא אם יום אחד יהיה מעבד תמלילים מאוד משוכלל שיוכל לחבר חיבור. זה השאלה הקובעת למעשה.

[הרב מיכאל אברהם] לא לא, בכלל לא. בעידן הרשתות החושבות, רשתות נוירונים ואינטליגנציה מלאכותית, אתה יכול לראות שאתה לא צריך לנסח את הכללים ולהמסיג אותם כדי ללמד מערכת אוטומטית לעשות את זה. אבל זה אומר שאין כללים? לא יודע אם אין, אבל אנחנו לא יכולים להמסיג אותם. לא יודע אם אין. אבל למרות שאנחנו לא יודעים להמסיג אותם, זה לא משנה. אנחנו יכולים ללמד מערכת אוטומטית לעשות את זה ולעקוף את הצורך בניסוח הכללים. תיתן למערכת האוטומטית לחקות אותי. כי אם אתה מכיר קצת רשת נוירונים, אני לא יודע, אז ככה זה עובד. אתה לא נותן לו, זה לא תוכנה קלאסית, במובן שאתה נותן לו את ההוראות בצורה מפורשת ואתה אומר לו מה הוא צריך לעשות עם איזה איפים כאלה. אם אתה רואה כך תעשה כך, אם אתה רואה כך תעשה כך, גו טו זה, גו טו שם, זה התוכנה הקלאסית שכולם לומדים בבית ספר.

[Speaker C] אבל בסופו של דבר התוכנה בנויה מברירות כאלה, ואם תסתכל בקוד שלה אחרי שהיא תהיה בנויה לגמרי ותגיב בצורה מצוינת, אתה כן תוכל לפענח קריטריונים נוקשים, הם פשוט יהיו מאוד מאוד מורכבים.

[הרב מיכאל אברהם] לא, מה פתאום. ברשת נוירונים לא תצליח להגדיר שום כללים. ברשת נוירונים הרשת לומדת. הרשת למשל לומדת, כשהתחילו רשתות הנוירונים, אגב זה בא מפיזיקה. אני הייתי בשלב בדוקטורט שלי כשזה התחיל. ואז זה הגיע ככה אלינו למחלקה ואיזה חבר שלי, שהיום הוא פרופסור במחלקה, הוא מראה לי שם איזה רשת נוירונים פשוטה, והוא מראה לי איך היא מצליחה לנחש את המספר הבא שאני נגיד עושה סדרות של אפס אחד. סתם אני מחליט שרירותית, אפס אפס אחד אפס אחד אפס אפס אחד, שרירותית לגמרי. ובשלב די מוקדם אחרי חמש שש שבע הקשות הרשת מתחילה לנחש את המספר הבא שאני אקיש עוד לפני שאני מקיש אותו. לא במאה אחוז כמובן אבל באחוזים די גבוהים. רשת ממש פרימיטיבית. זאת אומרת כמה עשרה נוירונים, משהו כזה, שום דבר. וזה היה די מדהים. ועכשיו בשלב מסוים כשהבנתי קצת איך העסק הזה עובד, אז אתה מבין שהרשת איכשהו מסנכרנת את הנוירונים שלה כתגובה להקשות הקודמות שלי ולאט לאט זה מתחיל להתקרב לחיקוי של מה שאני עצמי עושה. עכשיו כשאני אסתכל ברשת עדיין אני לא אוכל לדעת או לנסח בצורה מפורשת איך בדיוק אני מחליט על כל הקשה. והעובדה היא שגם הרשת לא קולטת את כל ההקשות שלי אלא רק לאחוז שהוא מעל חמישים שהייתי מצפה מרשת שרירותית. אז לכן גם כשרשת נוירונים מצליחה ללמוד נושא כלשהו זה לא אומר שאני אצליח עכשיו להמסיג ולנסח כללים. ועכשיו ללמד את זה בבית ספר איך עושים את זה. ממש לא. כל הרעיון של רשת נוירונים זה לדלג על הצורך לעשות את זה. טוב אנחנו הפלגנו קצת. אני רק רוצה לטעון שגם אם אני לא יודע להמסיג ולנסח לכם בדיוק מה שנקרא הלכה, להגדיר את המושג הלכה מול אגדה נגיד או מול מושגים אחרים, זה לא אומר שאין דבר כזה. כשאנחנו פוגשים את הדבר הזה אנחנו יודעים מה הוא. גם בלי לנסח את הכללים בצורה מפורשת ולכן גם רשת נוירונים אתה יכול ללמד כשהיא תסתכל על סוגיה מסוימת האם זאת סוגיה הלכתית או לא סוגיה הלכתית. בלי שאתה תוכל לנסח במפורש את ההגדרות המדויקות. וזה די קשה לנסח את ההגדרות המדויקות פה אם בכלל אפשרי. טוב אבל נעזוב.

[Speaker B] האמת שהרמב"ם בהקדמה של הלכות תשובה כבר מקדים שפה זה יהיה שונה נכון? כי הוא כותב שפה ידבר גם על העיקרים הנגררים עם התשובה ובגללה. נכון.

[הרב מיכאל אברהם] אז הנקודה היא שיש פה משהו שלתוך, אני אומר עוד פעם, אצל הרמב"ם בכלל יש לו כמה סטיות כאלה כמו בהלכות יסודי התורה שהוא מכניס שמה כל מיני דברים הזויים לחלוטין בעיניי. ללמוד את ארבע הפרקים הראשונים של הלכות יסודי התורה זה ביטול תורה גמור. זאת אומרת פשוט צריך לקרוע אותם מהספר. אבל הרמב"ם מכניס גם דברים כאלה, לא לקרוא אותם כי הם פסולים אלא כי הם מיותרים. חבל על הזמן. אני נגד צנזורה. בכל אופן אבל הנקודה היא ש… הקובץ הלכות הזה של הלכות תשובה הוא מאוד חריג. קבצי הלכות אחרים הם קבצי הלכות שעוסקים בהלכות, הלכות ברכת המזון, תלמוד תורה, שבת, קורבנות, טומאה וטהרה, נזיקין, לא משנה כל מיני דברים כאלה. הלכות תשובה יש להם דיונים מחשבתיים כאלה ואחרים. למה זה הלכות תשובה? שים את זה במורה נבוכים. מה זה עושה פה?

[Speaker D] תשובה, תשובה זה לא דבר טכני. תשובה זה לא יכול להיות דבר טכני, זה חייב להיות מלווה במחשבה.

[הרב מיכאל אברהם] תכף נראה, נראה, לשמה אני חותר. זה בעייתי הן מבחינת ההגדרה של זה כקשר לתשובה והן מבחינת השאלה למה זה הלכות תשובה. זאת אומרת, זה גם לא הלכה וזה גם לא קשור לתשובה. אז יש פה משהו מאוד מוזר בהלכות תשובה לרמב"ם. אני רוצה לתקוף את הסוגיה הזאת, להתחיל לתקוף את הסוגיה הזאת מהנקודה הזאת, להסביר את המושג הזה של תשובה דרך הניסיון להבין את התופעה הזאת. ואולי אני אביא דוגמאות נוספות. בראשונים לא נוטים כל כך לעסוק במחשבה, הם עוסקים, הראשונים הקלאסיים, עוסקים בסוגיות הלכתיות. כשהם מגיעים לתשובה, יש את שערי תשובה לרבנו יונה. כל מיני חיבורים כאלה שמדברים באופן פיוטי על מושג התשובה. יש חיבורים מחשבתיים על תשובה. בדרך כלל התחושה או היחס בין חיבורים מחשבתיים לחיבורים הלכתיים נראה שהחיבורים המחשבתיים מנסים לתת את הרקע מאיפה צמחה ההלכה שמתוארת בחיבורים הלכתיים. זאת אומרת, אם אתה מבין את הרקע, המטרות, התכליות, הסיבות, תוכל להבין אולי, טוב זה נורא אופטימי אבל נניח, תוכל להבין את כל הפרטים ההלכתיים שאתה פוגש. ובהלכות תשובה איכשהו נראה שמחשבת התשובה ובהלכות התשובה זה שני דברים שונים. יש שם, זה משהו אחר. מחשבת התשובה הולכת הרבה יותר רחוק מאשר הפרטים הטכניים של הלכות תשובה שאפשר גם לסכם אותם באיזה עשר הלכות אולי או משהו כזה, אפילו פחות. ואני רוצה באמת לדבר על הנקודה הזאת, על היחס בין הלכה לבין מחשבה בתשובה. אבל כדי להתחיל עם העניין הזה, אני רוצה להתחיל אולי בהלכה מעניינת ברמב"ם בפרק ג. הרמב"ם בתחילת פרק ג מגדיר בינוני, צדיק ורשע. כל אחד ואחד מבני אדם יש לו זכויות ועוונות. מי שזכויותיו יתירות על עוונותיו צדיק, ומי שעוונותיו יתירות על זכויותיו רשע. מחצה למחצה בינוני. וכן המדינה, אם היו זכויות כל יושביה מרובות על עוונותיהם, הרי זו צדקת, ואם היו עוונותיהם מרובים, הרי זו רשעה. וכן כל העולם כולו. טוב, הלכה ב, אדם שעוונותיו מרובים על זכויותיו מיד הוא מת ברשעו, שנאמר על רוב עוונך, וכן מדינה שעוונותיה מרובים מיד היא אובדת, שנאמר זעקת סדום ועמורה וכולי, וכן כל העולם כולו. טוב, ועכשיו בהלכה ג, וכל מי שניחם על המצוות שעשה ותהה על הזכויות ואמר בליבו ומה הועלתי בעשייתן, הלוואי לא עשיתי אותן, הרי זה איבד את כולן ואין מזכירים לו שום זכות בעולם, שנאמר וצדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו. רגע, אתם לא משותפים בכלל, כן? סליחה. לא. אוקיי, סליחה. כל מי שניחם על המצוות שעשה ותהה על הזכויות ואמר בליבו ומה הועלתי בעשייתן, הלוואי ולא עשיתי אותן, הרי זה איבד את כולן ואין מזכירים לו שום זכות בעולם, שנאמר וצדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו. אין זה אלא בתוהה על הראשונות. וכשם ששוקלים זכויות אדם ועוונותיו בשעת מיתתו, כך בכל שנה ושנה שוקלים עוונות כל אחד ואחד מבאו עולם ביום טוב של ראש השנה. מי שנמצא צדיק נחתם לחיים, ומי שנמצא רשע נחתם למיתה, והבינוני תולים אותו עד יום הכיפורים. אם עשה תשובה נחתם לחיים, ואם לאו נחתם למיתה. איך זה מסתדר עם מה שאמר למעלה שמי שנמצא רשע מיד מת ברשעו? אז מה, הוא כבר לא יגיע לראש השנה אם הוא רשע? טוב, יש פה הרבה מה לפלפל על הדברים האלה. אבל אני רוצה לעסוק בנקודה שמסיימת את הלכה ג. אם את הבינונים בין ראש השנה ליום כיפור, אם הם עשו תשובה הם נחתמים לחיים ואם לאו אז הם נחתמים למיתה. אז השאלה היא. למה לא לעשות עוד מצוות? ברגע שיש לי יותר מצוות מעבירות, אז אני צדיק. אז אם תולים אותי בתור בינוני, אז אני אעשה עוד כמה מצוות, ואז אני הופך לצדיק ואני אחתם לחיים. למה אם עשה תשובה מוטב, ואם לא, אז נחתם למיתה, ולא משנה מה הוא עשה? מה עוד שהרמב"ם הרי כותב שבאותם ימים מרבים תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה, זאת אומרת יש כן איזושהי משמעות למעשים טובים מעבר לתשובה. הלחם משנה ששואל את השאלה הזאת, אז הוא אומר שמי שלא עשה תשובה, זה גופא העבירה שחותמת אותו למיתה. ככה הוא גם עונה, הוא שואל עוד שאלה. הוא אומר, נגיד שלא עשית תשובה. אז נשארת בינוני, למה אתה נחתם למיתה? נשארת באותו סטטוס שהיית בראש השנה. אז על זה הוא אומר שאם הוא לא עשה תשובה, העוון הזה עצמו מביא אותו להיות רשע והוא נחתם למיתה. ואז כמובן עולה עוד פעם השאלה, בסדר, אז הוא יעשה עוד כמה מצוות ויתגברו על זה ובכל זאת ייחתם לחיים. קושי נוסף, זה קושי מפורסם, איך בכלל יכול להיות מצב של בינוני? מה, איך יכול להיות שמספר העוונות והזכויות שלי בדיוק שקול? איך זה יקרה? הסיכוי לדבר הזה הוא אפס.

