פרק ראשון של מסכת שבת – שיעור 46

[Speaker A] טוב, בואו נתחיל.

[הרב מיכאל אברהם] אז כמו שכתבתי לכם אתמול, התחושה שלי הייתה שזה זמן טוב במקום לחפור בעוד ניואנסים של הסוגיה, לקחת את מה שעשינו עד עכשיו ולנסות להשתמש בו כדי לעשות איזשהו תרגיל, סדנה, לא יודע איך לקרוא לזה, בקריאת אחרונים. כשיש פה את הקהילות יעקב ואת רב חיים, שהם בסך הכל מצד אחד שניהם כותבים בהירים ביחס לאחרונים אחרים בטח, הקהילות יעקב ממש כותב בהיר באופן כללי. ורב חיים בדרך כלל כותב בהיר, אבל זה מסובך יותר. זאת אומרת, התוכן מסובך. לא שלא מאוד מאוד קשה להבין את מה שהוא כותב, אבל לעקוב אחרי המהלך, לראות את הסוגיות שלהן הוא מתייחס וכולי, זה תרגיל לא קל ואני מניח שלפחות חלקכן התקשתן בעניין הזה וזה בסדר. זאת אומרת, אני בכוונה עושה את זה כי זה חלק מההתמודדות עם הדברים האלה. צריך קצת להתמודד עם הקריאה של הדברים ולא רק לשמוע ממני איזשהם דיבורים על או לראות את המבנה, אלא באמת להתרגל קצת לקרוא בעצמכן כשהרקע שעשינו בשני השיעורים האחרונים פה כמובן עוזר. לכן זה בסיס שיכול להקל עליכן את ההתמודדות, אז חשבתי שבאמת נקדיש את היום לתרגיל הזה. ביום שלישי הקרוב, אני רק מזכיר לכם, זה אמור להיות עוד פעם, אמור להיות הפגישה שלנו בקמפוס. עם הרב של הלל יפה אמור להיות שם לדבר עם שתי הקבוצות בעצם. אנחנו נעשה איזשהו לימוד סביב העניין הזה, אני עוד אעדכן אתכם. זה כנראה יהיה משהו שקשור, זה רב של בית חולים, אז כנראה הוא ידבר על הבעיות ועל הפתרונות שהוא פוגש בעבודה המעשית שלו בבית חולים שזה ביחס להלכות שבת. יודע שאנחנו לומדים שבת, ואנחנו נלמד קצת עניינים, את הרקע שנוגע לפיקוח נפש בשבת ולהלכות שבת ומה הן, מה עושים איתן בהקשרים האלה של פיקוח נפש. אז ננצל את הפגישה הזאת גם למפגש עם הקבוצות אבל גם ללמידה של הנושאים האלה שהם נושאים קצת אחרים ממה שאנחנו עושים כאן אבל עדיין קשורים להלכות שבת. אז זאת התוכנית ליום שלישי אלא אם כן לא יהיה איזשהו שינוי אז אני אעדכן אתכם אבל כרגע מדובר בזה, כשהתוכנית לפחות ככל שאני יודע, אלא אם כן זה השתנה, זה שאנחנו מתחילים בשיעור שלו או בפגישה איתו, זאת אומרת זה בתחילת הבוקר. ואחרי זה אנחנו נעשה איזשהו לימוד על הנושא של פיקוח נפש, אני לא אעשה שיעור שלם אבל נראה עוד איך אני אעשה את זה, לימוד שלכם עם קצת גם ליבון בינינו אבל זה יהיה אחרי השיעור שלו. לכן זה לא יהיה הכנה לקראת אבל זה יהיה יום שיוקדש קצת לדברים האלה. טוב, לגבי היום, אז אני באמת רוצה להיכנס לקהילות יעקב ולרב חיים, ובדיוק עכשיו כשהסתכלתי ברמב"ם בפרק י"ד אז חשבתי שאחרי שאנחנו נעשה עוד את החצי השני של הסוגיה ביום חמישי, אני מקווה שיספיק לנו פעם אחת על כפייה על פיה והחלק השני של הסוגיה, ואז אני פשוט אגיד לכם תקראו את הרמב"ם בפרק י"ד, כי זה סיכום מאוד יפה ואתם פתאום רואים שבסך הכל מכל הדברים שנגענו וראינו וכולי, יכולה להתקבל איזושהי תמונה כללית על הגדרת הרשויות, משמעות הדפנות וכל הדברים האלה ובשביל זה יש רמב"ם. זאת אומרת, אחד הדברים שהתועלת הכי גדולה שהרמב"ם הביא ללימוד זה באמת לקחת את כל הסוגיות המפוזרות שכל פעם אנחנו עוסקים בכל אחת מהן לחוד ולנסות להראות מה התמונה הכללית שיוצאת מהן. שזה אני חושב שזה די יפה אחרי שכבר נגענו בדברים מכל מיני כיוונים. חלק כמובן זה סוגיות אחרות אבל הן הוזכרו בתוספותים, הוזכרו בראשונים ופגשתן אותם לא בהכרח בפנים אבל שמעתם את המושגים. זאת אומרת אתן כבר מבינות את הסביבה שבתוכה הסוגיה הזאת פועלת, ולכן אני חושב שהקריאה הזאת של הרמב"ם תהיה קריאה נחמדה לסיכום הקטע הזה. אוקיי, אבל זה להמשך. בואו נתחיל מענייננו. אני רוצה כמו שכתבתי לכם, אני רוצה קצת לשמוע אתכם היום. או קצת לקרוא, שאתם תקראו קצת, נדבר, תסבירו. לא להיבהל כי ברור לי שחלק מכם ודאי יכולות להתקשות בחלק מהדברים, כן הבינו, לא הבינו, לא נורא, זה לא בחינה ולא שום דבר אלא רק כדי. כדי כדי קצת גם להפעיל אתכן ולראות שגם אתן מתמודדות עם הטקסט ולא רק מקשיבות לי ושומעות את ההסברים שלי. אוקיי? אז לא, אני מנסה להרגיע כי אני יודע שדברים כאלה תמיד מרתיעים, מעוררים חששות. אז לא להיבהל, אנחנו פה בצוותא, בתוך המנו, זה בסדר, לא קורה שום דבר. אוקיי, אז אני באמת ארצה שכולן יקראו. זאת אומרת, אז לכן אני מקווה שנספיק, נראה איך אנחנו נעשה את זה, אבל אני מקווה שנספיק. אז בואו נתחיל, אני רוצה להתחיל עם הקהילות יעקב דווקא, למרות שהוא כמובן מופיע אחרי רב חיים ואפילו מזכיר את רב חיים, אבל הוא נותן איזושהי תמונה שהיא תמונה יותר רחבה ויותר קשורה לסוגיה שלנו. רב חיים נוגע בסוגיה שלנו אבל בעצם יוצא לכל מיני כיוונים אחרים וגם עוסק בפרטים. המורכבות שמה יותר גדולה, אז לכן אני מעדיף להתחיל עם הקהילות יעקב. אני אשתף את הקובץ כך שכולנו נוכל לקרוא את זה מהמסך. אתן לא צריכות להסתכל על זה אצלכן, כולנו נוכל לראות את זה במסך. אוקיי, זה הקהילות יעקב בסימן ט'. טוב. אוקיי, אז בואו נתחיל. מי מתנדבת להתחיל? ההתחלה זה קל, זאת אומרת, אז דווקא אני חושב שכדאי שאת ההתחלה תעשה מישהי שמרגישה שהתקשתה יותר. כי זה פה זה יחסית יותר קל.

[Speaker C] אני יכולה להתחיל אבל אני כבר אומרת שאני לא קוראת כתב רש"י כל כך רצוף. אוקיי, כל הקיצורים לא תמיד אני מדייקת בהם.

[הרב מיכאל אברהם] כן, אוקיי, בסדר גמור, בשביל זה אנחנו עושים את התרגיל הזה. רגע, אז אני, הבעיה היא שאני כשאני משתף את הדברים אני לא רואה. זאת מרים היית? כן. אה, אוקיי, לפי אני מזהה לפי הקול, כי כשזה משתפים אז אני פשוט לא רואה אתכן. לא יודע, פלאי הזום. אוקיי, אז בואי תתחילי מרים.

[Speaker C] אוקיי, אני קוראת אבל ממה שאתה פתחת אבל אתה יכול טיפה טיפה להגדיל את זה כי העיניים שלי.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, רק שזה פשוט אז זה חורג יותר מהדף. טוב, אז אני אעשה את זה נגיד שמונים. אוקיי, בסדר, יותר טוב?

[Speaker C] כן. אמר אביי זרק כוורת לרשות הרבים גבוהה עשרה ורחבה שישה פטור. ופירש רש"י.

[הרב מיכאל אברהם] עד כאן, עד כאן זה ציטוט של הגמרא בדילוגים המתבקשים.

[Speaker C] כן, כל החלק הזה הוא די תמציתי כזה, אין פה ממש סוגיה

[הרב מיכאל אברהם] כשלעצמה, רק מביא את הנתונים כדי להתחיל לעבוד.

[Speaker C] משום דלא אשכחן דמשכן אלא זריקת חפץ ולא זריקת רשות.

[הרב מיכאל אברהם] כלומר, בואי תסבירי.

[Speaker C] זאת אומרת שזה לא עבודה במשכן, זה לא מהמשכן.

[הרב מיכאל אברהם] אשכחן הכוונה לא מצאנו. כן, לא מצאנו במשכן אלא.

[Speaker C] אלא זריקת חפץ ולא זריקת רשות. זאת אומרת שבמשכן אין זריקת רשות.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, ולכן פטורים. אם זורקים רשות פטורים, זה הרי ראינו ההסבר של רש"י.

[Speaker C] כן. והרי"ף והתוספות כתבו משום דהוי כזורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים שפטור.

[הרב מיכאל אברהם] והכי נמי הכוורת

[Speaker C] בכל מקום שנחה הוא רשות יחיד. כלומר? כלומר שהתוספות התייחסו לזה כזורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים שהוא פטור וגם ההנחה של הכוורת הוא רשות יחיד.

[הרב מיכאל אברהם] אני זורק את הכוורת לרשות הרבים, אז בעצם כשהכוורת נחה ברשות הרבים הרי היא עצמה הופכת להיות רשות היחיד, ואז כאילו שהנחתי אותה ברשות היחיד. זאת אומרת הוא מקדים פה את המחלוקת שראינו שיש פה שתי תפיסות איך להבין את הפטור הזריקת כוורת. לפי רש"י זה בגלל שבמשכן ראינו רק זריקת חפצים ולא זריקת רשות. ולפי הרי"ף והרא"ש, מה שתוספות מביאים, זה בגלל שהוא כזורק, סליחה, לפי התוספות, כי הרי"ף זה משהו אחר, כן, בגלל שהוא זורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים כי הכוורת בעצמה נחשבת כמקום שבו היא עצמה יושבת. זאת אומרת כשהיא רשות היחיד אז כשזרקתי אותה לרשות הרבים אז היא כאילו מונחת על המקום שהוא.

[Speaker E] שבאוויר היא לא רשות היחיד. שומע? שבאוויר היא לא רשות היחיד.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, זה א', וב' שממסקנא, זה הניסוח בהתחלת התוספות. אבל אחרי הקושיות, במסקנה לדעתי הוא משנה את הניסוח והוא מסביר שלא שיש פה הנחה ברשות היחיד אלא אין פה הנחה בכלל. בגלל שהרשות שאליה הנחת את החפץ נוצרה יחד עם ההנחה, וזה לא נקרא הנחה. הנחה נקרא לקחת משהו ולהניח אותו במקום קיים. אבל כשהמקום נוצר ביחד עם ההנחה אי אפשר לומר שהייתה פה הנחה. אז זה פטור שונה מאשר להגיד שזאת הנחה ברשות היחיד. הטענה היא שפשוט לא הייתה פה הנחה. וראינו את ההשלכות של הדברים האלה לכל מיני כיוונים. בכל אופן עד כאן הוא הביא בסך הכל את מחלוקת הראשונים עם שתי התפיסות למה באמת פטורים על זריקת כוורת. אוקיי, הלאה.

[Speaker C] ופירש רש"י הא דצריך רחבה שישה אף על פי שבחמישה וג'

[Speaker E] חומשים איכא

[Speaker C] לרבועי ד' על ד' לא דק.

[הרב מיכאל אברהם] עד כאן, מה הוא אומר?

[Speaker C] הוא מדבר על הרוחב של השישה, אם מוסיפים את הדפנות ואז זה ביחד הופך לשישה.

[הרב מיכאל אברהם] לא לא, זה לא רש"י. זה הערוך, עוד רגע הוא יקרא את זה. אני מדבר על רש"י. מה רש"י אומר? רש"י אומר שמה שכתוב אצל אביי שהרוחב הוא שישה, הרי זה לא מדויק, כי הרוחב צריך להיות חמש נקודה שש, חמש ושלוש חמישיות. אוקיי? אז זה מה שהוא אומר. נכון, מספיק חמש ושלוש חמישיות, אבל לא דק. הוא אומר בערך, לא אמר דבר מדויק. זה הסבר רש"י.

