ספקות לגבי קשר

שלום הרב. אני בחור דתי (לפחות משתדל, וגם זה בזכות ספריך) .הכרתי בחורה דתייה בערך באותה רמה דתית כמוני מבחינה מעשית (מבחינה השקפתית היא שונה ממני ויותר מאמינה בתמימות). לצערי לא שמרנו נגיעה כלל והחטא הוא חלק ניכר מהקשר שלנו. מההתחלה היו לנו ספקות רציניים באשר להתאמה שלנו להתחתן בעתיד, וזה ממשיך להעיב על היחסים תמיד, אבל נסחפנו לחטוא. 
כיום אני מנסה להתנער מתפיסת העולם החילונית (באשר ליחסים) שקצת סיגלתי לעצמי , ולחזור לתמימות, להכיר בחורה בצורה מקובלת יותר, תכליתית, ויותר מכוונת מטרה, עם שימת לב לכל המאפיינים של התאמה בעתיד. בקשר אליה,  היא תשמח אם אבחר בדרך זו ואבחר בה. ועם הרבה מאמץ אפשר 'ליצור התאמה' ולכון את חיי כך שנתאים גם בעתיד. אבל אני מסופק מאוד אם אני באמת 'אוהב אותה' והיא מתאימה לי או המגע הוא שערבב את דעתי, או סתם הפחד מלהפרד ממנה (מה שיפגע בה מאוד וגם בי לא פחות) משאיר אותי איתה. אני יודע שאין תשובה נכונה לשאלה הזאת אבל אבקש את עצתך, האם כדאי לי לבחור בה לאשתי כשאני קצת 'נסחפתי לקשר' , שמלכתחילה נבנה על יסודות כאלה, והספקות לגבי התאמתנו (ולגבי אהבה באמת ללא ערפול של משיכה) קיימים , כשאני יכול מצד אחד ליצור התאמה איתה ולהתחתן ולהסתדר. או שטוב יותר אם אחפש את 'המושלם' קרי, מישהי שמלכתחילה יותר מתאימה, ושגם הכרתי אותה בצורה מתוקנת מלכתחילה?