[Speaker B] הוא אמר את זה בהתחלה שזה לא בשיקול שלנו.

[הרב מיכאל אברהם] מה שהוא אמר שם לא קשור לענייננו, הרבה עונים על זה ככה, אני חושב שזה לא נכון. כי הנה, אתם רואים פה בהלכה הזאת, כותב כך: ובשיקול זה אינו לפי מניין הזכויות והעוונות אלא לפי גודלם. יש זכות שהיא כנגד כמה עוונות, שנאמר, יען נמצא בו דבר טוב. ויש עוון שהוא כנגד כמה זכויות, שנאמר, וחוטא אחד יאבד טובה הרבה. ואין שוקלין אלא בדעתו של א-ל דעות, והוא היודע איך עורכין הזכויות כנגד העוונות. אז יש כאלה שרוצים לטעון, הנה פה אתה לא יודע את השכלול וזה כן יכול לצאת שווה. אבל זה לא עונה על השאלה. כי בעצם מה שהרמב"ם אומר כאן זה שסכום העוונות והזכויות שיש לי הוא לא סכום אריתמטי פשוט, אלא הוא סכום משוקלל. ויש פה אחרת, ולכן בעצם הייתי יכול אפילו לכתוב איזשהו ביטוי מתמטי, אז הייתי אומר, אתה עובר על כל המצוות והעבירות אבל אתה מסכם את זה עם שקלול. סכום של כל עבירה כפול המשקל שלה, סכום של כל מצווה כפול המשקל שלה, ואז אני בודק את זה מול זה. אבל גם כשמגדירים סכומים משוקללים, הסיכוי שהם יצאו זהים הוא אותו סיכוי בדיוק. זה עדיין אפס. אין שום הבדל. בסופו של דבר הסיכוי ששני סכומים כל כך מורכבים לאורך שנה יצא בדיוק זהה הוא פשוט זניח. בהלכה אנחנו הולכים אחרי רוב, כאן זה אפילו לא רוב, כאן זה פשוט מאה אחוז. אז מה, למה אני בכלל צריך לחשוש לזה שאולי אני בינוני? אין שום סיכוי שאני בינוני. בראש השנה מה שקרה קרה, אני יכול אחרי זה ללכת לים. או מי שרוצה ליהנות שיישאר במזגן בבית. מה יש לי לחשוש ולעשות תשובה ולעבוד עד יום כיפורים? ולכאורה אנחנו מניחים שכולנו בגדר בינוניים, כן, הרי כולם לכאורה נקראים לעשות את הפעולות האלה של עשרת ימי תשובה כדי להגיע ליום כיפור ולהתכפר. למה? בראש השנה כבר נגזר הסיפור הזה, או לטוב או למוטב, הסיכוי שאני בינוני הוא אפס. איך להתייחס לעניין הזה? פה אני רוצה להביא שני הסברים אפשריים שאני מכיר שעולים באחרונים, ואני חושב שכל אחד מהם מניח הנחה שונה לגבי המושג תשובה. השאלה ששאלתי ברמב"ם, המטרה שלי היא לא לענות על השאלה הזאת. זה בסך הכל רק באופן דידקטי כדי להציג פה שני כיוונים ליישב את השאלה, ושני הכיוונים האלה הם בעצם יהיו הנושא שלי. אז הכיוון הראשון, יש ספר שנקרא עמק ברכה, הרה"ב פומרנצ'יק, תלמיד של הבריסקער רב, שנפטר בגיל צעיר, היה בפתח תקווה בשנות החמישים נדמה לי נפטר, השאיר כמה ספרים אחריו. אחד מהם זה עמק ברכה. עכשיו הוא מסביר, זה תירוץ שמסתובב בישיבות, אני פעם שמעתי אותו בשם רב אהרון קוטלר, אבל שם מצאתי אותו כתוב. והוא אומר ככה, הוא אומר בעצם בראש השנה… אם בראש השנה יצאתי בינוני, צדיק או רשע, נגיד בינוני, אז זה הסטטוס שלי על השנה שהסתיימה. אלא מה? משהים את הדין עד יום כיפור. אם אני אעשה תשובה, אז נמחקות לי חלק מהעבירות של שנה שעברה, ולכן כשאני מגיע ליום כיפור אני צדיק. לכן תשובה מועילה. שאלנו למה רק תשובה מועילה ולא לעשות עוד מצוות? כי אם תעשה עוד מצוות, המצוות האלה כבר שייכות לשנה החדשה. אנחנו כבר בשנה שאחרי ראש השנה, בשנה החדשה, אז זה לא יכול לעלות על הכף של שנה שעברה. בראש השנה נחתם הדין שלנו לגבי מה קרה איתנו בשנה החולפת, תש"פ. זה ראש השנה הקרוב ידון במצבנו בתש"פ. מצוות שאני אעשה בד' תשרי כבר שייכות לתשפ"א, אז עליהן אני אידון בראש השנה של תשפ"ב. לכן שום מצווה שתיעשה בעשרת ימי תשובה לא תועיל כדי לשנות את גזר הדין של ראש השנה. רק אם אני עושה תשובה זה יועיל. למה? כי התשובה יש לה סגולה מיוחדת שהיא מוחקת עבירות שנעשו בשנה שעברה, היא מורידה אותן מהכף, ואז היא יכולה להפוך אותי מבינוני לצדיק על שנה שעברה. זאת הטענה. האמת, תירוץ חריף ומפולפל.

[Speaker F] זה עדיין לא עונה, זה עדיין לא עונה על השאלה שהסיכוי להיות בינוני הוא אפסי לגמרי, לזה הוא לא התייחס. נכון.

[הרב מיכאל אברהם] הוא עונה על השאלה למה רק תשובה מועילה ולא לעשות מצוות אחרות. אז באמת נשאר הקושי מה הסיכוי להיות בינוני, ועוד מעט אני אסביר שלשיטתו הקושי הזה עוד מתחזק הרבה יותר. אבל מעבר לזה יש פה בכל זאת משהו בעייתי. מהקדוש ברוך הוא הייתי מצפה ליותר, סליחה על הדיבור בגובה העיניים. בסופו של דבר אני מגיע לראש השנה ונמצא בינוני. מי שבינוני לא נחתם למיתה כי הקדוש ברוך הוא לכאורה מטה כלפי חסד, בטח שהוא לא יחתום אותי למיתה. הוא גם לא יחתום אותי לחיים, משאיר אותי תלוי ועומד. עכשיו עשיתי כמה מצוות בעשרת ימי תשובה. הגעתי ליום כיפור, מצוות, לא תשובה. הגעתי ליום כיפור, אומרים לי, תראה המצוות האלה שייכות לשנה הבאה. אבל כשאני דן עליך מה עשית בשנה שעברה, היית בינוני ועכשיו אתה נחתם למיתה בגלל שלא עשית תשובה. אני אומר לקדוש ברוך הוא, תראה, אם היית שם את כל מה שיש לי עכשיו על כפות המאזניים הרי הייתי יוצא צדיק. אלא מה אתה אומר לי? נגמרו שעות הקבלה בראש השנה, לכן אתה חותם אותי למיתה. לפי הרמב"ם אני בכלל נחתם, אני מת מיד הרי, מת מיד ברשעו. אז אני לא אגיע כבר לראש השנה הבא. מה זו הנוקדנות הלבלרות הזאת? החשבונאות הזאת שהקדוש ברוך הוא רגע רגע נגמרו שעות הקבלה, המצוות האלה זה בשקית השנייה, ואנחנו עם השקית הזאת אנחנו נשארים ככה אז אתה נחתם למיתה. רגע, אבל תסתכל על המצב האמיתי שלי עכשיו. הרי אתה חותם אותי למיתה בי' בתשרי. בי' בתשרי אני כבר במצב שאני באמת צדיק, איך אתה יכול לחתום אותי למיתה? נגמרו שעות הקבלה? אתה נמצא פה, אתה דן בגורלי, מה זה נגמרו שעות הקבלה? אנחנו פה, אנחנו מדברים על זה. אז למה אתה מתעלם מהמצוות אותן עשיתי בעשרת ימי תשובה? אני מציג את השאלה כך אבל בעצם השאלה היא הרבה יותר רחבה. התמונה אותה מציג העמק ברכה היא איזושהי תמונה נורא פורמלית וחשבונאית. בעצם סופרים מצוות, סופרים עבירות, אתה נמצא בתיקו אז אתה בינוני. נגמרו שעות הקבלה, תעשה תשובה אז אתה יכול להוציא משהו מהשקית. אתה לא עושה תשובה אז אבוד לך. עשית מצוות אחרות? בסדר, שנה הבאה אנחנו פותחים עוד שקית, אבל נגמרו שעות הקבלה. זאת איזושהי דיינות שקשה לי לקבל שהקדוש ברוך הוא באמת ככה גוזר את גורלם של אנשים. לא רציני, אני לא הייתי עושה את זה.

[Speaker C] למה? זה לא נשמע הוגן הרב?

