ספק והסתברות – בהלכה, במחשבה ובכלל – שיעור 16

[הרב מיכאל אברהם] טוב, בפעם הקודמת התחלתי לדבר על חזקת שלוש פעמים, כשההקשר לדיון בעצם היה על הרוב דליתא קמן. ובעצם ראינו שרוב דליתא קמן זאת הכללה ממדגם, ואמרתי שזאת עוצמתו וזאת חולשתו. אפשר לפרש את זה לכאן או לכאן. וחולשתו, מי שרואה חולשה ברוב דליתא קמן, שזה גם פשט הגמרא בחולין, זה נובע מזה שכשאתה עושה הכללה ממדגם אתה בעצם מניח שהמדגם הזה הוא מדגם מייצג. זאת אומרת, שהמדגם משקף את החוק הכללי, הוא מקרה פרטי של החוק הכללי. כשאת זה אתה בעצם לא באמת יכול לדעת, זו ספקולציה, שזו למעשה בעיית האינדוקציה של דיוויד יום. דיוויד יום בעצם אומר, זה שראית דבר קורה כמה פעמים זה לא אומר שזה חוק כללי, שהוא יקרה תמיד. וההנחה שלך שאם זה קרה כמה פעמים זהו החוק הכללי, יש בה מן הספקולציה. ולכן אנשים נוטים לחשוב שרוב דליתא קמן הוא רוב בעייתי יותר. יש בו מימד ספקולטיבי. לעומת זאת רוב דאיתא קמן, כל החנויות לפנינו, יש תשע כשרות ואחת טריפה, אני לא עושה שום הכללה, העובדות פה. ויש פה חתיכת בשר שהיא אחת מתוך החתיכות, זאת אומרת היא באה מתוך אחת מהחנויות, אז לכאורה זה הרבה יותר חזק לומר שהחתיכה הזאת באה מחנויות הרוב ולא מחנויות המיעוט. אין פה ספקולציה, אין פה שום הכללה, לא חשוף לבעיית האינדוקציה של יום וכדומה. מצד שני, דיברתי על זה שיש פה בעיה אחרת שזה בעצם לא משהו שאפשר לאשר אותו בבדיקה, אי אפשר לעשות ניסוי שיאשר אותו. אז ראינו את הדברים לכאן ולכאן. כדי להמחיש את בעיית האינדוקציה של יום, או את הבעייתיות שיש בהכללה, התחלתי לעסוק בשאלת חזקת שלוש פעמים בהלכה. ואמרתי שחזקת שלוש פעמים מופיעה בכמה וכמה הקשרים הלכתיים. אפשר לדבר על שור מועד, זה אולי המקום שבו זה מופיע אפילו בתורה עצמה, שור שנגח שלוש פעמים הופך להיות שור מועד, עד אז הוא שור תם, משלם חצי נזק, ברגע שהוא מועד משלם נזק שלם. יש הבדלים בין הדין של שור תם לשור מועד. מה הופך אותו מתם למועד? זה שהוא נגח שלוש פעמים. אז זה בעצם בסיס ראשוני לרעיון הזה של חזקת שלוש פעמים. אם משהו קרה שלוש פעמים אז זה כנראה חוק כללי, כן זה בעצם האינדוקציה. רואים את זה בעוד מקומות, וסתות של אישה, אישה שמתו בעליה, או ילדים שמתו מחמת מילה, אחרי שזה קרה שלוש פעמים אני מניח שזה חוק כללי, וכן הלאה. יש עוד כל מיני דוגמאות, כולן מופיעות בגמרא, כל הדוגמאות שהבאתי עד כאן, שהן דוגמאות לחזקת שלוש פעמים. זאת אומרת ההנחה שאם ראיתי שלוש דוגמאות אני יכול לעשות מזה הכללה ולהפוך את זה לחוק כללי. ואז הבאתי את המקור חיים, רגע, מקור חיים. המקור חיים בעצם עוסק בדיני פסח, חמץ בפסח, והוא מדבר על מצב שבו מצאתי חיטה מבוקעת בתוך העיסה שלי. והוצאתי אותה, ואז מצאתי עוד חיטה מבוקעת, שלוש חיטים מבוקעות והוצאתי אותן מתוך העיסה. עכשיו השאלה אם אני צריך לחשוש שיש בתוך העיסה הזאת עוד חיטים. מצאתי כבר שלוש, השאלה אם אני צריך לחשוש שיש עוד. אז הוא אומר: לכן נראה לי, התחלנו אותו כבר פעם קודמת, לכן נראה לי דלא אמרינן חזקת ג' פעמים כי אם בדאיכא דבר הגורם דמסתבר שיהיה כך והיקש השכל, השכלי, מחייבהו שיהיה כך. אבל בדבר שנופל במקרה וליכא דבר הגורם המסתבר כל כך, אין חזקה למקרים. הוא אומר ככה: כאשר אני ראיתי שלושה מקרים ואני הופך את זה לחוק כללי, את ההכללה הזאת אני עושה אם יש איזשהו היגיון שקושר את שלושת המקרים שאותם ראיתי. אבל סתם אם משהו קרה שלוש פעמים ואין מאחורי זה איזשהו עיקרון שיכול להסביר למה זה קרה שלוש פעמים, שם אני לא אניח שזה חוק כללי. והבאתי את רב חיים הידוע על הגמרא שם בתחילת חגיגה על סימני שוטה, שהגמרא אומרת שמה שאם יש לו את שלושת הסימנים, אז הוא כנראה שוטה, לאחת הדעות, זו מחלוקת אמוראים. אבל לאחת הדעות, הוא מביא סימן אחד לא טוב, מביא שני סימנים לא טוב, שלושה סימנים זה אומר שהוא שוטה. ורב חיים שואל למה? הרי כל סימן לחוד לא מספיק. למה? כי יש לו הסבר. הוא הולך בלילה כי הוא, כן, הולך ללון בבית הקברות בלילה, הוא רוצה שתשרה עליו רוח טומאה. הסתובב בלילה כי גנדריפס אחדיה, כן, תפס אותו איזה משהו חולי נפשי, או כן, זעזוע, הרהור, או משהו כזה. מקרע את בגדיו זה בגלל שהוא לא שם לב או משהו כזה. אז יש לנו הסברים לכל אחד מסימני השיטיון האלה שאומרים לנו לא, הוא לא בהכרח שוטה, יכול להיות שיש הסבר למה הוא עשה את זה. אז זה אם סימן אחד אני לא יכול להכריז עליו כשוטה, שני סימנים גם לא. אולי הוא הולך לבית הקברות בלילה כי הוא רוצה רוח טומאה והוא יוצא בלילה כי גנדריפס אחדיה. אבל כשיש שלושה סימנים אז כן, למה? אז רב חיים אומר כי אם יש לי שלושה סימנים ויש הסבר אחד שחורז את שלושתם, ההסבר שהוא שוטה, זה מסביר את שלושת האירועים, אז הוא עדיף על האלטרנטיבה שמציעה הסבר נפרד לכל אחד מן האירועים. אוקם, ההסבר הפשוט יותר הוא עדיף. אבל זה כמובן רק במקום שבו באמת יש איזשהו הסבר משותף שחורז את שלושת המקרים, כן, אחרת אני לא אניח שיש פה איזשהו כלל, רק אם יש לנו איזשהו רעיון מה יכול להיות הכלל הזה. אוקיי? אז אותו דבר אומר בעצם המקור חיים כאן, והוא אומר: וראיה ברורה לזה, כן, אני קורא פה, וראיה ברורה לזה מיבמות סד גבי קטלנית, דלמאן דאמר מעיין גורם אין דין קטלנית בארוסה, וכן אין דין קטלן בגברי, אלמא דכל היכא דליכא גורם מסתבר, ליכא חזקה. כן, ואז הוא מביא עוד ראיות וכולי. מאיפה הרעיון הזה? אז בוא נראה את הגמרא. זו הגמרא ביבמות. הגמרא דנה פה בחזקות שלוש פעמים, זו הגמרא הבסיסית בעצם שעוסקת בחזקות שלוש פעמים. הגמרא אומרת, כן, אז יש שמה, המשנה: נשא אישה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה, אינו רשאי לבטל, לבטל פריה ורביה. גירשה מותרת להינשא לאחר, ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים. ואם הפילה, מונה משעה שהפילה. בסדר? עכשיו מתחילים לדון כמה פעמים אפשר לחזור על הדבר הזה. אז אומרת הגמרא: מתניתין מני? כן, השני אין, שלישי לא. זאת אומרת, נתחיל גירשה מותרת וכולי, אז עוד אחד יכול לנסות להתחתן איתה ולחכות עשר שנים. אם זה לא קורה, האם לשלישי גם מותר? המשנה לא אומרת. אומרת הגמרא: שני אין, שלישי לא. כן, אדם אחד יכול לנסות עוד פעם, אבל אדם נוסף, אדם שלישי, לא יוכל כבר להתחתן איתה, כי כנראה היא איילונית, היא לא תביא ילדים. שואלת הגמרא: מתניתין מני? מי זה התנא ששנה את המשנה הזאת? אומרת הגמרא: רבי היא. דתניא: מלה ראשון ומת, שני ומת, שלישי לא תמול, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: שלישי תמול, רביעי לא תמול. מה הכוונה? אישה ילדה ילד, עשו לו ברית מילה והוא מת מחמת המילה. ילדה עוד ילד, עשו לו ברית מילה וגם הוא מת מחמת המילה. כן, את הבן השלישי אומר רבי היא לא תמול יותר, כי הוא ברגע שימולו אותו גם הוא ימות. רבי סובר שנוצרת חזקה אחרי שני מקרים, לא שלושה. רבן שמעון בן גמליאל אומר לא, שלישי כן ימול, אם גם הוא ימות אז את הרביעי כבר לא. על המחלוקת ביניהם, כך מסבירה פה הגמרא, האם שני מקרים יוצרים חזקה או שלושה מקרים יוצרים חזקה. או שעושים הכללה על בסיס שלוש דוגמאות? כי לפי רבי בעצם החזקה היא חזקת פעמיים, לא חזקת שלוש פעמים. לפי רשב"ג החזקה היא חזקת שלוש פעמים. פה מביאים עוד דוגמאות, לא משנה. אני מדלג קצת בגמרא. ואז הגמרא אומרת, ועוד, אגמר דפליגי לעניין מילה, בנישואין מי פליגי? כן, רבי ורבן שמעון בן גמליאל חולקים לגבי תינוקות שמתו מחמת מילה, האם החזקה נוצרת אחרי פעמיים או אחרי שלוש פעמים. והגמרא אומרת שהמשנה שלנו שמדברת על אישה ש-10 שנים לא יולדת היא הולכת לפי שיטת רבי. כי עובדה שהיא אומרת ששני יכול להינשא לה אבל שלישי כבר לא. אז רואים שחזקה לפי המשנה נוצרת אחרי פעמיים, וזה כמו רבי. שואלת הגמרא למה? רבי ורשב"ג חולקים בענייני מילה, אבל לגבי להתחתן עם האישה הזאת, מי אמר שיש את אותה מחלוקת? אומרת הגמרא אין. כן, זאת אותה מחלוקת. והתניא, והתניא הכוונה בניחותא אומרת הגמרא, אומרים המפרשים, זאת אומרת רואים את זה בברייתא במפורש. נישאת לראשון ומת, לשני ומת, לשלישי לא תינשא, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר לשלישי תינשא, לרביעי לא תינשא. אז רואים בברייתא שאותה מחלוקת שיש בין רבי לרשב"ג לגבי מתו מחמת מילה, אותה מחלוקת יש גם לגבי אישה שלא מביאה ילדים 10 שנים. יש לפי רבי החזקה נוצרת אחרי פעמיים, לפי רשב"ג החזקה נוצרת אחרי שלוש פעמים.