[Speaker C] ובתוספות

[הרב מיכאל אברהם] בשם הרך,

[Speaker C] בשם עמנואל, פירשו לפי שעובי הדפנות הם חומש, חומש טפח, חומש זה חמישית, חמישית טפח מכל צד, ואנן בעינן מקום ד' על ד' לשווייה

[הרב מיכאל אברהם] רשות היחיד מלבד עובי הדפנות.

[Speaker C] וכן כתב הרי"ף ז"ל.

[הרב מיכאל אברהם] מה הוא אומר? עד כאן מה הערוך והרי"ף אומרים?

[Speaker C] שעובי הדפנות הם חמש טפחים מכל צד?

[הרב מיכאל אברהם] חמישית טפח מכל צד.

[Speaker C] אוקיי, ואז מה יוצא?

[הרב מיכאל אברהם] ואז זה מגיע

[Speaker E] לשישה.

[Speaker C] מה

[הרב מיכאל אברהם] זה עוזר שיש חמישית טפח מכל צד? במרווח עצמו, בחלל עצמו יש לנו חמש נקודה שש. עכשיו עובי הדפנות בשני הצדדים כל אחד זה חמישית טפח, זאת אומרת אפס נקודה שתיים טפח. אז בסך הכל הרווח מקצה לקצה ברוטו זה חמש נקודה שש ועוד אפס נקודה שתיים ועוד אפס נקודה שתיים.

[Speaker C] כן, אז זה בדיוק השישה.

[הרב מיכאל אברהם] זה השישה שעליו מדובר. אז לכן השישה הזה הוא כן מדויק לפי הערוך והרי"ף. לפי רש"י זה לא מדויק. לפי הערוך והרי"ף זה מדויק. אוקיי.

[Speaker C] והקשו התוספות דהא עובי המחיצה ראוי להשלים השיעור מטעמא דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש כדמבואר בעירובין דף ע"ח.

[הרב מיכאל אברהם] מה זאת אומרת? מה מקשים התוספות על הערוך והרי"ף?

[Speaker C] אם המחיצה, זאת אומרת אם העובי, אם הדופן הוא שימושי, אם הוא לשימוש.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, שאפשר להניח על הדפנות מלמעלה, ואז אני צריך לקחת את העובי של הדפנות. הדפנות וזה יכול להיחשב כחלק מרוחב החלל עצמו, ולכן שואל התוספות אז למה אתה צריך להגיע לחמש נקודה שש נטו ועוד שני חומשים בשני הצדדים? תגיע לחמש נקודה שש ברוטו, שבתוך זה כבר כלול שני החומשים משני הצדדים, כי בסך הכל הדפנות יכולות להצטרף לשיעור של החלל, אז לא צריך שש, צריך חמש נקודה שש, מספיק חמש נקודה שש. זאת הייתה הקושייה של תוספות. אתם רואים קודם כל בפסקה הראשונה, וזה תמיד ככה אצל האחרונים המסודרים לפחות, כמו הקהילות יעקב, זה תמיד ככה. באמת הוא מביא בתמצית את מה שעולה מהסוגיה שלנו בהיבטים שהוא רוצה לטפל בהם. אז הוא מביא פה את תמצית המידע מהסוגיה שלנו, הוא הביא פה את הגמרא, הביא פה מחלוקת בין רש"י לבין תוספות איך להבין את היסוד של פטור של זורק כוורת, האם זה זורק רשות או שהוא מניח ברשות היחיד, ואחרי זה הוא מביא את המחלוקת בין הרא"ש והרי"ף לבין רש"י לגבי חישוב הרוחב של השישה טפחים, האם החלל מצטרף למחיצות או לא מצטרף למחיצות. זה בעצם בתמצית. כן.

[Speaker E] אבל לפי רש"י כן נדרש ד' על ד' של חלל הכוורת, נכון? לא הבנתי. לפי רש"י הוא ידרש ד'

[הרב מיכאל אברהם] על ד' של חלל הכוורת בלי דפנות? אני חושב שכן.

[Speaker E] למה לא?

[הרב מיכאל אברהם] למה כן?

[Speaker E] כי אני אסביר לך, כי לא דק הכוונה שעדיין יש מקום לדפנות והם לא חייבים להגיע עד שש.

[Speaker D] לא, לא, לא, לא. רש"י לא אמר את זה.

[Speaker E] למה זה צריך לכלול את הדפנות לפי רש"י?

[Speaker D] לא דק זה הרי משמעות שפשוט אמר מספר לא מדויק.

[הרב מיכאל אברהם] נכון. זה החשבון שדיברנו ברש"י, בדיוק בגלל זה הוא אומר שהמספר לא מדויק, בגלל שהמספר ברוטו צריך להיות חמש נקודה שש, ופה נותנים את המספר ברוטו שש, אז לא מדייקים. ולהיפך, רש"י, אמרתי שזה לכאורה באמת את צודקת שזה מה שכתוב בפשטות לשונו של רש"י, אבל אחרי שמעיינים בקושיית של תוספות ובדברי הרא"ש, יוצא שבעצם התמונה מתהפכת. דווקא הרא"ש שמתחשב בעובי הדפנות, הוא טוען שהשיעור צריך להיות על הנטו. ורש"י שלא מתחשב בעובי הדפנות, בעצם טוען שהשיעור הוא על הברוטו. אמרתי, לפי השטח של הגג מלמעלה, ולכן לא אכפת לי אם התשתית היא מבוססת על מחיצה או על חלל, כי מה שחשוב לי זה מה השטח הכללי שיש למעלה, בגג של הכוורת. עוד פעם, ברש"י זה לא כתוב, זה תוצאה של חשבון. את צודקת שבלשון הרש"י באמת משתמע שהוא מדבר על החלל, אבל נדמה לי שבחשבון יותר נכון ככה. ותוספות שמצטרף לרש"י ואומר גם כן לא דק נגד הרא"ש והרי"ף, הוא וודאי לומד ככה. אז לכן אני מניח שזה מחזק עוד. לא שומע?

[Speaker E] בתוספות זה ברור, אבל לפי רש"י זה לא.

[הרב מיכאל אברהם] תוספות חוזר לדברי רש"י, ואני מניח שזה מחזק עוד יותר שגם רש"י כנראה אומר את זה, כי יש שיקולים בתוך שיטת רש"י עצמו שהובילו אותם למסקנה הזאת, זה לא רק סתם בגלל שתוספות אומר כמוהו. זה שתוספות אומר כמוהו זה מחזק, אבל החשבונות אמרנו, למה למעלה מספיק הברוטו ולרוחב לא מספיק הברוטו, כל השיקולים שעשינו שם ברש"י, אני לא אחזור לזה כאן. בכל אופן זה הקטע שמצמצם את דברי הגמרא ומחלוקות הראשונים הבסיסיות. אוקיי, מי רוצה להיות הבאה? אני מוכנה.

[Speaker F] קדימה. רק לפני זה, מה זה בארמית דאי בעיא מנחא לה?

[הרב מיכאל אברהם] אם היה רוצה מניח עליה.

[Speaker F] אוקיי, טוב, זה מה שחשבתי. ובחידושי מרן הגר"ח זה לשונו כתב, דהכי נמי דטעם דאי בעיא מנחא לה.

[הרב מיכאל אברהם] הגר"ח זצ"ל אגב בהקשר הזה זה לא זה לשונו אלא זה זכרונו לברכה.

[Speaker F] אז זהו, אני אף פעם לא יודעת, אז אני אומרת על כולם זה לשונו.

[הרב מיכאל אברהם] לא, אז אני אגיד לך מה הקריטריון. א', ברגע שמופיע זה לשונו, מיד אחרי זה צריך להתחיל ציטוט, ובסוף הציטוט צריך להופיע עד כאן לשונו, עכ"ל, שזה המרכאות בשפה התלמודית. המרכאות זה להתחיל בזה לשונו ולגמור בעד כאן לשונו. אוקיי?

[Speaker F] אוקיי. דהוה על גביו רשות היחיד, שעל ידי שמונח מידי דה, אני צריכה שתעלה לי את זה למעלה. בבקשה. השתמש על גביו, ועל גביו נמי איכא מחיצות מטעם גוד אסיק. זאת אומרת מה שהוא אומר פה שיש לזה בעצם גג, והגג הוא גם רשות היחיד כי יש לו מחיצות מטעם של גוד אסיק.

[הרב מיכאל אברהם] וכמו כן רש"י, כבר ראינו שזה לא לגמרי מוסכם. זאת אומרת יכול להיות שיש. למעלה יהיה רשות היחיד בלי שנצטרך להזדקק לגוד אסיק. המחיצות שמסובבות אותי מלמטה יכולות בעצמן להיחשב כמחיצות, כי הן חוצות בפני מי שמגיע מבחוץ. אם הוא מניח שזה גוד אסיק, אבל זה…

[Speaker G] מה? אם יש מחיצות.

[הרב מיכאל אברהם] תמיד, אם אין מחיצות אז לא יעזור פה כלום. אנחנו מדברים על כוורת שיש לה גובה עשרה ומלמעלה זה רשות היחיד. עכשיו השאלה היא איך למעלה זה רשות היחיד? בגלל שלמעלה בעצמו מוגדר כמוקף מחיצות כי יש גוד אסיק כלפי מעלה. זה מה שרבי חיים מניח כאן. אבל אמרתי שיש אפשרות נוספת שרבי חיים עצמו בהלכות סוכה מעיר אותה, שיש אפשרות להגיד שלמעלה זה רשות היחיד בלי שיש גוד אסיק, אלא המחיצות של הכוורת, למרות שהן נמצאות כאילו מתחתיי כשאני עומד על גג הכוורת, אבל המחיצות האלה נחשבות כמחיצות מספיקות, לא צריך את גוד אסיק. למה? בגלל שמי שבא מבחוץ, אם מי שבא מבחוץ ורוצה להיכנס אל הרשות היחיד הזאת, רואה מולו מחיצה של עשרה טפחים. וזה מספיק מבחינתי.

[Speaker G] אה לא, דיברתי על הארבע על ארבע, הגובה…

[הרב מיכאל אברהם] פה אני מדבר על המחיצות.

[Speaker G] טוב, בסדר.

[Speaker F] בסדר? וכן רש"י, וכן כתב רש"י ז"ל דף ו' עמוד ב'.

[הרב מיכאל אברהם] דף ו' עמוד ב'.

[Speaker F] הם מקדימים גם לרש"י ז"ל דף ו' עמוד ב'.

[הרב מיכאל אברהם] רש"י שחי אחריו.

[Speaker F] דיבור המתחיל כמה שמלן דמטעם גוד אסיק למעלה נחשב למעלה רשות היחיד. ומכל מקום אין לפטור את הזורק לכוורת הזה, שהרי הכוורת עצמו נח ברשות הרבים, והוא עצמו אינו רשות היחיד כשאין בתוכו ד' על ד'. זאת אומרת שבפנים אין רשות היחיד אבל למעלה יש. ואז מה? ולכן מי שזורק בפנים, אז הוא זורק מרשות הרבים לרשות היחיד ואין לפטרו.

[הרב מיכאל אברהם] לא. מה שכתוב פה זורק לכוורת, אין הכוונה זורק לתוך הכוורת, אלא זורק את הכוורת.

[Speaker F] זורק את הכוורת. אוקיי.

[הרב מיכאל אברהם] זה בלשון תלמודית, זה בעברית זה לא ככה, אבל בלשון תלמודית זורק לכוורת הזה הכוונה הוא זורק את הכוורת הזאת. אוקיי. אז מה הטענה שלו? זה נקודה חשובה, זה משפט מרכזי. מה הטענה שלו?

[Speaker A] הטענה שלו שהכוורת,

[Speaker F] הוא ממשיך את זה הלאה כאילו, אני רגע אסיים כי הוא מנמק למה. הוא טוען שהכוורת היא לא רשות היחיד. למה? מי שזורק כוורת אין לפטרו. למה? למרות שהגג הוא רשות היחיד אין לפטרו. הוא מסביר, ורק על גביו הוא רשות היחיד, והוא רצפה של הרשות היחיד שעל גביו. זאת אומרת שהכוורת עצמה היא לא רשות היחיד, כי בפנים היא לא רשות היחיד והיא רק נחשבת לרצפת רשות היחיד, לכן אתה לא זורק פה רשות. אין כאן זריקת רשות ולא הנחה ברשות היחיד.

[הרב מיכאל אברהם] מה זה המשפט הזה?

[Speaker F] אין פה זריקת רשות בגלל

[Speaker E] שהכוורת היא רק רצפת רשות היחיד אז אתה לא זורק רשות, אבל גם לפי תוספות השיטה שלו שהנחת ברשות היחיד אין כאן את זה בגלל ש…

[הרב מיכאל אברהם] בדיוק.

[Speaker F] המשפט הזה בא להגיד,

[הרב מיכאל אברהם] המשפט הזה ואין כאן זריקת רשות ולא הנחה ברשות היחיד, הוא בא להגיד שהיסוד שרבי חיים אומר זה בין לפי רש"י ובין לפי תוספות.