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא, כי בסופו של דבר אתה דן אותי למיתה במצב שבעצם אני צדיק לפי הקריטריונים שלך. הרי כרגע בי' בתשרי מצוותיי רבות על עבירותיי, רק חלק מהן נעשו אחרי א' בתשרי. אז מה? אתה דן למיתה מישהו שהוא בעצם צדיק לפי הקריטריונים שלך? זה לא הוגן. סתם כי נגמרו שעות הקבלה? מה היית אומר לפקיד שאומר לך דבר כזה ועכשיו הוא עוד שם? מילא אם הפקיד לא שם, אתה יודע, אין עם מי לדבר, הוא הולך הביתה, הוא גם צריך לאכול ארוחת צהריים. אבל לא, הוא עוד שם. ואתה אומר לו רגע רגע רגע תשמע אני מפסיד את ה… אני הולך למות. כן, והוא אומר אבל את התרופות האלה מחלקים עד שעה אחת. זאת אומרת זהו נגמרו שעות הקבלה, אין מה לעשות, תמות עכשיו ובשנה הבאה תבוא אני אתן לך את התרופה הזאת ואז אתה תחיה עוד פעם וזה לתחיית המתים. אני לא יודע בדיוק מה. מה הייתם אומרים על פקיד כזה? הייתי תולה אותו.

[Speaker C] אני רק מבהיר, לא הייתה בעיה אם שניהם היו קורים באותו זמן, השפיטה וגזר הדין.

[הרב מיכאל אברהם] לא, כי אז אתה בסדר, מתישהו צריך להעביר את הקו, אז הקדוש ברוך הוא הזהיר אותי שהקו עובר בראש השנה. הייתי צריך לקחת בחשבון להגיע לראש השנה במצב הראוי. אבל פה הקדוש ברוך הוא אומר לי: תראה, דינך תלוי ועומד עד יום כיפור, ביום כיפור אני אדון. עכשיו אני בא אליו ביום כיפור, נגמרו שעות הקבלה, מצטער, זאת אומרת אתה נידון למיתה. ואני בינוני לכל היותר, אפילו בקריטריונים הלבלריים אני בינוני. עשיתי מספר מצוות שווה למספר העבירות. בקריטריונים האמיתיים אני צדיק בכלל, כי עשיתי הרי עוד כמה מצוות, אולי עשיתי אותם בסדר עם התשובה. ועל זה אתה הורג אותי? תשמע, לא רציני. אוקיי, אז זה חריף, זה מפולפל, זה יפה, זה מיישב יפה את הקושיה, אבל איכשהו אני לא יודע, אני לא קונה את זה. זה כיוון אחד. כיוון אחר מופיע ב'שפתי חיים' של רב חיים פרידלנדר, המשגיח של פוניבז'. אז רב חיים פרידלנדר כותב שם שבעצם, וזה הנקודה, יש לו תמונה שונה לחלוטין מהתמונה של ה'עמק ברכה' באופן המהותי, זה לא סתם תירוץ אחר, ולכן אני מביא אותם. הוא בעצם טוען שהמצב של בינוני צדיק, הוא מתחיל מהשאלה השנייה שלי. עוד פעם אני עושה לו רקונסטרוקציה עכשיו, והרקונסטרוקציה הזאת מתחילה מהשאלה השנייה שלי: איך יכול להיות בכלל מצב של בינוני? מה הסיכוי שהסכום המשוקלל שהרמב"ם מתאר נופל בדיוק על סכום זהה? הרי אי אפשר לצמצם אפילו בהלכה. וזה נקרא בידי שמיים, לא בידי אדם, למרות שזה מצוות ועבירות שבני אדם מחליטים, עוד הצמצום בידי שמיים. אז אי אפשר לצמצם, איך יכול להיות שיש בינוני? אז אומר רב חיים פרידלנדר ככה, הוא אומר: בינוני צדיק ורשע זה לא סכום, אפילו לא סכום משוקלל של מצוות ועוונות. כשהרמב"ם כותב שם שזה שיקול לפי שיקולו של אל דעות ואנחנו לא יודעים את משקלה של עבירה ומצווה, אין הכוונה לסכום משוקלל, מה שתיארתי קודם, כן, סיגמא על אקס איי כפול איי איי, זה מצווה איקס אחד כפול המשקל שלה איי אחד, איקס שתיים כפול המשקל איי שתיים וכן הלאה. לא סכום משוקלל. הנקודה היא שהקדוש ברוך הוא מסתכל עלי כמכלול. הוא אומר, הוא אומר לעצמו: איפה היהודי הזה עומד? בגדול הוא בעצם הולך לכיוון החיובי, הוא איש חיובי, אז הוא צדיק. הוא איש שלילי, אז הוא רשע. הוא איש שיושב על הגדר כזה, לא החליט עדיין על הכיוון שלו בחיים, אז הוא בינוני. זה לא מספר המצוות והעבירות אלא השאלה מה הכיוון הבסיסי שלי בחיים. האם באופן בסיסי אני שואף לעשות טוב, אז אני צדיק. הקושי היה שזה לא פשט המילים. רגע שניה אחת.

[Speaker B] אם באופן בסיסי

[הרב מיכאל אברהם] אני שואף לעשות טוב, אז אני צדיק. אם באופן בסיסי אני שואף לעשות רע, אז אני רשע. אוקיי, עכשיו יכול להיות צדיק שיש לו יותר עבירות ממצוות. כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו. אז יש לי יצר הרע גדול ואני לא מצליח להתגבר על היצר הרע הזה ואני נופל הרבה פעמים, אבל בסיסית אני שואף לעשות את הטוב, זה הכיוון שלי בחיים. אז אני צדיק ואני נחתם לחיים, למרות שמספר עבירותיי כולל הסכום המשוקלל עם חומרתם יותר גדול ממספר מצוותיי. ולהיפך, אם הכיוון הבסיסי שלי הוא שלילי, אלא מה, תאוות הכבוד והפרסום גורמת לי גם לתת המון צדקה וכל מיני דברים כאלה ואז היצר הרע שלי לקח אותי לעשות הרבה מצוות. אוקיי, אז מספר המצוות שלי גדול ממספר העבירות, אבל באופן בסיסי אני אדם שלילי. אז ברגע שאני אדם שלילי אני רשע, אני נחתם למיתה, ולא משנה גם אם מספר המצוות שלי גדול יותר ממספר העבירות. במקום שבו אני יושב על הגדר, כן, רגל פה רגל שם כמאמר המשורר, אז אני בינוני. אין לי כיוון בסיסי, לפעמים אני כזה לפעמים אני כזה, כן, אתם יודעים כמו שהגששים אומרים, ילד הולך עם אבא הולך עם אמא, שייקה אומר אני לא יודע אני הלכתי עם החבר'ה. אוקיי, זאת אומרת לפעמים ככה לפעמים ככה, אין לי כיוון מוגדר בחיים. אז במצב כזה, זה מה שנקרא בינוני. מישהו שלא בחר כיוון משמעותי בחיים. כך טוען רב חיים פרידלנדר. לגבי השאלה עד כמה זה נכנס בלשון הרמב"ם, אני מסכים להערה, למרות שיכול להיות שזה נכנס. אני לא שולל את זה, פשט לשונו של הרמב"ם אני מסכים שהוא לא זה, אבל זה לא משנה, הסברא ודאי נראית נכונה.

[Speaker G] אפשר להציע פתרון? לא הבנתי. לא, רק יש לי איזה שהוא פתרון לאיך זה נכנס בלשון הרמב"ם. יכול להיות שהמדידה יכולה להיעשות בצורה כזאת קוונטית. נניח במקום שלכל מצווה יש מספר שיכול להיות כל מספר על הרצף של המספרים הרציונליים, אז פשוט יש רמות. אתה יכול לקבל נגיד על כל עשרים או שלושים מצוות רק נקודה אחת. אין חצאי נקודות. וככה יש הרבה בינוניים, כי הרבה מאוד נופלים עם שוויון.

[הרב מיכאל אברהם] אבל אז אני חוזר לשאלה החשבונאית. למה לעשות את זה ככה? תמדוד אמיתי, מה הקדוש ברוך הוא לא יודע לעשות את החישוב?

[Speaker G] למה לקבוע באופן מלאכותי את המצב שלי?

[הרב מיכאל אברהם] למה להכניס פה קוונטים?

[Speaker G] מבחינה רעיונית אני מגייס את הרעיון של ר' חיים פרידלנדר, כי מבחינתו החישוב הפורמלי הזה זה פשוט דרך לייצג את זה שהבן אדם הוא שווה, למרות שיש לו קצת יותר עבירות.

[הרב מיכאל אברהם] אז מה שהתכוונתי בעצם, עזוב את הקוונטים, זה מה שהתכוונתי בעצם. האפשרות להכניס את זה בתוך הרמב"ם זה בסך הכל להגיד שהשקלול של המצוות והעבירות לא מודד כמה שווה המצווה, אלא עד כמה היא מעידה על מה מצבי הרוחני.

[Speaker G] כן, אבל יש משמעות לזה.

[הרב מיכאל אברהם] התוצאה צריכה לקבוע מה מצבי הרוחני, האם אני צדיק או רשע.

[Speaker G] כן, אבל ההבדל בין מה שאמרתי, כן, אבל עדיין יש הבדל בין מה שאני אומר לבין מה שאתה אומר קצת. כי לפי היסוד שלך יכול להיות בן אדם שעשה רק עבירות והוא עדיין צדיק, נכון? כי הכיוון שלו חיובי. לא, אבל לפי מה שאני אומר לא. לפי שיטת הניקוד שלי זה לא יתכן.

[הרב מיכאל אברהם] כן, אבל למה להגיע לשיטת הניקוד הזאת? אין בזה שום היגיון.

[Speaker G] זה מסביר את הלך הרוח שעולה מפשט דברי הרמב"ם, שכן סופרים רוב ומיעוט.

[הרב מיכאל אברהם] הלך הרוח הזה הוא אולי מסביר את המילים של הרמב"ם, נותן להם הקשר.

[Speaker G] לא, אבל לא רק את המילים. זה האופן שבו הקדוש ברוך הוא קובע את הכיוון שלך. הוא מתבסס, כי זה מאוד הגיוני שמתבססים על מעשים ולא סתם על איזה שהוא רעיון שמנותק.

[הרב מיכאל אברהם] לא, שמתבססים על מעשים כאינדיקציה למצבי, אבל הקדוש ברוך הוא יכול לדעת את מצבי גם אם בסוף בסוף לא הצלחתי להתמודד בשום מצב ויש לי רק עבירות. עדיין הוא מבין מתוך זה מה הוא מצבי האמיתי. אין לו הרי בעיה לגלות את זה. אז למה הוא צריך כל מיני מודלים מתמטיים שיגבילו אותו? שישקף באמת מה מצבי.

[Speaker G] אני חושב שהטענה היא שלמעשים יש חשיבות שאי אפשר לוותר עליה, זה לא משנה שהכוונות שלך טובות.

