התלמוד הלכה חקירות

שלום הרב מיכאל.
יש לי שתי שאלות:
 
1. קראתי בספרך "מהלכים בין העומדים" והבנתי כך: למעשה התלמוד הוא מעין 'קבלה מלמטה' שבעצם נשענת על כך שכלל העם קיבל את התלמוד, מכורך זה שאנחנו סומכים עליהם שהם היו הגשר האמין ביותר ובעלי השמועה שלנו לימי הסנהדרין בעלת סמכות הפסיקה, שהם הסמכות הפורמלית(סנהדרין). יוצא אם כך להבנתי שהתלמוד הוא אוסף הפסיקות והדעות של בעלי השמועה ששמעו מהסנהדרין הרשמית אך היא וחכמיה(המופיעים בתלמוד ובמשנה) לא סנהדרין ממש. האם הבנתי נכון?
 
2. לגבי הלכה של הרמב"ם לכך שאלוהים אינו גוף ולא דמות הגוף, שם הוא מכליל את מי שמאמין בזה שדינו 'מין וכופר' . שאלתי היא, מניין הרמב"ם לומד את זה? יש לזה ראיה בתלמודים? אני אישית לא מאמין שהשם גוף בגלל ההיגיון שלי, אך תמוה לי למה הרמבם פוסק ככה, ויותר מזה – האם פסק שלו כזה שלא מופיע בתלמוד ובמשנה יש לו תוקף?
היה לי וויכוח אם אדם שטוען כי לשיטתו אני מין רק מפאת שאני מטיל ספק בדעת הרמבם בנושא הזה. אני לא מטיל ספק בעניין שהשם אינו גוף(לדעתי) אך האם יש לנו חובה להקשיב לפסק הזה של הרמב"ם במקרה היפותטי שבו אני חושב אחרת? ובפרט שאין לזה סמך בתלמודים.