דין, חסד והקיקיון: שורשה של אמפתיה

הודעת פתיחה של הרב

דין, חסד והקיקיון: שורשה של אמפתיה

נשלח ב-27/9/2004

| |

דין, חסד, והקיקיון: שורשה של אמפתיה

ביום כיפור משנה שעברה עלתה בי מחשבה נוגה. כידוע, כל ספר יונה נסוב על הויכוח בין הקב"ה שרוצה לעורר את תושבי נינוה לתשובה, לבין יונה שמתנגד לכך נמרצות, ודורש את יישום מידת הדין. יונה הוא איש אמת, ומוכן ליפול לים אם בשלו הסער הגדול, ובלבד לא לוותר על עמדתו.

והנה שיאו של הספר הוא הפסוק בו הקב"ה מייבש את הקיקיון, וכשיונה מבקש עליו, עונה לו הקב"ה: אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גידלתו, ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה…

והקושיא מזדקרת מייד: הרי יונה לא חס על הקיקיון אלא על עצמו. מה הוכחה יש כאן לטובת מידת הרחמים.

לשון אחר: זהו קו"ח פריכא. איזה קו"ח זה מהרחמים של יונה על הקיקיון לרחמי הקב"ה על נינוה?

לפני שאציע את מרכולתי, אשמח לשמוע את חכמי הפורום. ויהיו נא אמרינו לרצון לפני אדון כל.

מקור (פורום "עצור כאן חושבים"): http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1126061