[Speaker F] לפי שתי השיטות. מה שאין כן כשיש בו ד' על ד' מלבד מחיצותיו, זאת אומרת שיש בנטו ד' על ד', ואז הוא עצמו רשות היחיד, וממילא גם דפנותיו נחשבות רשות היחיד. עכשיו מה שהוא כותב פה זה משהו שפשוט הבנתי מקודם מרבי חיים. מטעם הקל וחומר לאחרים עושה מחיצה הוא עצמו, מה העניין הזה? לפי מה שאני הבנתי, יש שאלה אם הדפנות של רשות היחיד נחשבות בעצמן רשות היחיד. והבנתי שמה זה עושה מחיצה קל וחומר לאחרים עושה מחיצה הוא עצמו? מה הקל וחומר פה? אם המחיצות האלה עושות, יוצרות רשות היחיד, אז קל וחומר שהן בעצמן רשות היחיד.

[הרב מיכאל אברהם] כן. הקרי הא לאחרים עושה מחיצה הוא עצמו לא כל שכן. כדאמרינן בדף צ"ט.

[Speaker F] למרות שלדעתי הוא לא היה צריך להכניס את זה שהמחיצות פה עכשיו הן רשות היחיד. מספיק לו להגיד שכל זה רשות היחיד, הוא לדעתי לא היה צריך עכשיו להיכנס פה לפינה שגם המחיצות נחשבות רשות היחיד.

[הרב מיכאל אברהם] מה זאת אומרת?

[Speaker E] המחיצות עם החלל, לא לבד.

[הרב מיכאל אברהם] כן,

[Speaker F] אבל הוא לא היה צריך להגיד שהמחיצות בנפרד הן…

[הרב מיכאל אברהם] הן לא בנפרד, הוא לא אומר שבנפרד.

[Speaker G] הוא אומר הן מצטרפות או לא?

[Speaker F] הוא לא מדבר על מצטרפות פה. הוא מדבר שיש לי בפנים נטו ד' על ד', אז גמרנו. למה אני צריכה להגיד שגם המחיצות נחשבות רשות?

[הרב מיכאל אברהם] לא, כי צריך להגיד. כי שאם המחיצות עצמן הן לא רשות היחיד, אז אני זורק את המחיצות, אז נכון שעל החלל אני פטור אבל על המחיצות אני אהיה חייב.

[Speaker F] אה זהו, אז זה בדיוק מה… שכשקראנו את זה לא הבנתי למה הוא התעקש להכניס את זה פה. אוקיי, אז

[הרב מיכאל אברהם] עכשיו

[Speaker H] הרב, אתה יכול להסביר את זה שנייה שוב עם המחיצות? אוקיי.

[הרב מיכאל אברהם] עוד פעם. הטענה היא, קודם כל, זה סתם, קודם כל לקח, אנחנו עושים פה תרגיל קריאה לא פחות מאשר על התכנים. אז תראו, אתן נתקלות פה באיזשהו ציטוט לא מוכר, כן? מה שהוא אומר פה, מטעם הקל וחומר לאחרים עושה מחיצה, הוא לעצמו לא כל שכן. אז שימו לב, הוא אומר כדאמרינן בדף צ"ט. מה שעושים במצב כזה, הולכים לגמרא במסכת שבת בדף צ"ט.

[Speaker F] אני בדרך כלל הולכת פשוט הרבה פעמים לגוגל, שזה גם אפשרות מצוינת.

[הרב מיכאל אברהם] כן, אבל כשמצטטים גמרא זה לא יעזור.

[Speaker F] כשיש מילה לא ברורה אז לא, כי אז הוא מסביר את הביטוי, הרבה פעמים בגוגל הוא מסביר את הביטויים האלה מאוד בצורה מאוד מוצלחת.

[הרב מיכאל אברהם] טוב, בכל אופן.

[Speaker F] את זה לא בדקתי, כי קראנו קודם את רב חיים ושם לא לא, ברור.

[הרב מיכאל אברהם] רב חיים מביא את הגמרא, לכן אני אומר, נכון, אנחנו עושים את זה פה בסדר הפוך. אבל אני אומר באופן עקרוני, כשאתן רואות דבר כזה, קופצים לגמרא במסכת שבת. בואו אני אקפוץ לשם רגע כי זה ילווה אותנו גם בהמשך, אז אני רוצה

[Speaker F] בכל זאת להיכנס רגע לגמרא. זה מה שעשינו עם החבטה רמי. אה? היה הביטוי בהמשך של החבטה רמי. סוכה מדובללת.

[הרב מיכאל אברהם] כן, סוכה מדובללת. כן. אז פה אנחנו מגיעים לגמרא בדף צ"ט עמוד ב'. הוא אפילו לא כותב זה עמוד ב', אז מחפשים קצת את הביטוי. בהקשר הזה לא רק הביטוי חשוב אלא ההקשר חשוב, כי גם רב חיים משתמש בו. אז אני רוצה בכל זאת להיכנס רגע לגמרא, גם כחלק מתרגיל הקריאה אבל גם לצרכינו בהמשך. מה שכתוב פה זה ככה, אמר רב משיא, אני אעשה את זה רגע מהר, אמר רב משיא בעי רבי יוחנן: כותל ברשות הרבים גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה. כן? יש כותל ברשות הרבים. אתן זוכרות את הברייתא? הברייתא, אחד מהדברים שמה זה כותל, אחת הדוגמאות לרשות היחיד. אבל שם מדובר בכותל שהוא רחב ארבעה וגבוה עשרה. אבל פה אנחנו מדברים על כותל שהוא גבוה עשרה אבל הוא לא רחב ארבעה. הוא מוקף לכרמלית. מה הכוונה מוקף לכרמלית?

[Speaker E] הוא מקיף כרמלית.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, הוא מקיף כרמלית, זה בעצם בית סאה, בית סאתיים, מה שראינו.

[Speaker G] רגע, רגע, הוא מקיף כרמלית? רגע סליחה, הוא מקיף כרמלית או שבעצם הגבולות שלו מגדירים אותו ככרמלית?

[הרב מיכאל אברהם] לא לא, הוא עצמו יש סביב הכרמלית יש כתלים מארבעת הצדדים. ואם הכרמלית הזאת לא מספיק גדולה, היא לא בית סאתיים, אז מה שקורה בפנים זה שזה רשות היחיד. אוקיי?

[Speaker G] אבל רגע, זה כותל, זה יחידה אטומה.

[הרב מיכאל אברהם] כן.

[Speaker E] ועכשיו השאלה מה דינו לא אטומה.

[הרב מיכאל אברהם] לא אטומה. נו, מוקפת. מוקפת. נו, זה הכוונה.

[Speaker E] זה לא יכול להיות משהו אחר,

[Speaker G] פתאום הוא מתכוון למשהו אחר אטום.

[Speaker E] רגע,

[הרב מיכאל אברהם] עכשיו השאלה מה דינו של הכותל עצמו? לא מה שהוא עושה מסביב. בסדר?

[Speaker G] רגע, האם הכותל הזה, בשיעור רחב נניח שניים, הוא עצמו מקיף כרמלית? כן. הוא עצמו לא נקרא כרמלית?

[הרב מיכאל אברהם] לא. שואלים מה דינו של הכותל. הוא מקיף שטח שהופך אותו לכרמלית. ועכשיו אני שואל מה דינו של הכותל עצמו?

[Speaker G] מה אכפת לי הגודל שלו?

[הרב מיכאל אברהם] כי אם בכותל הזה אין רוחב ארבעה אז הוא לא יהיה רשות היחיד. אם יש לו רוחב ארבעה אז הוא רשות היחיד. נכון? בלי קשר לזה שהוא מקיף כרמלית. מה ההגדרה לרשות היחיד? אם בכותל הזה יש רוחב ארבעה הוא רשות היחיד. אם אין בו ארבעה אז הוא לא. אומר רבי יוחנן: אבל אם הכותל הזה מקיף כרמלית, אז אפילו אם הוא לא רחב ארבעה, כן? אז יכול להיות שדינו יהיה בכל זאת כרשות היחיד. אז עוד פעם. בעי רבי יוחנן: כותל ברשות הרבים גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה, ומוקף לכרמלית, ועשאו רשות היחיד, וזרק ונח על גביו, מהו? מי אמרינן כיוון דאינו רחב ארבעה מקום פטור הוא? המקרה הפשוט זה שאם אין רוחב ארבעה זה נקרא מקום פטור, נכון? גובה עשרה מעל רשות הרבים, אין רוחב ארבעה, אז זה מקום פטור. או דילמא כיוון דעשאו רשות היחיד כמאן דמלא דמיא? מה זאת אומרת?

[Speaker G] הוא מצטרף והוא חלק מהרשות, הוא עצמו הופך להיות כיוון

[הרב מיכאל אברהם] שהוא הופך את מה שבתוכו לרשות היחיד, כי מדאורייתא הכרמלית הזאת, תזכרו, היא רשות היחיד, זה בעצם קרפף, זה בית סאתיים. למרות שהוא כרמלית, ובדרך כלל כרמלית מדאורייתא היא מקום פטור, אבל בית סאתיים, קרפף של בית סאתיים זה כרמלית שבמדאורייתא היא רשות היחיד. אז עכשיו הכותל הזה בעצם הופך הופכת את השטח שבתוכו לרשות היחיד. אומר רבי יוחנן: אם זה כך, יכול להיות שאנחנו רואים את רשות היחיד כאילו שהיא מלאה, ואז בעצם הגג של הכותל נחשב כחלק מהשטח של רשות היחיד, ולכן הגג של הכותל גם הוא מקבל מעמד של רשות היחיד. אז זה מתלבט רבי יוחנן, הוא מסתפק.

[Speaker I] העובי של הכותל.

[הרב מיכאל אברהם] כן. עכשיו אז זה מסתפק רבי יוחנן. אמר עולא: קל וחומר, לאחרים עושה מחיצה, לעצמו לא כל שכן? בסדר? זה אגב לא צריך להיות סימן שאלה בפסוק הזה אלא סימן שאלה וסימן קריאה. זאת שאלה רטורית. זאת אומרת, האם לאחרים הוא עושה מחיצה, אז לעצמו ודאי שהוא עושה מחיצה, אין פה שאלה, זה קביעה. והטענה היא שאם הכותל הזה הופך את השטח שבתוכו לרשות היחיד, אז הוא עצמו ודאי נחשב כמחיצת רשות היחיד, ככה לכאורה פירוש המילים. מה הכוונה פה?

[Speaker E] שהכותל נחשב נכלל בשטח רשות היחיד. מה שומעת? שהכותל נחשב נכלל בשטח רשות היחיד.

[הרב מיכאל אברהם] אפשרות אחת להגיד שהכותל פשוט מתבטל בשטח שבתוכו ונהיה חלק ממנו, וכל הסיפור כולל רוחב הכותל זה רשות היחיד. בפשט לשון הגמרא בראשונים ואחרונים מתלבטים פה, אבל בפשט לשון הגמרא נראה שזה איזשהו שיקול על מחיצה, לא שהכותל נהיה רשות היחיד, אלא אתה חושב שלכותל הזה אין מחיצות, יש לו מחיצות, כיוון שהמחיצות שלו מהוות מחיצות לגבי רשות היחיד, אז הם גם מהוות מחיצה לגבי עצמו.

[Speaker E] ואז זה טענה אחרת. אוקיי? עכשיו מה שקורה פה, אז יש שני רשות היחיד? יש רשות היחיד של הכותל ויש רשות היחיד של השטח?

[הרב מיכאל אברהם] נכון, נכון, זה ניסוח קיצוני של הדרך השנייה שאמרתי. אני לא נכנס פה לפרטים אבל יש פה שני כיוונים שעולים במפרשים. אוקיי? עכשיו בפשטות, מה שאומר עולא זה משהו שונה מהצד בספק של רבי יוחנן. כי רבי יוחנן מה היה הצד שלו לומר שכותל כזה הוא רשות היחיד?

[Speaker E] כאילו הרצפה מוגבהת עד סוף ה…

[הרב מיכאל אברהם] כאילו שהכל מתמלא, נכון? כאילו שהכל ממולא ואז בעצם השטח הוא שטח אחד רציף כולל הגג של הכותל. אוקיי? לעומת זאת עולא לכאורה מעלה נימוק שונה, נימוק אחר, זה קל וחומר כזה שאם הוא מחיצה לגבי רשות היחיד אז הוא מחיצה גם לגבי עצמו. אני חושד וכאן אחרונים מתלבטים ונשארים בצריך עיון וכולי, אני בהחלט חושד שעולא לא מתכוון להגיד משהו אחר, זה ניסוח אחר של אותו דבר שאומר רבי יוחנן. כיוון דעשאו רשות היחיד כמאן דמלי דמיא, הכוונה בגלל שהוא עושה אותו רשות היחיד, אז הוא נחשב כחלק מהרשות היחיד שעליה מדובר. רק נכון שהגג שלו נמצא גבוה יותר, אז איך הוא יכול להצטרף לשטח שנמצא על הקרקע? אז על זה אנחנו אומרים כמאן דמלי דמיא. זה יבוא בהמשך בקהילות יעקב עם הא דרמי, שזה לדעתי הא דרמי של הקהילות יעקב כתוב פה בגמרא. אבל נגיע לזה עוד מעט. איתמר נמי, אמר רבי חייא בר אשי אמר רב, וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: כותל ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורחב ארבעה ומוקף כרמלית ועשאו רשות היחיד, הזורק ונח על גבו חייב, לאחרים עושה מחיצה, לעצמו לא כל שכן. אוקיי? אז הוא פשוט חוזר על זה והוא אומר ככה פוסקים בסופו של דבר להלכה. ובאמת ככה הפוסקים פוסקים להלכה. אז זה הגמרא. עכשיו אנחנו חוזרים אלינו. אוקיי? אז מה בעצם הקהילות יעקב טוען? שהכוורת במקום שבו יש חלל פנימי של ארבעה על ארבעה על ארבעה בחלל נטו, כן? מה קורה, מה קורה אז, חני?

