אמונה

ככלל, זה לא אמור להיות בעייתי. כל אחד מקבל את ההחלטות שלו כפי שנראה לו. כשלעצמי, איני סומך על אף אחד, חכם ככל שיהיה, שיקבל החלטות עבורי. חכמים יש בכל קבוצה ובכל השקפה ודת, ולכן איני מבין כיצד דעה של אדם יכולה להיתפס מבחינתי כמסקנה מחייבת מעצם זה שהוא מחזיק בה או אומר אותה. אדם צריך להחליט לעצמו, וכמובן כדאי וראוי לשמוע דעות שונות ולהתרשם. פילוסופיה אינה חובה, ולא כל אחד מחליט על בסיס פילוסופיה ושיקולים פילוסופיים. יש אינטואיציות, ואני לא בטוח שהחלטות שמודעות לכל השיקולים הן בהכרח טובות ונכונות יותר מאלו שמבוססות על אינטואיציה גרידא. ושוב כשלעצמי אני מעדיף כן להיות מודע לשיקולים ולבסס את עמדתי ככל שאני יכול. אבל זה עניין של טעם וגישה. סיימת בכך שאתה רוצה לגבש דרך חיים רציונלית. אם כן – אז נדמה לי שאתה כן צריך להיכנס לעובי הקורה וללמדו ולשקול את עמדותיך ודרכך. בלי זה אולי תהיה צודק, אבל זו לא קבלת החלטות רציונלית. הסיכון שתצא  מבולבל הוא סיכון, אבל חכמת המסכן בזויה. לא הייתי נמנע מללמוד רק בגלל הסיכון שזה יבלבל אותי. ראה טור 62: https://mikyab.net/posts/3157