[Speaker C] אומרת הגמרא, הרב מאיפה רשב"ג יודע את זה? את מה? רשב"ג הולך לסכן עוד ילד? על סמך מה הוא יודע שפעמיים כן ושלוש לא?

[הרב מיכאל אברהם] הוא אומר שאחרי פעמיים זאת עוד לא ראיה, שלוש פעמים זאת כבר ראיה.

[Speaker C] הוא עשה מחקר? הוא בדק מיליון מקרים וראה שזה ככה? לסכן את הילד השלישי? זאת הסברה שלו, זה לא תוצאה

[הרב מיכאל אברהם] של מחקר, אף אחד שם לא עשה מחקרים.

[Speaker C] אני שואל, אם עומד רבי ואומר משהו שלא מסכנים ילד שלישי כי זה קצת מוזר ששני ילדים מתו, אם רבי לא היה אומר

[הרב מיכאל אברהם] את זה אז לא היה קשה לך על רשב"ג.

[Speaker C] קל וחומר. אז בא רשב"ג אומר לא, אני משוכנע, אני קיבלתי מ…

[הרב מיכאל אברהם] למה רבי לא חושש אחרי פעם אחת? מת ילד מחמת מילה, יכול להיות שהמילה הרגה אותו. למה אתה לוקח סיכון אתה מל את השני?

[Speaker C] גם שאלה טובה ונכונה.

[הרב מיכאל אברהם] אז איפה תעצור? אז רבי עוצר אחרי פעמיים ורשב"ג אחרי שלוש. מה לעשות? זה… מישהו ישלם את המחיר הזה, כן. הגמרא אומרת בשלמא גבי מילה, איכא משפחה דרפי דמא ואיכא משפחה דקמיט דמא. רפי דמא הכוונה דם דליל. וקמיט דמא, כן, הוא לא ניקרש הדם. אז ברגע שאתה עושה מילה הדם לא ניקרש ולכן התינוק מת. ויש משפחות ששמה הדם, כן זה גנטי כאילו, זאת ההנחה של הגמרא, יש משפחות שבהם הדם הוא יותר מתקרש, כן, הפי-טי שלו קצר יותר, ולכן שמה הילדים לא מתים מחמת מילה. אז מה? אז לגבי מילה יש היגיון לעשות הכללה אומרת הגמרא. ואם אתה רואה שמתו שני ילדים או שלושה ילדים מחמת מילה אתה יכול להניח שיש פה איזשהו חוק כללי. מהו החוק הכללי הזה? כנראה במשפחה הזאת נולדים ילדים עם דם רפוי, דם שלא מתקרש ולכן אל תמול את הילד הבא. יש הסבר לתופעה הזאת ולכן אנחנו עושים הכללה. זוכרים את המקור חיים? פה המקור שלו, זאת הראיה שלו. והגמרא אומרת במקום שבו יש הסבר שם אנחנו עושים הכללה על בסיס שלושת המקרים. אבל בנישואין מאי טעמא? אומרת הגמרא לגבי מילה אני מבין את המחלוקת של רבי ורשב"ג כי לגבי מילה יש היגיון לעשות הכללה. אחרי פעמיים, אחרי שלוש, כל אחד כמה שהוא חושב אבל יש היגיון בהכללה. מה ההיגיון? אתה יכול להסביר למה מתו שניים או שלושה ילדים מחמת מילה? כנראה שבמשפחה הזאת הדם הוא דליל ולכן הוא לא מתקרש והילדים מתים. אז יש הסבר לתופעה הזאת ולכן אנחנו עושים הכללה. זוכרים את המקור חיים? פה המקור שלו, זה הראיה שלו. והגמרא אומרת במקום שבו יש הסבר שם אנחנו עושים הכללה על בסיס שלושת המקרים. אבל בנישואין, זה שהבעל מת פעם אחת והוא מת עוד פעם ואז הוא מת פעם שלישית, אז אל תינשאי יותר. למה? יש פה איזשהו היגיון שאומר שמשהו הורג את כל הבעלים? אין פה שום היגיון, לכן פה אומרת הגמרא לא נכון. לא נכון לעשות הכללות. אז אומרת הגמרא, אמר ליה רב מרדכי לרב אשי, הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרב הונא, מעיין גורם. ורב אשי אומר מזל גורם. מה זאת אומרת? אבימי מהגרוניא, כן, הוא טוען מעיין גורם, מה הכוונה מעיין, כן המקור של האישה, זאת אומרת מי שמקיים יחסי אישות עם האישה הזאת, יש משהו בנוזלים, נוזלי הגוף של האישה, שהורג את הבעלים. זאת אומרת המגע המיני הוא זה שהורג את הבעלים. אז זה ההסבר. אז יש לנו הסבר למה לעשות הכללה גם באישה שמתו לה שלושה בעלים. כנראה המגע המיני הרג אותם. זאת אומרת משהו במעיין של האישה, כן בנוזלי הגוף של האישה, הורג את מי שבא איתם במגע. אז אם זה קרה פעמיים או שלוש פעמים אנחנו עושים הכללה. אז יש היגיון גם בזה, לא רק בדם של התינוקות עם המילה. ורב אשי מציע הסבר אחר, מזל גורם. המזל של האישה הזאת זה שכל מי שמתחתן איתה מת. אוקיי? אז זה המזל. אז גם פה יש לנו בעצם איזשהו סוג של הצעה מהו הרעיון ששוזר את שלושת או את שני המקרים, וממילא אני יכול לעשות הכללה. שואלת הגמרא מאי בינייהו?

[Speaker D] מה המשמעות של מזל הרב? מה? מה המשמעות של מזל?

[הרב מיכאל אברהם] רגע תכף אני, אני אחזור לזה עוד רגע. שאלה טובה. שואלת הגמרא מאי בינייהו? איכא בינייהו דארסה ומת, אי נמי דנפל מדיקלא ומת. מה הנפקא מינה בין שני ההסברים האלה? מה קורה אם האישה התארסה עם בעל והוא מת, התארסה עם בעל והוא מת, התארסה עם עוד בעל וגם הוא מת? האם אסור להתארס איתה עכשיו? אם אתה אומר שהמעיין של האישה גורם, זאת אומרת ההסבר הוא שנוזלי הגוף שלה הורגים את הבעל בגלל יחסי האישות, אז באירוסין הרי עוד אין יחסי אישות. אז זה שמתו שלושת הבעלים זה לא צריך להביא לחשש לגבי הבעל הרביעי או הארוס הרביעי. לכן מותר לרביעי להתחתן. לפי השיטה שהמזל גורם אז אסור, כי המזל רואים שכל מי שמתארס איתה מת, אז גם הרביעי יש חשש שהוא ימות ולכן גם אם אין פה יחסי אישות החשש בעינו עומד. נפקא מינה נוספת, מה קורה אם אחד התחתן עם האישה ואז הוא מת לא בגלל הבעילה, אלא הוא עלה על עץ ומת. הייתה לו תאונה והוא מת, וזה קרה לשלושה בעלים שלה. עכשיו אם אתה אומר שמזלה גורם אז אני חושש, אז הבעל הרביעי או שלא יתחתן איתה או שלא יעלה על עצים. כן? אבל אם אתה אומר שהמעיין גורם, אז פה זה לא קשור למעיין, הם נפלו מעץ, זה לא שהם מתו בגלל שהם נפגעו מנוזלי הגוף של האישה. כן אלא אם כן הנוזלים האלה גורמים סחרחורת ואז אם אתה עולה על העץ אתה מקבל סחרחורת ולכן אתה מת. אבל זה הגמרא כנראה לא חשבה. בכל מקרה לענייננו מה אנחנו רואים כאן? אנחנו רואים כאן, אומר המקור חיים, המקור חיים זה בעצם הנתיבות על אורח חיים, אז המקור חיים בעצם אומר שבמקום שבו יש לנו הסבר אפשרי, אז אם זה קרה שלוש פעמים אני עושה הכללה ואני מניח ששלוש הפעמים האלה הן מדגם מייצג ובעצם יש פה חוק כללי. אני עושה אינדוקציה, עושה הכללה. אבל אם אין לי הסבר מאחורי זה, אנשים עלו על העץ ומתו. מה, זה שזה קרה לשלושה אנשים זה אומר שזה יקרה לרביעי? מה, אתה רואה איזושהי סיבה גורמת למיתה של שלושת הבעלים הראשונים? לא רואה פה שום סיבה. אז כיוון שכך פה אני לא עושה הכללה. אני לא אומר שטוב אז אם גם הבעל, גם אם הרביעי שיתחתן איתה גם הוא יעלה על עץ וימות. לא. כי אין פה שום היגיון שאני מצליח להעלות בדעתי ששוזר את שלושת המקרים שאותם פגשתי. אומר המקור חיים רואים פה בגמרא שההנחה הזאת שאם משהו קרה שלוש פעמים אנחנו עושים מזה הכללה, זה רק במקום שבו יש לנו איזשהו הסבר אפשרי לשלושת המקרים שקרו. וההסבר הזה בעצם הוא איזשהו סוג של חוק טבע או חוק כלשהו, לא משנה, הסבר טבעי כלשהו. ואז אתה אומר שאם יש הסבר כנראה שההסבר הזה נכון וזה יקרה גם במקרים הבאים. אבל במקום שבו לא נראה שום הסבר אפשרי, אז גם אם זה קרה שלוש פעמים אני לא אניח שזה יקרה גם בפעם הרביעית. הגמרא הזאת ממש אומרת בפירוש את מה שאומר המקור חיים שאנחנו עושים הכללה משלושה מקרים רק במקום שיש לנו איזשהו הסבר ששוזר את שלושת המקרים. אוקיי? זאת בעצם הטענה. עכשיו הערה על המזלה גורם. מה ששאלת קודם. זה הערה מעניינת כי מה פירוש מזלא גורם? מזלא גורם זה הסבר? האם יכול להיות מצב שבו לא תמצא, לפי התזה שגם מזל זה אחד ההסברים האפשריים, האם יכולים להיות שלושה מקרים שלא יהיה להם הסבר? לא. תמיד אתה יכול להגיד המזל גורם, אני לא יודע משהו מיסטי, משהו לא יודע בדיוק מה. המזל גורם. ברגע שאתה מקבל את המזל בתור הסבר, זה בעצם מרוקן את המקור חיים מתוכן. כי זה בעצם אומר לא, אני לא צריך הסבר. גם במקום שאני לא מצליח לחשוב על שום הסבר, אז אני אגיד אז המזל גורם. ועדיין אני אחשוש בפעם הרביעית. אז צריך לשים לב טוב שהמקור חיים אמנם הביא ראיה מהגמרא פה, אבל הראיה מהגמרא פה הולכת רק לפי רבי אבימי מהגרוניא. אבל לפי רב אשי שאומר שהמזלא גורם, בפשטות נראה שאין הסבר. לא צריך הסבר, סליחה לא שאין הסבר. בכל מקום שזה קרה שלוש פעמים, אני לא אומר שאין הסבר, אני אומר שגם אם אין לי הסבר אני מניח שקיים הסבר, מזלא גורם. זה לא היה מקרה, ולכן זה יקרה גם בפעם הרביעית. למה זה לא

[Speaker B] הסבר?

