מטרת הבריאה

אני מקבל את כל החלק של הבורא שברא את העולם למטרה מוסימת ולכן אני מקבל את זה שהמטרה היא גרימת הנאה לקב״ה.

קשה לי לקבל את כל החלק של התגלות חיצונית להגיד לנו מה המטרה. מרגיש שזה פתרון פחות אלגנטי ליישות כל יכולה – למרות שטיעון העד נותן איזשהו אישוש הוא עדיין קצת קלוש, ואפילו אם הוא נכון, המסורת לא ברורה ומלאה בחילוקי דעות. למה בורא כל יכול צריך להעביר את מטרת הבריאה, החלק הכי חשוב, בצורה כזו?

הרבה יותר הגיוני מבחינתי שמטרת הבריאה צריכה להיות מוטעמת בתוכנו.

אם מה שגורם לקב״ה הנאה זה לגרום ליישויות אחרות הנאה, לברוא רובוטים לא היה עונה על זה. אם הוא היה בונה רובוטים ללא בחירה שרק עושים אחד לשני טוב, זה לא היה באמת טוב.
אבל ליצור יצורים שהם כמוהו, בעלי בחירה ותודעה (בצלמו), שיכולים לבחור בטוב ולחוות אושר, זה משהו שכן יכול להתאים מבחינתי לתכונות של בורא כל יכול שהוא הטוב המוחלט.

אין שום מחלוקות על מטרת הבריאה (=קיום ההלכה). יש מחלוקות על מה ההלכה אומרת. כדרכה של כל מסורת דברים מתפרשים בצורות שונות.
הסברתי מדוע הטבה לנו אינה יכולה להיות המטרה. לכן שאלת הבחירה אינה קשורה להטבה. אפשר להיטיב גם למי שאינו בעל בחירה. בכל אופן, כפי שכתבת, הגיעה אלינו מסורת שזהו רצונו.

יש מחלוקת על מה ההלכה אומרת, זו מהות הבריאה. לשיטתך האל לא רוצה רק שנדע את מטרת הבריאה (קיום ההלכה) אלא יותר חשוב, הוא רוצה שנעשה פעולות מסוימות (מה ההלכה אומרת), זאת אומרת שהוא ברא עולם שבו הדבר הכי חשוב, שלשמו נברא העולם, הוא לא ברור. הוא בחר בדרך שתיידע אותנו על רצונו בצורה לא ברורה. זה גורם לי לחשוב שאולי זו לא הדרך שהוא בחר.

איני רואה דרך טובה יותר להעביר לנו את רצונו. מדובר בהרבה פרטים שאין דרך לכתוב את כולם בפירוש ולכן זה מסור לפרשנות. לא רואה שום קושי כאן. מעבר לזה, כנראה רצונו היה שנגיע בעצמנו למה שמוטל עלינו באמצעות פרשנות ולא שנאכל את זה בכפית. מסיבה דומה הוא גם ברא אותנו עם בחירה ולא תכנת אותנו לקיים את ההלכה.

הדרך שבה מוסר הועבר אלינו היא טובה יותר, גם מכילה בחירה חופשית וגם לא מחייבת התגלות.