[Speaker F] מה שזה נחשב למעלה נחשב רשות היחיד גם בפנים, ואז וגם המחיצות? המחיצות, גם המחיצות עצמן נחשבות רשות היחיד.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, בגלל הגמרא שראינו עכשיו.

[Speaker F] ולכן אם הוא זורק את הכוורת אז לפי השיטה של לפי שתי השיטות זה מסתדר, לפי השיטה של רש"י הוא ממש זורק רשות, ולפי השיטה של התוספות זה מונח ברשות היחיד, גם החלל מונח ברשות היחיד וגם המחיצות מונחות ברשות היחיד, כי גם המחיצות עצמן הן רשות היחיד.

[הרב מיכאל אברהם] מה קורה כשאין חלל נטו של ד' על ד'?

[Speaker F] אז לפי מה שהוא כותב בפסקה, אם אין חלל, לפי רש"י זה לא רשות. אלא הרצפה של רשות. למה?

[הרב מיכאל אברהם] למה? מה עם המחיצות? למה המחיצות לא

[Speaker F] עוזרות פה? כי הם לא מקיפות רשות היחיד, אז איך הם עצמם רשות היחיד?

[Speaker E] נכון, כי

[הרב מיכאל אברהם] המחיצות הרי לא הופכות את החלק הפנימי להיות רשות היחיד, אין בו שטח מספיק. ברגע שהם לא הופכות אותו לרשות היחיד, אז אין את הקל וחומר שאומר שאם הם הופכים אותו לרשות היחיד, אז הם עצמם רשות היחיד. לכן במצב כזה, סליחה?

[Speaker G] זה תלוי בעובי המחיצות?

[Speaker E] לא, תלוי בגודל החלל.

[הרב מיכאל אברהם] כל עוד למחיצה עצמה אין עובי של ד' על ד' בעצמה, אז זה לא מדובר כאן, ברור. ואז מה שקורה זה בעצם כשהחלל הוא לא רשות היחיד, כמו שראינו אגב בדין בית, החלל הוא לא רשות היחיד, המחיצות לא מקיפות רשות היחיד, ולכן גם הן עצמן לא רשות היחיד. אז מה כן? למעלה. הגג

[Speaker F] הוא רשות היחיד.

[הרב מיכאל אברהם] בדיוק. וזה סך הכל רצפה.

[Speaker F] אבל מה שהוא טוען, הוא טוען שהגג הוא לא, הוא רק רצפת רשות היחיד, הוא לא רשות היחיד,

[הרב מיכאל אברהם] ולכן הכוורת, הכוורת היא אי אפשר לקרוא לה כוורת רשות, כי הכוורת היא הרצפה. הרשות זה מה שקורה מעל הגג שלה. לכן כשאני זורק את הכוורת, אי אפשר להגיד שזרקתי פה רשות. כן, וזה ההבדל בין אם יש בה חלל נטו או אם אין בה חלל נטו ארבע על ארבע.

[Speaker F] וזה מסתדר גם עם שיטת התוספות, כי אז כשזה מונח בעצם, זה לא מונח ברשות היחיד.

[הרב מיכאל אברהם] זה בעצם תמצית דברי רב חיים לגבי הגמרא שלנו. מי ממשיכה?

[Speaker G] לא אכפת לי, אבל ככה אם יעל, אם זה בסדר? אני אמשיך?

[הרב מיכאל אברהם] כן, בואו נמשיך הלאה.

[Speaker G] ולכאורה לפי זה, הזורק גוף אטום גבוה עשרה ורוחב ד' על ד' יהא חייב. ובפירוש רב חננאל ז"ל הנדפס

[הרב מיכאל אברהם] בש"ס רא"ם, אלמנה רא"ם זה ההוצאה לאור של ש"ס וילנא.

[Speaker G] בש"ס רא"ם, לא הבנתי מה עושה פה איזה רא"ם. מבואר שאילו הייתה הכוורת בלתי חלול, חלול היה נחשב שפיר. היה נחשב שפיר רשות יחיד בד' על ד' ומפטר, עיין שם. ואפשר דטעמיה, רגע, עד כאן.

[הרב מיכאל אברהם] מה אומר הר"ח?

[Speaker G] ש רגע, רגע. מבואר שאילו, כלומר אם הכוורת הייתה אטומה, לא אבל הוא אומר בלתי

[Speaker E] חלול זה אטום.

[Speaker G] אה, אם היא הייתה אטומה, לא, אני לא מבינה את הנחשב שפיר.

[הרב מיכאל אברהם] נחשב באמת רשות יחיד אם יש לו ד' על ד' ולכן מי שזורק אותו פטור, ומפטר. זאת אומרת הר"ח כותב נגד המסקנה של הקהילות יעקב. ברא"ח כתוב שאם יש כוורת אטומה, מה?

[Speaker G] אז זה הפוך משני המשפטים הראשונים.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, זה מה שהוא מקשה פה. הוא אומר, לפי מה שאמרנו למעלה צריך לצאת שאם הכוורת היא אטומה ומישהו זורק אותה, אז הוא חייב, כי זה חפץ ולא רשות. אבל הר"ח כותב שכוורת אטומה, פטורים, זה כן רשות.

[Speaker E] ויש לזה היגיון, כי אז אם אין חלל, אז למה לא לחשב את כל השטח וברגע שזה גוף אטום, למה לא? אלא הכל חטיבה אחת. נכון, אז ד' על ד', למה שזה לא יהיה פטור? למה שזה לא יהיה רשות היחיד?

[הרב מיכאל אברהם] זה כן יהיה, מה זאת אומרת?

[Speaker E] לא, אבל נכון, זה מה שאומר הערוך, אבל מה שהוא כתב קודם, גוף אטום גבוה עשרה וכו', הוא אומר שהוא כן יהיה חייב.

[הרב מיכאל אברהם] ברור, אין בזה תשמיש, אי אפשר להשתמש בזה. דבר שבא לרשות, הוא עצמו לא רשות. זה מה שהוא אמר לפי מסקנתו מהפסקה הקודמת הוא כותב את זה. אז דבר בנוי על דבר. לאור מסקנתו בפסקה הקודמת, מה הוא בעצם אומר? שאם הכוורת בנויה כך שהגג שלה נחשב רשות היחיד, זה לא נחשב שהיא עצמה נחשבת רשות, ולכן אם אני זורק אותה אני חייב. בסדר? כן כן. אז לכן הוא אומר, אבל ברא"ש כתוב שפטור, שזה כן נקרא רשות. אז זה נגד מה שאמרנו למעלה. ואפשר, בוא תמשיכי לקרוא.

[Speaker G] דטעמא דהערוך ז"ל, דאף על פי שאין לו תוך, מכל מקום כיוון שעל גביו נחשב רשות היחיד וחשבינן מחיצות למעלה מטעם גוד אסיק, ממילא אותן מחיצות שלמעלה מכוח הדין דגוד אסיק גודרין גם למטה כמו מחיצה תלויה.

[הרב מיכאל אברהם] רגע, כמו מחיצה תלויה, עוד רגע נסביר את הדוגמה שלו, אבל מה הוא אומר?

[Speaker G] שמתרת במים.

[הרב מיכאל אברהם] לא לא, רגע, נעצור רגע את הקריאה ביחד, מה הוא כותב עד כאן?

[Speaker G] רגע, רגע שנייה. מכיוון שעל גביו נחשב רשות היחיד. אה, הוא אומר, אם התייחסנו לחלק העליון שעל גביו שהוא רשות היחיד, אנחנו יכולים לקחת את זה מטעם של גוד אסיק, כאילו יש לי מחיצות וגם החלק הפנימי הוא, למרות שהוא אטום, הוא רשות היחיד. למה? כי כשאני נמצאת למעלה אני עושה גוד אסיק, כאילו בניתי מחיצות והמחיצות גודרות רשות היחיד.

[הרב מיכאל אברהם] זאת אומרת המחיצות שנמצאות למעלה בגוד אסיק מגיעות עד לקרקע, יורדות למטה, וכיוון שכך הן בעצם נחשבות מחיצות שמתחילות מהקרקע, לא מהגג של הכוורת אלא ממש מהקרקע. ואם המחיצות מתחילות ממש מהקרקע, אז בניגוד למה שאומר רב חיים, ברא"ש רואים לא כמו רב חיים, שגם אם הכוורת בנויה באופן שהגג שלה רק הוא רשות היחיד ולא היא עצמה, זה נחשב שהיא עצמה נחשבת רשות יחיד ואם זורקים אותה אז פטורים. למה? אז הוא אומר בגלל שמחיצות הגוד אסיק בעצם גודרות עד למטה. למרות שהן נמצאות למעלה הן גודרות עד למטה. ועכשיו הוא מביא את הדוגמאות.

[Speaker G] אבל יש שם את העשר, אני אומרת, לא רק שהן גודרות למטה, הן כאילו יצרו חלל.

[הרב מיכאל אברהם] אבל אין שם חלל. יש שם מחיצות שגודרות חלל אטום. אין שם חלל ריק, החלל הוא אטום.

[Speaker G] אוקיי, כמו מחיצה תלויה שמתרת במים משום דפגיעת דגים לאו פגיעה היא. כלומר, זה מותר שיש כאילו למטה איזשהו מהות כלשהי שגם אם משהו נע בפנים הוא לא מפריע למהות עצמה.

[הרב מיכאל אברהם] נסביר משפט, מחיצה תלויה זאת מחיצה שיש לה גובה עשרה אבל היא לא מגיעה לקרקע, היא תלויה מלמעלה והיא נעצרת כמה טפחים מעל הקרקע. זה נקרא מחיצה תלויה. אם יש פחות משלושה טפחים מהקרקע אז זה לבוד, אבל אם יש יותר משלושה טפחים אז זה מחיצה תלויה. עכשיו ככה, אם זה תלוי על הקרקע ביבשה אז זה לא נחשב מחיצה. למה? כי הגדיים בוקעים תחתיה. הגדיים עוברים, היא לא עוצרת אותם. למרות שיש פה מחיצה עשרה והיא מקיפה את כל השטח, אבל כיוון שמלמטה אפשר להיכנס אז זה מחיצה תלויה והיא לא מתרת. זאת אומרת היא לא הופכת את מה שבפנים לרשות היחיד. במים, למרות שדגים יכולים להיכנס במרווח הזה שמתחת, במים הטענה היא שהמחיצה הזאת כן מתרת. המים נחשבים כאילו ממשיכים את המחיצה, אם זה לא אוויר למטה אלא זה מים למטה אז זה נחשב כאילו שהמחיצה מגיעה עד למטה. זה הדין, לא חשוב כרגע הסברות וההבדלים, אבל זה הדין. אז מה הוא רוצה להסיק משם למקרה שלנו?

[Speaker G] ורק רגע, איפה אני? ורק מחיצה תלויה באוויר אינה מתרת, משום שהגדיים בוקעים בה.

[הרב מיכאל אברהם] נקודה. זה הדוגמה הוא הסביר, חוזר עכשיו לסוגיה שלנו.

[Speaker G] והכא דתחת המחיצה הא נמצא הגוף אטום ואין כאן בקיעת גדיים שפיר מתרת. רגע, שפיר מתרת המחיצה שלמעלה לשוויה גם למטה רשות יחיד. וצריך עיון.

[הרב מיכאל אברהם] מה הוא אומר?

[Speaker G] אז הוא אומר מכיוון שהמחיצה כאן בעצם נמשכת עד הקרקע, אין פה בקיעת גדיים, אין פה הפסקה במחיצה, אז היא הופכת את כל היחידה הזאתי רגע, מתרת המחיצה שלמעלה אה, ואז בעצם המחיצה נמשכת עד למטה והיא מגדירה את כל הגובה, כולל החלק העליון והתחתון, לרשות היחיד.

[הרב מיכאל אברהם] הוא בעצם משווה את המקרה שלנו למקרה של מחיצה תלויה. עכשיו בוא ננסה רגע לראות את האנלוגיה. מה זאת אומרת מחיצה תלויה? מי זאת המחיצה ואיפה מרווח האוויר?

[Speaker E] המחיצה היא

[הרב מיכאל אברהם] הגוד אסיק מעל גג הכוורת, נכון? היא תלויה באוויר כי זה מתחיל מגג הכוורת ומעלה. מה יש מתחת?

[Speaker E] אבל הגוף האטום חוסם את הגדיים. בדיוק.

[הרב מיכאל אברהם] כיוון שמלמטה זה אומנם יותר משלושה טפחים ולכאורה זה לא היה צריך להועיל, אבל למה זה לא מועיל? בגלל שיש בקיעת גדיים, אבל כאן הרי זה אטום. וכיוון שזה אטום אז אין בקיעת גדיים, אז יש לזה דין כמו מחיצה תלויה במים, לא כמו מחיצה תלויה ביבשה. ולכן הוא אומר שבעצם המחיצה הזאת נחשבת כמחיצה שאוטמת עד למטה, ואז כל השטח מהקרקע, לא רק מגג הכוורת, נחשב רשות היחיד. וכיוון שכך, אז הדבר הזה נחשב רשות גם לפי הר"ח ולכן כשזורקים אותו אז פטורים. זאת הטענה.