[Speaker E] למה זה לא הסבר? היא בת מזל רע כזה שכל…

[הרב מיכאל אברהם] לא, אין בעיה. זה יכול להיות הסבר רק אני אומר, אם אתה מקבל דבר כזה כהסבר, אז אני לא מצליח לחשוב על שום מצב שבו יהיו שלושה מקרים ולא יהיה לך הסבר. ההסבר של מזלא גורם תמיד יכול להיות. אז הדרישה שיצטרך להיות פה הסבר מתרוקנת מתוכן, כי אם לא מצאת הסבר אחר תמיד ההסבר של המזל קיים. זה ג'וקר, כן? אתה תמיד יכול לשלוף את הג'וקר. אז אין מצב של שלושה מקרים שאין להם הסבר.

[Speaker E] זה קצת שונה בגלל שבברית מילה לא נגיד על כל תינוק ותינוק שהיה לו מזל כזה. פה מדובר, מתמקדים על אותה אישה שיש לה מזל של קטלנית.

[הרב מיכאל אברהם] לא, גם בתינוק. בתינוק אני אומר מה זאת אומרת, לאישה הזאת יש מזל ששלושת התינוקות שלה מתו מחמת מילה.

[Speaker E] מילה זה אירוע חיצוני לה.

[הרב מיכאל אברהם] מה זאת אומרת, המזל של האישה הזאת הוא כזה שתמיד… גם פה העץ הוא מחוץ לאישה. אבל המזל של האישה גורם שהבעלים שלה מתים כשהם נופלים מעץ. אז הילדים שלה מתים אחרי ברית מילה, מה ההבדל? ברגע שאתה מקבל את ההסבר של המזל, אז הדרישה הזאת של המקור חיים שחייב להיות הסבר מאחורי ההכללה מתרוקנת מתוכן. זאת אומרת עוד פעם, היא מתרוקנת מתוכן לא בגלל שאין הסבר, יש הסבר, המזל הוא ההסבר. רק אני אומר, אבל בכל מצב יש הסבר. זאת אומרת לא יהיו שלושה מקרים שתגיד לא לזה אין הסבר ולכן אני לא עושה הכללה. תמיד יש הסבר. וברגע שאתה מקבל את המזל בתור הסבר אופציונלי, זאת אומרת הסבר שגם בא בחשבון, מותר גם לתלות במזל, אז לא יהיו שלושה מקרים שבהם אין הסבר.

[Speaker E] אתה צודק, אבל נכון, אבל זה אולי גופה ההוכחה של המקור חיים, שהוא אומר שלמי שסובר שהמזל הוא הגורם, אז תמיד אפשר לשלוף את הטעם הזה וזה שוזר את האירועים. אוקיי, אבל

[הרב מיכאל אברהם] אז זה אומר שהמקור חיים רצה להגיד שיש מצבים שבהם אנחנו לא עושים הכללה. שקרו שלושה מקרים ואין לנו הסבר ששוזר אותם. אין מקרה כזה לפי רב אשי. הרי כל המקור חיים, כל הרעיון שלו היה להביא לנו את הרעיון הזה כדי להגיד שיש מצבים שבהם גם אם משהו קרה שלוש פעמים לא נעשה הכללה, כי זה לא מדגם מייצג, כי זה לא מקרים פרטיים של חוק טבע, כי אין הסבר אפשרי. עכשיו לפי רב אשי אין מקרים כאלה. תמיד יש הסבר. אם מזל זה הסבר, אז כל דבר הוא הסבר, אז לכל דבר יש הסבר. כן בדיוק. אז לכן שימו לב עכשיו, אתם רואים פה סימן ההלכה. תסתכלו. סימן ההלכה נמצא על רב אשי, שמתם לב? תראו שולחן ערוך אבן העזר ט'. אישה שנישאת לשני אנשים ומתו לא תינשא לשלישי שכבר הוחזקה להיות אנשיה מתים. ואם נישאת לא תצא. הגה: אישה שנישאת אומר הרמ"א או שניתרסה. רואים? מה זה או שניתרסה? זה המזל. המזל, נכון? וזה לפי ההסבר של המזל ולא המעיין. כי ניתרסה אין יחסי אישות. זאת אומרת כמו מי פוסקים? כמו רב אשי. אז הראיה של המקור חיים כמובן נופלת.

[Speaker D] טוב, אבל זה מאוד קשה להבין את התירוץ הזה של מזל, כי זה אפשר להשתמש בזה כמו שהרב אמר, זה כמו ג'וקר, זה לא.

[הרב מיכאל אברהם] לא, הטענה היא, הטענה היא אין מקרה בעולם כלל. זה בעצם הטענה. אין מקרים בעולם. אם משהו קרה שלוש פעמים, אז אז זה כנראה חוק כללי. זה הטענה בדיוק. ואם אתה לא מוצא, אז זה כנראה מזל. אבל תמיד חייב להיות, אין מקרה. זה בדיוק הטענה. כן? או לפחות ההנחה של מקרה היא הנחה מאוד בלתי סבירה. לא אומר שאין מקרה. אבל כל פעם שקרו שלוש פעמים ויש לי התלבטות עכשיו האם לראות בזה איזשהו חוק קבוע או מקרה, אני מעדיף לראות את זה כחוק קבוע. כי יותר הגיוני, אפילו אם אין לי הסבר, יותר הגיוני שזה מזל מאשר שזה מזל, כן מזל במובן המודרני, זאת אומרת שזה סתם מקרה. אוקיי? זאת בעצם הטענה. זה לא אומר, זה לא בהכרח אומר שזה תמיד מקרים של חוק, אבל זה כן אומר שאנחנו תמיד נעדיף את ההסבר שיש פה חוק על פני ההסבר שזה מקרה. בסדר?

[Speaker B] האם זה חוק טבע? לא שומע.

[הרב מיכאל אברהם] טבע? אני לא שמעתי את השאלה. לא שמעתי.

[Speaker D] הוא שאל האם זה חוק טבע.

[הרב מיכאל אברהם] מה חוק טבע? המזל. כן, עוד פעם, בתפיסה של הגמרא, כן המזל זה אחד מחוקי הטבע. המזל זה הכוכבים. כן ההשפעה של הכוכבים, כוכבים ומזלות.

[Speaker D] אה, אז זה לא יד השם?

[הרב מיכאל אברהם] לא לא, מזל זה ההשפעה של הכוכבים. נגיד אין מזל לישראל, אז איך זה יכול להיות שתולים את זה במזל? לא יודע, צריך עיון. בכל אופן, מזל זה הסבר מדעי.

[Speaker F] הרב, אולי אפשר להסביר שזה לא הסבר מדעי גם לחז"ל, אלא הם אומרים לא תמיד אנחנו יודעים, יש פה חשש, במיוחד שזה פיקוח נפש, זה סכנות, אז שיש חשש יש סיבה ואנחנו לא תמיד יודעים.

[הרב מיכאל אברהם] לא, בלי פיקוח נפש, הטענה היא נכונה תמיד, לאו דווקא לפיקוח נפש. לא נראה שזה רק פה.

[Speaker F] זה גם קשה, למה אתה לא עושה הפרדה? הרי יש מקרים שתגיד נכון אני עוד לא יודע מה ההסבר, אבל כנראה יש סבירות שיש הסבר כלשהו.

[הרב מיכאל אברהם] הנקודה אני חושב שאם אתה, זה בעצם אותה שאלה ששאלת קודם. אז אני אענה לך אולי בצורה קצת שונה, עכשיו פתאום חשבתי. הרי אנחנו לא, אף אחד לא מכריח אותך להתחתן עם האישה הזאת, את הבן אדם הרביעי. כל השאלה זה אם אנחנו נאסור עליך, נכון? אתה רוצה להתחתן איתה, אם אתה לא רוצה אל תתחתן. השאלה אם אנחנו כבית דין או הרב או לא יודע מי, האם הוא יאסור עליך להתחתן. ואז פה הטענה שאחרי שלוש פעמים אתה כבר תיאסר. אחרי פעם או פעמיים, נוכל להגיד לך תשמע, שים לב, תיזהר, אבל אם הוא מחליט בכל זאת לקחת את הסיכון, זכותו. אחרי שלוש פעמים זה כבר מספיק חזק בשביל שאנחנו לא ניתן לו אפילו אם הוא רוצה. אוקיי?

[Speaker F] אבל ההשלכות לגבי האישה קשות, גם אם אלה לא יסתדרו איכשהו, אבל היא לא תסתדר עם זה.

[הרב מיכאל אברהם] מה זאת אומרת?

[Speaker F] היא בעצם לא יכולה להתחתן יותר.

[הרב מיכאל אברהם] אה, ברור, כן, זה הצד השני של המטבע. אבל אם הייתי בטוח שהיא הורגת את בעליה, אז מה לעשות? לא הייתי נותן לזה. נכון, מה לעשות? נכון. טוב, אז זה מה שאני אומר. אז יש פה איזשהו איזון לגבי מילה. עכשיו אני חושב, אבל לגבי מילה זה באמת קצת אחרת, כי לגבי מילה אנחנו מחליטים למול. זה לא שמישהו רוצה למול והשאלה אם אנחנו נמנע אותו, אלא אנחנו מחליטים למול. השאלה אם למול או לא למול. פה זה כבר חובה למול. זה לא שפה בנישואים מותר להתחתן איתה, במילה זאת חובה למול. שמה זה באמת יותר קשה.

[Speaker F] טוב, אבל זה היה אולי על דעתנו היום לעשות את זה?

[הרב מיכאל אברהם] אני לא בטוח בכלל. בוא נגיד, אני חושב שבדעתנו היום, עדיין היינו שואלים את עצמנו האם זה מקרה או שיכול להיות פה איזשהו הסבר רפואי. אם יכול להיות איזה הסבר רפואי היינו חוששים גם אחרי פעם או פעמיים. היינו בודקים למה הילד מת. בכלים הרפואיים של היום יש לנו יותר אפשרויות לבדוק. חז"ל חיו בעולם שבו אין לך באמת אפשרות לבדוק דברים, אתה עושה השערות על פי קונסטרוקציות כן של חזקה, הכללות, השערות כאלה או אחרות. היום יש לנו אפשרות לבדוק. לכן אם נגיד יבוא רופא ויגיד שמע, הילד הזה מת ויש סיכוי לא רע שזה מחמת המילה, אני לא מניח שיעשו עוד מילה אפילו בילד השני כבר.

[Speaker F] לא חשבו על זה. מה? מוזר שאז לא חשבו על זה. לכאורה לא חשבו על זה.

[הרב מיכאל אברהם] מה, מה זה לא חשבו על זה? הרופא צריך להגיד את זה על בסיס ידע כלשהו, לא סתם להעלות אפשרויות. להעלות אפשרויות גם אני יודע, בשביל זה לא צריך להיות רופא.

[Speaker F] לא הבנתי, ילד מת בוודאות מחמת מילה, בזה אנחנו מדברים. ברור שמת מחמת מילה, לא שהיה לו דלקת בלב.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, וזו פאשלה של המוהל?

[Speaker F] יכול להיות שפאשלה של המוהל ואת זה נניח אנחנו לא בדקנו, לא היה שום עדות לפאשלה.

[הרב מיכאל אברהם] מה זה בדקנו?

[Speaker F] עוד פעם, אין, חז"ל לא יכולים לבדוק. לא, לא יודעים לבדוק, כמה ימים נניח, אנחנו לא נצליח לדעת, אבל לא היה על פניו, הוא לא שובב בידיים.

[הרב מיכאל אברהם] אני אומר, אם אנחנו עושים בדיקה היום, עם הכלים הרפואיים של היום, ומגיעים למסקנה שלא הייתה פאשלה של המוהל ויש לנו חשש סביר שזה באמת מת מחמת המילה, אני מניח שאת המילה השנייה גם לא יעשו.