[הרב מיכאל אברהם] זה חשוב ואפשר להתווכח על זה, זה לא נראה לי הגיוני, אבל בסדר. כך או כך אלה שני הכיוונים שעולים פה בהקשר הזה. אז אומר ר' חיים פרידלנדר, הרמב"ם, שנייה אחת, לא, ר' חיים פרידלנדר אומר שלשיטתו גם ברור למה רק תשובה מועילה ולא לעשות עוד מצוות. אם תעשה עוד מצוות מה בעצם זה יעזור? זה יגדיל את מספר המצוות שלך, השאלה היא מה הכיוון הרוחני שלך, לא כמה מצוות עשית. אלא שתשימו לב שמה שיוצא משיטתו זה שאם עשיתי תשובה, למה זה כן מועיל? גם שמה הוא לא מסביר כמו העמק ברכה. העמק ברכה מסביר שאם עשיתי תשובה זה מחק כמה עבירות מהכף. ר' חיים פרידלנדר מבין את מושג התשובה אחרת. זה לא מושג תשובה פורמלי שמוחק לי עבירות שעשיתי. יש לי עבירה, עשיתי עליה את פרטי התשובה, היא נמחקה. התשובה פירושו שינוי של כיוון רוחני. אם שינית את הכיוון הרוחני שלך, בחרת בכיוון חיובי, אז אתה באמת נידון לחיים. אבל זה רק אם עשית תשובה ולא אם עשית עוד כמה מצוות והגדלת את מספר המצוות שעל הכף. המושג תשובה שעליו מדבר ר' חיים פרידלנדר זה לא מושג התשובה שעליו מדבר העמק ברכה. זה לא רק הבדל בתירוץ. המושג תשובה הוא מושג שונה. העמק ברכה מתאר תשובה שהיא עניין פורמלי. עשיתי חטא, אני עושה עזיבת החטא, חרטה, וידוי, קבלה לעתיד, החטא נמחק. הכל בסדר, עוברים לחטא הבא, עושים את הפרוצדורה, גם הוא נמחק. יש לי פרוצדורה למחיקת חטאים. ור' חיים פרידלנדר מדבר על התשובה כמנגנון של שינוי כיוון רוחני בסיסי. אני הופך מבינוני לצדיק. זה נקרא תשובה.

[Speaker B] אבל עדיין לא מובן למה אם הוא לא חוזר בתשובה והוא לא עשה כלום הורגים אותו.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, על זה לא עניתי. הנקודה היא א' איך יכול להיות בינוני, וב' למה רק תשובה מועילה. בסדר? השאלה היא למה באמת הורגים אותו. בסדר, אפשר לדון, אולי זה הלחם משנה מה שאומר שזה שלא עשית תשובה על העוון הזה בעצם אתה נידון, וזה תלוי בשאלה אם יש מצווה לעשות תשובה אולי, למרות שגם אם אין מצווה יכול להיות שעדיין באים אליך בטענות אם לא עשית תשובה. אבל על זה אנחנו נדבר עוד בהמשך. בכל אופן, הנקודה החשובה לעניינינו היא עזבו את הרמב"ם ואיך זה נכנס בו ואם זה נכנס בו. עכשיו אני אומר את זה, לא הרמב"ם, בסדר? אני אומר שיש בעצם שני מנגנוני תשובה. ולכאורה מה שיש מחלוקת בין ר' חיים פרידלנדר לבין העמק ברכה, אני טוען זה לא מחלוקת. יש שני מנגנונים. יש מנגנון תשובה שהוא מנגנון חשבונאי, מנגנון שהולך עם פרוצדורות מוגדרות ועם ספירות. פורמליות של עבירות ושל מצוות משוקללות, לא חשוב אבל עדיין ספירות. והתשובה היא פרוצדורה שמטרתה למחוק חטא שאותו עשיתי, שהקדוש ברוך הוא מאפשר לי למחוק חטאים, לשכתב את ההיסטוריה. אוקיי, ואפשרות שנייה אומרת, או מנגנון אחר של תשובה אומר, שהתשובה זה שינוי של כיוון רוחני. אוקיי, זאת הטענה. עכשיו אני רוצה להראות את זה. המהר"ל כותב ככה. יש הגמרא במסכת ראש השנה בדף י"ז, הגמרא אומרת: ה' ה', אני הוא קודם שיחטא אדם ואני הוא לאחר שיחטא אדם ויעשה תשובה. הנה עוברים שמה על שלוש עשרה מידות של רחמים, ה' ה' אל רחום וחנון וכולי. אז מה זה ה' ה'? שתי המילים הראשונות, אני הוא קודם שיחטא אדם ואני הוא לאחר שיחטא אדם ויעשה תשובה. אז המידה של ה' ה' בעצם אחראית על התשובה. עכשיו הגמרא בשבועות בדף ל"ט עוברת על כל שאר המידות והיא מגיעה לוונקה. ואז היא אומרת: מה זה ונקה? אז אומרת הגמרא: והכתיב "ונקה לא ינקה"? ההוא מיבעי ליה לכדרבי אלעזר. דתניא: רבי אלעזר אומר, אי אפשר לומר "ונקה", שכבר נאמר "לא ינקה", אי אפשר לומר "לא ינקה", שכבר נאמר "ונקה". הא כיצד? מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינם שבים. אז הגמרא אומרת בעצם שמידת ונקה, למה כתוב "ונקה לא ינקה"? הוא מנקה למי ששב ולא מנקה למי שלא שב. או במילים אחרות אומר המהר"ל: מידת ונקה בעצם גם היא מידה שאחראית על התשובה. אז אומר המהר"ל: אז למה צריך שתי מידות בשלוש עשרה המידות של רחמים ששתיהן אחראיות על התשובה? גם ה' ה' וגם ונקה. זה מזכיר לי איזה בדיחה חביבה. הייתי ב, יש בהגדה של פסח של בריסק, שזה נקרא "מבית לוי", אז הוא מביא שם כשהוא מביא את הפיוט "שלושה עשר מי יודע". כן, אז מה זה שלושה עשר מי יודע? זה שלושה עשר מידייא. מה זה שלושה עשר מידייא? אז אם תסתכלו בהגדות של חסידים אז אני בטוח שתמצאו בכולן כמעט שזה שלוש עשרה מידות של רחמים, ה' ה' אל רחום וחנון. מה אתם חושבים נמצא בהגדה של בריסק? שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן. אתם שואלים למה זה שלוש עשרה מידות. בכל אופן אז זה סתם רק בסוגריים. אז המהר"ל שואל למה באמת יש שתיים, רגע אפשר שאלה?

[Speaker C] כן. למה חז"ל לא העלו על דעתם לפרש את זה בצורה ספרותית? "ונקה לא ינקה" במובן שאנחנו מבינים שהכוונה היא "לא ינקה".

[הרב מיכאל אברהם] טוב, זאת פשוט שאלה על הדרשה, לא משנה לי, אני לא עוסק כרגע בגמרא שם, לא יודע. תסתכל בגמרא שם. אבל לענייננו מה שהגמרא שם אומרת זה שמידת ונקה גם היא אחראית על תשובה, כמו מידת ה' ה'. ועל זה שואל המהר"ל: למה צריך שתי מידות? אז הוא אומר תשובה נורא מוזרה. הוא אומר ש, אפשר לשתף או מה?

[Speaker B] אם אפשר לשתף מסך או שזה לא קריטי?

[הרב מיכאל אברהם] לא לא, אני לא מביא את המקור, אין לי לפניי את המקור. אני יכול להסתכל קצת בסיכום שאני עשיתי, אני אשלח לכם אותו, אני אעלה אותו לאתר, אז תוכלו גם לראות את הסיכום שם. אין טעם לסכם אותו כדי שתקראו יחד איתי, זה לא. אז המהר"ל טוען בנתיב התשובה בפרק ו', הוא אומר שמה שמידת ונקה עוסקת במי ששב רק על מקצת מחטאיו, וה' ה' עוסק באדם ששב מכל חטאיו. עכשיו על פניו זה מאוד מוזר. למה זה מוזר? כי עדיין השאלה למה אתה צריך את שתי המידות האלה? אז תחזור על מידת ונקה כמה פעמים עד שאתה מכסה את כל העוונות. סליחה שאני היום עובד כמו מתמטיקאי, המטרה שלי היא בדיוק להראות שזאת לא מתמטיקה. אז אני מנסה להגחיך את המתמטיקה, אוקיי, זה רק שתבינו את ההקשר. זאת אומרת הנקודה היא שמה ההבדל הכמותי הזה זה מה שקובע? אז אם עשיתי חזרתי בתשובה על חצי מהעבירות שלי אז זה מידת ונקה? אז אני אעשה פעמיים את ונקה וזה מידת ה' ה'. למה אני צריך את מידת ה' ה' בנפרד? אני חושב שמה שהוא מתכוון זה משהו אחר לגמרי. בואו ננסה לחשוב רגע מה זה בעצם תהליך התשובה. תהליך התשובה. עזיבת החטא, חרטה, קבלה להבא ווידוי בפה. צריך להוציא את זה בפה. עכשיו בוא נתמקד רגע בחרטה. בסדר? כשאני מתחרט, נגיד ביררתי בשבת פרשת נח, בסדר? בשנה שבה אנחנו עוסקים. ביררתי בשבת. ואני מתחרט על זה כחלק מתהליך התשובה. האם אני מתחרט על זה שעשיתי פעולת ברירה? מה רע בלעשות פעולת ברירה? אני מתחרט על זה שעשיתי פעולה שאותה הקדוש ברוך הוא אסר. על זה אני מתחרט, נכון? לא על עצם פעולת הברירה. מה הבעיה שהזזתי את הידיים וביררתי? ברור שהחרטה לא מתייחסת לפעולה. היא מתייחסת לזה שהפעולה מנוגדת לציווי של הקדוש ברוך הוא, שעשיתי את העבירה שבדבר. אני מתחרט על זה שעשיתי את העבירה הזאת של ברירה. ואני שואל, חרטה עמוקה, חרטה מלאה, האם היא בכלל יכולה להיות על חטא בודד? ברור שלא. מושגית.

[Speaker B] אלא אם כן איזה חטא, יש חטאים שלמשל לרצוח, אדם שרצח, זה רק בגלל שהשם אמר?

[הרב מיכאל אברהם] אחרת זו לא תשובה. תשובה זה רק תשובה על המימד הדתי. תשובה מוסרית זה פרשיה אחרת. אני עוסק כאן בתשובת…

[Speaker H] יכולה להיות, יכולה להיות תשובה לא על עצם העבירה על ציווי, אלא הציווי מבטא איזה שהוא רעיון שמאוד מאכזב, רוצה מאוד לשוב על

[הרב מיכאל אברהם] זה שהחטאתי את הרעיון.

[Speaker H] הרעיון

[הרב מיכאל אברהם] הוא מאוד יפה, אבל בסופו של דבר מצווה מתכוננת על ידי ציווי.

[Speaker H] לא רק הציווי. זה לא שאני אגיד לבן שלי אם תעשה ככה תקבל סוכריה, אז זה נטו ציווי. אבל במצוות יש משהו שהוא מעבר למצווה וציווי.