[Speaker E] אבל למה הוא משתמש במושג מחיצה תלויה? הוא היה יכול להפוך את המחיצה שיורדת למטה עד הקרקע.

[הרב מיכאל אברהם] זה פלא אמיתי.

[Speaker F] קושייה מצוינת מה שאת

[הרב מיכאל אברהם] שואלת. אני

[Speaker F] קוראת את זה וזה פשוט נראה לי הזיה. למה? כי להגיד שהמחיצות שהן תלויות באוויר הן דווקא המחיצות הלא מוחשיות, והמחיצות שלמטה הן ה- כאילו להגיד שהלא מוחשיות הן המוחשיות והמוחשיות הן הלא מוחשיות, זה פשוט מנוגד לכל היגיון. אני מבינה את המהלך שלו, אבל בסופו של דבר כשעומד רגע מבחוץ, אתה אומר עולם הפוך.

[הרב מיכאל אברהם] אני אחדד יותר באמת את מה שרותי וחני העלו כאן. זה באמת מוזר ביותר. הוא בעצם רוצה לטעון כך: על הגג של הכוורת זה רשות היחיד. מה הדפנות שמסביב לגג הכוורת? הגוד אסיק שעולה מלמטה וממשיך לרקיע. זה המחיצות שמסביב. עכשיו הוא אומר, אוקיי, בוא נראה מה הסטטוס של חלל הכוורת עצמו, הכוורת האטומה, הנפח של הכוורת עצמה, מה הסטטוס שלו? אנחנו צריכים לראות האם מסביבו יש מחיצות או לא. אז הוא אומר: מסביבו אין מחיצות, אבל מלמעלה יש מחיצות תלויות, ומחיצות תלויות הן גם מספיקות בגלל שלמטה הגדיים לא יכולים לבקוע כי הקירות של הכוורת עוצרות אותם. זה הטענה שלו. ומה שמוזר פה זה למה להגיע לזה שהמחיצות שלמעלה הן התלויות ולמטה יש רק פונקציה שעוצרת את הגדיים? מה שיש למטה זה המחיצות עצמן! המחיצות המוחשיות זה המחיצות ולכן למטה זה בסדר. בשביל מה לעשות? אתה משתמש באלה שלמטה לייצר גוד אסיק? זה כמו הברון מינכהאוזן שלקח סולם בשביל לעלות מהבור ואז…

[Speaker D] כנגד זה יש נימוק שבעצם הגוף האטום הוא לא ראוי ליישוב.

[הרב מיכאל אברהם] בדיוק, זה מה שעומד מאחורי האמירה המוזרה שלו. הטענה שלו היא הבאה: אם היה רק הגוף האטום ונגיד לא היה מעליו שום דבר, האם המחיצות שמסביבו היו נחשבות מחיצות? למה לא? ברור שלא.

[Speaker G] לא לצורכי דיור.

[הרב מיכאל אברהם] כי הם לא חוצצות בין שני מרחבים. נכון? אז הם לא מחיצות. אלא מה? כשאני עומד למעלה על הגג של הכוורת, אז אני רוצה לראות האם מסביבי יש מחיצות. אז אומרים לי: עכשיו אני אעשה גוד אסיק מכוח מה שלמעלה, בגלל שעכשיו יש למחיצות האלה את מה לתחום, ואז הן נחשבות מחיצות. ברגע שהן נחשבות מחיצות כי יש להן מה לתחום, עכשיו אני מסתכל עליהן כמחיצות תלויות, ומה שלמטה הוא לא מחיצה, כי הוא לא מקיף חלל. אז זה כאילו מחיצות תלויות, אבל מה שלמטה, נכון שהוא לא מקיף חלל, אבל הוא עוצר בקיעת גדיים, ולכן המחיצות התלויות שלמעלה, הן נחשבות המחיצות של כל רשות היחיד, כולל החלל האטום של הכוורת. זה מהלך המחשבה שלו. ברור מה שאני אומר?

[Speaker A] אפשר לשאול שאלה? לא, אפשר לשאול?

[הרב מיכאל אברהם] רגע שנייה, לפי קודם אם לא ברור, אז מישהי, מישהו?

[Speaker A] כן, אפשר לשאול משהו? כן. אני רק לא מבינה את הציור. אם אנחנו מדברים על גוד אסיק, אז גוד אסיק יש לו איזה שהוא שיעור, נכון? של מרחק מהקרקע. ובעצם החפץ, הכוורת, הכוורת היא באוויר.

[הרב מיכאל אברהם] לא, הכוורת היא באדמה.

[Speaker A] אבל אנחנו מדברים על זה שזורקים את הכוורת באוויר.

[הרב מיכאל אברהם] לא לא לא, אני מדבר עכשיו על מה קורה עם הכוורת שהיא עומדת על הקרקע, ומזה ייגזר הדין האם כשנזרוק את הכוורת, האם זרקנו רשות או זרקנו חפץ. אבל איך בודקים את הכוורת אם היא רשות או חפץ? שמים אותה על הקרקע ומסתכלים מה רואים.

[Speaker A] אז למה הוא עושה גוד אסיק, למה הוא צריך להגיד גוד אסיק אם היא על הקרקע?

[הרב מיכאל אברהם] בגלל שהמחיצות לא נוגעות בקרקע.

[Speaker A] הכוורת מונחת

[הרב מיכאל אברהם] על הקרקע, הגג של הכוורת הוא הרי הקרקעית של הרשות, נכון? כי הכוורת אטומה. כן. אז איפה הדפנות?

[Speaker A] הן רק למעלה, רק בעצם על הגג.

[הרב מיכאל אברהם] וזה הגוד אסיק.

[Speaker A] אה, אוקיי. וזה לא משנה, אה, כן.

[Speaker E] אבל עכשיו יש לי שאלה לגבי במקום מחיצה תלויה, גם אם היינו מורידים עד הקרקע, עדיין הגדיים בוקעים בה.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, אבל פה הגדיים לא בוקעים, בגלל

[Speaker A] שיש שם דופן.

[Speaker E] נכון, אבל אני שואלת למה הוא צריך את התלויה הזאת, ומה אכפת לו שהיא תגיע עד הקרקע? גם ככה הגדיים היו יכולים לבקוע לולי הדופן.

[הרב מיכאל אברהם] בואו עוד פעם, המחיצות של הרשות זה המחיצות של הגוד אסיק נטו, רק הן. אחרת אין פה מחיצות. החלק התחתון לא נחשב מחיצות. החלק התחתון נחשב רק משהו שעוצר את בקיעת הגדיים. אבל עדיין כשאני שואל את עצמי, אוקיי, אבל מי המחיצות של הרשות הזאת? המחיצות של הרשות הזאת זה הגוד אסיק.

[Speaker E] הבנתי, אבל למה הן צריכות להיות תלויות? זאת השאלה שלי. תלויות?

[הרב מיכאל אברהם] כי הן באוויר! כי הן רק למעלה. אבל מה שלמטה לא נחשב מחיצה.

[Speaker E] כן, כן.

[Speaker G] כי

[הרב מיכאל אברהם] הוא לא תוחם חלל.

[Speaker E] בסדר, עכשיו הבנתי שזה באוויר.

[Speaker G] שאלה, אם זה היה לי גוף שעומד על רגליים, אוקיי. גוף אטום שעומד על רגליים והרגליים באמת יש להן את החלל של בקיעת גדיים, אז זה לא היה נחשב לי למעלה, לא, למעלה אולי כן, אבל למטה לא היה נחשב לי רשות יחיד.

[הרב מיכאל אברהם] בדיוק. זאת אומרת למעלה זה היה נחשב, אבל למטה לא.

[Speaker G] לא, כן, אוקיי.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר? עכשיו אני רוצה אבל להגיד עוד משהו. אז לכאורה יישבתי את הקושי של רותי ושל חני, אבל אני רוצה בכל זאת להגיד משהו למה אני בכל זאת לא מסכים איתו. וזה כבר מתחיל ברב חיים, לא אצלו. כי למעשה לדעתי בכלל לא צריך להגיע לגוד אסיק. המחיצות שנמצאות למטה, הדפנות של הכוורת, אני מדבר עכשיו על הכוורת האטומה, הדפנות של הכוורת האטומה נחשבות כדפנות לשטח שהוא על הגג. הן עצמן דפנות, בלי הגוד אסיק שממשיך אותן. הן עצמן דפנות. אם אני מסתכל לפחות מהמבט של מי שבא מבחוץ, אז הוא רואה מולו מחסום בגובה עשרה טפחים. זה דופן. אז נכון שהדופן הזאת לא מקיפה חלל ריק, אבל היא דופן לגבי הגג של הכוורת. ובלי גוד אסיק זה עדיין יהיה רשות היחיד בגלל שיש סביבו מחיצות. נכון שהן נמצאות מתחתיו המחיצות, אז מה? אבל ביחס למי שבא מרשות הרבים, סליחה, הוא רואה מולו מחיצה של עשרה טפחים. אז יש פה מחיצה. אני אגיד יותר מזה, הכלל שלא עושים גוד אסיק, מה פירוש המילים גוד אסיק? הכותל עולה. נכון? הכותל ממשיך ועולה. אסיק זה לעלות לארץ ישראל. אסיק זה לעלות. אוקיי? אז מה זה אומר שהכותל עולה? יש פה כותל ואני ממשיך אותו. גוד אסיק זה לא המצאת כותל יש מאין. נגיד תחשבו למשל על מצב שלמטה יש כותל של שבעה טפחים, לא עשרה. האם אנחנו נגיד גוד אסיק? בוודאי לא. לא אומרים גוד אסיק. למה? כי הדבר שלמטה הוא לא כותל. גוד אסיק זה כשמלמטה יש כותל, אז אם כבר הוא כותל אני ממשיך אותו למעלה. אבל אם מה שלמטה הוא לא כותל, אז לא אומרים עליו גוד אסיק. אז אם זה כך, אז גם אם אני אגיד כמו רב חיים ובקהילות יעקב, שפה אנחנו באמת אומרים גוד אסיק סביב הגג של הכוורת, אבל הגוד אסיק הזה מבוסס על זה שמלמטה יש גוד, יש כותל. כי אחרת לא הייתי יכול לעשות גוד אסיק.

[Speaker E] זה כותל שהוא בגובה שיוצר רשות אחרת. נכון.

[הרב מיכאל אברהם] לכן אני טוען, וזה מה שאני אומר. אז את צודקת שזה לא יכול להיות כותל כי אין חלל שהוא תוחם, זה הכל אטום. אבל אם אני מסתכל על הגג, כשאני מסתכל על הגג, אז מבחינתי הוא תוחם את הגג. וברגע שאני רואה שהוא תוחם את הגג, אז הוא כן כותל. הרי רק בגלל זה יכולתי לעשות ממנו גוד אסיק, כי אם הוא לא היה כותל לא יכולתי. אלא שאם הוא כן כותל, אז כבר לא צריך את הגוד אסיק ולא צריך את הבקיעת גדיים ולא צריך את כל הוורט של הקהילות יעקב. הוא עצמו כותל. הוא כותל של הגג שלמעלה. ואז מה שקורה, הרי אנחנו בשיעורים הקודמים הסברתי לכם את שיטת רש"י ואת שיטת גם שיטת הר"ח בעצם, שהרשות בכוורת זה בעצם מה שלמעלה, להבדיל מתוספות שאמר שהרשות זה מה שבפנים. אבל גם הר"ח וגם רש"י, לדעתי גם רש"י בחשבון שעשינו זה מה שיצא, בעצם סוברים שהרשות היא מה שלמעלה. עכשיו רב חיים הרי לא מקבל את זה, כי רב חיים טוען שאם הרשות זה מה שלמעלה, אי אפשר להתייחס לכוורת כחפץ שהוא רשות שאתה זורק פה רשות. כי זה רק רצפה לרשות.

[Speaker E] היא רק התשתית לרשות.

[הרב מיכאל אברהם] כן, אבל אני טענתי הרי לא ככה. אני בכל השיעורים הקודמים אמרתי לא כך. זה לא מה שהוא כתב. אני טענתי בדיוק בגלל הטענה הזאת, שראיתי שגם לפי רש"י וגם לפי הר"ח הרשות נקבעת לפי מה שיש למעלה, לא לפי מה שיש למטה. אז לכן ברור שגם אם הרשות שלמעלה היא רשות היחיד, זה מספיק כדי לתת שם לכוורת עצמה שהיא רשות ולא חפץ. איך באמת? איך באמת? בגלל שהרי הדפנות של הרשות היחיד שלמעלה מי הן?

[Speaker G] הכוורת.