[Speaker F] אז איך אז כן לקחו על עצמם את האחריות?

[הרב מיכאל אברהם] כי אז לא היה כלים לבדוק. אנחנו מדברים פה על ידע פוזיטיבי. אבל תבססו על המילה. הכל זה השערות. אז אומר, על סמך מקרה אחד לא עושים השערות.

[Speaker E] אבל הצד שהגמרא מביאה לפרש את המילה שהיא כמשפחה דרפא דמייה, זה מאוד נשמע כמו הומופיליה, לא?

[Speaker F] ברור,

[הרב מיכאל אברהם] ברור, הומופיליה או

[Speaker E] לא הומופיליה,

[הרב מיכאל אברהם] דם דליל, איך שלא תקרא לזה.

[Speaker E] אני אומר שזה שווה למבחן שהיינו כן עושים היום.

[הרב מיכאל אברהם] לא, אבל הגמרא לא בדקה שרפא דמייה. היא אומרת, כנראה יש משפחות שהדם שלהם דליל. זה לא שכתוצאה מבדיקה. אם היו יודעים שהדם שלהם דליל, כבר את התינוק הראשון לא היו מלים. לא, אנחנו הכל זה השערות, זה בדיוק הנקודה. צריך להבין, הגמרא מטפלת במצב, היא באפילה גמורה. אין ידע.

[Speaker F] אז איך, אז איך אני שואל? ילד מת, אין לנו שום עדות לשום פאשלה אחרת או תקלה אחרת.

[הרב מיכאל אברהם] אי אפשר להעלות את החששות האלה.

[Speaker F] לא, מה זה אי אפשר? יש ילד שני ואומרים, באים לאמורא או לתנא ושואלים אותו למול אותו פעם שנייה, אין לנו שום הסבר, ברור שהילד מת מחמת המילה, המנגנון לא ידוע משום כיוון. אבל זה יכול להיות פאשלה

[הרב מיכאל אברהם] של המוהל, זה יכול להיות רפא דמייה, זה יכול להיות המון דברים.

[Speaker F] יכול להיות, אז שואלים את התנא: אתה רוצה לקחת

[הרב מיכאל אברהם] על עצמך את הסיכון ולהמית?

[Speaker F] רבי אומר אחרי פעמיים כבר לא,

[הרב מיכאל אברהם] רבן שמעון בן גמליאל אחרי שלוש פעמים. אני שואל על הפעם השנייה אפילו, איך אתה לוקח את הסיכון הזה? כן, כן, לוקחים את הסיכון הזה.

[Speaker F] כשהיום אף אחד לא

[הרב מיכאל אברהם] היה מעלה

[Speaker F] על דעתו לעשות את זה. לא נכון, לא מסכים. אנשים לא היו מעלים בדעתם לעשות את זה רק אם רופא היה אומר להם כחוות דעת רפואית שיש פה חשש פוזיטיבי שזה מחמת המילה. הגמרא יודעת שזה לא פאשלה של המוהל. עוד פעם, אני מסביר, זה קשור למילה, זה קשור, אין ויכוח שזה קשור למילה. איך המנגנון? יכול להיות פאשלה של המוהל, יכול להיות רפא דמייה, יכול להיות אלף דברים. מה פתאום? אין ויכוח אם זה קשור, אלה דברים, אבל זה קשור, נניח שזה ברור לנו שהיה משהו קרה שם, דימום ללא הפסק, קרה משהו כזה או אחר, דימום באזור, והוא מת בגלל זה. עכשיו בא פעם שנייה, אין לנו מנגנון, לא זיהינו מנגנון, ואנחנו אומרים בוא נראה. זה לא הגיוני, אף אחד לא ייקח את זה על עצמו, זה לא חובה.

[הרב מיכאל אברהם] לא, לא מסכים.

[Speaker F] הויכוח זה שזה קשור,

[הרב מיכאל אברהם] רק במקום שבו יש לך איזשהו ידע פוזיטיבי. לא, אחרת יש המון אפשרויות, אתה לא יכול לחשוש לכל האפשרויות האלה.

[Speaker F] אבל כולם מתנקזות למילה,

[הרב מיכאל אברהם] זה לא עניין סתמי המילה.

[Speaker F] נכון, זה קרה, אבל זה מתנקז למילה, ואם הילד ימות, אז כרת לא יהיה לו, אבל הוא גם לא יהיה.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר, מה לעשות? רוב הילדים כנראה לא ימותו, יכול להיות שיהיה מישהו שכן, מה לעשות? כן.

[Speaker F] ומה יקרה אסון אם ההלכה תהיה, נניח

[הרב מיכאל אברהם] שההלכה

[Speaker F] הייתה, התנאים היו מסכימים, שאם ילד מת מחמת מילה, אחיו הבאים אחריו לא עוברים מילה. נשמע מצער, אבל פיקוח נפש זה ההלכה, כך הקדוש ברוך הוא רוצה. הרב היה מתקומם נגד ההלכה? מה פתאום? אז איך התנאים לא לקחו את זה על עצמם?

[הרב מיכאל אברהם] למה לא להתקומם? זה אומר זאת הלכה הכרחית.

[Speaker F] לא הכרחית, אבל הגיונית.

[הרב מיכאל אברהם] אני גם לא מתקומם כך. בסדר, איפה שהוא צריך להעביר את הקו. אחרי ילד אחד לא העבירו קו, אחד העביר אחרי שניים, אחד העביר אחרי שלושה. בסדר.

[Speaker F] כן, אבל אחרים שילמו את המחיר, לא הילדים שלו.

[הרב מיכאל אברהם] או ששילמו או שלא שילמו, רוב הסיכויים שלא ישלמו את המחיר. בסדר, יכול להיות שכן, מה לעשות? אנחנו נכנסים לאוטו ונוסעים, יש סיכוי לא רע שאנחנו נמות. בסדר, אנחנו לוקחים סיכונים בשביל לחיות כמו שצריך.

[Speaker F] נהג איבד שליטה על הרכב ובמנגנון לא ברור הרג כמה אנשים. אומרים אין לנו הסבר כרגע מה קרה לך בדיוק באותו רגע שנהגת, אין לנו הסבר, אבל בוא נסע, תמשיך לנסוע ונראה, אם יקרה פעמיים או שלוש ויהיו עוד הרוגים אז אנחנו נעשה.

[הרב מיכאל אברהם] מה אתה חושב, כל נהג שהרג מישהו שוללים לו את הרישיון ויותר הוא לא ינהג לעולם?

[Speaker F] לא, במנגנון שאנחנו לא יודעים אותו. לא שהוא עשה עבירה, לא שהוא דיבר בטלפון.

[הרב מיכאל אברהם] לא יודעים, במנגנון שאנחנו לא יודעים. חוץ מזה, אם הוא לא דיבר בטלפון, אז מה? הוא ידבר בטלפון פעם אחת.

[Speaker F] שואלים אותו איך זה קרה, הוא אומר בחיי שאין לי מושג. אנחנו בודקים, הוא לא דיבר בטלפון ולא שום דבר. אז אנחנו אומרים, תסע עוד פעם ונראה מה יקרה. לא נכון, לא נכון.

[הרב מיכאל אברהם] אם אנחנו נעשה לו בדיקות ולא נמצא שום דבר, אנחנו ניתן לו לנסוע הלאה. אנחנו לא לוקחים סיכונים כל הזמן, אלה החיים. טוב, בכל אופן, אז לענייננו, אז תשימו לב שאני קצת תמה על הראיה הזאת של המקור חיים, כי אם באמת להלכה אנחנו פוסקים כמו רב אשי, אז זה בעצם הוא אומר שזה כן נכון שאחרי שלוש פעמים אנחנו עושים הכללה, בין אם יש הסבר ובין אם אין הסבר. כי אם אין הסבר נגיד שהמזל גורם, אבל תכלס, דה פקטו, לא צריך למצוא הסבר או לחשוב על איזה הסבר אופציונלי כדי לעשות הכללה. טוב, זה אני שם את זה בסוגריים, כי עדיין ההיגיון אומר שהמקור חיים כן צודק. ואני לא יודע למה הגמרא קוראת מזל, או מתי הגמרא מוכנה לתלות דברים במזל. יכול להיות שבחשיבה שלהם, עוד פעם, אני לא מבין את כל הסיפורי מעשיות שלהם על מזלות ואיך בדיוק הם תפסו את העניין, אבל יכול להיות שמבחינתם מזל באמת היה הסבר קונקרטי. זאת אומרת, יכול להיות שישנם שלושות מקרים שעליהם אנשים יגידו, לא לא, זה לא שייך למזל, פה אין מזל. לא בדיוק יודע איך הם מחליטים את זה, כי אין לי מושג איך חשבו במונחים האלה של מזל ולא מזל. ואז יכול להיות, כי ההיגיון אומר שלא על כל שלושה מקרים אנחנו נעשה הכללה, זה לא נשמע הגיוני. זאת אומרת, נגיד שאני לא יודע מה, ביום שלישי הייתה תאונת דרכים בעיר לוד, אוקיי, מת בן אדם. בשבוע הבא ביום שלישי עוד פעם מת בן אדם בלוד. לפי רבי אנחנו אמורים לעצור את הנסיעות בלוד כל ימי שלישי מכאן ואילך?

[Speaker F] אין ברירה.

[הרב מיכאל אברהם] זה נשמע לכם סביר? לי לא. אף אחד לא יעצור את הנסיעות. למה? כי אין שום היגיון לחשוב שיש ביום שלישי איזושהי סכנה מיוחדת. יגידו כן, אבל אולי מזלה של לוד זה שבימי שלישי תמיד מישהו נכנס לתאונת דרכים קטלנית. אני לא יודע, אני לא מאמין במזלות בכלל, אז לכן אני לא… אבל כשחשבו פעם במונחים של מזל, יכול להיות שהם מבחינתם זה לא איזשהו הסבר ג'וקר, כמו שאמרתי קודם, שכל פעם אתה יכול תמיד לשלוף את העניין הזה של מזל, אלא אולי היו להם איזה שהם קריטריונים מתי אומרים שהמזל פועל ומתי לא. סתם, לפי המקור חיים זה וודאי ככה, כי המקור חיים מביא ראיה מהגמרא הזאת לעיקרון שלו, הרי מיניה וביה הראיה הזאת מופרכת, כי ההלכה כרב אשי, ולפי רב אשי דווקא יש ראיה נגדו. אז אתה מפנה לגמרא הזאת בתור ראיה לשיטתך? הוא כנראה הבין שגם כשרב אשי אומר שהמזל גורם, רב אשי מציע פה איזשהו הסבר קונקרטי, זה לא אמירה, זה לא ג'וקר.

[Speaker G] אוקיי, אבל ברור, גם הגמרא בבבא קמא שמדברת על בהמה ואדם שהמזל שומר אותו, תיתירותא, לאדם יש מזל, יש מלאך ששומר, לבהמה אין, הגמרא רואה את זה ממש כדבר כאילו קיים.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר, דבר קיים זה נכון. לא, וגם כאילו… אבל דבר קיים שאתה גם יכול לקבוע מתי הוא כן ומתי הוא לא.

[Speaker G] לא, אתה לא יכול לקבוע, גם עם אדם לא יכולנו לקבוע.

