מדע לפי פסוקים

בפשטות אין תאריך אחד של העיבור והלידה. זה מתפרס על פני כמה חודשים אצל בהמות שונות. לכן השאלה שבמחלוקת היא לא עובדתית אלא הלכתית: היכן לשים את הקו. ובזה רועי צאן לא יכולים לסייע. בדרך כלל המחלוקות במציאות בתלמוד הן מהטיפוס הזה (היכן עובר קו כלשהו על פני רצף). גם בת שלוש בתוליה חוזרים אינו באמת בגיל 3 בדיוק. זהו קו שחכמים העבירו. וכן עוד רבים על זו הדרך. מעבר לזה, לפעמים פסוקים מובאים כסיוע לסברא או עובדה ידועה. זה רק לתפארת המליצה או כאמצעי זיכרון (אסמכתא). בפרט שכאן מדובר על פסוקי נ"ך שוודאי אינם מקור דאורייתא. זהו לכל היותר גילוי מילתא. בין הראשונים יש גישות שונות ליחס למציאות. בעלי התוס' מביאים לא פעם פסוקים כדי להוכיח טענות עובדתיות (כגון, הוכחה שיש הרבה כוכבים מברית בין הבתרים). ראשוני ספרד קשורים יותר למדע האמפירי ולמציאות (לדוגמה, הר"ן בסוכה: אין להכחיש המוחש).