[הרב מיכאל אברהם] הגוף של הכוורת. ואם תגיד גוד אסיק אחרי זה, אז זה ימשיך, ואם לא תגיד גוד אסיק, אז לא צריך. תכלס, כך או כך אתה צריך גם את הדפנות של הכוורת. אז אם זה כך, למרות שמה שלמעלה הוא רשות היחיד, עדיין זה הופך גם את הכוורת עצמה להיחשב כרשות ולא כחפץ. כי הדפנות של הכוורת הן אלה שהן דפנות של הגג, של הרשות היחיד שעל הגג. מבינה מה שאני אומר? ולכן כל היסוד וכל החילוק של רב חיים לא נכון, לדעתי.

[Speaker E] הוא

[הרב מיכאל אברהם] הניח שאם רק הגג הוא רשות היחיד, זה לא מספיק כדי להפוך את הכוורת בעצמה להיחשב רשות. ואני אומר שזה כן מספיק. וזה מה שקהילות יעקב פה מוכיח מהר"ח. מיניה וביה רואים את זה בר"ח. כי הר"ח עצמו מדבר על כוורת אטומה שלפי רב חיים זה לא יכול ללכת. כי כוורת אטומה רק הגג שלה הוא רשות היחיד. ורב חיים הרי אמר שאם רק הגג הוא רשות היחיד, אז הכוורת לא יכולה להיחשב כרשות, אז היא חפץ. נו, אז איך להסביר את הר"ח שמתייחס לכוורת כרשות גם אם היא אטומה? אז הקהילות יעקב בעצמו מדייק את זה, ובצדק. זה מה שאני עשיתי בשיעור בלי לראות אותם. בר"ח אנחנו חייבים להגיד לא כמו רב חיים. אני גם עוד לא ראיתי את רב חיים אז. זאת אומרת, בר"ח אנחנו חייבים להגיד לא כמו רב חיים, כי הר"ח אומר לנו שלמרות שהגג הוא הרשות היחיד פה, בכל זאת הכוורת בעצמה נחשבת רשות ולא חפץ. רק אני טענתי שם, וכאן אני חושב שלא צריך להגיע לפלפול הזה של הקהילות יעקב, אני טענתי שזה בגלל שהדפנות של הכוורת הן הדפנות של הגג, ולכן גם הכוורת בעצמה נחשבת רשות היחיד. ולכן אני טוען שזה נכון גם עם הכוורת האטומה.

[Speaker E] אגב, אסיק זה מלשון לנסוק, נסיקה כלפי מעלה, כמובן.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר? ברור מה שאני אומר? אוקיי.

[Speaker G] מה רגע, העלת יותר מדי למעלה. ויש לפלפל.

[הרב מיכאל אברהם] רגע, לא גמרנו, סליחה, תמשיכי כן יעל, ויש לפלפל.

[Speaker G] ויש לפלפל, הכוונה

[הרב מיכאל אברהם] הוא עצמו מרגיש שזה לא חלק מה שהוא אמר פה, צריך עוד לפלפל בזה. אוקיי. רגע, מה?

[Speaker G] ועל כן פירש על כל פנים. ועל כל פנים מבואר בר"ח ז"ל דגם בגוף אטום הוי רשות יחיד, ואם כן

[הרב מיכאל אברהם] הדרא קושיא לדוכתא.

[Speaker G] עוד פעם?

[הרב מיכאל אברהם] חוזרת הקושיא למקומה.

[Speaker G] הדרא קושיא לדוכתא.

[הרב מיכאל אברהם] הדרא, הדרא זה חוזרת, קושיא

[Speaker G] לדוכתא, למקומה. לדוכתא, כן, לדוכתא, דגם באין בתוכו ד'. כן, מה הוא אומר בעצם?

[הרב מיכאל אברהם] הרי אתה הרא"ח אומר לי שגם גופא אטום אם יש לו את השיעור הראוי הכל בסדר, נכון? בסדר גמור. אבל אם זה כך, אז למה אתה הרא"ח מסביר שצריך להיות בנטו חמש נקודה שש ועובי הדפנות זה מה שמעבר? הרי אז אפילו אם זה אטום זה בסדר. זאת אומרת שהברוטו חמש נקודה שש גם צריך להספיק. למה צריך ברוטו של שש? הוא חוזר להרא"ח במחלוקתו עם רש"י האם עובי הדפנות נספר בתוך החמש נקודה שש או לא. אוקיי. בסדר? אז אומר, אם אטום לגמרי זה בסדר, אז כשיש חלל של חמש נקודה שתיים ועוד אפס נקודה שתיים מכל צד שנותן לי יחד חמש נקודה שש, תתייחס לזה בתור אטום. איך זה יכול להיות שהרא"ח אומר שזה לא מספיק? צריך חלל של חמש נקודה שש ועוד אפס נקודה שתיים מכל צד. למה החלל צריך להיות נטו חמש נקודה שש? הרי אפילו גוף אטום זה בסדר. אוקיי?

[Speaker G] לקרוא את השורה האחרונה רגע? כן כן. ואם משום שאינו ראוי לתשמישתא, הא אמרינן אי בעי מנח עלה וכולי.

[הרב מיכאל אברהם] מה זאת אומרת?

[Speaker G] גם אם זה לא, גם אם אין לו חלל שאפשר להשתמש בו או ראוי לשימוש, אמרו גם, רגע, לא הבנתי, מנח עלה שהוא גם יכול לעלות למעלה?

[הרב מיכאל אברהם] או להניח עליו. מה שהוא אומר זה ככה, היה מקום לחלק, יש פה אפשרות ליישב את הקושיא. היה מקום לחלק ולהגיד שאם הגוף הוא אטום, אז אפשר להשתמש בו, אני מניח עליו דברים. אבל אם הגוף הוא לא אטום ויש לו חלל ויש לו דפנות מסביב, אז עקרונית זה יותר גרוע מגוף אטום. למה? כי פה אני לא יכול להשתמש בו, מה אני אעשה, אין פה איזה משטח להניח דברים. אז על זה אומר הקהילות יעקב לא נכון, אפשר להניח דברים גם אם זה לא אטום, וזה הרי מה שהגמרא אומרת, אי בעי מנח עלה. זה הגמרא שכל האחרונים פה מביאים, ראינו כבר את הגמרא הזאת, שלכן הרי תוספות עצמו מביא את זה, שלכן הדפנות מצטרפות לחלל, כי הוא יכול להניח עליהם דברים. אז לכן אומר הקהילות יעקב, תכל'ס בשורה האחרונה, לא ברור לפי שיטת ר"ח מה ההבדל בין גוף אטום לבין גוף שהחלל נטו שלו הוא לא חמש נקודה שש אלא רק יחד עם הדפנות. במקרה השני הרא"ח אומר שזה לא רשות ובמקרה הראשון זה כן רשות. זה הפוך להיגיון. האטום אמור להיות יותר גרוע, לא יותר טוב.

[Speaker E] אז מי שאומר שכשחלל הוא לא ד' על ד' והוא רק משמש כאילו תשתית לרשות היחיד שעליו, אז הרי רשות היחיד מונחת עליו. אז אפשר להניח?

[הרב מיכאל אברהם] בכל מקרה אפשר להניח, כן, ברור.

[Speaker E] לא, אני אומרת, רשות היחיד עצמה מונחת עליו.

[הרב מיכאל אברהם] נו, אז מה?

[Speaker E] אז לפי שיטתו זה היה צריך להיות גם הוא נחשב כרשות היחיד, כי מניחים עליו את רשות היחיד שעל גביו.

[הרב מיכאל אברהם] נו, זאת השאלה, לא הבנתי. בסדר. זאת השאלה. אומר לפי הרא"ח אתה אומר לי שבגלל שיש רשות יחיד מלמעלה, אז אפילו אם בפנים אטום זה נקרא רשות. אז אם ככה גם כאשר זה חלול בפנים, רק השטח, הנפח נטו לא כולל ארבע על ארבע אלא רק יחד עם הדפנות, כיוון שעליו יש רשות יחיד כי אפשר להניח עליו דברים, אז עדיין זה היה צריך להיות רשות יחיד. למה שם הרא"ח אומר שלא? אוקיי, מי הבא?

[Speaker G] תודה.

[Speaker A] אני מוכנה. אוקיי. אבל טוב, זה אני קצת בדיליי של איזה כמה שניות וגם זה קטע שלא הבנתי כלום בו, אז מראש אני…

[הרב מיכאל אברהם] אז לא כדאי. אז מי, מי כן מוכנה? רחמה, הודי, מה איתכן?

[Speaker E] אני מוכנה, אבל אני היום לא חזרתי על זה כי חזרנו פעם קודמת.

[הרב מיכאל אברהם] אני

[Speaker D] פשוט יש לי פה דפיקה, זה מבלבל אותי, הם כל הזמן דופקים, אם אתם לא שומעים אני יכולה.

[הרב מיכאל אברהם] אנחנו לא שומעים. אז זה בסדר?

[Speaker D] אז זה בסדר, כן.

[הרב מיכאל אברהם] אני לא רואה אתכם אז אני כל פעם צריך להפסיק את השיתוף. אוקיי.

[Speaker D] ולעניות דעתי, כן. כן. ולעניות דעתי ליישב שיטת הרא"ח, אז על

[הרב מיכאל אברהם] ידי דעימיה, ודעימיה הכוונה ואלה שאיתו. במפלגה שלו, כן. אלה שאיתו, כן.

[Speaker D] ודעימיה, כן. דסברי דעובי מחיצות הכוורת אינם משלימים לשיעור ד' על ד'. מה ישנא? מה ישנא מבור וחולייתו? מבור וחולייתו? דבעובי המחיצות משלים לשיעור ד'

[Speaker E] על ד'.

[הרב מיכאל אברהם] וכקושיות התוספות.

[Speaker D] וכקושיות התוספות.

[הרב מיכאל אברהם] מה זאת אומרת? עוד פעם, לפני שממשיכים, תוספות הרי הקשה על ר"ח. מה הוא הקשה?

[Speaker D] הוא הקשה, הוא אמר שיש לנו דוגמה שבור שהוא פחות מד' על ד' וחולייתו משלימה. והכא אנחנו רואים שהדפנות מצטרפות לחלל שמשלימה אותו.

[הרב מיכאל אברהם] השטח לא בגובה, כן? אנחנו מדברים על השטח. כן. אז אם ככה שואל התוספות על הר"ח, אז אתה לשיטתך הר"ח, שיש חלל של פחות מד' על ד' אבל ביחד עם עובי הדפנות זה כן מגיע לד' על ד', אז זה היה צריך להיות בסדר. נכון? זה מה ששאל התוספות. עכשיו הוא רוצה ליישב את הר"ח מקושיית התוספות.

[Speaker D] הוא אומר ובאמת סבירא ליה דאי מנח עליה. אז עכשיו יש לנו סברה שהוא משלים רק במקרה של חוליה, כי חוליה משמשת לדברים שאפשר להניח שם משהו, לכן היא מצטרפת לחלל, נכון? דאי בעי מנח עליה מידי. וצריך עיון, דאם כן גם שאין ד' על ד' כלל, ואפילו בצירוף המחיצות, הכא נמי אי בעי מנח עליה מידי שיהיה הדף…

[הרב מיכאל אברהם] מה זה הדף? הדף הכוונה חתיכת קרש.

[Speaker A] מה זה?

[Speaker D] נדף בולט משהו מכאן ומכאן, ומשמש, ואפילו שמשהו בולט החוצה והוא שימושי, על כן צריך לומר שזה גם יכול להשלים כפי שאני הבנתי, כן?

[הרב מיכאל אברהם] נכון. מה הוא טוען בעצם? הוא אומר ככה, בוא נמשיך את קושיית התוספות. אפילו אם החלל ביחד עם עובי הדפנות אין בו ארבע על ארבע. הכל ביחד הוא רק חמישה טפחים כולל עובי הדפנות, אבל עדיין אני יכול להניח עליו משהו, רק הוא יהיה בולט הצידה. נכון? אז למה שזה לא יספיק? למה התוספות עוצר כאשר בברוטו יש ד' על ד'? אני יכול לשאול אותה שאלה אפילו אם בברוטו אין ד' על ד', הרי אתה יכול להניח על זה משהו, אז הוא יבלוט לצדדים אבל עדיין יש לזה שימוש.

[Speaker D] כל הנימוק הזה של שימוש הוא קצת בעייתי אצלו.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, אז זה מה שהוא אומר. ועל כורחך צריך לומר, פה אנחנו פה, כן, תראו רגע…

[Speaker D] כן, אני פשוט קוראת לא מהמסך.

[הרב מיכאל אברהם] כן כן, אז אני מראה לכולם במסך.

[Speaker D] סבבה, אבל אצלי אני עשיתי קצת יותר גדול בגלל זה אני קוראת… ועל כורחך?

[הרב מיכאל אברהם] כן, צריך לומר

[Speaker D] דבלית ליה מקום ד' על ד' לא אמרינן סברת אי בעי מנח. זאת אומרת כאשר, כפי שאני מבינה, אם אין לך סך הכל מקום ד' על ד' אתה לא מפעיל את הנימוק הזה שאפשר להניח שם משהו. דבעי מקום, כן.

[הרב מיכאל אברהם] זה שאפשר להניח דברים על הבור וחולייתו או על הכוורת עם המחיצות או מה שאתם רוצים, זה רק כאשר יש שטח ד' על ד'. זה לא מהווה תחליף להיעדר שטח מספיק.

[Speaker E] ד' על ד' כולל המחיצות.

