החוקים

אם הם יש בפני עצמו אז יש את הגישה של יובל שטיינץ

אם יש את הגישה של יובל שטייניץ אז יש את הקושיה של נחום בן-דור
ואם יש את הקושיה של נחום בן-דור אז יש את ההצעה של רבקה קנדרלומיץ
ואם יש את ההצעה של רבקה קנדרלומיץ אז אולי אפשר מעין הדרך של טל בוזקובין
וכן על זו הדרך

יפה ענו לך. אבל ככל שאני זוכר הוא אומר את מה שכתבתי כאן. שאם החוקים הם ישים אז הם אלוהים.

למה להניח שהיקום שלנו על חוקיו נוצרו מהסיבה הראשונה.
אולי יש חוקי על אחרים (שאיננו יכולים לעולם לגלות) שהביאו להיווצרות היקום הזה שאנו מכירים.
ואז כל ניסיון לדבר על הסיבה הראשונה כאילו שאנו יודעים במה מדובר (כי אנו מכירים את הסיבה השניה) הוא קצת מגוחך

מר פסיק אתה יכול לפרט את הקושיות והתירוצים?

הפוסק הלא נחרץ,
הטענה שלא רלוונטי מה העיקר שיהא משהו מהותית אחר. כמו כן הסיבה הזאת בעלת יסודות טלאולוגים, (אנחנו מכירים רק שני אפשרויות לכזה דבר בחירה חופשית או אקראיות), בהינתן לכך אם אתה מסתפק אם זה אקראי אז יש את הטענה הפיזקותאולגית. בהינתן לכך שזה כמעין בחירה חופשית, אז יש את הטענה שזה אלוקים.

כמו כן, יש את הראיות על תכונת הסיבה הראשונה כמו שאם יש אנשים בעלי תודעה ובחירה חופשית (ובפרט שבחירה חופשית =דואליזם), אז עדיף להעדיף שהדבר הראשוני הוא בעל יכולת ליצור זאת. למשל
ויש גם את איחוד הראיות למשל מן המוסר והמשמעות וכד'.

והילד מכיר או חד קרן או סנטה קלאוס, זה לא מספיק כדי להביא אותם לידי קיום.
דברים קיימים בגלל שהם קיימים ולא מכוח חשיבה או מסקנה לוגית או טלאולוגית.