[הרב מיכאל אברהם] אם אתה לא יכול לקבוע, אז חזרנו לג'וקר. לא שהמזל לא קיים, לפי הגמרא המזל וודאי קיים, זה היה ברור לי מראש. רק אני חשבתי שכיוון שהוא קיים, כל פעם שיקרו שלושה מקרים אני אתלה במזל, כי אם אין הסבר אחר זה כנראה ההסבר. ואז זה אומר שהדרישה של המקור חיים שיהיה איזשהו הסבר אפשרי מתרוקנת מתוכן, כי תמיד אני יכול לתלות במזל. אבל אם אני אומר לא, המזל באמת קיים, אבל אני גם יכול להסביר מתי אפשר לתלות במזל ומתי לא, אם זה כך, אז רב אשי שאומר שהמזל גורם לא אומר משהו שהוא ג'וקר, אלא יש מצבים שבהם אני אתלה במזל ויש מצבים שלא, ואז אני באמת לא אעשה הכללה על פי שלושה מקרים.

[Speaker G] נכון, אבל גם עם המילה נגיד, אז הדם ברור שהם לא ידעו באמת האם זה היה עניין של דם או איך זה עובד, הם פשוט חששו ואמרו אולי יש משהו בדם.

[הרב מיכאל אברהם] אוקיי, לא, אבל זה חשש קונקרטי, כי הם מבינים שמשהו בדם יכול לגרום לזה. עוד פעם, בלי…

[Speaker G] כמו שמבינים שגם משהו במזל יכול לגרום.

[הרב מיכאל אברהם] לא, אבל מזל זה משהו נורא כללי. אם מזל זה משהו כללי, אז זה אומר אוקיי, אז כל דבר הוא מזל. אז כל שלושה דברים שיקרו אני אתלה את זה במזל.

[Speaker E] אז כנראה

[Speaker G] שהמונח מזל, המקור חיים, מה עוד פעם? שיש מזל הכוונה שיש איזה משהו ספציפית על בן אדם.

[הרב מיכאל אברהם] לא יודע, זה תלוי בתפיסות. אני לא יודע מה היו התפיסות אז, אבל אני משער, אני חושב לפחות, שכשהם אמרו מזל הם לא התכוונו לג'וקר.

[Speaker G] כן, זה לא כמו

[הרב מיכאל אברהם] שאמרנו שבאמת על כל שלושה דברים אתה תעשה הכללה. כל שלושה דברים. זאת אומרת, אם מישהו באות א' קיבל שפעת ביום ראשון, וביום ראשון הבא גם כן מישהו באות א' קיבל שפעת, אז ההנחה היא שתמיד ביום ראשון מישהו שהשם שלו מתחיל באות א' יקבל שפעת? אין לפי זה, אין ביקום שלושה מקרים שאתה לא תעשה מהם הכללה. זה לא הגיוני. לא ייתכן שאנחנו עושים הכללות כל כך פרועות. אתה לא תוכל לזוז. לא תוכל להתחתן עם שום אישה, לא תוכל למול שום ילד. תעשה סטטיסטיקות על כל הימים שבהם מתו ילדים לאורך השנים בסמיכות למילה. ותמיד אתה יכול להגיד אוקיי, אז אנחנו לא יכולים למול ביום הזה את הילד הזה. תמיד אפשר למצוא שלושה מקרים שיצרו חוק שיאסור עליי למול ביום הזה. זה לא, אי אפשר לעבוד כך. לכן המקור חיים כן צודק. המקור חיים צודק. איך להסביר את העניין של המזל שם אצל רב אשי? לא יודע. כנראה שהייתה להם איזושהי תפיסה מתי כן שייך לתלות במזל ומתי לא. אבל זה כן תפיסה. זאת אומרת, יש פה, יש פה אופציה הסברית. זה לא סתם ג'וקר.

[Speaker F] אם המזל גורם, אז ודאי אין מה לעשות. כמה שנעשה, בסוף זה יקרה.

[הרב מיכאל אברהם] לכן אנחנו לא נמול. מה זאת אומרת?

[Speaker F] אבל אם המזל נקבע מלמעלה, כוכבים, לא יודע מה שייך.

[הרב מיכאל אברהם] לא נקבע מלמעלה שאתה תמות. נקבע מלמעלה שאם יעשו לך מילה עכשיו אתה תמות. לא נקבע כמובן, זה הכוכבים גורמים, לא יודע משהו.

[Speaker G] בכל אופן בנפקא מינות של הגמרא, באמת הגמרא לא הביאה, לא הביאה נפקא מינה כזאת שאצל המזל זה לא יהיה.

[הרב מיכאל אברהם] נכון. הגמרא הביאה נפקא מינה רק בדבר אחד. כן, משמע שהגמרא לא, כן, אני כן חשדתי שזה ג'וקר. אבל זה נשמע לי כל כך לא סביר שזה ג'וקר, כי זה אומר שעל כל שלושה מקרים תעשה הכללה. המקור חיים ודאי לא למד כך, כי אחרת הראיה שלו נפלה. מהגמרא הזאת יש ראיה נגדו. לא רק שאין ראיה בעדו, יש ראיה נגדו.

[Speaker D] וזה גם לא הגיוני להשוות דבר שהוא קונקרטי בריאותי מול משהו שהוא כזה באוויר של מזל. זה קשה מאוד להשוות בין הדברים האלה.

[הרב מיכאל אברהם] לא משנה, אבל חז"ל הבינו שמזל גם הוא פועל בעולם. לא חשוב, זאת הייתה התפיסה. עוד פעם, אתה שואל אותי אם יפלו שלושה עלים מהעץ, אין שום בעיה לבעל הרביעי להתחתן איתה, כי אני לא מאמין במזל. אז גם אם הגמרא פסקה שאסור להתחתן בפעם הרביעית, אני על ההלכה הזאת אעבור בלי בעיה.

[Speaker D] אם הגמרא פסקה כך, אז זה אומר שגם היום אפשר להשתמש בפסק הזה בכל שלוש דברים שנראה?

[הרב מיכאל אברהם] להפך, אני רוצה לטעון שלמרות שהגמרא פסקה כך, זה לא מחייב כי זה מבוסס על שיטה מוטעית, תפיסה מדעית מוטעית.

[Speaker D] זה לא מחייב. מה עם סמכות פורמלית של זה?

[Speaker G] הרב אומר שיש לגמרא סמכות פורמלית, לא?

[הרב מיכאל אברהם] לא במקום שזה טעות. טעות עובדתית, טעות מדעית, כמו כינה, להרוג כינה בשבת.

[Speaker G] לא, אבל אין פה טעות עובדתית.

[הרב מיכאל אברהם] הרב לא יכול לדעת אם יש מזל.

[Speaker G] אף אחד לא יכול לדעת אם יש מזל או לא.

[הרב מיכאל אברהם] אני יכול לדעת, אין.

[Speaker G] אתה לא יכול לדעת, אתה יכול להגיד.

[הרב מיכאל אברהם] אני יכול. מה זה לא יכול? אני יודע שזה מיתי ואין לו שום סיבה בעולם להניח שהוא קיים. כוכבים לא משפיעים על שום דבר. חוץ מבפינת האסטרולוגיה של ידיעות אחרונות.

[Speaker D] הרב אומר את זה כי הוא מבין שמזל זה שווה לאסטרולוגיה בעיני

[הרב מיכאל אברהם] הגמרא

[Speaker D] ולא מזל כאילו שהקדוש ברוך הוא פה מתערב ורוצה שכל הבעלים ימותו.

[הרב מיכאל אברהם] לא לא, מזל אני חושב במינוח של הגמרא הכוונה זה השפעת הכוכבים באיזושהי צורה.

[Speaker D] איך אפשר להיות בטוח שזה זה?

[הרב מיכאל אברהם] מה? לא, אתה לא בטוח, אתה מניח. עוד פעם, זה תמיד השוואה בין אפשרויות. ואתה שואל מה האפשרות הפחות בלתי סבירה. אז מה אתה אומר? שלושה דברים היו מקרה? אז לא, אולי זה המזל עשה. אז צריך לחשוש פעם רביעית לא לעשות את זה. זה לחשוש, זה לא קביעה פוזיטיבית.

[Speaker D] לא הייתי אומר מקרה, הייתי יותר אומר שכביכול הקדוש ברוך הוא מתערב פה, לא יודע אם אפשר לטעון את זה ככה.

[הרב מיכאל אברהם] זה לא המונח מזל. זה המונח. משמיא קא רדפו ליה, כן, הגמרא מה שהגמרא אומרת. זה מהשמיים בא לו, אבל מזל זה משהו אחר. ועוד פעם, עד כמה שלא בדקתי את זה לעומק, אבל עד כמה שאני יודע בלשון חכמים מזל, הכוונה השפעת הכוכבים.

[Speaker E] הרב, אז

[Speaker D] הם ממש האמינו בזה?

[הרב מיכאל אברהם] כן כן, ברור. נכון שהגמרא אומרת אין מזל לישראל, אז אני לא יודע, אבל טוב.

[Speaker E] המקור חיים הוא משועבד לרב אשי? לחשוב כמו רב אשי?

[הרב מיכאל אברהם] אם ההלכה נפסקה כרב אשי, אז כן.

[Speaker E] לא, אבל הלכה שזה למאן דאמר שזה המעיין גורם, שזה סיבה, אבל ההלכה לא נפסקה כמוהו.

[הרב מיכאל אברהם] ההלכה נפסקה כרב אשי.

[Speaker E] בגלל שהרמ"א מביא את היש אומרים?

[הרב מיכאל אברהם] שולחן ערוך והרמ"א

[Speaker E] והרמב"ם, בסדר, הוא יכול, המקור

[הרב מיכאל אברהם] חיים לא חולק על השולחן ערוך. מה? המקור חיים לא חולק על השולחן ערוך.

[Speaker E] הוא לא חלק לגבי הלכה, אבל הוא השתייך אולי לקבוצת קטני אמנה שאנחנו גם מוצאים את עצמו שמה ולא מאמין במזל בכלל.

[הרב מיכאל אברהם] לא לא, הוא מידת הדין.

[Speaker E] הלכה למעשה אותו הדבר, אבל לא מאמין.

[הרב מיכאל אברהם] ממש לא, הוא היה צריך להעיר על זה, זה ממש לא זה.

[Speaker E] הוא לא העז, הוא לא העז רב.

[הרב מיכאל אברהם] לא, אז הוא לא היה מעז גם להגיד את זה. מה אתה בונה על זה שלא יתפסו אותך? זה לא, ספקולטיבי מדי, לא נראה לי.

[Speaker D] רגע אבל הרב, אם חכמים באמת האמינו במזל הזה, מה צריך שיהיה מקור לזה, כי הרי לא היה מדע.

[הרב מיכאל אברהם] למה? היה מדע, מדע אריסטוטלי.

[Speaker D] הם התבססו על המדע בשביל לקבוע את זה?

[הרב מיכאל אברהם] כמו שהיום לא מתבססים על המדע של הגויים? לא

[Speaker D] לא, ברור. אני שואל.

[הרב מיכאל אברהם] זה היה המדע של אז.

[Speaker D] וזה על זה הבסיס לדבר הזה, לקביעה הזאת? זה לא איזה שהיא מסורת מסיני או משהו כזה?

[הרב מיכאל אברהם] אני לא רואה למה שזה יהיה מסורת מסיני. זאת התפיסה שרווחה בכל העולם באותה תקופה. הרמב"ם מדבר על זה בהלכות יסודי התורה, כן, זה היה ברור לכולם. הראב"ד מדבר על גזירת האצטגנינים, זאת התפיסה המקובלת. זה לא מסורת מסיני, זאת פשוט הייתה התפיסה המדעית.

[Speaker D] לכן הרב אומר שזאת טעות עובדתית כי זה מבוסס על מדע ולא על, כן, טעות מדעית.

[הרב מיכאל אברהם] טוב, אבל

[Speaker G] רגע הרב, אצטגנינים וכל זה, נגיד הרמב"ם לא האמין באמת בזה בכל האצטגנינות, מה יקרה, לקרוא המזלות.

