טראנסדנטליות

אני באמצע חזרות על שתי עגלות וכדור פורח

יש דבר בסיסי שאני לא מצליח להבין בטיעון של קאנט, לטענתו אנו תופסים את העולם לפי כלי התודעה שלנו, ולכן אנו תופסים את כל העולם עפ"י סיבתיות ואינדוקציה כי כך התודעה שלנו עובדת.

מה שיוצא מזה שיכול להיות שפעם כשהדלקנו אש העץ נשרף, אבל אין שום ערובה שבעולם האמיתי זה קורה גם פעם נוספת, זה הכל נתפס בתודעה שלנו, כך שלמעשה אין עץ ואין אש והכל בתודעה.

דבר ראשון מה המשמעות של הנואומנה בכלל? אם אין בעולם כשלעצמו סיבתיות ואינדוקציה אז כל השינויים שקורים בעולם אינם קורים באמת, כי אם בעולם כשלעצמו אין סיבתיות אז אין שום טעם להניח שנוצרו דברים בגלל סיבות שפעלנו בהם, ואז רוב מוחלט של מה שאנחנו רואים בעולם הוא יציר התודעה שלנו (כולל כתבי קאנט), מבחינת המשמעות של הטיעון זה לא שקול לאידיאליזם מוחלט כמו של פרמנידס?

דבר נוסף, שאלת הדיוט ממש, לתפיסה הזו כשאני אוכל אין באמת אוכל והוא מעולם לא נוצר בעולם האמיתי, מכיוון שהגוף שלי צורך אנרגיה איך אני לא מת? גם צריכת האנרגיה של הגוף היא רק תפיסה תודעתית ולא קיים בעולם כשלעצמו? האם לא נגיע בשלב כלשהו למסקנה שהעולם כשלעצמו עומד בסתירה למושגי יסוד לוגיים? (במקרה הזה יוצא לי שבעולם התופעות חומר פיזי יכול להתקיים בלי אנרגיה, זה כמובן לא בגדר סתירה למושגי יסוד, השאלה היא אם רגרסיה של התופעות האלו לא תגיע לשם)