הרמנויטיקה

כאשר אני לומד טקסט למשל גמרא מסויימת או רמב״ם אחד, מה בעצם צריך להיות התכלית שלי ? להגיע לשיטת הרמב״ם ולמה התכוון הטקסט שלפני, או להגיע להבנה מסויימת (הבנה שתהיה שלי) לפי מה שאני לומד מהטקסט ? אני מרגיש כאילו בכל טקסט בעצם כל אחד יכול לבוא ולפרש כמו שירצה. לכל טקסט אפשר להתאים את הפרשנות שרוצים. (אתה אומר בפרט את זה לגבי התנך אבל נ״ל שהאמת היא שניתן לומר את זה גם לתלמוד ולפרשנות התושבע״פ! מט פנים לטמא מט פנים לטהר. אני נזכר במשהו, היה דיין אחד בפריז עילוי ידוע בשם רב נסים רביבו, וככה בסתר כמובן והבדיחה כאשר היו שואלים אותו שאלות פרטיות היה עונה ״אתה רוצה שיהיה אסור או מותר?״ חחח, אבל מאחורי הבדיחה אני מרגיש שיש באמת צד של אמת).
 כאשר אני קורא באחרונים אני מרגיש כאילו הם מציגים את שיטתם במילים של הטקסט שבאו לפרש. אני מרגיש בסופו של דבר שאחרון אחד קודם שיכנס לתוך הטקסט יש לו כבר את השיטה שלו ואת הדעה הקדומה שלו, והוא רק בא להתאים אותם עם הטקסטים.
אני לא מצליח להגדיר ולצמצם יותר טוב את השאלה אבל בכל זאת שואל…