[הרב מיכאל אברהם] כרגע זה כולל המחיצות, תכף נראה. הלאה.

[Speaker D] רק דהיכא דאית ד' על ד' לצירוף הבור ומחיצתו דנחשב שפיר מקום, אלא שאינו ראוי לתשמיש, וכל שאינו ראוי לתשמיש של ד' על ד' פקעה ממנו תורת רשות, והכי נמי בבור וחולייתו דהא אינו ראוי לתשמיש של ד' על ד'.

[הרב מיכאל אברהם] ואהא אמרינן, ועל זה אנחנו אומרים, כן. א' זה תמיד על והא זה זה, כשאנחנו אומרים אהא הכוונה על זה,

[Speaker D] ועל זה מה שאמרנו.

[הרב מיכאל אברהם] דאבי שפיר

[Speaker D] ראוי לתשמיש, ואז זה באמת אני מסתכל אם זה ראוי לתשמיש המקום הזה. ומקום איתא כאן משום דגם בלא סברא אי בעי מינך וכולי, חשיב מקום ד' על ד', והיינו על ידי צירוף הרצפה של הבור עם עובי המחיצות. וכל זה נראה מוכרח.

[הרב מיכאל אברהם] בוא נעצור רגע פה. מה הוא אמר עד כאן? כמו רבי יוחנן, כאילו מרימים את הרצפה. רגע רגע, לא, זה ההמשך. לפני כן, לא, לא לקפוץ. מה הוא אמר עד כאן?

[Speaker D] אנחנו מסתכלים על ה אני חושבת שאנחנו מסתכלים על הבור כולו ביחד, כאילו רצפה מצורפת לדפנות.

[הרב מיכאל אברהם] לא עוד פעם, זה ההמשך, זה ההמשך. מה הוא אמר עד כאן?

[Speaker D] על ידי צירוף הרצפה של הבור עם עובי המחיצות.

[Speaker E] שבלי שטח מינימלי אי אפשר להביא את הטיעון של שימוש.

[הרב מיכאל אברהם] בדיוק. אז מה שעידית אומרת, אנחנו בעצם צריכים בשביל שהדבר ייחשב רשות היחיד, יש שתי דרישות בלתי תלויות. דרישה אחת שיהיה לו שטח של ד' על ד', נקודה. דרישה שנייה שיהיה לו שימוש. אם אין לו שטח ד' על ד' לא יעזור שיש לו שימוש. לכן הוא אומר, אם השטח ברוטו אין בו ד' על ד' כולל המחיצות, אין בו ד' על ד', אז זה שיש שימוש לא יעזור. אם השטח הוא כן ד' על ד' וכל הבעיה שלך רגע אבל מה עם שימוש, אז הוא אומר יש שימוש, אני יכול להניח עליו דברים.

[Speaker G] אוקיי. רגע, אוקיי, השימוש אם הוא אטום ואני יכול להניח עליו דברים הוא יכול להיחשב.

[Speaker D] לא לא לא לא לא,

[הרב מיכאל אברהם] את צודקת, הוא מדבר עכשיו בחלל. לא לא לא, שנייה שנייה, היא צודקת, היא צודקת, זה על האטום, כי המשפט הבא עכשיו יגיד לי למה זה נכון גם כשיש חלל. בינתיים לכאורה זה על האטום. ואז הוא אומר אך צריך עיון, עכשיו תמשיכו לקרוא.

[Speaker D] אך צריך עיון איך מצטרף זה עם זה, והרי רצפה למטה ועובי המחיצות למעלה.

[הרב מיכאל אברהם] מה הכוונה? מה השאלה?

[Speaker D] שזה בור כאילו איך אתה מצרף את הרצפה שנמצאת למטה עם אותן הדפנות, עם אותן החוליות שהן מהרוחב של הדפנות, כן?

[הרב מיכאל אברהם] איך אתה מצרף את השטח של הרצפה שנמצא למטה עם הרוחב של הדפנות שנמצא למעלה, שבהיטל על, כשמסתכלים על זה מלמעלה, אז רואים שיש בזה שטח ד' על ד', אבל הגבהים הם שונים, איך אתה יכול לראות בזה רצפה של ד' על ד'?

[Speaker D] ובזה הנה פה נכנסת השאלה שזה דומה במשהו למה שאנחנו מסתכלים מהגג. אם אנחנו יכולים לצרף את ה לא יודעת אם למעלה זה יש שטח, לא יודעת.

[הרב מיכאל אברהם] לא, אומר פה נכנסת השאלה מה איך אנחנו קופצים מכוורת אטומה לכוורת חלולה. בכוורת אטומה אין בעיה, העובי של הדפנות מצטרף לשטח של החלל כי זה הכל באמת שטח אחד בגובה אחד. אבל כשהכוורת היא חלולה, אז שם אתה צודק, יש שטח ד' על ד' וגם יש תשמיש והכל בסדר. רק דבר אחד לא בסדר, שאין פה שטח רציף של ד' על ד', יש הבדלי גובה.

[Speaker E] אז זו התשובה של רבי יוחנן, שמתייחסים לזה כמלא. אוקיי, אז הוא

[הרב מיכאל אברהם] אומר, אז מה הוא עונה? ונראה.

[Speaker G] רגע, יש לי עוד שאלה קטנה. אם יש הבדלי גובה, אז בקטע אחד אין לי עשר ובקטע השני יש לי עשר, או בקטע אחד יש לי עשר ובקטע השני הוא יותר מעשר?

[הרב מיכאל אברהם] תקראי לזה איך שאת רוצה, מבחינת הגובה של הדופן. זה לא משנה, אין לי רצפה רציפה של ד' על ד'.

[Speaker E] הם לא באותו מישור, רצפת הבור וה…

[Speaker G] אבל זה אומר שבסך הכל אם ככה בחלל יש לי בעיה, בגובה תהיה לי בעיה, אם אין לי…

[הרב מיכאל אברהם] הגובה הוא עשר, הגובה של המחיצות הוא עשר.

[Speaker G] אם המישור לא שווה זה גובה דמיוני. רגע, יעל, כן? יעל. הוא אומר אם המישור לא ישר, באיזשהו שלב במישור אין לי גובה עשר.

[הרב מיכאל אברהם] למה? יש בור למטה. איזה כוורת. בסדר? הכוורת התחתית שלה יש בה חמש נקודה שתיים. בסדר? ועכשיו יש לה דפנות של אפס נקודה שתיים משני הצדדים, כך שהשטח ברוטו הוא חמש נקודה שש, הקוטר. אז זה בסדר, נכון? והגובה הוא עשר. אומר הקהילות יעקב כן, אבל עדיין יש פה בעיה. יש פה תשמיש, יש פה שטח, הכל מצוין. אבל חסר עוד משהו. השטח לא באותו מפלס. כלומר השטח

[Speaker G] העליון והתחתון? נכון. אוקיי.

[הרב מיכאל אברהם] האפס נקודה שתיים של הדפנות והחמש נקודה שתיים של הרצפה הם בגבהים שונים. אז אין פה שטח מיועד לתשמיש של חמש נקודה שש.

[Speaker G] אוקיי, טוב, סליחה, תודה.

[Speaker D] אבל איך קודם דיברו על הבור וחוליתו, נכון?

[הרב מיכאל אברהם] אותו דבר. ונראה שיסודו? כן

[Speaker D] או לא?

[הרב מיכאל אברהם] כן כן, אותו דבר.

[Speaker D] ונראה שיסודו הוא מדין… רגע, איפה אנחנו?

[הרב מיכאל אברהם] פה, אני מסמן פה. אוקיי, תודה.

[Speaker E] כן, זהו.

[Speaker D] חבוט רמי, מה זה?

[Speaker E] הדבר הנמוך מרוממים אותו, לא?

[הרב מיכאל אברהם] חבוט רמי, אני

[Speaker F] יכולה להסביר את זה מסוכה.

[הרב מיכאל אברהם] כן כן, דברי.

[Speaker D] ככה עד

[Speaker F] כמה שאני זוכרת פשוט למדתי את זה. בסוכה יש שאלה על הסכך. מה קורה אם הסכך יש לו קורות קורות אבל הם לא באותו גובה? עכשיו ההפרש ביניהם הוא מעל שלושה טפחים, כי אם זה בהפרש של פחות משלושה טפחים זה לבוד. נכון. עכשיו מי שמסתכל מלמעלה, גם אם יש קורה אחת ככה, קורה למטה, קורה למעלה, קורה למטה, לכאורה מי שמסתכל מלמעלה או מלמטה הוא יכול לראות אם הייתי מציירת את זה בדו ממד, הייתי רואה משטח אחד גדול. לא הייתי רואה כאילו את ההפרש. בהיטל על. מהסתכלות נגיד אווירית מלמעלה זה נראה משטח אחד. תפיסה היטל על, כי היטל על של זה זה שטח. כן, אז אפשר לחבוט כאילו את הקורות לא משנה אם מלמעלה או מלמטה, אפשר לחבוט אותם שהם כאילו במישור אחד.

[Speaker D] אז במבט מלמעלה, בסוכה מדובללת, וכן שני קורות המתאימות אחת למעלה ואחת למטה, דמצטרפין להן מדין חבוט רמי, אף על פי שכנראה…

[הרב מיכאל אברהם] רגע עד כאן. מה הוא אומר? בסוכה מדובללת אנחנו, סוכה מדובללת זו סוכה שהסכך שלה בגבהים שונים ובפערים של יותר משלושה טפחים. אנחנו אומרים חבוט רמי. מה הכוונה חבוט רמי? זרוק את זה למטה. חבוט את זה, חבוט את זה למטה. חובטים את זה מלמעלה. ותראה כאילו כולם באותו רובד, או במילים אחרות כשאני מסתכל בהיטל על לא אכפת לי שיש פה מפלסים שונים. אני רואה את הכל כאילו באותו מפלס.

[Speaker E] או שלרומם את החבוט?

[הרב מיכאל אברהם] לא משנה, זה הכל באותו מפלס. חבוט רמי. אם מלמעלה או מלמטה. בפשטות הכוונה כלפי מטה אבל זה לא משנה. אוקיי.

[Speaker E] אף

[Speaker D] על פי שכנראה דחבוט רמי לא אמרינן אלא כנגד האוויר, דרואים עליונה כאילו היא למטה. אבל לא שייך לומר על עובי המחיצות כאילו הוא חבוט למטה, כיוון שממשו מלאה מראשו ועד סופו. זאת אומרת אין שם אוויר, איך אתה יכול למלא את זה כבר?

[הרב מיכאל אברהם] חבוט רמי, מה קורה בסוכה מדובללת? בסוכה מדובללת יש לי קורה פה וקורה פה. מתחת לקורה הזאת יש אוויר, אז אני רואה את הקורה הזאת כאילו ירדה למטה ועכשיו היא באותו מפלס כמו התחתונה. אבל אצלנו, מה קורה בכפורת או בבור וחוליתו? יש לי בור ומסביב על הדפנות יש חוליות, חומה של החול, אוקיי? עכשיו מה שקורה פה זה שמתחת לגג של החול יש את החול עצמו. אתה לא יכול להוריד אותו למטה לגובה הבור, סליחה. כי אין פה אוויר, זה מלא, זה לא אוויר. אז לכן אי אפשר לכאורה לעשות חבוט רמי במצב כזה. אז אומר הקהילות יעקב אפשר מכל מקום.

[Speaker G] אם אני מסתכלת מלמעלה אני בכל מקרה לא רואה את החלק התחתון.

[הרב מיכאל אברהם] לא משנה, אבל הטענה היא שרק כשיש אוויר למטה אני מוכן לראות את זה כאילו הוא נוחת למטה. אם למטה זה מלא אז ההיטל על לא מספיק, אז צריך שזה יהיה באותו מפלס.

[Speaker D] אבל הוא אומר מכל מקום יש לומר איפכא דרואים את הרצפה כאילו היא עולה למעלה, שזהו גם כן מדין חבוט רמי. זאת אומרת לא משנה להוריד או להרים אתה יכול.

[הרב מיכאל אברהם] יכול את הרצפה של הבור להרים למעלה ומעל הבור באמת זה רק אוויר, נכון? בבור המסלול עובר דרך אוויר. להוריד את החוליות אל הבור אי אפשר, כי פה יש בדרך חול, לא אוויר. אבל אם אני מעלה את הרצפה של הבור לגובה של החוליות אין בעיה, כי המסלול הזה הוא מסלול שעובר דרך אוויר. אז זה בסדר, אז החבוט רמי בעצם נפעל בכיוון ההפוך. וכדאמרינן גבי קורות שרואים את העליונה כאילו היא למטה ואת התחתונה כאילו היא למעלה, גמרא בעירובין.

[Speaker E] ואם הבור מלא במים ולא באוויר? הבנתי. אם הבור מלא במים, לא באוויר?

[הרב מיכאל אברהם] אז זה בכל מקרה אז הוא חלל, אז זה לא בור.

[Speaker E] אה אוקיי, תודה.

[Speaker D] ואת התחתונה כאילו שהיא למעלה, עיין שם בפרק קמא דעירובין דף י"ד או בסוכה שם.

