לפיכך אנחנו חייבים להודות וכו

המאמר מאלף.עדיין נראה לי שהוא אינו עונה על השאלה לגבי הכרת הטוב על הישועה מצרה.אמנם אני חייב הכרת הטוב לבורא מעצם כך שברא אותי אך מדוע מתחדשת חובת הכרת הטוב נוספת על כך שהוציא אותי מהצרה שהוא עצמו הכניס אותי אליה, שהרי בהגדה אנו אומרים ״לפיכך אנו חייבים להודות״ דהיינו לפיכך שהוציאנו ממצרים וכו

הסברתי (אולי לא שם?) שזוהי הזדמנות פסיכולוגית להיזכר בחובה להודות על העולם וחוקיו. באמת אין על מה להודות לגבי עצם ההצלה, אבל טבע האדם הוא לחוש הכרת טובה ברגעים כאלה ולכן מנצלים אותם.

תסכים איתי שזו תשובה קצת אפולוגטית

זו אפולוגטיקה אם אתה טוען שזו הייתה הכוונה המקורית של חז"ל. הם ודאי האמינו במעורבות אלוהית. אבל מבחינתי זזו ממש לא אפולוגטיקה, שכן באמת יש להודות לקב"ה על כך, ואלו באמת הזדמנויות טובות לעשות זאת.