[הרב מיכאל אברהם] אני לא יודע, צריך לחשוב, לבדוק את זה.

[Speaker G] הוא כותב שהוא מאמין שהכוכבים משפיעים, אבל משפיעים באופן פיזי כמו שאריסטו האמין.

[הרב מיכאל אברהם] בסדר, מה זה משנה?

[Speaker G] כן, אבל אי אפשר לראות במזל, אין גורל, הוא לא האמין בגורל.

[הרב מיכאל אברהם] מה זה גורל? השפעת הכוכבים, זה המזל.

[Speaker G] גורל זה מה קורה לי ספציפית במובן הממש, אם

[הרב מיכאל אברהם] הכוכבים משפיעים אז הכוכבים גם יכולים לגרום למה שקרה.

[Speaker G] כן, אבל הכוכבים משפיעים במובן של איך העולם מתקיים, במובן האסטרונומי, איך הוא בכלל מתקיים, איך הוא עומד, לא יודע בדיוק מה.

[הרב מיכאל אברהם] הם לא התכוונו להשפעה גרביטציונית. הם

[Speaker G] התכוונו למשהו כזה. לא. לא? לא. ככה זה יכול להיות. מה גרביטציה?

[הרב מיכאל אברהם] אף אחד לא העלה בדעתו שיש גרביטציה בינינו לבין הכוכבים. זה לא. טוב, בכל אופן הטענה היא שבקיצור, מה שאני רוצה לומר זה שבסוף בסוף לדעתי, מסברה לפחות, המקור חיים צודק. אנחנו לא עושים על בסיס כל שלושה מקרים הכללה. זה לא סביר. חייב להיות איזה שהוא רעיון, איזה שהוא היגיון מאחורי ההכללה. וכמובן ההיגיון הזה הוא חשוף לביקורת. זאת אומרת אם הגמרא חשבה בחשיבה המדעית של אז, אנחנו אמורים לחשוב בחשיבה המדעית שאנחנו מכירים ומבינים היום. זה בסדר גמור. ככה אמורים ליישם את העקרונות של הגמרא במציאות שלנו היום. אני רק רוצה להעיר עכשיו הערה מעניינת על צד שני של אותה מטבע. שימו לב מה שאנחנו אמרנו כאן, וזה נקודה מאוד מעניינת, והוא קשור לכשלים סטטיסטיים שזה חלק מהנושא שלנו. אנחנו בעצם אומרים ככה, אם יש לנו שלושה מקרים ויש השערה סבירה, הסבר אופציונלי שיסביר את שלושת המקרים האלה, אז אנחנו מניחים שזה ההסבר הנכון ולא שזה סתם מקרה. וממילא עם כל ההשלכות שזה גם יקרה הלאה במקרים הבאים וכן הלאה. זאת אומרת קיומו של הסבר שנראה לנו סביר הוא תנאי להכללה, נכון? אם אנחנו לא רואים שום הסבר סביר, לא נעשה הכללה. אם אנחנו רואים הסבר סביר, אנחנו נעשה הכללה. שימו לב היטב לצד השני של אותה מטבע. דניאל כהנמן בספר שלו, לחשוב לאט לחשוב מהר, הוא מביא שם כמה דוגמאות מרתקות לכשלים סטטיסטיים. כן, זו אומנותו הרי, כשלים סטטיסטיים, על זה הוא קיבל את הנובל. אז בין היתר הוא מביא למשל דוגמה שקרן גייטס, של ביל גייטס, שמשקיעה כספים עצומים בכל מיני מטרות לקידום האנושות, באמת קרן ממש אצילית. והם פעם אחת עשו מחקר בין בתי ספר לבדוק מה מאפיין את בתי הספר המוצלחים ביותר כדי ללמוד ולנסות להשקיע בכיוון הזה. והם מצאו שבתי הספר שמגיעים להישגים הטובים ביותר זה בתי ספר קטנים. והמסקנה הייתה שאם כך צריך להשתדל להקטין את בתי הספר, כי רואים שזה מייעל או משפר את ההישגים של התלמידים. והם השקיעו מיליארדי דולרים בהקטנת בתי ספר, זאת אומרת לקחו בית ספר גדול, פיצלו אותו, השקיעו המון כסף, דאגו למורים לכל קבוצה קטנה של תלמידים, השקיעו המון המון המון כסף כדי לייצר בתי ספר קטנים.

[Speaker D] המשמעות מעט ילדים בכיתה? מעט תלמידים, כן.

[הרב מיכאל אברהם] ואני עוד פעם לא זוכר את הפרטים ואני לא מחויב שהכל פרט הוא נכון, אני אומר באופן כללי.

[Speaker D] הם

[Speaker F] לא בדקו לראות שזה לא תוצאה ולא גורם? לא שומע? הם לא בדקו שזה לא תוצאה ולא גורם? אולי זה שבתי ספר קטנים זה לא משהו שגרם להצלחה אלא איזושהי תוצאה של זה ש…

[הרב מיכאל אברהם] איך תוצאה? קודם הבית ספר היה מוצלח ואז הוא נהיה קטן?

[Speaker F] יותר עשירים ולכן הם יכלו להרשות לעצמם, זה לא משהו שגרם להצלחה.

[הרב מיכאל אברהם] שנייה אחת, עוד מעט להסברים נגיע. בכל אופן הם השקיעו מיליארדי דולרים. זה בא לידי ביטוי בכסף, זה לא היה מחקר עיוני. באיזשהו שלב פתאום מישהו עלה על זה, כנראה זה לא הצליח, ההישגים לא השתפרו אם אני זוכר נכון. באיזשהו שלב מישהו עלה על זה שכשאתה בודק את ההישגים של בתי הספר אתה מוצא שגם בתי הספר הגרועים ביותר הם בתי ספר קטנים. זאת אומרת שבעצם הגודל של בית ספר בכלל לא קשור לשאלה אם הוא מוצלח או לא מוצלח, אלא מה? הוא קשור למה שהוא קורא חוק המספרים הקטנים. מה זה אומר חוק המספרים הקטנים? בתי ספר גדולים, תחשבו על בית ספר של עשרת אלפים תלמידים, בסדר? התפלגות הציונים או ממוצע הציונים שלו יהיה פחות או יותר כל שנה אותו דבר. זה חוק המספרים הגדולים, נכון? בבית ספר קטן הסטייה מהממוצע תהיה הרבה יותר גדולה, הוא יהיה יותר בקצוות של הגאוסיאן. בתור התפלגות של ציונים בתי הספר הקטנים יהיו בקצוות של הגאוסיאן, בתי הספר הגדולים יהיו במרכז. תחשבו על בית ספר של מקרה קיצוני, בית ספר של ילד בודד. אתם מבינים שאם הילד הבודד הזה הוא איינשטיין, אז זה יהיה הבית ספר הכי טוב בעולם. ואם הילד הבודד הזה הוא אני לא יודע מה איזה חמור חמורותיים, אז יהיה הבית ספר הכי גרוע בעולם. למה? כי התלמיד האחד הזה שיש בבית הספר הוא זה שקובע אם הבית ספר הזה הוא טוב או לא טוב, אין שום משמעות לממוצעים פה, זה בית ספר של תלמיד אחד. עכשיו תחשבו על בית ספר של שלושה תלמידים. אתם מבינים שעדיין הסטייה, נגיד שיש המון המון בתי ספר של שלושה תלמידים, ודאי שיהיו כמה מהם שיהיו מצוינים, יהיו שלושה תלמידים עם ממוצע מאה, יהיו כמה מהם שיהיו שלושה תלמידים עם ממוצע אפס, ויהיו לא מעט בתי ספר שיסתובבו באמצע. אז כשאנחנו נשאל מבין כל בתי הספר איזה בתי ספר יגיעו להישגים הקיצוניים ביותר, זה תמיד יהיו בתי ספר קטנים. הקיצוניים ביותר, בין לטוב ובין לרע. הם תמיד יהיו בתי ספר קטנים כי בתי ספר קטנים הם אלה שנמצאים רחוק מהממוצע. בתי ספר גדולים תמיד יהיו איפשהו בממוצע. נכון? בתי ספר קטנים יכולים לסטות המון הצידה, או הצידה לפה או הצידה לשם. אז אם אתה שואל את עצמך, לוקח את כל בתי הספר הטובים ואתה שואל את עצמך מה מאפיין אותם, אתה אומר זה שהם קטנים. אם תשאל את כל בתי הספר הגרועים ותשאל מה מאפיין אותם, שוב פעם תגלה שזה הקטנים. מה זה בעצם אומר? שבעצם המספר לא קובע את האיכות של בתי הספר. אלא הריחוק של ההישגים מהממוצע. כשהמספר הוא קטן, המרחק מהממוצע יכול להיות גדול. יכולה להיות סטיית תקן מאוד גדולה מהממוצע, ומספר גדול של סטיות תקן מהממוצע. לכן מקרים קיצוניים תמיד מאפיינים מדגמים קטנים. מדגמים קטנים יכולים לתת לכם תוצאות קיצוניות. עכשיו מה שקרה פה, אולי עוד דוגמה. הם חיפשו נדמה לי שהיה שמה איזה מחקר על תוחלת חיים, נדמה לי על בריאות, תוחלת חיים, ומצאו שהמקומות שמובילים בתוחלת החיים זה עיירות קטנות במידווסט נדמה לי שמצביעים רפובליקנים. ככה הם מצאו. ואז היה להם הסבר, כי זה סך הכל מקומות שלוים, חקלאים, לא מתועשים, לא עירוניים, לא אורבניים, אז אוויר יותר טוב, אז יש שם בריאות, יש נחת, אין הנוירוטיות של העיר, אז לכן יש בריאות, נכון? אנחנו מוצאים הסברים כאלה בעיתון כל יום. עד שכמובן הגיע מישהו והראה שהמקומות עם תוחלת החיים הכי נמוכה גם הם עיירות קטנות במידווסט של מצביעים רפובליקנים. מצביעים רפובליקנים פשוט כי זה מה שמצביעים שם, זה לא קשור למחלות ולבריאות. מה שזה קשור זה שזה עיירות קטנות. אז מתברר שגם תוחלת החיים הנמוכה ביותר אפיינה עיירות קטנות במידווסט. מה זה אומר? שבעצם עוד פעם, עיירות קטנות יגיעו לתוצאות קיצוניות, או תוחלת חיים מאוד גבוהה זה תמיד יאפיין עיירה קטנה, או מאוד קטנה. בערים גדולות תוחלת החיים פחות או יותר תהיה ממוצעת בדרך כלל, כי יש שם המון אנשים, אז בממוצע תוחלת החיים תהיה התוחלת הממוצעת, פלוס מינוס קצת. כשאתה מחפש סטיות גדולות זה תמיד יהיה בערים קטנות. עכשיו הוא אומר שם, והוא פסיכולוג הרי, כהנמן, אז הוא מסביר שאיפה הטעויות האלה מופיעות בצורה הכי מובהקת, הכי רווחת, הכי נפוצה? מתי שיש לנו הסבר. בבתי ספר קטנים אנחנו מגלים שהבתי ספר הטובים הם קטנים. מיד עולה לנו הסבר מתבקש, נכון? מה ההסבר? יש מעט תלמידים, המורה יכול להשקיע בכל אחד, יש סבלנות לכל אחד, מכירים את כולם, זה לא בית חרושת לתלמידים, אז נורא הגיוני שבית ספר קטן יהיה מוצלח, נכון? זה נשמע לנו מאוד הגיוני. כשיש היגיון צריך מאוד להיזהר מההכללות שאתה עושה. כי כשיש לך היגיון א-פריורי אתה שבוי שלו ותעשה הכללות נורא בקלות. ואותו דבר עם הבריאות. היה לנו הסבר נורא הגיוני: זה מקומות חקלאיים, לא אורבניים, שלוים, אין תעשייה, אין עשן, זיהום אוויר, יש שלווה, לא ממהרים לשום מקום, אז לכן הם נורא בריאים. אלא מה? גם הנורא חולים הם כאלה. אז עוד פעם, זה שהיה לנו הסבר מאוד קורץ, מאוד מתבקש, גרם לנו לעשות את ההכללה באופן פזיז מדי. באמת כשיש הסבר מתבקש, הגיוני, אנחנו צריכים לחשוד בהכללה. דווקא כשיש הסבר. אם אתה רוצה לעשות הכללה כמו שצריך, תחפש מצבים שבהם אין לך עמדה, אין לך הסבר, אתה לא יודע למה זה קורה, אבל באופן סטטיסטי זה מאוד מובהק. זה הרבה יותר טוב מאשר משהו שנראה לך הגיוני. משהו שנראה לך הגיוני מועד לטעויות בהכללה. עכשיו למה זה יפה ההערה הזאת? בגלל שזה עומד ממש בניגוד למסקנה הקודמת שלנו. כי מה אמרנו במסקנה הקודמת של המקור חיים? שאם יש לך מדגם קטן אתה לא עושה על פיו הכללה אלא אם כן יש לך הסבר שנשמע לך הגיוני. נכון? אם יש לך הסבר שנשמע לך הגיוני אז אתה עושה הכללה, ואם לא אז לא. אומר לך כהנמן: אם יש לך הסבר שנשמע לך הגיוני, תיזהר מאוד מההכללה הזאת. וזה רב אשי.