[הרב מיכאל אברהם] ברור שיש. יש, ואנחנו גם נגיע לזה עוד. ברור שיש. אבל ברור שחלק מהעבירה, אני אגיע בהמשך לבדיוק להבחנה הזאת בין שני החלקים בכל מצווה ועבירה. אבל ברור שחלק מהעניין זה המעבר על הציווי של הקדוש ברוך הוא, או אם אתה רוצה אפילו בשפה שלך, החרטה היא על זה שעשיתי משהו שהוא לא בסדר. עזוב את הציווי. בסדר? אבל גם כשצדתי בשבת פרשת וירא, אני קצת מרענן, פעם אני בורר, פעם אני צד. אז כשצדתי בשבת פרשת וירא, זאת אותה חרטה. הרי גם שם אני עשיתי משהו שהוא לא בסדר או משהו שהוא נגד הציווי של הקדוש ברוך הוא. אז לא לא לא, אני מתחרט רק על הברירה בשבת פרשת נח. הצידה בפרשת וירא זה היה מצוין, על זה אני בכלל לא מתחרט, זה נהדר. עם זה אני נשאר. אתם מבינים שזה לא רציני. זאת אומרת, מי שמתחרט, הוא מתחרט על עצם העובדה שהוא היה לא בסדר. על עצם העובדה שהוא המרה את הציווי של הקדוש ברוך הוא. אז בהגדרה, כאשר אתה מתחרט, אתה בעצם מתחרט על כל העבירות. אין חרטה על חלק מהעבירות, אין חיה כזאת. פשוט לא מוגדר מושגית. זה לא פסיכולוגית. זה פשוט לא מוגדר מושגית. ברגע שאתה מתחרט, אתה מתחרט על עצם העובדה שעשית משהו שהוא לא בסדר או משהו שהוא נגד הציווי, כמו שחיים אמר קודם, חיים, נכון? משהו שהוא לא בסדר או משהו שהוא נגד הציווי, איך שתבחרו איזה ניסוח שאתם רוצים. אבל עדיין זה שייך בשווה לכל המצוות. אין דבר כזה חרטה על עבירה אחת או על חמש עבירות. ברגע שאתה מתחרט אמיתית, מתחרט עד הסוף, אם אתה מתחרט עד הסוף, אז אתה מתחרט על כל העבירות. אין חרטה שהיא חלקית.

[Speaker C] לכן, הרב, אבל לא ראוי יותר לעשות חרטה מסוג מסוים על סוגים מסוימים של עבירות? נגיד כאילו האדם חטא באותו חטא פעמיים, פעם אחת מסיבה אחת כי הוא היה רשע ופעם אחרת מסיבה אחרת כי הוא היה שכחן. אז לא ראוי שהוא יחזור בתשובה באופן שונה בשתי הפעמים?

[הרב מיכאל אברהם] לא, החרטה לא תהיה שונה. הטיפול בו הקבלה להבא, או הטיפול בקבלה להבא יכול להיות שונה. כי השאלה מה גרם לחטא, הניתוח של מה גרם לחטא יעזור לי לוודא שלהבא זה לא יקרה. אבל עצם החרטה על זה שעשיתי חטא, מה זה משנה למה הגעתי לזה? אני מתחרט על עצם העובדה שהגעתי לעשות משהו שהוא לא בסדר. אז חרטה באופן מהותי זה חרטה על כל העבירות, או אם אני אנסח באופן כללי יותר, תשובה באופן בסיסי, תשובה עמוקה, תשובה מלאה היא תשובה שבהגדרה היא על כל העבירות. זה מה שאומר המהר"ל. מה זה תשובת ונקה? זה החידוש הגדול. אז תראו, זה מה שאומרת שמה הגמרא בשבועות, ונקה לא ינקה, מנקה הוא לשבים ולא מנקה למי שאינו שב. וכי הדברים צריכים לפנים? לא, זה ברור. המנקה למי ששב ולא מנקה למי שלא שב. אם עשיתי תשובה על עבירה כזאת אני מתנקה, לא עשיתי על העבירה אחרת, אז עליה לא מתכפר לי, נו זה ברור, מה אני צריך להגיד את זה? לא על זה מדובר. מידת ונקה אומרת שיש תשובה שיכולה להיות על חטא אחד כן ועל חטא אחד לא. ממילא גם מתקבל על חטא כזה ולא על חטא כזה. החידוש הוא לא שאם עשיתי תשובה על חטא א' ולא על חטא ב', אז התשובה על חטא א' מתקבלת ועל חטא ב' לא. לזה לא צריך חידוש. החידוש הוא שיש דבר כזה תשובה רק על חטא א' ולא על חטא ב'. כי בעצם הרי תשובה באופן מושגי מדברת על כל העבירות. אז מה זה מידת ונקה? מידת ונקה זה תשובה חשבונאית. מה זאת אומרת? יש לי רשימת עבירות, כמו שמציירים לנו בדרך כלל, כן? יש לי רשימת עבירות, נגיד שעשיתי רשימה כל מה שעשיתי. עכשיו אני עובר עבירה א', בורר בשבת פרשת נח. טוב, חרטה, קבלה להבא, עזיבת החטא, חרטה, קבלה להבא, וידוי בפה, סימנתי וי, מחקתי את העבירה הזאת, עברתי לצידה בפרשת וירא. איזה כיבוד הורים בפרשת לך לך, אחרי זה לא יודע מה, תעשו מה שאתם רוצים. אוקיי, ברשימת העבירות אני עובר על כל אחת מהן, עושה את הפרוצדורה של רס"ג, כן עובר את השלבים של התשובה ומוחק עבירה עבירה מהמאזן. זה תשובת ונקה. ולכן אומרת הגמרא, תשובת ונקה זה תשובה שמנקה למה ששב ולא מנקה למי שלא שב. למה? כי זאת תשובה שהיא לא מלאה, היא תשובה שיכולה להתייחס רק לחלק מהחטאים. אז על אותו חלק הוא ינקה לך, ועל חלק אחר הוא לא ינקה לך. זה מה שאומר המהר"ל. ואז באמת מה ש… רגע, שנייה אני אסביר, אני אסביר, לא, תנו לי רגע לגמור, אחרי זה יכול להיות שזה יישב גם את השאלות. אולי כן, אולי לא. הנקודה היא שמה שאמרתי קודם, שחרטה מלאה היא בהגדרה על כל העבירות. אז מה זה אומר? מה עושים בחרטה בסוג התשובה של תשובת ונקה? הרי לכאורה אם עשיתי את ארבעת שלבי התשובה, אחד מהם הרי הוא חרטה, וחרטה בהגדרה זה על כל העבירות. אז איך היא תיתכן תשובה מסוג של ונקה? הנקודה היא כזאת, במקום שבו אני לא באמת מתחרט באופן מלא. למשל, אני רק לא רוצה לקבל את הגיהנום של העניין. אז יכול להיות שאני מתחרט על עבירה חמורה, על עבירה קלה לא נורא, או משהו כזה. או זה היה שווה לי, זה לא שווה לי, העונש הוא חמור מדי, פה אפשר להתחיל לעשות חילוקים. אז אתה יכול להתחרט חלקי. כשהחרטה היא לא מלאה, היא לא עמוקה, לא התהפכת בתהליך התשובה, היא יכולה להתייחס גם לחלק מהחטאים. כאיזושהי פרוצדורה והחרטה היא בעצם איזשהו אקט פורמלי, כן, אני מתחרט, זה לא בסדר, אתה צודק, לא באמת התהפכתי. אנחנו הרי כולנו מכירים את זה שאחרי תהליכי התשובה כולל החרטה אנחנו חוזרים לאותם חטאים. איך זה קורה? זה קורה בגלל שאנחנו לא באמת התהפכנו באופן מהותי. חרטה מהסוג הזה או תשובה מהסוג הזה, זה מה שנקרא תשובת ונקה, והיא יכולה להיעשות גם רק על חלק מהחטאים ולא על כולם. והחידוש של שתי המידות השונות במידות הרחמים, השם השם וונקה, זה שיש שני מנגנוני תשובה. ואני טוען שזה אותם שני מנגנוני תשובה שהגדרתי למעלה. יש את מנגנון התשובה של העמק ברכה, שזה מנגנון תשובה חשבונאית. יש לי פרוצדורה שהגדיר אותה רס"ג, ואני יכול לעבור עבירה עבירה ולמחוק אותה מהכף. וזה מה שאומר העמק ברכה, אם עשיתי את זה, נמחקה לי עבירה מהכף ולכן אני נידון לחיים, הפכתי לצדיק על חשבון שנה שעברה. כי עבירה אחת ירדה לי מהכף, עשיתי עליה תשובה. מה שאומר רב חיים פרידלנדר, הוא מדבר על… דיברנו קודם, הוא מדבר על תשובה מסוג שונה, זה היפוך נפשי. אני הופך מבינוני לצדיק. מה זה אומר? אני נמצא במצב שאני כבר לא מוכן יותר לעבור על ציווי של הקדוש ברוך הוא או לעשות משהו שהוא לא בסדר. אז זה כמובן תשובה שמסוג השם השם. זו תשובה שנעשית על כל העבירות. אוקיי? ולכן שם אומר רב חיים פרידלנדר אם עשיתי את התשובה הזאת, אני נידון לחיים ביום כיפור בגלל שאני באמת צדיק. זה לא משנה מספר העבירות ומספר המצוות שעשיתי. גם אם אני אוסיף עוד מצוות זה לא יעזור, בלי שעשיתי את התשובה, את ההיפוך הנפשי, זה לא יעזור. ואני חושב שזה מה שמהר"ל גם התכוון, וזה מה שמהר"ל גם אומר שזה שתי מידות שונות בתוך אותה רשימה של י"ג מידות. לכן זה לא מחלוקת. כל אחד מדבר על מכניזם אחר, יש שני מכניזמים של תשובה. מכניזם אחד זה המכניזם הפורמלי של רס"ג ושל העמק ברכה, המכניזם השני זה המכניזם המהותי של רב חיים פרידלנדר ושל השם השם, הונקה והשם השם. וזה שני מכניזמים של תשובה, אפשר לעבוד בכל אחד מהם, גם בונקה וגם. שלמה, רצית להעיר משהו?

[Speaker B] כן עכשיו הבנתי.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי.

[Speaker C] הרב, הרב אליאש, שתי שאלות. א', למה שתשובה כזאת תהיה תקפה? התשובה החשבונאית. היא נשמעת לא רצינית בכלל.

[הרב מיכאל אברהם] נכון. חסד של הקדוש ברוך הוא, שמי שבכל זאת עושה איזושהי פעולה, מגלה איזושהי תשומת לב. לא כולנו מצליחים לעשות מהפכים נפשיים, אז הוא אומר טוב, אני מוכן לסלוח לעבירה מסוימת אם עשית עליה את הפרוצדורה, השתדלת, לא הגעת למהפכים נפשיים עמוקים ויסודיים, בסדר, את העבירה הזאת אני אמחק לך. אבל תעשה עבודה כזאת על כל עבירה ועבירה. בסדר?

[Speaker C] אז חייבים לעשות דווקא על כל עבירה ועבירה ולא על כולם?

[הרב מיכאל אברהם] נכון. זה ההשלכות שאני אגיע אליהם עוד רגע.

[Speaker C] אוקיי. ודבר שני, אמרת שבאחת השנייה ההבדל, אחד ההבדלים בין הראשונה לשנייה, זה שבשנייה אתה לא תחזור לרשעך. והרי הרמב"ם אומר שרק תשובה

[הרב מיכאל אברהם] כזאת תקפה, שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם. הרי קושיית האחרונים מפורסמת, כולנו חוזרים לזה החטא. רובנו לפחות, או רבים מאיתנו. אלא מה? באותו רגע הוא לא יחזור לזה החטא לעולם. זהו. זה המהפך הנפשי.

