אמינות התורה שבעל פה

שלום הרב,

יהודי אתיופיה לא ידעו על מצוות התורה שבעל פה- ולא רק דברים שחודשו על ידי חזל, אלא גם דברים שקיבלנו מסיני (כמו שהם לא הניחו תפילין). אבל הם כן שמרו על דברים אחרים כמו ספרי התנך.

האם זה לא הוכחה שהתורה שבעל פה הומצאה בימי חזל? הרי יהודי אתיופיה לא הכירו מצוות מהתורה שבעל פה שמקובל שעברו מסיני, ואילו דברים של התורה בכתב הם כן שמרו והכירו- כך שהטענה של "הם שכחו" קצת חלשה כי הרי הם כן שמרו על דברים מסויימים.

בנוסף, אני מכיר את האמירה "בלי התורה שבעל פה לא ניתן להבין ולפרש אתה התורה שבכתב, אבל אולי לא חייב את זה? לדוגמא- לא רשום איזה סכך לשים בסוכה, אז אולי אפשר לשים כל סכך? התורה שבעל פה קבעה דבר מסויים, אבל זה לא הכרחי. או בקצרה- ניתן להבין את התורה שבכתב באופן כללי גם בלי התורה שבעל פה, אז אולי הכוונה של ד' שנעשה את מה שכתוב בתורה שבכתב כפשוטו- באופן כללי מה שמשתייך לקטגוריה: סכך- כל מה שסוכך, פרי עץ הדר- כל פרי הדר ולאו דווקא אתרוג, וכ'ו. ואולי כל הציווים החדשים שלא ניתן להבין גם באופן כללי כמו מצוות ציצית, אולי פעם היה מובן מה הכוונה, אולי היה בגד ציצית בכללי פעם והתורה רק צוותה להוסיף פתיל תכלת- אם כבר היה ציצית אז הציווי ברור.

אומנם אם כל אחד יפרש את התורה שכתב כמו שהוא מבין אז לא תהיה אחידות, אחד יניח תפילים ואחד יראה את זה מטאפורית וככה כל מצוות תשתנה מאדם לאדם, אבל מי אמר שהכל חייב להיות אותו הדבר? אולי הכוונה של ד' שכל אחד יעבוד אותו איך שמבין את הכתב.

אני רק יציין הערה אחרונה, אני לא רושם את זה כדי לנסות לברוח מהמצוות בגלל עצלנות אלא באמת שאלות שעלו לי.

תודה.