[Speaker E] זה רב אשי, מזל גורם.

[הרב מיכאל אברהם] זה אולי רב אשי. וזה מאוד מעניין הדבר הזה, זה בעצם אומר שצריך מאוד להיזהר מהסברים שנשמעים לנו הגיוניים. עכשיו אין פה סתירה אמיתית.

[Speaker G] לא, כי גם כאן יש הסבר, פשוט הסבר אחר. לא שומע? גם מה שאצל המספרים הקטנים זה גם הסבר. פשוט המספרים הקטנים עצמם, בסוף הפתרון זה גם הסבר.

[הרב מיכאל אברהם] ברור, אבל זה הסבר סטטיסטי, זה לא הסבר מדעי. סטטיסטית מקומות קטנים יימצאו רחוק מהממוצע. אז אני אומר אבל אין סתירה אמיתית בין שני הדברים, זה סתם שני צדדים של המטבע שכדאי להיות מודעים אליהם. אבל אין פה סתירה אמיתית. כי הגמרא לא דורשת הסבר שיישמע לי הגיוני. הגמרא דורשת שיכול להיות איזשהו הסבר אפשרי. זה לא אותו דבר. כשיש לי הסבר הגיוני זה מפתה אותי לעשות את ההכללה. הגמרא לא מתפתה לעשות הכללה. היא רק אומרת, להפך, במקום שבו זה בלתי אפשרי אני לא אעשה הכללה. אני אעשה את ההכללה במקום שבו זה אפשרי, לא במקום שזה נשמע לי הגיוני. זה במקום שזה אפשרי. אוקיי? לכן אין פה סתירה באמת בין שני הצדדים האלה, אבל כן אחד מגביל את השני. ואם זה אפשרי, זה בסדר. אם זה נשמע לך הגיוני, תיזהר מזה.

[Speaker G] וזה גם לא אומר שזה לא נכון, כן, אם זה נשמע הגיוני. מה? זה לא אומר שזה לא נכון, צריך כאילו כמו שהרב… צריך להיזהר כאילו לעשות את זה נכון, שזה לא רק כמו שהרב אמר זה סטטיסטיקה.

[הרב מיכאל אברהם] אני אומר, אם משהו נשמע לך הגיוני, תבדוק טוב טוב את ההכללה ברמה הסטטיסטית. כי יכול להיות שהלכת שבי אחרי ההיגיון. אין… על זה אני עוד אדבר אני חושב גם בהמשך. אין יום שאני לא נתקל באיזה דיווח בתקשורת, באינטרנט או בתקשורת באיזשהו מקום על ממצאים סטטיסטיים כאלה ואחרים וזה הכול שטויות. זאת אומרת, אין שם משהו אחד שמחזיק מים. כולם מציעים כל מיני הסברים ותמיד אתה רואה שהם הולכים שבי אחרי ההסברים, הסטטיסטיקה לא אומרת את מה שהם חושבים שהיא אומרת. ההסבר לקח אותם בשבי. כן, זה הבאתי את הדוגמאות אולי נדבר עליהם בהמשך, אבל

[Speaker F] כן, הרב, הרבה פעמים זה לא רק שההסבר גרם לזה, אלא הרצון שלהם להסביר בצורה הזאת. הרציונל וגם אותה מדומה של כולנו, שכאילו אנחנו אנשים חושבים וזה מה שמוביל אותנו.

[הרב מיכאל אברהם] שוב, אבל אני אומר, יש הרבה… יש הרבה כשלים, אני לא טוען שאמרתי פה את כל הכשלים שיש. יש לאנשים הרבה כשלים, ברוך השם אנחנו עתירי כשלים בחשיבה שלנו. והרי יש… כן, הדוגמאות שהרבה פעמים אני מביא לכשלי קורלציה למיניהם. המאמר של המרצה מהטכניון שראיתי פעם, מסכן, הוא זכה לחיי עולם בזכותי. כתב איזה מכתב פעם לעיתון הארץ ומאז אני לא שוכח לו את זה. אני לא אומר את השם כי זה לשון הרע. אבל הוא כתב שמה שהמדינה צריכה להגדיל את ההשקעה שלה בהשכלה הגבוהה בגלל שמדינות שמשקיעות יותר בהשכלה הגבוהה יש להן תל"ג יותר גבוה. אוקיי? עכשיו פה אני שואל את מה ששמואל שאל קודם. כן? השאלה היא האם ההשקעה בהשכלה הגבוהה יוצרת את התל"ג, או שבגלל שיש להם תל"ג גבוה יש להם מספיק כסף והם משקיעים בהשכלה הגבוהה. עכשיו המרצה מהטכניון לא העלה בדעתו שיש גם אפשרות אחרת. בוא תבדוק מה המשתנה התלוי ומה המשתנה הבלתי תלוי. מה הגורם ומה… מה הסיבה ומה המסובב. למה? כי היה לו הסבר נורא הגיוני שאם משקיעים בהשכלה… הוא איש סגל באקדמיה, כן? אם משקיעים בהשכלה הגבוהה אז זה וודאי שזה משפר את מצב המשק ואת מצב המדינה והכול. אז כמובן אחרי שהוא מניח את זה הסטטיסטיקה גם מוכיחה את זה. אבל זאת הנחת המבוקש. אם תניח את ההיפך אז הסטטיסטיקה תוכיח את ההיפך. הסטטיסטיקה לא העלתה ולא הורידה פה.

[Speaker F] תמיד הנחת המבוקש הזו באה ממישהו שבמקרה גם מתאים לו.

[הרב מיכאל אברהם] כן, בסדר, כולנו בני אדם, זה לא… אנחנו כולנו כנראה נופלים בזה, אין מה לעשות.

[Speaker F] השאלה אם יש…

[הרב מיכאל אברהם] הרב, הדבר היחיד שיש מה לעשות זה להיות מודעים לזה.

[Speaker F] אבל הרב, אם זו הנחה שאנחנו רק נופלים בזה, יכול להיות שזה מה שאנחנו בכל התחומים. אני רק השבוע קראתי במקרה, בטח הרב מכיר את הספר של ג'ונתן היידט, "למה אתם תמיד צודקים". החצי הראשון, אני מסכים, החצי השני פחות מתחבר. אבל החצי הראשון הוא מוכיח שכולנו רוכבים רציונליים קטנטנים שיושבים על פיל מאוד מאוד רגשי ואמוציונלי…

[הרב מיכאל אברהם] לא, אני לא חושב שהוא הוכיח את זה. הוא הראה שזה קורה לא מעט. בסדר, אוקיי. צריך להיזהר. מי שמודע לזה יכול יותר להיזהר מזה. מה שאנחנו יכולים, אנחנו כולנו בני אדם, לכולנו יש הטיות פסיכולוגיות. מה שאנחנו יכולים לעשות זה להיות מודעים לזה ולהשתדל להתגבר. לפעמים נצליח ולפעמים לא. זה לא שאין מה לעשות. יש מה לעשות. רק אין ערובה שתמיד נצליח. כן, אז זה… זה דוגמה נוספת להליכה שבי אחרי ה… אחרי מה שנשמע. לנו סביר. כן, אני למשל כתבתי פעם באתר על עולם הבא וגלגול או כל מיני דברים, אני חושב שעל שני הדברים כתבתי, שיש לי חשד כבד לגבי העקרונות האלה, האמונות האלה. גם בעולם הבא וגם בגלגול. למה? כי זה נורא הגיוני. בגלל שזה נורא הגיוני אני חושד בזה. למה?

[Speaker G] גלגול הגיוני?

[הרב מיכאל אברהם] לאנשים יש מוטיבציה מאוד חזקה להגיע למסקנה שיש גלגולים או שיש עולם הבא כי זה מסדר להם כל מיני חוסר צדק או סוגר להם כל מיני מעגלים שלא נסגרים, צדיק ורע לו וכל מיני דברים מהסוג הזה. עכשיו, מצד אחד זה נכון. זאת אומרת, אם אני חושב שהקדוש ברוך הוא הוא טוב, אז אם אני יכול למצוא הסבר שסוגר מעגלים של חוסר צדק, זה בהחלט לטובתו. מצד שני כשמסבירים לי שזה מסורת למשה מסיני, אני מתחיל לחשוד. אם אתה אומר לי שזה עיקרון הגיוני, בסדר, גם אני חושב שזה עיקרון הגיוני. אם אתה אומר לי שזה מסורת למשה מסיני, מסורת שאני לא מכיר את המקור שלה ולא יודע מי שאב את זה ומאיפה רואים שזה מסורת למשה מסיני, לדעתי אין מסורת על זה, לפחות ממה שאני רואה, ותוסיף לזה את המוטיבציה גם הגיונית או מוסרית או אפילו אינטרסנטית להגיע למסקנה הזאת, אז אני נהיה מאוד חשדן לגבי אמירות שיש מסורת כזאת. וכך לגבי המון דברים, זאת אומרת, ברגע שמשהו הגיוני כדאי לחשוד בו. עוד פעם, זה לא אומר שאם הוא הגיוני אז הוא לא נכון, זה שטויות. אבל אם הוא הגיוני, אז צריך לחשוד א', בטענה, אבל אם זה הגיוני ובאמת אין סיבות אחרות טוב אם זה הגיוני אז למה לא להניח שזה נכון? הבעיה היא שאומרים לך זה מסורת למשה מסיני או שכך ואחרת ומשתמשים בכל מיני טיעוני סמכות, שם אני מתחיל לחשוד. עזוב, זה לא מסורת מסיני. אם זה הגיוני למשל, הישארות הנפש. הישארות הנפש בעיניי מאוד הגיונית. הגיונית בלי קשר למסורת. למה? כי אם אני דואליסט ואני חושב שיש בנו גם נשמה ולא רק גוף ואני שואל את עצמי מה קורה כשאנחנו מתים? מאוד סביר, לא ודאי אבל מאוד סביר, הגוף אומנם מת אבל הנשמה יכול להיות שהיא נשארת באיזושהי צורה אחרת. לכן אם היית שואל אותי מסברה, יכול להיות שמסברה הייתי אומר שיש הישארות הנפש. אבל עכשיו בא מישהו ואומר יש הישארות הנפש, זה מסורת למשה מסיני. אני לא מכיר מסורת כזאת. ולכן אני חושד בזה שמישהו מעמיס את ההיגיון שלו על מסורת למשה מסיני כדי שיקבלו ממנו את העניין, והוא ממציא לפעמים בשוגג לא במזיד אלא הוא משכנע את עצמו זאת מסורת, הרי כולם אומרים ככה, סימן שזאת מסורת. לא, כולם אומרים ככה כי כולם חושבים שזה הגיוני. זה עוד לא אומר שזאת מסורת. אז צריך קיומו של הסבר משחק שני תפקידים הפוכים. מצד אחד קיומו של הסבר מעודד הכללה. לומר במקרים האלה יש לי הסבר עבורם, אז כנראה שהם ביטוי לאיזשהו חוק כללי, איזשהו מדגם מייצג לחוק כללי, ואז זו סיבה כן לעשות הכללה. מצד שני צריך להיזהר ולבדוק טוב טוב דווקא באותם מקומות שיש לי הסבר שנראה לי הגיוני, תבדקו טוב טוב האם זה אכן גם משכנע סטטיסטית. כי הרבה פעמים אתם תגלו שסטטיסטית אני יכול להצדיק גם את זה וגם את זה ואז זה אומר שאני בחרתי את הכיוון הזה סתם כי אני שבוי אפריורי בכיוון הזה ולא באמת בגלל שהסטטיסטיקה אומרת את מה שהיא אומרת. אז זה אני חושב לקח מאוד גדול לטיפול בבעיות סטטיסטיות, בשיקולים סטטיסטיים.