[Speaker C] אז רק השני הוא ככה. לפי הרמב"ם הראשון שאין בו את היסוד הזה, הוא לא תקף הלכתית, כי אתה תחזור, אפילו באותו רגע.

[הרב מיכאל אברהם] לא. אם אני עושה מהפך נפשי, אז באותו רגע אני לא אשוב לזה החטא לעולם. אבל גם אם עשיתי מהפך נפשי אני יכול לחטוא אחר כך, כמו שהתייחסתי לזה קודם.

[Speaker C] כן, אני מבין. אז אתה אומר למה שהראשון בלי המהפך הנפשי יהיה תקף, אני מבין. אבל השני אין בו אפילו את אותו יסוד של באותו רגע הוא לא יחזור.

[הרב מיכאל אברהם] זה חסד מיוחד, אמרתי מה שניתחתי קודם. חסד מיוחד של הקדוש ברוך הוא, שלמרות שלא התהפכנו נפשית באופן מלא, אלא רק עשינו פרוצדורה פורמלית, אז אומר לנו הקדוש ברוך הוא בסדר, אז אני סולח לכם על חטא שעליו עשיתם את הפרוצדורה לפני משורת הדין. כן, נכון, זה חסד מיוחד. זה החידוש של מידת ונקה, שהוא מנקה לשבים ולא מנקה למי שאינו שב.

[Speaker C] וואו, אז אוקיי.

[Speaker G] אני לא הבנתי איך אפשרית חרטה על עבירה בודדת. מה זאת אומרת? מבחינה מושגית איך זה אפשרי?

[הרב מיכאל אברהם] סתם, שאלה ששלמה שאל, חרטה מלאה. הרי אתה אומר אני בחרתי בפרשת נח, אוקיי? אני לא מסתכל באמת על העומק, איך הגעתי לעשות משהו שהוא לא בסדר, או משהו שהוא נגד הציווי. וואלה, נפלתי שמה, באמת זה לא בסדר, אני מתחרט. אוקיי, קבלה על העתיד, וידוי דברים, עברנו הלאה.

[Speaker G] אבל אם אתה באמת מתחרט, אז אתה

[הרב מיכאל אברהם] מתחרט על כל מה שבחרת. אז באמת מתחרט יש רמות עומק שונות של תהליך החרטה. זה לא באמת מתחרט. יש…

[Speaker G] אבל זה בינארי. לא, יש פה בעיה מושגית כמו שהסברת קודם.

[הרב מיכאל אברהם] לא, זאת הטענה שלי, שזה לא בינארי. זה לא בינארי.

[Speaker G] הרמה של הצער שאתה מרגיש היא לא בינארית, זה נכון.

[הרב מיכאל אברהם] אתה יכול להצטער מאוד… לא, עומק החרטה, לא רמת הצער. העומק הקוגניטיבי, לא העומק הפסיכולוגי.

[Speaker G] אבל מה זה עומק קוגניטיבי? השאלה אם היית עושה את זה שוב או לא. זה שאלה בינארית, יכולה להיות עליה רק תשובה…

[הרב מיכאל אברהם] לא. במקום שבו אתה נכנס לאיזושהי תודעה שלא ייתכן לעבור על מצוותו של הקדוש ברוך הוא, זאת חרטה מלאה. אם אתה אומר, תשמע, הייתי שם לא בסדר, אני מבין את זה, באמת לא בסדר, אוקיי, עברתי הלאה, זאת לא חרטה מלאה. לא פסיכולוגית, קוגניטיבית. לא, היא לא. למה לא? כי למשל בגלל שזה רק אני רוצה להימנע מהעונש ולא באמת…

[Speaker G] אז זה משהו אחר, אתה מדבר על המניעים של החרטה.

[הרב מיכאל אברהם] המון שיקולים, כולל שיקולי המניע, מבדילים בין שני סוגי החרטות האלה. הגם ששיקולי…

[Speaker G] אז עכשיו אתה אומר חידוש נוסף, שמי שמתחרט רק בגלל פחד מעונש הוא לא יכול לעשות את התשובה הזאת?

[הרב מיכאל אברהם] אמרתי את החידוש הנוסף הזה קודם. אמרתי שלפעמים אני מתחרט על עבירה מסוימת שהיא חמורה כי את העונש ההוא אני לא מוכן לסבול. בסדר, יכולים להיות הרבה דברים שגורמים לזה שהאקט שאותו אני עושה הוא לא באמת עמוק עד הסוף, הוא לא מלא. בן אדם הוא יצור מורכב. אין דבר כזה הוא כן מתחרט או לא מתחרט, זה לא בינארי. יש רמות שונות של חרטה. ולכן כשאתה עושה את החרטה ברמה שטחית, אני אדבר עוד פעם, אני אדבר על זה בהמשך, שזה רצף של רמות, לא רק שאין בינארי, זה רצף שלם.

[Speaker G] אין לי בעיה עם זה שזה רצף, אבל אני חושב שהרצף נמצא ברובד הרגשי ולא…

[הרב מיכאל אברהם] אני לא חושב ככה.

[Speaker G] אני רק רוצה להציע פתרון אחר שלא דיברת עליו, שההבדל טמון רק בקבלה לעתיד. זאת אומרת החרטה היא אותה חרטה בשניהם, רק שהאדם לא מסוגל להתחייב עכשיו לא לעשות יותר שום עבירה, הוא רק יכול לא לעבור יותר. אז לכן נמחק לו רק החטא של העבירה. אבל הוא לא מסוגל להתחייב…

[הרב מיכאל אברהם] אז אם הוא לא מסוגל, אז למה לא לעשות 613 פעמים ונקה במקום מידת השם השם?

[Speaker G] כן, זה מה ש… אוקיי אז הפתרון של השאלה הזאת אפשר להגיד שבאמת יש שני חידושים. אם היה כתוב רק מידה אחת היינו לוקחים את החידוש הקטן יותר שאפשר לעשות רק על

[הרב מיכאל אברהם] ונקה לא ינקה, שיכתוב רק את ונקה לא ינקה. ונקה לא ינקה לא יכול להיות מוסבר על התשובה הגדולה. זה כמו תושב ושכיר בקידושין בדף ד. אם יהיה לך רק אחד היית שם את זה על תושב ולא שכיר. כן, טוב, בכל אופן לענייננו, הטענה בעצם זה שהקדוש ברוך הוא פותח בפנינו שני ערוצים של תשובה. ערוץ אחד הוא ערוץ פורמלי. וזה הערוץ עליו מדבר העמק ברכה. אם אתה עושה את הפרוצדורה על עבירה מסוימת היא נמחקה לך. יש ערוץ אחר שהוא ערוץ מהותי. אתה באמת הופך לאדם אחר. אין טעם להפוך אותך, לדון אותך על משהו שאתה כבר לא. אתה כבר אדם אחר, אינני אותו אדם כמו שאומר הרמב"ם, נגיע עוד לזה. אוקיי? אין טעם לדון אותך על פאזה קודמת שלך שכבר חלפה. לכן זה באופן גלובלי עובר על כל העבירות, וזה מידת השם השם. להבדיל ממידת ונקה לא ינקה. עכשיו שאלתי קודם שהעמק ברכה מציג את הקדוש ברוך הוא בצורה טיפה חשבונאית נמוכה. הרי אני מופיע לפניו כשאני בעצם לפי ההגדרות שלו צדיק. איך הוא יכול לחתום אותי למיתה אם עשיתי עוד כמה מצוות בעשרת ימי תשובה? מה, נסגרו שעות הקבלה? עכשיו אני אומר, התשובה היא כן, נסגרו שעות הקבלה. מה זאת אומרת? אתה בחרת בערוץ התשובה חשבונאית. נכון? זה מה שאתה בחרת. לא עשית את התשובה המלאה. עשית את התשובה חשבונאית. אם אתה בחרת בערוץ הזה, אז אנחנו עובדים איתך בערוץ הזה. בערוץ הזה אתה עובד לפי הכללים. יש ארבעת השלבים של התשובה. אתה עושה את זה על כל עבירה ועבירה. עבירה שעשית עשית, עבירה שלא עשית לא עשית. עשית את זה בזמן? מצוין. לא עשית את זה בזמן? אבוד לך. אתה עובד עם הכללים הפורמליים, אז אלה הכללים הפורמליים. וזה מה שנקרא הלכות תשובה. הכללים הפורמליים. אם אתה הולך במסלול של הדברי חיים, של השפתי חיים סליחה, של רב חיים פרידלנדר, אז שם באמת זה לא נכון. שם זה לא משנה מה עשית ומתי עשית. אם אתה עכשיו אדם אחר, אז אתה אדם אחר, אז ודאי שדנים אותך לפי מה שאתה עכשיו. באשר הוא שם מה שנקרא. ולא לפי מה שהיית קודם. אז לכן הטענה שלי כלפי העמק ברכה, שהוא בעצם הופך את הקדוש ברוך הוא למנהל חשבונות, היא טענה שהיא לא טענה בכלל. להפך, זה כל הרעיון. כל הרעיון של מנגנון התשובה שלו זה שיש תשובה שהיא תשובה פורמלית חשבונאית. ואותה צריך לעשות לפי הכללים. אם עשית את זה לפי הכללים, מצוין. לא עשית את זה לפי הכללים, אז לא. מנקה לשבים ולא מנקה למי שאינו שב. אבל השם השם, שזה תשובה מהותית, שם אם עשית את זה, עשית את זה. הכל נמחק, זהו, לא צריך לעבור על כל עבירה, לא צריך שום דבר. עוד מעט אני אראה לכם שלא צריך שום דבר. אני אביא לכם שתי השלכות לעניין הזה. הגמרא בעבודה זרה בדף יז מספרת על רבי אלעזר בן דורדיא. אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא בואו אני אשתף את זה.

[Speaker I] הרב לא שומעים אותך.

