ראיות מהתורה ומבחוץ

שלום הרב,
שמעתי בספוטיפיי בשיעור "הלכה ומציאות" שאמרת שכאשר מגלים שחלה טעות בדברי חכמים אפשר לשנות את ההלכה, זאת מפני שחכמינו נהגו לחפש ראיות מהמציאות והמדע ולכן כאשר הם משתנים גם על ההלכה להשתנות.
אני לא חולק על העיקרון הזה אבל אני שואל, האם אכן חכמינו באמת הביאו ראיות מהמציאות והמדע? הבאת את "גלגל קבוע ומזלות חוזרים" אבל הרבה פעמים בלימוד הגמ' אנחנו רואים תופעות הפוכות. בתחילת בבא בתרא שואלים מה היחס הנכון בין עובי הכותל לגובהו כך שהכותל יישאר יציב, ובמקום לתת ראיות מהמציאות ומהמוכר להם, מתחילים לדון על האמה טרקסין בבית ראשון. דוגמה נוספת, סנהדרין פרק בן סורר ומורה. האם קטן מסוגל להוליד? דיון ארוך שכל כולו רק הוכחות וראיות מהפסוקים ולא ראיה אחת מהמציאות.
לא בא להקשות על מה שאמרת בשיעור אבל כן לשאול מה פשר דיונים כאלו, האם חכמים לא אוחזים בתפיסה קדם-מודרנית שהכל מצוי בכתבי הקודש ושלא צריך לעשות ניסויים ותצפיות?