בעניין פטור ממס לת"ח

קודם כל, למה אינך מעיר שם?

השואל תלה את הדברים בתורה מגנא ומצלא כלומר בזה שהם לא צריכים נטירותא. לכן בהחלט רלוונטי לראות האם הם לא הולכים לרופא. הסכנה כאן ודאית כמו סכנה ממחלה. איני רואה שום הבדל. זכור לי שכבר הרדב"ז בתשובה אמר לשואליו שאם הם רוצים להיפטר ממס שיילכו לגור בחומת העיר. ואם אתה מדבר על הפטור של אז ולא שם היום אז מה ההערה שלך? אני עסקתי בפטור של היום.

בעיניי אלו לא הלכות כלל, לא על ההנהגה ולא על היחיד. מה שכתבתי הוא רק לשיטה המקובלת שאלו כן הלכות.

לגבי הרמ"א, זה שהוא כתב לא אומר שזה נכון. מעבר לזה, ייתכן שלשיטתו המלכות אינה במשחק כי אלו גויים. החובה הלכתית היא על הנהגת הקהילה, ואליה הוא מדבר.

מעבר לזה, בזמנם, המיסים הוטלו על ידי מלך חיצוני (פעמים רבות מלך גוי בגלות) כמס גולגולת שרירותי או כמס שנועד להעשיר את קופת המלכות. במצב כזה, הקהילה קיבלה על עצמה תקנה (שהרי הלכות מיסים יסודן בתקנות הקהל ומנהג המקום, ולא בהררי קודש של הלכה צרופה ונצחית) לפטור את הלומדים ולשאת בנטל עבורם כדי לאפשר להם להמשיך ללמוד. אבל בימינו, המיסים אינם הולכים לקופת מלך פרטית, אלא משמשים למימון שירותים ציבוריים ישירים (כבישים, בריאות, ביטחון, תשתיות) שמהם נהנים תלמידי החכמים עצמם באופן יומיומי. תלמיד חכם שמשתמש בכבישים ובשירותי המדינה אך מסרב לשלם את חלקו, אינו מקיים "פטור הלכתי", אלא פשוט גוזל את שאר האזרחים שמשלמים עבורו.

עוד יש להוסיף, כי סמכות השלטון והקהילה במדינה דמוקרטית מבוססת על קבלת הציבור ועל הסכמתם של האזרחים (סמכות "מלמטה"). החוזה האזרחי בימינו אינו כולל הסכמה של משלמי המיסים לשאת בנטל עבור מי שבוחר לא להשתתף בו. לכן, הניסיון לאכוף פטור כזה בניגוד להסכמת הציבור ומבלי שהציבור קיבל על עצמו לשלם עבורם, מפקיע את עצם התוקף של תקנת הקהל הזו. לא ניתן לדרוש מההנהגה או מהציבור לממן פטור שלא הוסכם עליו בחוזה החברתי הבסיסי, ואין שום הצדקה מוסרית או הלכתית לכפות על הציבור לממן את מי שמתנער מהחובות אך נהנה מהזכויות.