[הרב מיכאל אברהם] לא לא, אני לא מדבר. יש איזה תכונה של התווך שסביבי שכשני לא מדבר הוא לא משמיע קול. כל אחד והשיגיונות שלו. הנה הגמרא. והתניא אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והייתה נוטלת. כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה, כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות. אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו. שנאמר: כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה. טוב, לא עובד. אמר: שמים וארץ בקשו עלי רחמים. אמרו: עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו. שנאמר: כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה. חמה ולבנה בקשו עלי רחמים, כוכבים ומזלות וכולי. אמר: אין הדבר תלוי… אמר: אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצאה נשמתו. יצאה בת קול ואמרה: רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. בסדר, עכשיו עונים משהו בקשר לגמרא קודם. בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת. ואמר רבי: לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן, אלא שקורין אותן רבי. עכשיו השאלה המעניינת היא, האם רבי אלעזר בן דורדיא, תוך כדי שהוא בכה שמה, אין הדבר תלוי אלא בי, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה. יש לו עוד הרבה עבודה לעשות לפני שהוא מניח את ראשו בין ברכיו וגועה בבכיה. הוא צריך בעצם לעבור על כל העבירות שהוא עשה, שזה כנראה מספר לא מבוטל. ועל כל אחד מהם לעבור את ארבעת שלבי התשובה של רס"ג, נכון? עזיבת החטא, חרטה, קבלה לעתיד, וידוי בפה. ואחרי איזה שנתיים שהוא היה עושה את הפרוצדורה הזאת, יכול היה להניח את ראשו בין ברכיו ולגעות בבכיה. בגמרא לא משתמע שהוא עשה את כל השלבים האלה, נכון? ועדיין הוא מתקבל, תשובתו מתקבלת מיד, ולא רק זה אלא הוא נקרא רבי. לא דיין, הוא קונה את עולמו בשעה אחת ולא רק זה אלא הוא נקרא רבי. ועל זה רבי בכה, כן? אני רבי מקדיש את כל חיי לתורה, והיהודי הזה עשה חיים כל החיים, שעה אחת הוא בוכה ומיד קוראים לו גם כן רבי. בדיוק כמו לי. מכירים את הבדיחה הליטאית המפורסמת על רב שלמה קלוגר. רב שלמה קלוגר היה הרב של ברודי. פעם אחת באו אליו שני יהודים מאיזה כפר ליד ברודי, ברודי והגלילות, כן? אז באו אליו איזה שני יהודים מאיזה כפר לשאול אותו שאלה הלכתית. יושב חושב, חושב, חושב, מחפש, לא מוצא. אומר להם: תשמעו, שאלה קשה אין לי תשובה. טוב, חוזרים לכפר שלהם אבלים וחפויי ראש. הולכים לרב של הכפר, איזה אברך צעיר כזה, אומרים לו: תשמע, יש לנו איזושהי שאלה, מה אתה אומר, אולי יש לך איזו תשובה בשבילנו? נכנס לתוך החדר, אחרי שעה משהו כזה יוצא החוצה, נותן להם את התשובה. החבר'ה מתפעלים, הבחורצ'יק הצעיר הזה ענה להם את מה שרב שלמה קלוגר לא הצליח לענות. הם חוזרים לרב שלמה קלוגר מספרים לו את הסיפור. פששש… כזאת מרגלית יש בכפר לידנו ולא ידעתי? תקראו לו אליי. טוב, היהודי מגיע אל רב שלמה קלוגר בחיל ורעדה. אומר לו רב שלמה קלוגר: תשמע, על השאלה הזאת אני ישבתי שבעה נקיים ולא הצלחתי למצוא תשובה. אני שמעתי שאתה נכנסת שעה לחדר ויצאת עם תשובה. אומר לו הבחורצ'יק הצעיר הזה לרב שלמה קלוגר: תשמע, אני אגיד לך כבוד הרב, אני אגיד לך מה היה שם. נכנסתי לחדר, אובד עצות לחלוטין. בכיתי לפני הקדוש ברוך הוא שיגלה את עיניי לתשובה הזאת, אין שום סיכוי שאני אגיע אליה לבד. ואז נחו עיניי על איזה ספר שבלט לי בארון הספרים, ארון הספרים היהודי. הוא מושך את הספר, פותח אותו, פונקט! זה היה איזה שו"ת שענה בדיוק לשאלה הזאת. אז רב שלמה קלוגר אמר לו: עוף עוף לי מהעיניים, אני חשבתי שאתה יודע ללמוד, אתה רק לבכות יודע. זאת אומרת, זה בקיצור, זה בדיחה של ליטאים. בכל אופן, רבי אלעזר בן דורדיא הוא הרבי שלימד… רבי היה ליטאי, כן? הוא בוכה על רבי אלעזר בן דורדיא, הוא בוכה את רבי אלעזר בן דורדיא, ישב שעה געה בבכיה ונהיה רבי. אני עובד על זה כל החיים, לומד תורה כל החיים, והיהודי הזה עשה חיים כל הזמן. שעה אחת געה בבכי, כן, כנראה חסידים בכל זאת צודקים. יכול לחלל בחליל ביום כיפור ותשובתו מתקבלת ותפילתו מתקבלת, לא צריך להיות בשביל זה רבי.

[Speaker C] אבל הוא לא היה כבר רב לפני שהוא עשה את כל העבירות האלה?

[הרב מיכאל אברהם] קראו לו רבי, לא,

[Speaker E] קראו לו רבי

[הרב מיכאל אברהם] אחרי, כן.

[Speaker C] אז הוא לא היה אחר כזה?

[הרב מיכאל אברהם] הגמרא אפילו… לא כתוב רבי אלעזר בן דורדיא. רק אחרי זה יצאה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. ועל זה בוכה רבי ואומר לא דיינו אלא שקוראים אותם רבי. זאת אומרת הוא התמנה רבי אחרי שהוא עשה את זה. אני חושב אגב מה בעצם מה קרה כאן בעצם? אנחנו נחזור לסיפור הזה. מה קרה כאן בסיפור הזה? מה שקרה בסיפור הזה זה שרבי אלעזר בן דורדיא הבין את עומק המצב הרוחני שלו, השפל, המצב הרוחני שלו, ואז הוא פשוט פנה לכל גרמי השמיים, שום דבר לא עבד, הוא הבין אין הדבר תלוי אלא בי, עשה היפוך נפשי, התשובה הגדולה של השם השם והתכפר לו. זהו. לא צריך לעשות את כל ארבעת שלבי התשובה של רס"ג. ארבעת שלבי התשובה של רס"ג זה כאשר אתה עושה את התשובה הפורמלית, ההלכתית. שם יש כללים, מה עושים, מה לא עושים, על מה שעשית מתכפר ומה שלא עשית לא מתכפר, יש עוד קבלה. כל הכללים לפי הכללים של לשכת רואי החשבון. אוקיי? אבל אם אתה עושה את התשובה המהותית, אז זה לא תלוי בשום כללים. אתה לא צריך לעשות את ארבעת שלבי התשובה ולא כלום. אם אתה עשית תשובה והתהפכת נפשית, אז התכפר לך, גם אם לא עשית שום דבר מארבעת השלבים. זאת אומרת, חרטה כנראה עשית, אבל לא עשית שום דבר פורמלי על שום חטא מסוים, התכפר לך בלי שום צורך בכל השלבים. לא נאמרו לגביך הלכות תשובה. אני אביא לכם עוד ראיה. הגמרא בקידושין בדף מט, הגמרא אומרת על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת, שמא הרהר תשובה בלבו. כן, מישהו מקדש אישה על מנת שאני צדיק. עכשיו הוא רשע גמור, מדופלם, ידוע בעולם כרשע גמור. נותן פרוטה לאישה, אומר הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק גמור. אפילו שהוא רשע גמור, היא ספק מקודשת. למה? שמא הרהר תשובה בלבו. אגב, הספק זה בגלל שהחשש שאולי הוא הרהר ואולי לא, אבל על הצד שאנחנו יודעים שהוא הרהר תשובה בלבו, אז היא ודאי מקודשת. וזה לא שההרהור ספק מועיל, אלא הספק הוא האם היה הרהור תשובה. אבל אם היה הרהור תשובה זה ודאי מועיל. ושוב פעם אני שואל, היהודי הזה תוך כדי נתינת הטבעת, בין השלב שהוא היה רשע מפורסם לשלב שהוא נתן לה את הטבעת, תוך כדי שהוא אומר הרי את מקודשת לי, הוא הספיק לעבור, אפילו שהוא רשע גמור, כן, כמו רבי אלעזר בן דורדיא, הוא הספיק לעבור על כל העבירות שלו עזיבת החטא, חרטה, קבלה לעתיד ווידוי בפה על כל העבירות שהוא עשה? איך הוא נהיה לצדיק גמור פתאום? הוא לא עשה את שלבי התשובה בכלל. אז למה היא מקודשת? כיוון שמי שעשה, החשש הוא שהוא עשה את התשובה המהותית. מי שעשה את התשובה המהותית לא צריך לעשות את שלבי התשובה.

[Speaker G] אני רק רוצה להעיר שגם לפי התשובה החשבונאית לכאורה לא צריך לפרט כל חטא וחטא אם עשית אותו כמה וכמה פעם.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר, אבל אם הוא היה רשע גמור חזקה עליו שהוא עשה…

[Speaker G] אז אפשר עכשיו לדחות את שתי הראיות. כן אני מבין, אבל אם להיות קטנוני אז רבי אלעזר בן דורדיא אנחנו יודעים רק על סוג חטא אחד שלו.

[הרב מיכאל אברהם] רבי אלעזר בן דורדיא זה די… אולי יותר, כי רבי אלעזר בן דורדיא אולי זה היה באמת רק ענייני עריות. אני לא יודע, אולי, אבל למרות שעוד פעם אני לא בטוח, אבל אולי.

[Speaker G] ובמקרה של קידושין הוא מקרה תיאורטי, אנחנו לא מדברים…

[הרב מיכאל אברהם] עכשיו אתה עושה אוקימתא בגמרא בקידושין שהדין הזה של ספק קידושין נכון רק לאדם שהוא רשע גמור בעבירה אחת.

[Speaker G] או שתיים. שתיים גם בסדר. או חמש.

[הרב מיכאל אברהם] לא מצאנו אף אחד שעשה את האוקימתא הזאת.

[Speaker G] טוב, לא מצאנו זה לא אומר.

[הרב מיכאל אברהם] כולם מבינים שאין פה אוקימתא. כל רשע מכל סוג שהוא זה מועיל, הקידושין מועילים. והשאלה למה. והתשובה שהבאתי…

[Speaker C] הרב זה פשוט פתח אחד ענק לאחטא ואשוב כאילו.