[Speaker G] בסדר, אבל הרב, דתיים אוהבים להכניס כל דבר שהגיוני למסורת.

[הרב מיכאל אברהם] נכון, בדיוק, זה רעה חולה. כי כדי שיקבלו מהם זאת אומרת, זה נראה לי הגיוני ואני יודע שאם אני אגיד זה הגיוני, אוקיי, למה שיקבלו? אז אומרים לא לא, זה הלכה למשה מסיני. זה שימו לב, זה כבר ראשונים כותבים. כמה ראשונים בכמה מקומות כותבים, הרשב"א ותוספות באיזה מקום והראש כותבים שכשנהגמרא אומרת על משהו שהוא הלכה למשה מסיני על משהו מסוים, זה לא כלל אלא בדרך כלל זה הלכה למשה מסיני, אבל לפעמים כשהגמרא אומרת הלכה למשה מסיני היא רק מתכוונת לומר שזה חזק, אבל יכול להיות שזה הלכה דרבנן בכלל. היא אומרת לך זה הלכה למשה מסיני כדי לחזק את העניין. ואני מתפוצץ מהדברים האלה.

[Speaker F] הגמרא הרי אומרת הרוצה ליחנק יתלה באילן גדול.

[הרב מיכאל אברהם] כן, בדיוק. שקרים מטורפים ואני לא מצליח להבין את המדיניות הזאת שמרשים שקרים קדושים, כן, שקרים למטרות מקודשות, למטרות טובות. זה כל כך קודם כל אני לא מקבל את זה נורמטיבית. מה פתאום לשקר? אבל אני גם לא מקבל את זה טקטית. הרי טקטית בסוף בסוף שיקרא לא קאי. בסוף מגלים לך את השקר ואתה מאבד את הקרדיט שלך לגמרי, לא יקבלו ממך גם טיעונים נכונים. אסור לשקר. לא למטרות טובות ולא למטרות רעות. עוד פעם, אולי במקרים קיצוניים, בסדר, אבל אתה מציל חיים כרגע אליבא דבאמצעות שקר, אז תשקר. אבל כמדיניות, אם זה לא הצלת חיים מיידית, לא לשקר. כל היתר לשקר זה טעות. למעט עוד פעם מקרים… הנה קאנט, הרי כשהוא מדבר על הצו הקטגורי, אז הוא אומר צריך לעשות מה שהיינו רוצים שיהיה לחוק כללי. לא היינו רוצים שיהיה חוק כללי שמותר לשקר. לכן אסור לשקר. אלא שקאנט היה יקה, וכמו יקה הוא אמר טוב, אם אסור לשקר, אז גם פיקוח נפש, צריך למות ולא לשקר. כי זה איסור, הצו הקטגורי. טוב, זה טמטום. אף אחד לא אמור למות כדי לא לשקר. אמרתי, אסור לשקר, זה לא טוב לשקר. מקרים שבהם אני צריך לשקר בשביל להציל את נפשי מידי רודפים, אז אני אשקר, ברור שאני אשקר. מה אני אידיוט?

[Speaker F] אז אולי אפשר לדון את הגמרא הזו, אולי לתלות אותה באילן גבוה, שזה שקר בוטה, בגישה שבאמת אנחנו בסוף נבין שאנחנו חייבים לחשוב בעצמנו. וכל הטעם והיגוע, וזה יתרון גדול מאוד.

[הרב מיכאל אברהם] כפי ששמעתם ממני כבר את ההסבר הזה, אני ככה אני מסביר את המגן אברהם, בדיוק ככה.

[Speaker F] אז זה כבר חלחל אצלך עד כדי כך שכבר…

[הרב מיכאל אברהם] זהו, אני מסכים, זה ברור. אני לא מוכן לקבל היתר כזה בצורה אחרת, זה לא יכול להיות. טוב, אוקיי, אנחנו נעצור כאן בשלב זה. אם יש שאלות או הערות?

[Speaker G] לא הבנתי למה זה לא נחשב, למה זה נחשב טעות עובדתית המזל.

[הרב מיכאל אברהם] כי אני חושב שמדעית אין השפעה למזלות.

[Speaker G] לא, זה היה אמונה בדבר אובייקטיבי, זה לא…

[הרב מיכאל אברהם] עובדה מבחינתי זו עובדה. אתה יכול להגיד שחוק כללי במדע הוא לא מוכרח, שום דבר במדע הוא לא מוכרח. אבל מבחינתי חוק הגרביטציה הוא מספיק טוב בשביל להיקרא עובדה.

[Speaker G] לא, כי אני אומר שהגמרא אומרת מזל, היא מדברת גם על חוקים כאילו שאנחנו היום לא מאמינים בזה, רוב העולם, אבל זה לא שהמדע סתר אותם, פשוט המדע לא מדבר עליהם.

[הרב מיכאל אברהם] אין שום אינדיקציה על זה שהם קיימים.

[Speaker G] נכון, אבל גם

[הרב מיכאל אברהם] בשביל הגמרא היו אנשים שהאמינו בהם בלי שום סיבה, לא מסיני. אז לכן ברור לי שגם חז"ל לקחו את זה משמה.

[Speaker G] כן, אבל חז"ל האמינו בזה בלי קשר למדע.

[הרב מיכאל אברהם] טעו, מה לעשות?

[Speaker G] אינה חינמי, אבל זה לא… אני לא מוכרח מדעית, זה לא מוכח שהם טעו.

[הרב מיכאל אברהם] אין דבר כזה מוכח מדעית. מוכח מדעית זה צמד מילים שהוא אוקסימורון.

[Speaker G] כן, בסדר, כאילו

[הרב מיכאל אברהם] הכוונה

[Speaker G] המדע פשוט לא מדבר על זה.

[הרב מיכאל אברהם] לא מדבר על זה ולא מכיר בקיומו ואין שום אינדיקציה לקיומו של דבר כזה. נכון, זהו, אז לכן אין, אין סיבה להניח שיש.

[Speaker G] כן, אבל וזה מספיק כדי לחלוק על התלמוד?

[הרב מיכאל אברהם] כן. כל נס שיופיע שם אתה תמיד יכול להגיד אולי הופיע שם איזשהו שד שהקפיא את חוק הגרביטציה ועשה אני לא יודע מה. יש לך ראיה שאין שדים? לא. התפוררות של בתים זה העבודה של השד שיה, שיהא יוכא שער, כעין הגמרא בבבא קמא פרק שני. לא, התפוררות של בתים זה החוק השני של התרמודינמיקה. אין לי ראיה שאין שדים, אבל לדעתי אין.

[Speaker F] אבל הרושם הוא שהעמדה של הרמב"ם למשל, אני מסכים שהוא חלק על זה, שיש אונטולוגיה והשפעה של הכוכבים. זה גם מעניין, אני חושב שהעמדה של הרב כנגד זה היא לא רק סתם שאם אנחנו באים מהאום, אנחנו אובייקטיביים וזה לא הוכח מדעית, אלא כיוון שכך אז אנחנו מרגישים שיש פה משהו ששולל את האוטונומיה של האדם, פוגע עמוקות בכבוד האדם, בחובה שלו לנסות לתקן את העולם הזה במובן…

[הרב מיכאל אברהם] אתה יכול לדבר בשמך, לא בשמי. כוח הגרביטציה לא פוגע באוטונומיה שלי, גם השפעת הכוכבים לא פוגעת באוטונומיה שלי.

[Speaker F] לא, אבל אם הכוכבים, אם המזל קובע, אם יש פטליזם, זה לא יעזור מה שתעשה.

[הרב מיכאל אברהם] איזה פטליזם? גם חוק הגרביטציה הוא פטליזם. הבן אדם יכול לבחור לא לעלות על העץ.

[Speaker F] לא, אבל מה זה פטליזם? יש עובדות עכשיו, אתה יכול את התוצאות, יש לך יכולת להשפיע עליהם. אם הפטליזם אומר זה לא יעזור מה שתעשה, התוצאה תהיה… לא, אבל השפעת הכוכבים היא לא בהכרח פטליסטית.

[הרב מיכאל אברהם] זה מה שאני אומר.

[Speaker F] מי אמר שלא? אם הכוכבים קובעים את המזל, לכאורה זה לגמרי פטליזם.

[הרב מיכאל אברהם] הם קובעים שאם תעלה על העץ תמות, אז אל תעלה על העץ.

[Speaker F] זהו, לא, זה תיאור מה, למה שיקבעו דבר כזה?

[הרב מיכאל אברהם] הם קובעים, יש להם השפעות, אני לא יודע. לדעתי הם לא קובעים לא את זה ולא שום דבר אחר, אבל אני מדבר על מי שהאמין.

[Speaker F] הפואנטה היא שהם הבינו שזה… המדברים על המזל…

[הרב מיכאל אברהם] בקיצור אצלי זה לא בא מרצון לאוטונומיה, אני סתם לא מאמין בזה פשוט.

[Speaker F] לרמב"ם זה כן נותן הסבר כי איך במקרה הוא, היו עוד הרבה מדענים, גם אבן עזרא היה, הוא לא היה מהמדענים…

[הרב מיכאל אברהם] ראו אבן עזרא, בתקופתם המדע חשב כך. בסדר. אני מניח שאם אני הייתי חי אז הייתי חושב כך.

[Speaker F] אבל הוא הרמב"ם לא, הרמב"ם לא, הרמב"ם הצליח לחרוג מזה. יפה מאוד. אבל הרמב"ם זה השקפת עולם כללית שהתקוממה כנגד האוטונומיה.

[הרב מיכאל אברהם] האבן עזרא היה יהודי מאוד אוטונומי. טוב, אז נעצור כאן, שבת שלום.

[Speaker C] שלום, שבת שלום,

[הרב מיכאל אברהם] כל טוב.