[הרב מיכאל אברהם] דהכי נמי וגם אצלנו בדין

[Speaker D] חבוט רמי רואים את הרצפה שהיא שווה עם עובי המחיצות ויש כאן מקום ד' על ד'. ורק שעל כל פנים אינו ראוי להשתמש, ואחר אמרינן אי בעי מנח מידי ומשתמש. זאת אומרת, אוקיי, עד כאן.

[הרב מיכאל אברהם] מה הוא אומר פה?

[Speaker D] הוא אומר, אני כפי שהבנתי שהדרישה שהמחיצות צריכות להיות שימושיות.

[הרב מיכאל אברהם] זאת אומרת הוא אומר ככה, תראו למעשה יש פה שאלה שבכלל לא שמנו אותה על השולחן. אם למעלה אולי?

[Speaker D] הוא אומר אם אני שם

[הרב מיכאל אברהם] את, אם אני לוקח את הרצפה של הבור למעלה זה החבוט רמי שלי. אז למה צריך את הסברא של אי בעי מנח עליו וכולי? אז הם בעצם נמצאים כולם פה. זה שטח של ארבע על ארבע. מה הבעיה?

[Speaker D] לא לא, זה מבחינת השטח. אבל צריך גם את הדרישה השנייה, אי בעי מנח.

[הרב מיכאל אברהם] השימוש צריך להיות שימוש בפועל. לא מספיק שהלכתית זה מוגדר להיות באותו מישור באותו מפלס. השימוש צריך להיות שימוש בפועל. ועל זה שואלת הגמרא מה עם השימוש? והיא עונה שהוא יכול להניח על זה משהו ולכן גם יש שימוש. אז מה קורה עכשיו? שלושת הדרישות התקיימו.

[Speaker D] רגע רגע, אז זהו אמר לגבי כוורת? אם כך לא.

[הרב מיכאל אברהם] זה הוא אמר

[Speaker D] על בור וחולייתו.

[הרב מיכאל אברהם] רגע רגע, לא, זה הוא אמר על בור. שנייה. מתקיימות שלוש דרישות. דרישה אחת שיהיה שטח ארבע על ארבע. דרישה שנייה שהשטח הזה יהיה באותו מפלס. דרישה שלישית שיהיה ראוי לשימוש. שלוש דרישות, לא שתיים. עכשיו מה קורה בבור וחולייתו? יש בור והחול מסביב מקיף אותו, כן? אז בבור וחולייתו אני אומר ככה, מבחינת השטח זה מתקיים כי הגג של החול יחד עם השטח של הבור נותן לי ארבע על ארבע. זה באותו מפלס בגלל שיש דין חבוט רמי, אז אני רואה את התחתית עולה למעלה. וזה ראוי לשימוש כי אני יכול להניח על זה משהו. כל דבר כזה פותר אחת מהבעיות, בעיה אחרת שיש לנו בעניין. בסדר? עכשיו הוא מגיע לתרץ את מה שהוא שאל.

[Speaker G] אפשר לחזור רגע על הקטע של מה פותר את הד' על ד'?

[הרב מיכאל אברהם] החיבור של השטח של הגג של החול יחד עם התחתית של הבור במבט על. בהיטל על אנחנו רואים את זה כארבע על ארבע.

[Speaker E] מה?

[Speaker G] המחיצות של הבור ביחד עם החלל של הבור? לא.

[הרב מיכאל אברהם] השטח של תחתית הבור ביחד עם השטח שנמצא מעל החול. של החול. תסתכלי על זה בהיטל על. בהיטל על רואים פה שטח של ארבע על ארבע סך הכל, שחלקו בור וחלקו ערמות חול. בסדר? אוקיי. מי הבא? זה הסיום?

[Speaker E] אני מוכנה. קדימה. ועל פי מה שנתבאר נמצא דיסוד הדין דעובי המחיצה משלים לשיעור ד' על ד' ומועיל חבוט רמי דרואים אותן כאילו הן שוות ויש כאן מקום ד' על ד'.

[הרב מיכאל אברהם] רגע, שנייה אני מזכיר רגע עוד משהו. מה הקושיה שעליה הוא רצה בכלל לענות? צריך להחזיק ראש. עברנו כבר הרבה דרך. מה הקושיה שהוא מנסה ליישב? הייתה קושיה על ר"ח.

[Speaker E] למה הקירות מצטרפים לחלל?

[הרב מיכאל אברהם] מה

[Speaker I] ההבדל בין גוף אטום לבין גוף שהוא דורש ממנו?

[הרב מיכאל אברהם] מה ההבדל בין גוף אטום לגוף שהברוטו שלו הוא חמש נקודה שש אבל הוא חלול באמצע? לכאורה השני צריך להיות עוד יותר רשות מאשר הראשון, אבל הר"ח אומר הפוך. האטום הוא רשות, והשני הוא לא רשות. איך זה יכול להיות? אז עכשיו הוא מסביר לאור כל מה שהוא הכין עד עכשיו, עכשיו בא הפאנץ' ליין.

[Speaker E] והנה הרמב"ן ז"ל במלחמות בסוגיה דכוורת כתב דלא אמרינן לבוד וגוד אחית מחיצתא וגוד אסיק בכלים. כלומר בכלים אי אפשר להשתמש בגוד אסיק ושיהיה רשות.

[הרב מיכאל אברהם] לא אומרים את כל ההלכות הפיקטיביות האלה, גוד אחית, גוד אסיק, לבוד, כל ההשלמות ההלכתיות, לא אומרים את זה בכלים כדי להפוך אותם לרשות. זאת אומרת כשיש כלי גדול כמו הכוורת ארבע על ארבע וגובה עשרה, אז אם יש לו את השיעור המתאים אז הוא הופך לרשות. אבל אם הוא צריך בשביל להשלים את השיעור שלו הוא צריך כל מיני הלכות מיוחדות, אז אנחנו לא אומרים שהכלי הופך לרשות על ידי ההלכות המיוחדות האלה. ההלכות האלה נאמרו ברשויות לא בכלים.

[Speaker E] ונהי דגם כלי נעשית רשות זהו כש… יש בה במציאות השיעור, אבל לא על ידי הלכתא. ויתבאר אם ירצה השם להלן, ומעתה תתיישב היטב שיטת הראשונים ז"ל, הא דבכוורת לא מצטרף עובי הכלי לד' על ד', דלפי מה שנתבאר הא דבור וחולייתו מצטרף לארבעה הוא אך מכוח הלכתא דחבוט רמי, וכן נראה לי.

[הרב מיכאל אברהם] כנ"ל, כנ"ל, כמו שהסברנו כבר.

[Speaker E] וכל זה בבור וחולייתו, אבל בכוורת שהוא כלי שאין בו חלל של ד' על ד', לא אמרינן חבוט רמי לשווייה רשות על ידי הלכתא, אלא אם כן יש לה במציאות השיעור. ומשום הכי אי אפשר לצרף כאן עובי המחיצות לשיעור ד' על ד' לשווייה רשות, ולא דמי להאי דעירובין דמיירי בחוליית הבור והסלע ולא בכלים. ונכון בעזרת

[הרב מיכאל אברהם] השם יתברך. אז מה הוא אומר?

[Speaker E] אז הוא אומר שבכוורת אין בה חלל של ד' על ד', אז היא כלי,

[הרב מיכאל אברהם] אלא רק יחד עם עובי המחיצות. ואז מה? איזה בעיה יש לנו? שימוש יש, שטח גם יש,

[Speaker E] אבל אי אפשר לעשות חבוט רמי.

[הרב מיכאל אברהם] שנייה שנייה, שלב שלב. יש לנו את הכוורת. אנחנו מדברים על כוורת, השטח ברוטו שלה הוא חמש נקודה שש.

[Speaker E] אבל

[הרב מיכאל אברהם] בחלל לבד אין חמש נקודה שש. אז בוא נראה איזה משלושת הדרישות מתקיימת פה. את השטח הכללי יש, נכון? כן, וגם השימוש, שימוש גם יש, אפשר להניח עליה דברים, אבל זה לא באותו מפלס. כי זה לא באותו מפלס אלא אם כן נעשה חבוט רמי ונגיד שהקרקעית של הכוורת עולה למעלה להיות בגובה של החלק העליון של המחיצות. אבל חבוט רמי לא אמרינן בכלים, כוורת זה כלי.

[Speaker F] אבל לגבי האטומה, יהיה לנו פה בעצם שתי אפשרויות. אם הולכים לפי הגישה של רבנו חננאל, אם מפרשים אותו שזה גוד אסיק, אז לא אומרים גוד אסיק בכלים, ולכן גם האטומה היא בעיה. אבל אם אנחנו הולכים לפי השיטה שאתה אמרת שזה לא צריך פה גוד אסיק, אלא שפשוט יש גם ככה מחיצות, אז זה כן ייחשב רשות.

[הרב מיכאל אברהם] זאת הערה מאוד מעניינת, האמת שחשבתי עליה. לכאורה זו ראיה למה שאמרתי קודם נגד הקהילות יעקב ורב חיים, אבל אני לא מאה אחוז בטוח. כי צריך לבדוק האם הגוד אסיק שאותו הם אומרים, הרי הגוד אסיק לא משלים פה שיעור, אלא הוא רק, הוא אומר, הכל קיים פה בסך הכל, רק אני רואה את הגוד אסיק כמחיצות שמקיפות את החלל. זה לא משלים את השיעור של הכוורת שהיא תהפוך להיות בשיעור הראוי. יכול להיות ששמה כן גם לפי הרמב"ן יגידו הלכתא, אני לא יודע. אבל בפשטות את צודקת שזאת ראיה למה שאמרתי קודם. עוד פעם, אז אני מסכם רגע מה הוא אמר. מה שהוא בעצם אמר זה ככה: בשביל שרשות תהיה רשות יחיד, צריכים להתקיים שלושה תנאים. תנאי אחד שיהיה לה שטח ד' על ד', ברוטו אפילו. תנאי שני שיהיה שימוש. שימוש. תנאי שלישי שהשטח הזה יהיה באותו מפלס. כל דבר כזה צריך להיבדק לחוד. עכשיו הוא אומר, מה קורה בבור וחולייתו? בבור וחולייתו שטח יש סך הכל, הבור פלוס החוליות יש שטח מספיק. שימוש יש כי אפשר להניח על זה דברים. אותו מפלס של הרצפה גם יש, כי עושים חבוט רמי לתחתית הבור כלפי מעלה, נכון? אז הכל בסדר. מה קורה בכוורת? בכוורת שטח יש, שימוש גם יש כי אפשר להניח על זה דברים, אבל זה לא באותו מפלס. כי דין חבוט רמי לא נאמר בכלים, וכוורת זה כלי. בור וחולייתו זה לא כלי, שמה אומרים חבוט רמי. אבל כוורת היא כלי. בכלים לא אומרים חבוט רמי. ומכיוון שכך זה לא נמצא באותו מפלס, ולכן אומר האח שאי אפשר, צריך שיהיה בחלל נטו חמש נקודה שש, בלי אפשר לצרף לזה את השטח של המחיצות. לא כי השטח לא מצטרף, השטח מצטרף. בגלל הדרישה של המפלס אי אפשר לעשות את זה. זה החידוש של הקהילות יעקב. ולכן אין לי בעיה עם כוורת אטומה, כי בכוורת אטומה זה לא חבוט רמי, זה פיזית נמצא באותו מפלס.

[Speaker E] אוקיי, אבל מה יגיד רש"י על זה? לא הבנתי. מה רש"י יגיד על זה?

[הרב מיכאל אברהם] מה רש"י צריך להגיד על זה?

[Speaker E] אתה אומר שהוא כולל בשטח את הדפנות עם החלל, אז אין לו חלל ד' על ד'.

[הרב מיכאל אברהם] קודם כל רש"י לא חייב לרמב"ם שום דבר והוא יכול להגיד שאומרים חבוט רמי גם בכלים. אוקיי. זה רק הרמב"ן, שאני משתמש ברמב"ן כדי ליישב את האח כי יש לי קושיה. אוקיי. עד כאן. הספקנו לפחות את קהילות יעקב. רב חיים לא הספקנו אפילו לגעת. ידעתי שלא נגמור, אבל חשבתי שאולי נתחיל. בסדר, אבל את הלקח שלנו הפקנו, אני מקווה שבסך הכל למדנו משהו.

[Speaker E] ביום שלישי באוניברסיטה.

[הרב מיכאל אברהם] יום שלישי באוניברסיטה, אלא אם כן תבוא הודעה אחרת, יום שלישי באוניברסיטה מתחילים בשיעור שלו ואז אני אשלח לכם כבר את

[Speaker E] הסדר

[הרב מיכאל אברהם] העבודה.

[Speaker C] אז הוא אומר שמתחילים ב-8:45 באוניברסיטה? כן. וזה יהיה עד אחת ורבע? בסדר. תודה.

[Speaker G] תודה רבה.

[Speaker H] תודה רבה, שבת שלום.

[Speaker G] אני רציתי רגע להגיד שאני לא אוכל להגיע ביום שלישי. כן, יש לי משהו בעבודה שאני חייבת להיות שמה, ויש גם משהו ב-24, אבל זה כבר לפעם אחרת. הזיזו, הזיזו את הראשון לשישי, זה היה אמור להיות השבוע. כן. נכון. כן. בסדר, טוב. תודה רבה, שבת שלום.

[הרב מיכאל אברהם] שבת שלום.