[הרב מיכאל אברהם] רגע, נגיע, נגיע לכל הפתחים ולאחטא ואשוב הכל הכל. אני רק שם את השחקנים על הלוח. זה מה שאני אספיק לעשות היום. השחקנים הכוונה שתי דרכי התשובה. בקיצור מה שאני בעצם רוצה לטעון זה את הטענה הבאה, יש לנו שני ערוצים של תשובה. ערוץ אחד זה ערוץ פורמליסטי, שעובד לפי כללים, יש לו הלכות תשובה, ארבעה שלבים, אפשר לדון האם הסדר שלהם, מה הסדר שלהם, האם כל אחד מהם מעכב ועד כמה הוא מעכב. כל הדיונים האלה זה מה שנקרא הלכות תשובה. הלכות תשובה עוסקות בתשובה הפורמלית הקטנה של העמק השווה. מחשבת התשובה מה שפתחתי בזה שיש איזשהו התייחסות אחרת למחשבת התשובה להבדיל ממחשבת ברכת המזון. אוקיי? מחשבת התשובה מה שנקרא מה שנראה לכאורה מחשבת התשובה זה לא מחשבת תשובה. זה תיאור של מנגנון אחר של תשובה. מחשבת ברכת המזון זו המחשבה שמונחת בבסיס הלכות ברכת המזון. מחשבת התשובה זה לא המחשבה שמונחת בבסיס הלכות תשובה, אלא זה ערוץ אחר של תשובה שהוא לא הלכתי. הוא ערוץ אחר, הוא לא המחשבה שמונחת בבסיס הערוץ ההלכתי. זה ערוץ תחליפי, ערוץ לא הלכתי. ולכן כשהרמב"ם מדבר על הלכות תשובה, חלק מהלכות תשובה מדבר על ההלכות שנוגעות לתשובה הפורמלית. איך עושים את זה, על מה זה מכפר, מתי, באיזה סדר וכולי. חלק אחר של דבריו כמו איני אותו אדם ולא חוזר לזה החטא לעולם וכולי מדבר על התשובה מה שנקרא לה התשובה הגדולה או תשובה מחשבתית אם תרצו. זה לא מחשבת התשובה. זאת אלטרנטיבה לתשובה, אלטרנטיבה אחרת לתשובה שהיא לא התשובה הקטנה הפורמלית. לכן פה הספרים שערי תשובה של רבנו יונה או הספר של הרב קוק אורות התשובה כן או כל מיני ספרים מן הסוג הזה זה לא ספרים שבאים להסביר את מחשבת התשובה. ממש לא, זה גם לא נראה ככה. הספרים האלה באים להראות לך מנגנון אחר של תשובה, לא פורמלי, שהוא בדרך כלל הרבה יותר רחב, הרבה יותר עמוק, הרבה יותר גדול, הרבה יותר יסודי. זה לא התשובה שעליה מדברים בעלי ההלכה כשאומרים שיש ארבעה שלבים של תשובה. זו תשובה אחרת. לא התשתית המחשבתית של הלכות תשובה.

[Speaker E] זה תשובה מסוג שונה, לא התשובה ההלכתית.

[הרב מיכאל אברהם] זה נמצא בספר ההלכות של הרמב"ם כי ספר ההלכות של הרמב"ם בעצם בא לתאר לך את כל מנגנוני התשובה שקיימים. חלק מזה זה הלכות תשובה במובן הפורמלי, וחלק אחר זה תיאור של מנגנון התשובה האחר כי צריך לדעת שברמה אפילו ההלכתית אם עשית את התשובה ההיא אתה לא צריך להיזקק לכל הלכות תשובה שתוארו בהתחלה. יש איזה רעיונות בשולחן ערוך, שנייה, יש איזה רעיונות גם בשולחן ערוך. אני אולי אגיע לזה באחד השיעורים הבאים. הרי התשובה יש לה השלכות הלכתיות. למשל שוחט או משהו כזה שנפסל מלשחוט אם הוא עשה תשובה הוא חוזר. אם עד נפסל מעדות מדין רשע אם הוא עשה תשובה הוא חוזר. עכשיו השאלה איזה תשובה צריך לעשות. האם צריך לעשות את כל ארבעת השלבים. יש ראיות מראשונים ומשולחן ערוך שיש מקומות שבהם רואים שאם הוא עשה תשובה מלאה לא צריך את שלבי התשובה. הוא חוזר ונהיה כשר לעדות הלכתית. זאת אומרת שלתשובה הלא הלכתית כביכול ישנן השלכות הלכתיות. יש נפקא מינות הלכתיות לתשובה הזאת. אוקיי?

[Speaker E] ולכן הרמב"ם… מה? הבנתי? זה מה שנאמר חתר חתירה מתחת כיסא הכבוד.

[הרב מיכאל אברהם] אז השאלה על מה משתי התשובות זה נאמר. ברבנו יונה כנראה זה על

[Speaker E] התשובה המהותית.

[הרב מיכאל אברהם] כך אני חושב כן גם. עוד מעט, לא עוד מעט, בשיעורים הבאים נראה.

[Speaker C] לא סביר יותר לומר שהכל מה שאמרו כל מה ש… אוקיי פעם הבאה.

[הרב מיכאל אברהם] בקיצור אני אגיע לכל הדברים האלה חתירה ולפנים משורת הדין ועל איזה משני סוגי התשובה נאמר כל דבר, אבל כאן אני רק רוצה לסיים בנקודה שאליה הגענו. שני מנגנונים של תשובה. אחד מהם יש לו הלכות תשובה, תנאי קבלה, שעות קבלה, יש פורמליסטיקה של הלכות תשובה. האחר זאת תשובה מהותית. ברגע שהתהפכת אז התהפכת, אתה בן אדם אחר, הכל נמחק. זהו. לא צריך הלכות תשובה, אין דיון מה מעכב ומה לא מעכב, מתי כן עשית את זה ומתי לא עשית את זה, לא מעניין שום דבר. ברגע שעשית את זה אתה אדם אחר ואתה צדיק. זה הכל. אני אומר את זה הלכה למעשה. מה שאמרתי עכשיו זאת אמירה הלכתית שמי שעשה את זה פטור מכל הלכות תשובה. וכל הדיונים מה מעכב ומה הסדר לא רלוונטיים לגביו. הוא חוזר להיות כשר לעדות, חוזר להיות כשר לשחיטה, חוזר להיות כשר לדיינות, חוזר להכל. כל עוד אנחנו מבינים או מעריכים שהוא באמת עשה תשובה מהותית. שאלה איך מגיעים להערכות האלה אולי נדבר בהמשך אם אני אצליח להגיע לזה. אוקיי. אם יש מישהו שרוצה לשאול או להעיר אז אפשר.

[Speaker C] הרב לא סביר שמה שאמרו לגבי החזרה הרגעית שהיא מועילה לדברים להפוך אותו מצדיק מרשע לצדיק וכולי זה מדובר על מינימום ולא על נורמה או יותר מזה על דבר שמביא אותך עד הסוף? כלומר אם אתה עשית את הדבר הזה זה מספיק מינימום כדי להפוך אותך לצדיק אבל לא על… לא לא אבל אז זהו שזה נתיב אחר, יש נתיב ש, יש את הנתיב הרגיל שעליו כולם מסכימים. אפשר להגיד שיש גם את הנתיב של הרב שהוא נתיב חדשני, אבל נשמע לי, נשמע לי שמוכרח להציב פה נתיב שלישי של חזרה כל כך מינימלית שהיא מספיקה להוציא אותך מגדר רשע. כי זה לא, אני לא רואה סיבה לאחד את הנתיב הזה. מהי?

[הרב מיכאל אברהם] מה צריך לעשות בשבילה?

[Speaker C] הרהור תשובה. אתה מהרהר אולי אני אחזור בתשובה? בום, יצאת מגדר רשע גמור.

[הרב מיכאל אברהם] בלי ארבעת השלבים יצאת מגדר רשע גמור? ומה חסר? כפרה. חסר הכל, אבל אתה חוזר לכשרות, לא חוזר לכשרות לעדות, לא חוזר לכשרות לעדות. למה להניח שיש דבר כזה?

[Speaker C] זה בגלל שמספיק בכל המקרים הרהור כזה לצאת מגדר רשע, רק שכדי להגיע לגדר שהעבירות שלך יתכפרו כמו שצריך לכל העניינים ושתהפוך לצדיק, יותר מזה, אז צריך לעשות תהליך פורמלי.

[הרב מיכאל אברהם] לא, התהליך הפורמלי ודאי לא צריך כי רבי אלעזר בן דורדיא לא עשה אותו, והוא הגיע עד הסוף.

[Speaker C] אז זהו, הוא נקט באחד השלישי.

[הרב מיכאל אברהם] אבל הוא הגיע עד הסוף. לגבי הקידושין אתה יכול להגיד הוא מספיק צדיק בשביל שהיא תהיה מקודשת, התנאי התקיים. הוא לא חזר באמת לכשרות. אבל רבי אלעזר בן דורדיא יותר מזה, הוא מת. נראה איכשהו לפחות אני אומר עוד פעם, בהתרשמות מהאגדה, כמובן זה דברי אגדה, אבל התרשמות מדברי האגדה היה נראה שהוא מת כי הוא גמר את התפקיד, הוא הגיע עד הסוף. אין לו מה לעשות יותר. קוראים לו רבי. אגב למה קוראים לו רבי? רבי זה מישהו שמלמד אותנו משהו. מה הוא לימד אותנו? את זה שיש דרך תשובה כזאת. יכול להיות שיש את התשובה של השם השם ולא רק את התשובה ההלכתית של ונקה.

[Speaker C] יכול להיות שהוא פשוט היה אנוס, הוא התכוון לעשות את כל הליך התשובה ולא הצליח לגמור אותו.

[הרב מיכאל אברהם] יכולה להיות דעה כזאת, אבל זה לא משנה, עדיין אתה אומר לי דה פקטו, כל אחד שעושה תהליך תשובה מהותי, גם אם הוא מת מיד הכל מתכפר כי הוא אנוס. אז תכלס זה מספיק לבד.

[Speaker C] לא, אם אתה עושה תהליך ראשון זה מספיק כדי להוציא אותך, אבל אם אתה לא עושה את הצעדים הבאים זה לא רציני, זה ליצנות, זה חוזר למצב ה…

[הרב מיכאל אברהם] לא ליצנות, כי אצל רבי אלעזר בן דורדיא אתה אומר לי שהוא עשה את השלב הראשון והרי היה ברור שהוא יעשה גם את כל השאר. מי אמר? אולי הוא לא יעשה את כל השאר?

[Speaker C] אולי זה לא היה ממשיך? לא ברור, כל המתכוון לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה וכולי.

[הרב מיכאל אברהם] אבל מי אמר לך שהוא התכוון? הרי הוא עשה רק את המינימום לשיטתך. מי אמר לך שהוא התכוון גם לעשות את

[Speaker C] כל הפרוצדורה על כל

[Speaker E] העבירות? מי אמר שהוא לא התכוון? לא יודע, מי אמר לך שהתכוון? אתה אומר לי זה שהוא מת, זה שהוא מת אז זה ברור שהוא היה אנוס. לא, הוא לא היה אנוס, אולי אם הוא

[הרב מיכאל אברהם] היה חי הוא לא היה עושה את כל השאר? מי אמר לך שכן? מה אתה אומר בעצם? שברגע שהוא עשה את התשובה המהותית, ברור שהוא גם יעשה את כל השאר.

[Speaker E] זאת אומרת שמי שעושה תשובה

[הרב מיכאל אברהם] מהותית בעצם כבר התהפך. אז אני לא רואה סיבה לחלק עוד חלוקה. טוב. המיתה שלו זה היה חלק מהעניין. העובדה שהוא מת הראה שהוא הלך על המסלול הזה עד הסוף. כן. נכון. עצם המיתה שלו זה בעצם מראה את ה… נכון, לכן אני חושב שמובא המיתה. המיתה מובאת כדי להראות שבעצם הגיע לתמציתו, הוא לימד אותנו מה זה תשובה, הגיע לעולם הבא, נקרא רבי, איש מושלם, אין לו יותר מה לעשות. לקחו אותו מפה. נכון. אוקיי, אז אנחנו נעצור כאן. מי שמשתתף ביומא, אנחנו בשתיים עשרה מתחילים את השיעור הבא. אוקיי. להתראות.