להט״ב ונישואים חד מיניים

תודה רבה. התשובה הרצינית היחידה ששמעתי בחיי בנושא הזה מסמכות דתית.

אחי הקטן נמשך לבנים, מלבד האיסור המעשי, יש תחושה קשה מאוד שאלוקים מסתכל עליו כאל תועבה, וידועות הפרשנויות, אבל בפשטות קשה לברוח מהמסקנה שזאת עבירה שה' מביע כלפיה תיעוב. ואכן כך רוב הדתיים מסתכלים על העניין (חוץ מכל מי שמכיר באופן קרוב אחד כזה). התחושה שלו היא (לא מילים שלי) "אלוקים שונא אותי". זה שונה מאדם שנולד נכה, ה' אכן 'דפק' את הנכה, אבל היחס אליו הוא של רחמים, לא תיעוב.
אני יודע שהרב לא מתעסק ברגשות, אבל מעניין אותי איך לדעתך צריכה להיות ההסתכלות בעניין והאם יש לך מוצא פרשני משכנע. כי כבני אדם, קשה לעבוד מישהו ששונא אותך.
אשלח לו את התשובה אם יש בה לעודד. תודה!

הבחירה להתייחס כך להומואים היא בחירה (שגויה) של אנשים ולא מעשה ידיו של הקב"ה. לכן איני רואה בסיס לטענה כלפי הקב"ה וגם לא רואה איזה מוצא פרשני נדרש כאן.
היחס להומו אמור להיות דומה ליחס לנכה.

ההנחה שמי שנמשך לבני מינו הוא תועבה משוללת יסוד לחלוטין ומעוותת. התורה קוראת תועבה למעשה ולא למשיכה. אדרבה, בתורה כתוב ״לא תאכל כל תועבה״ ואעפ״כ אמרו חז״ל ״אל תאמר אי אפשר בבשר חזיר״. כלומר עבודת האדם היא להתגבר על רגש המשיכה לתועבה, אך הרגש עצמו אין בו שום פסול וחסרון.

ברור. מי אמר אחרת?!